כולנו מכירים את המשפטים שמנסים להפחיד אותנו ולמנוע מאיתנו לשקר, משפטים כמו ״לשקר יש רגליים״ או ״האמת תמיד יוצאת אל האור״. מעבר לעובדה שהמשפטים האלה פשוט לא נכונים, לפחות לא תמיד ובאופן אבסולוטי כמו שהם מנסים לרמוז יש בהם בעיה נוספת. המשפטים האלה וכל טקטיקת ההפחדה של ״זה יתגלה בסוף״ לא מונעת מאנשים לשקר, הלכה למעשה אחוז קטן מאוד מהאנשים יעיד על עצמם כאנשים שלא משקרים לעולם (ונסו לחשוב איזה אחוז מתוכם משקר בעצם כך שהם מעידים על עצמם שהם אינם משקרים לעולם?)
המחיר האמיתי של השקר
העניין שחשוב לי להעביר במאמר הזה הוא שלשקר יש מחיר כבד בהרבה מהמחיר שהוא גובה כשהוא מתגלה. המחיר הזה נגבה מאיתנו בין אם השקר מתגלה ובין אם לא, אני מדבר על מחיר אישי פנימי שאנחנו משלמים על כך שאנחנו משקרים. למחיר האישי הזה הוא מחיר משלוש, קודם כל הוא פוגע בדימוי העצמי שלנו שנית הוא גורם לנו לחיות בהסתרה, דבר שדורש מאיתנו הרבה אנרגיה שמתבזבזת על ריק ודבר שלישי פוגע באופן ישיר ביחסים שלנו עם אנשים אחרים.
דימוי עצמי של שקרן
אנשים שנוטים לשקר הרבה יתפסו עצמם כשקרנים. פעמים רבות המודע שלנו לא יאפשר לנו להכיל את הידיעה שאנחנו שקרנים, ממש כמו תראומות או חוויות שליליות שאנחנו מדחיקים באופן מיידי, גם את ההבנה הזו אנחנו מדחיקים. הבעיה היא, שממש כמו טראומות גם התובנה הזו לא צריכה להיות במודע בשביל לנהל לנו את החיים.
חיים של הסתרה
אנשים שנוטים לשקר שמים על עצמם הרבה מאוד מגבלות. פתאום פרטיות זה דבר שהוא קריטי וחייבים להיות קנאים לקיומו, פתאום צריך לדבר בזהירות ולחשוב מה אומרים למי ומה אסור לומר לאף אחד. כתבתי מאמר לא מזמן על ״צידה האפל של העייפות״ ושם תיארתי את הדבר הזה כמו אפליקציות שרצות לכם בטלפון ברקע ולמרות שאתם לא משתמשים בהם ולא שמים לב אליהם – הם מרוקנות לכם את הסוללה.
אם אני משקר גם הם משקרים
באופן טבעי אנשים שמאפיינים את עצמם בהתנהגות מסויימת, בין אם במודע ובמיוחד כשזה לא במודע מוצאים את התכונה הזו יותר ויותר אצל אנשים אחרים. אומרים ששקרנים יודעים לזהות שקרנים ולמרות שיכול להיות שיש בזה משהו, אני מציע לכם לשקול את הרעיון שבאופן טבעי גם הפוקוס שלהם נוטה יותר לכיוון הזה. כמו בדוגמה הקלאסית, אם אתם עכשיו מעוניינים לרכוש רכב מסויים, פתאום אתם תשימו לב ותראו אותו בכל פינה בכביש (למרות שכמות הרכבים לא השתנתה, המיקוד שלכם השתנה) בהקשר הזה המיקוד שלכם ברמה הלא מודעת ימלא את החיים שלכם בשקרנים.
הבעיה היא שלהכיר באמת זה לא קל
נכון מאוד, לפעמים זה אפילו קשה ממש. אני ממליץ לעבוד בשני תהליכים במקביל בשביל להעיף את הדבר הזה שנקרא שקרים מהחיים שלנו. הראשון הוא להחזיק את הפילוסופיה ש״אם זה לא שווה שאספר על זה – זה לא שווה שאעשה את זה״ פשוט תחשבו לפני כל דבר שאתם עושים ״אם כולם היו יודעים שעשיתי את זה, האם עדיין הייתי עושה את זה?״. השני הוא פשוט להתמודד ולקחת אחריות על המעשים שלנו, גם אם זה לא נעים, פשוט להודות באמת. אני יודע שזה יותר קל לומר מלעשות, אבל בתור אחד שגם עושה אני יודע שזה לחלוטין אפשרי וכמו כל דבר, עם קצת אימון זה נהיה קל יותר ויותר וניתן להתמודד עם דברים גדולים יותר ויותר.
