שיעור 09: פסיכולוגיה חברתית (חלק א)

אז ברוכים הבאים לקורס מבוא לפסיכולוגיה, אנחנו בשיעור תשע. אם זו הפעם הראשונה שאתם פה איתנו זה לחלוטין לגמרי בסדר, לא חייב ללמוד את השיעורים הקודמים כדי ממש ממש ליהנות מהשיעור הזה. השיעור הזה הוא בנושא פסיכולוגיה חברתית, חלק א', מהסיבה הפשוטה שהשיעור הבא יהיה עוד שיעור על פסיכולוגיה חברתית. את נחוש העצם זה שמתוך 14 שיעורים בקורס פסיכולוגיה בחרנו לשים שתיים על פסיכולוגיה חברתית, אני חושב שזה מראה לנו כמה הנושא הזה של פסיכולוגיה חברתית הוא חשוב ומשמעותי. ובעצם האקסיומה או הרעיון מאחורי השיעור הזה, שהוא עבורי ועבורכם אני בטוח כאילו כמעט מובן מאליו, אבל אנחנו נחקור אותו לעומק ונלמד עליו הרבה דברים חדשים, זה שאנשים לא פועלים בוואקום. עד לפני כמה, מ-100 שנה בערך, כשהתחילו לחקור פסיכולוגיה, אז בעיקר עסקו דברים שקשורים לאישיות, למי הוא האדם, למה משפיע לבן אדם, איך הבן אדם חי, איך הוא גודל, איך הוא מתפתח וכל הדברים האלה, שכיסינו בשיעורים קודמים. אבל בעצם אחד הדברים שסלמון אש ועוד כל מיני אנשים מאוד מאוד מפורסמים שאנחנו נדבר עליהם, מה לעשות שהוא באו ואמור, זה באו ואמור, אוקיי, גם אם יש לבן אדם את האישיות שלו, גם אם יש לבן אדם את מישהו, את המהות שלו, את הנפש שלו והכל, עדיין הסיטואציה שבה הוא נמצא משפיעה עליו בצורה מאוד מאוד חזקה, האנשים שנמצאים בסביבה שלו משפיעים עליו בצורה מאוד מאוד חזקה וצריך לחקור את הנושא הזה של איך אנשים אחרים ואיך הסביבה החברתית שלנו משפיעה עלינו וזה בעצם הקונספט של פסיכולוגיה חברתית. אז כמו שהראתי, השיעור של היום זה שיעור מספר תשע, אם לא ראיתם את השמונה הקודמים, כל בסדר, אתם יכולים להישאר פה בשיעור, לראות אותו, ליהנות ממנו אם בא לכם ספציפית ללמוד על פסיכולוגיה חברתית, זה אחלה מקום, אבל אם זה כן מעניין אתם באופן כללי פסיכולוגיה, אני מאוד מאוד מאוד ממליץ לחזור לשיעור הראשון, פשוט לראות את כולם לפי הסדר, אחרי שסיימתם את השיעור הזה כמובן. אני מדגיש שלמי שזו פעם הראשונה שלו, שמטרת הפרויקט הזה, שלי, זה בעצם להנגיש ידע עמוק ברמה אקדמית, בחינם וכאילו דרך יוטיוב ודרך כל הפלטפורמות האלה. והסיבה שאני אומר את זה זה כי התוכן שיש בקורס הזה הוא קצת שונה מדברים אחרים שלי, שבין אם נחשפתם אליהם כבר או לא, בין למשל הפודקאסט תכלס התפתחות אישית בלי קלישות, זה פודקאסט שמדבר הרבה יותר על תכלס, על הפרקטיקה, על איך משתמשים, והקורס הזה טיפה מתרחק מהעולם הזה כדי להביא לנו יותר עומק, יותר תיאוריה, וזה מה שהפכת הקורס הזה מצד אחד למאוד מאוד עמוק, למאוד מאוד מעניין, למכובר מאוד לאקדמיה, ושוב יש לזה מלא יתרונות, אבל אם אתם רוצים באמת לקבל יותר התפתחות אישית ישר לפרצוף, גם אם זה פחות מבוסס מחקרית ויותר כזה על דברים אחרים, אז אתם יותר ממליצים לבוא ולשמוע גם את הפודקאסט. ספציפית עכשיו, בפעם הראשונה לקורס הזה, הוספתי בעצם עוד חלק בסוף השיעור של היום, שזה חלק שבעצם בא לתת את הפרקטיקה של מה שלמדנו היום, אז יהיה היום בטוח מאוד מאוד מעניין. אז מה זה פסיכולוגיה חברתית? קודם כל בואו נענה על שאלה פשוטה. אז פסיכולוגיה חברתית זה בעצם הזרם בפסיכולוגיה שמנסה לתאר, להסביר, לנבא ולהשפיע על התנהגות, תהליכים מנטליים ורגשיים בהקשרים חברתיים. בעצם בשיעור הראשון של מבוא לפסיכולוגיה שאלנו מה זה בכלל פסיכולוגיה. פסיכולוגיה זה המדע שמנסה לתאר, כלומר להגיד מה קורה בנפש של הבן אדם, להסביר למה זה קורה, לנבא, זאת אומרת לנסות להנחש או להבין איך דברים מסוימים גורמים לדברים אחרים, למשל לא יודע איך ילדות מסוימת משפיעה על האישיות שלנו, איך גנטיקה מסוימת משפיעה על האישיות שלנו, איך כל מיני חוויות או אירועים מסוימים או איך התנהגויות קודמות של בן אדם משפיעים עליו ואיך הרגשות שלנו משפיעים עלינו וכן הלאה. וגם להשפיע על ההתנהגות הזאת, זאת אומרת אני מנסה לחקור איך אני יכול לשנות ולגרום לבן אדם להתנהג או להתנהג או להרגיש או לחשוב אחרת. אז כל הדברים האלה זה בכללית פסיכולוגיה ופסיכולוגיה חברתית זה פשוט כל הדבר הזה בהקשר חברתי. עכשיו למה כתוב אמיתי או נתפס? כי אנחנו נגלה שהרבה מאוד פעמים ההשפעה החברתית שכביכול אנחנו מרגישים שמשפיעה עלינו היא לא חייבת להיות אנשים אמיתיים, זה לא חייב להיות מישהו בשר ודם שיושב מולנו שאומר לנו משהו, לפעמים זה כוחות כאילו בלתי נראים כאלה חברתיים שמשפיעים עלינו בצורה מאוד מאוד עמוקה ובצורה הרבה יותר עקיפה, אז גם זה וגם זה מאוד מאוד משפיע עלינו. ואחד הסיבות שאני אמרתי מספר פעמים שהשיעור על פסיכולוגיה חברתית הוא אחד השיעורים המעניינים בקורס לדעתי, שוב אמרתי את זה על כמה שיעורים, אמרתי את זה גם על השיעור של פסיכולוגיה התפתחותית על ילדי ילדים מתפתחים וגם על פסיכולוגיה של אישיות, אבל אני חושב שפסיכולוגיה חברתית זה גם שם אי שם בטוב. והסיבה היא שאני חושב שכולנו בעצם מדענים של פסיכולוגיה חברתית כל בני האדם, כולנו שואלים את עצמנו את שאלות המחקר שפסיכולוגים חברתיים שואלים את עצמם כל יום. כולנו שואלים את עצמנו מה אני צריך להגיד כדי שיסכימו לתת לי עלה בסחר, כדי שיסכימו להעביר אותי תפקיד, כדי שיסכימו לוותר לי על משהו, איך אני גורם לבן אדם הזה לעשות קסה, איך אני משכנע את הבן אדם הזה לעשות קסה, שוב בין אם זה בשביל דברים שהם יותר לשרב את האינטרסים שלנו ובין אם זה בשביל לעזור, נכון? כאילו אני יכול לשאול את עצמי איך אני גורם לבן שלי לעשות החלטה נבונה בחיים, איך אני גורם לחבר הטוב שלי להרגיש טוב יותר כלפי עצמו, זה לא משנה אם המטרה של ההשפעה שלנו היא עבור עצמנו או עבור הצד השני או גם וגם, עדיין בסופו של דבר ברמה היומיומית אני חושב שכולנו חווים את החוויה הזאתי שאנחנו שואלים את עצמנו את השאלות שבבסיס פסיכולוגיה חברתית ולכן אני חושב שהמחקרים והידע שנצבר בתוך התחום הזה זה ידע שבאמת מעניין את כולנו את כל בני האדם. ומבחינת שתי השיעורים, בשיעור הראשון אנחנו בשיעור הזה אנחנו נתמקד על כל מה שקשור להשפעה חברתית זאת אומרת איך אנשים מסיימים משפיעים על ההתנהגות של אנשים אחרים ובשיעור הבא אנחנו נדבר על איך אנחנו משתייכים לקבוצות ולקבוצות גדולות של אנשים ואיך זה משפיע עלינו. כמובן שהנושאים האלה יכולים להיות קורס שלם בפני עצמו חלק מהחזון של האורקט מי שעוקב אחריו יודע שהמטרה שלי זה להנגיש את כל הקורסים בתואר בפסיכולוגיה מאוד ליוטיוב אז זה יקרה לאט לאט אבל אני בטוח שמתי שאני גם אעשה קורס שלם על פסיכולוגיה חברתית ואז לא יודע הנושאים האלה יקבלו שש שיעורים כל אחד אוקיי אבל כרגע זה ברמת שיעור אחד וזה נראה לי מספיק כדי לפחות להיות מאוד מעניין ומאוד פרקטי ואולי אפילו לאנשים מסוימים מהאורך הטרי החופר אז מי שמתאים לא הקצר זה המקום הנכון. אז מה זה בכלל השפעה חברתית? השפעה חברתית זה בעצם כל התחום שחוקר איך התנהגות או איך ההתנהגות שלנו מושפעת מהתנהגויות או מבקשות או מנוכחות של אנשים אחרים בסביבה שלנו. זאת אומרת אם אנחנו נדבר על זה שגל אם הוא בוואקום אם הוא לבד מתנהג בצורה מסוימת אז מה קורה כשאנשים אחרים נכנסים לתמונה? כשאנשים אחרים מבקשים ממני להתנהג בצורה אחרת, כשאנשים אחרים עושים או פועלים מסביבי בכל מיני צ אצלנו צריכים לדעת התפתחותית, מבין את זה, שהעבר שלנו גם משפיע עלינו. אז זה אני חושב מאוד מאוד ברור לנו. אבל אחד הדברים שפחות ברורים לנו זה עד כמה הסביבה החברתית שאנחנו נמצאים בה ממש עכשיו משפיעה עלינו בצורה מאוד מאוד חזקה. אני רוצה לתת לכם רפרנסים לשתי מחקרים שדיברנו עליהם מאחורה בקורס, ומי שצפה בזה תזכור את, מי שלא שימו לב, על משהו שהוא לא אינטואיטיבי להרבה אנשים, שהוא לא איך שרובנו חושבים על סביבה, הוא לא איך שרובנו חושבים על השפעה סביבתית. יש את המחקרים המפורסמים על תאומים שהופרדו בלידה שלהם, כי דיברנו על זה גם שוב בהתפתחותית וגם בשיעור על אינטליגנציה. ובאמת אחד הדברים שאנחנו ראינו בשיעורים האלה זה שתאומים זהים שיש להם שוב את אותה גנטיקה שהופרדו בלידתם, הרבה פעמים בגילאים הנמוכים או בשלבים הראשונים של החיים שלהם הם שונים מאוד אחד מהשני, גם באישיות שלהם וגם באינטליגנציה. ובשלבים מאוחרים יותר בחיים שלהם, גילה 30-40, הם חוזרים להיות הרבה יותר דומים אחד לשני. שזה לכאורה מאוד מאוד מאוד מפתיע. כי מצד אחד אפשר לחשוב, רגע איך זה יכול להיות, אוקיי מצד אחד יש להם את הגנטיקה שזהה, נכון? מצד שני תגידו אוקיי אבל הם עברו חינוך שונה. אז למה בגיל 30 האינטליגנציה שלהם חוזרת להיות דומה אחד לשני? למה בגיל 30 האישיות שלהם חוזרת להיות דומה אחד לשני? ומה שקוראת לוין בעצם אומר, או אם אני מרחיב את מה שהוא אומר לקונספט הזה ונחשוב לחשוב עליו, זה בעצם זה לא שהבית שגדלנו בו עד כדי כך השפיע על האישיות שלנו, למרות שאולי גם, כמו שעצם זה שהיינו בבית הזה זה השפיע על האישיות שלנו כל עוד אנחנו שם. ובשביל גיל 30 יצאנו לגור לבד והתנתקנו מההשפעות של הבית הזה, אז אחד אולי בחרנו סביבה חדשה וחברים חדשים ומקומות חדשים שיותר טועמים ל-DNA שלנו מה שנקרא, ואז ההשפעות האלה לאט לאט פגות ואנחנו בצורה הדרגתית כאילו חוזרים למי שאנחנו באמת או מושפעים מהסביבה החדשה שלנו. ואני חושב שזה דבר מאוד מאוד עמוק שרוב האנשים לא חושבים עליו ככה והוא מעניין. המחקר הראשון האמיתי שאנחנו נסתכל עליו היום בשיעור, שוב שקשור לפסיכולוגיה חברתית, אחד הקורסמים אני חושב בהיסטוריה של פסיכולוגיה, הוא של אדם בשם סולמון אש, שחבריו קראו לו שליימה, אגב גם יהודי, גם נולד בפולין, גם עבר לארה״ב, אבל בגיל צעיר יותר. אז הוא ערך מחקרים ממש פורצי דרך בנושא של השפעת הקבוצה על היחיד, והוא טבע את המושג שאני רוצה שעכשיו נדבר עליו, שזה המושג שנקרא קונפורמיות. מה זה קונפורמיות? שוב, אני חושב שבעולם של היום, בטח אחרי 2020, הנושא של קונפורמיות עלה מאוד מאוד חזק למודעות, כולם מבינים את הקונספט, אבל אני רוצה ככה לגשת אליו מנקודת מבט מדעית ופרקטית. אז מה זה קונפורמיות? קונפורמיות זה הנטייה של אנשים לשנות ולהתאים את ההתנהגות שלהם, שימו לב, כדי להיות דומים לאחרים בסביבה שלהם. עכשיו, לכולם יש את החוויה הזאת, נכון? ויש ניסויים מפורסמים אחרים לא של אש, כמו למשל ניסויי המעלית, אני לא יודע אם שמעתם על זה, אם אתם מכירים, שהכניסו סטודנט, כן, או נסיין, מישהו שעשו עליו את הניסוי, למעלית שהמעלית מצולמת, וניסו להבין האם בני אדם עומדים עם הפנים למראה או עם הפנים לדלת. אתם יכולים עכשיו בראש לחשוב, או אם אתם בלייב בצ'אט, לחשוב ולענות, מה דעתכם, האם רוב בני האדם, כן, כשהם נכנסים למעלית, הם עם הפנים למראה או עם הפנים לדלת או עם הפנים לקיר, אוקיי? והניסוי המפורסם, אני כבר מגלה לכם, שהניסוי המפורסם הראה שזה תלוי במה שאר האנשים עושים, אוקיי? אם כל האנשים מסתכלים על המראה, אתם תסתכלו על המראה, אם כל האנשים מסתכלים על הדלת, אתם תסתכלו על הדלת, וזה נכון באחוזים גבוהים בצורה מטרידה, וזה דוגמה מאוד מאוד פשוטה ובייסיק לקונספט של קונפורמיות. כמובן, תחשבו שכשאתם נכנסים, למשל, למקום מאוד מאוד מאוד מאוד שקט, אז רוב האנשים ישריין מחוטאקול, תחשבו על, לא יודע, הנטייה של אנשים להרשות לעצמם ללכלך מקום שהוא כבר מאוד מלוכלך, לא מצב מקום שהוא מאוד נקי, אנשים לא מרשים לעצמם בדרך כלל ללכלך מבחינה לה. ואנחנו מחלקים בעצם את הקונפורמיות לפעמיים שתי סוגים. ופה יש משהו עמוק עבורכם. קודם כל, יש קונפורמיות מודעת וקונפורמיות לא מודעת, אוקיי? יש את המצב, שגם הוא מכונה לפעמים הקונפורמיות הנורמטיבית, שבו אני אומר, אוקיי, אני שומע, אני קולט שכולם פה שקטים, אז לא נעים שרעש, לא נעים לעשות רעש, אז אני אנמיך את הקול שלי. או למשל, אוקיי, למה כל האנשים המוזרים האלה מסתכלים על המראה במקום להסתכל על הדלת של המעלית? טוב, לא נעים להיות שונה מכולם, לא נעים לשים את הפרצוף שלי בפרצוף שלהם, אני גם מסתכל על המראה. כן, זה יקרה קונפורמיות נורמטיבית או מודעת, אוקיי? ומהצד השני, יש את הקונפורמיות האינפורמטיבית או לא מודעת, שהיא בעצם באה ואומרת, אוקיי, אני פשוט עושה כמו כולם כי זה מה שאני חושב שנכון, וזה משנה את דעתי ברמה מאוד מאוד עמוקה. אז בואו נלך ישר, ככה בלי חפירות, אתה מדי, לניסוי של אש, אוקיי? ואש בעצם, סולמון אש הראה לאנשים את משהו דומה לזה, כן, אני מצטער שיש פחות תמונות מדויקות, כי אני פשוט מאוד חשוב לי שזה לא יהיה באש הספויות יוצרים או דברים כאלה, אבל משהו בסגנון הזה, אם אתם רוצים את התמונה המדויקת אז אתם יכולים לחפש בגוגל, אבל זה תמונה מאוד מאוד דומה לזה, שהוא בעצם בא הראה להם בצד אחד שלושה קווים, A, B וC, מהצד שמאל קו שלישי, סימן שאלה, והוא שואל את האנשים, איזה קו זהה לסימן שאלה שלנו, אוקיי? עכשיו אתם יכולים לבד לעשות את זה, כנראה שאתם תצלקו ותגידו א', אוקיי? הקו א', ובאמת בניסוי שנקרא, מה שנקרא קבוצת ביקורת, בדקו את זה וראו שאנשים פחות מ-1% טועים בשאלה הזאת, אוקיי? אז זה מה שנקרא מבחן מאוד מאוד טוב. עם זאת, ארש התחיל לעשות גג, התחיל לעשות קטע, התחיל לעשות ניסוי מעניינים. הוא אמר, אוקיי, בואו נכניס את הבן אדם הזה, שהוא לא חושד, ביחד עם שישה שחקנים לחדר, או חמישה שחקנים לחדר, היו כל מיני בריאציות לניסוי. ויראו לו את זה מול כולם, והשחקן הראשון יגיד, אה, ברור שזה ב', ברור שזה ב'. והשני יגיד, אה, ברור שזה ב'. והשלישי יגיד ב', והרביעי יגיד ב', והחמישי יגיד ב', ואז נשאל אותו מה הוא חושב. אתם כנראה כבר מבינים לבד לאן אני לוקח את זה. סלמון אש גילה ש75% מהנשאלים אמרו ב', כלומר טעו כדי להיות כמו כולם. 75% מהאנשים בהריאציה הזאת של הניסוי. אוקיי? מעבר לזה, אלה שהיו קונפורמיסטיים, כן, והתאימו את הדעה שלהם להפעים, קיבלו שאלון, שאלו אותם, ראינו אותם אחרי התרגיל, ושאלו אותם, תהיית, למה? ובאות שחצי אמרו, תראה, זה היה נראה לי שזה א', כמו שאתה אומר, אבל אמרתי די, לא הגיוני, כולם אומרים ב', כנראה שזה ב', לא יודע, לא יודע, לא ראיתי את זה, אבל אמרתי ב' כי יכולת השפעה עמוקה וחזקה, למרות שלפעמים זה נראה כאילו אתה הולך לבד נגד העדר. אף אחד לא רוצה ללכת לבד נגד העדר, אבל ברגע שבין אדם אחד הולך נגד העדר, זה נותן להרבה אנשים אחרים את הרשות, נקרא לזה ככה, ללכת נגד העדר. עוד דבר שהשפיע היה עניין תרבותי, חברתי, כן, למשל אמריקאים, שזה נחשב תרבות מאוד אינדיבידואליסטית, היה טיפה פחות קונפורמיות, ובתרבויות אסיאטיות היה טיפה יותר, אבל שוב, רוב האנשים יגידו, אה, בסדר, האסיאטים האלה, ברור שהם קונפורמיסטים, ברור שהם לא רוצים לפגוע בחוויה הקבוצתית, אבל אנחנו ישראלים, כאילו התרבות האמריקאית, אין סיכוי, אין סיכוי, לא, אנחנו אינדיבידואלים, אנחנו, והתשובה היא ש-75% על אנשים מהארה״ב, אוקיי? אז כאילו, זה האמת. אפשר לקחת את זה לכל מיני מקומות בחיים שלנו, נכון? איפה עוד הדבר הזה נראה? טרנדים של אופנה למשל, נכון? ברגע שאופנה מתחלפת, עכשיו זה מאוד מאוד יפה, מכנסיים קצרים, עכשיו זה מאוד מאוד יפה, מכנסיים ארוכים, עכשיו זה יפה שהמכנסיים רחבים, עכשיו זה יפה שהמכנסיים קצרים. שימו לב שיש אנשים שיגידו, אוקיי, אני לא יודע מה יפה, אבל אני זורם עם הטרנד, אבל רוב האנשים או הרבה מאוד אנשים, מה? דורות שלמים. מבחינתם הטרנד זה האמת, זה המציאות, זה מה שנקרא, נכון? זה מה שנקרא קונפורמיסטיות נורמטיבית, זה אומר שכאילו, בן אדם גדל לתוך התפיסה שזה יפה ומבחינתו זה האמת, אוקיי? התנהגויות ברשתות החברתיות, אם אני רואה את כולם טסים לחול, רואה את כולם יוצאים למסעדות, רואה את כולם עושים את הדברים האלה, איך זה משפיע עליי? איך אני מתנהל בכל מיני מצבי חירום, כן? כל הדברים האלה הם אקט מאוד מאוד חזק של קונפורמיות, ואני יכול ללמוד מזה הרבה דברים על החיים, אוקיי? אחרי שדיברנו קצת על קונפורמיות, בואו נדבר על רמה נוספת של, נקרא לזה, השפעה חברתית, Social Influence, וזה מה שנקרא הסכמה או הענות. אני חושב שפה זה הכי, נקרא לזה, מובן מאליו, ואפשר ליישם את זה גם בחיים האמיתיים, או בחיים הפשוטים שלנו כבני אדם, אוקיי? ומה זה בעצם הסכמה או הענות? הסכמה או הענות זה מצב שבו אדם משנה את ההתנהגות שלו בהתאם לבקשה ישירה מאדם אחר, גם אם הוא לא מסכים איתו. מה הכוונה? זאת אומרת, למשל, מישהו אומר לי, גל, אתה יכול בבקשה לעשות ככה? ובמצב רגיל לא הייתי עושה את זה, אבל בגלל איך שהוא ביקש או בגלל הצורה שהוא ביקש, פתאום אמרתי כן, אוקיי? לכולנו רוצים שיהיה לנו את המחשבה או את האמונה של, אה, לא, אני לא מושפע מהדברים האלה, נכון? כאילו, אני, אם אני רוצה משהו, אז אני אעשה אותו, אם אני לא רוצה, אני לא אעשה, אם אני רוצה, אני אסכים, אם אני לא רוצה, אני לא אסכים, והמחקרים מראים שכאילו אין רחוק מכך מהמציאות. אחד המחקרים המפורסמים על עיקרון שנקרא רגל בדלת, אנחנו נדבר היום על שתי עקרונות בהקשר הזה, אחד, זה נקרא עיקרון רגל בדלת, שזה הקונספט של אני מבקש בקשה קטנה, נכון? ואז ברגע שהבן אדם אומר כן, יש יותר סיכוי שימשיך להגיד לי כן על בקשות נוספות, הרבה מכם מזהים את זה לכל מיני דברים בחיים, רק מזה שאמרתי את זה. והדבר השני, או עיקרון השני, נקרא דלת לפנים, שזה אומר אני מבקש בקשה נוגזמת, Over the top, ואז הבקשות האמיתיות שלי נראות הרבה יותר רציונליות, עוד שנייה אני אתן כמה דוגמאות גם לזה, אוקיי? אז המחקר המפורסם של פרישמן ופרסר, הוא מסקר פשוט מדהים, אוקיי? הם הלכו לאמריקאים שגרים בפרוורים על כבישים, אוקיי? ואמר להם, בוא נגיד הוא חקר אותם לשתי קבוצות. קבוצה ראשונה הוא בא ואמר להם, אוקיי, אני רוצה לתלות שלט ענק ומכוער בגינה שלכם. האם אני יכול לתקוע שלט, והראה להם את הגודל של השלט, והשלט זה שלב מלא דברים וכן הלאה, ושמקדמים כאילו נהיגה בזהירות כזה, כמו, לא יודע, אתם נוסעים בכביש הערבה ואתם רואים עצור להתראה הננות, החיים שלכם שווים יותר, כזה. ופרקטית כמעט אף אחד לא הסכים לשים את השלט הזה, אוקיי? הקבוצה השנייה באה להם ואמרו, האם תהיה מוכן לשים רק שלט קטן קטן, פצפון פצפון פצפון, שרק אומר, תעת, או תשמור על החיים שלך, משהו כזה קטן, פצפון, שלקדם בטיחות בדרכים, ובאמת הרבה אנשים הסכימו לזה. ואז שבוע לאחר מכן הם באו להם, אמרו להם, אוקיי, האם אתה תהיה מוכן לשים את השלט הגדול, ופתאום הרבה אנשים כן הסכימו. זאת אומרת, אנשים ששוב, סטטיסטית, לא היו מסכימים בחיים לשלט הגדול, ברגע ששמו להם את השלט הקטן בחצר, הם הרגיש שהם כאילו כבר עשו את זה, עכשיו מבקשים מהם עוד משהו, פתאום הם מסכימים. איפה אנחנו רואים את זה? כן, כל החברות תעופה, חברות הלאו קוסט, נכון? שמורים לנו כרטיס טיסה ב-50 דולר, ואז, אה רגע, עוד 75 דולר על מזוודה, ועוד 10 דולר על לבחור איזה, ועוד 15 דולר על זה, ואז אתה שוכח לעשות צ'קין, אז הם משלמים לך עוד 50 דולר על הצ'קין, ובקיצור, אתה משלם עוד ועוד ועוד ועוד, אבל ההתחלה היה שהחבר שלך, או הבן זוג שלך, או אתה אומר לך, מה, בוא נטוס לחול, זה רק 50 דולר, ואז אתה מתגלגל לתוך הדבר הזה, אוקיי? אנחנו מכירים את זה גם בעולם של הקורסים, נכון? של משפחים שיווקיים, בוא תקנה קורס דיגיטלי קטן ב-100 שקל, אחר כך תשלם 5000 שקל, ואז תבוא ללבוי ב-1000 שקל, אוקיי? דוגמה פשוטה לזה יכול להיות, האם אתה יכול לבוא להסיע אותי לאנשו? ואז אני אגיד לך, אוקיי, אבל זה באמצע הלילה. אוקיי, ותאסוף אותי מהבית, אה, ותביא לי קפה. אם הייתי מבקש את כל הדברים האלה מההתחלה, אז אולי, רגע, מה זה, מה אתה חושב שאני אהבת שלך? למה אתה מבקש ממני כל הדברים האלה? אבל אם אני אומר לך, אתה מוכן לבוא להסיע אותי? ואתה אומר כן, ואז זה באמצע הלילה, ואז הוא אומר, אוקיי, בסדר, לא, כאילו אני כבר אסע אותך, סבבה? אוקיי, אז אתה יכול גם לאסוף אותי מהבית? טוב, נו, כאילו, בסדר. ואם אתה אוסף אותי מהבית, אתה מוכן לי זה קפה? טוב, בסדר. כאילו, והדבר הזה, הוא משפיע עלינו בצורה מאוד מאוד חזקה. אוקיי, דוגמה פשוטה לעולם הזה של דלת לפנים, הוא בקשה מוגזמת, זה כל הנושא הזה של עקרון, למשל, שוב, רואים את זה בהרבה מקומות, הרבה מסעדות ששמות, נגיד, מנה אחת מאוד מאוד יקרה בתפריט, נכון? ואז כל המנות נראות טיפה יותר זולות. בתפריטי עינות של מסעדות בדרך כלל יש תמיד יין מאוד מאוד יקר, שוב, המטרה היא לא שאף אחד יזמין אותו, פשוט שכל שער העינות יראו זולים יותר. תחשבו שאם אתם באים לבן או בת זוג שלכם, ובמקום של אותו, תגיד, אתה יכול לעשות לי בבקשה קפה? ואז אתה אומר, או, אין לי כוח, קפה. אתה יכול בבקשה להכין לי ארוחת צהריים? מה, ארוחת צהריים? אתה יודע מה? אז רק קוס קפה, בסדר? ואז אתה מתגלגל לתוך הדבר הזה, אוקיי? אנחנו מכירים את זה אתה בן אדם נוראי ובגלל זה עשית את זה. וכל בן אדם בעולם שפחות או יותר לא ידעו לקבל את זה, אף אחד לא רוצה להאמין על עצמו שהוא היה יכול לעשות דברים נוראים רק בגלל שמישהו אחר היה אומר לו. אבל הניסוי של מילגרום שם לנו על זה שאלה מאוד מאוד משמעותית לדעתי. אגב אני חושב שחלק מהריאקציה לאותו דבר יש בצהל, נכון את הסעיף הזה שמלמדים חיילים אני חושב בטירונות אותי, שלימדו את זה בטירונות, אני חושב שזה כל חייל בטירונות, של מתי אני צריך לסרב פקודה, נכון? שכאילו יש פקודה חוקית את זה אני חייב לעשות, יש פקודה לא חוקית לפי צהל ואז את זה אני חייב לעשות, אבל לדווח על המפקד ברגע שאני יכול, נכון? ויש פקודה בלתי חוקית בעלים שאותה אני אסורי לעשות לא משנה מה, עכשיו איך שוב בצהל שאני מכיר מלפני 15 שנה, אני לא יודע מה קורה היום, 20 שנה, אבל אז היה כתוב זה דבר כל כך נורא שדגל שחור מתנופף מעליה, כאילו אין פה איזו הגדרה סופר ברורה אבל הוסיפו את זה באמת בצהל באמת ברמה הזאת. ובניסוי המפורסם של סטייני מילגרון הוא בא והוא עושה דבר הזוי, אוקיי? מי שלא שמע את זה וזה פעם ראשונה שאתם שמעתם את זה אני מצטער על הטראומה שאני הולך לגרום לכם או על הפתיחת מחשבה האדירה, מי ששמע את זה זה אני פשוט תמיד מעניין לשמוע שוב ולחשוב על זה שוב. וסטייני מילגרון בא ועושה את הניסוי הבא, הוא לוקח נסיין, כאילו את הבן אדם שעליו עושים את הניסוי, והוא אומר לו, לא הוא בעצמו כמובן, העוזרי המחקר שלו, אומרים לו אוקיי תקשיב אנחנו עושים ניסוי בפסיכולוגיה, ניסוי על פרקטיקות של למידה, ואתה צריך להיות המורה, תפקיד שלך זה להיות המורה, האינסטרקטור, ובחדר השני יש נסיין אחר שהוא הסטודנט, והתפקיד שלך זה לשאול את הסטודנט שאלות והוא צריך לענות. אם הוא עונה תשובה נכונה אז הכל בסדר, אם לא אתה מרים לו מכשיר שיש עליו חוגה, בחוגה מתחיל מצד אחד זרם חלש או מוטבר, באמצע יש כזה זרם חזק, לקראת הסוף סכנת מוות ובסוף כזה בולגולט או איזה משהו כזה, ואומרים לו כל פעם הראשונה שהבן אדם טועה אתה מחשמל אותו בזרם החלש, וככל שהוא טועה יותר ויותר פעמים אתה כל פעם מחשמל, מזיז את החוגה, מחשמל, מזיז את החוגה, מחשמל, מזיז את החוגה, מחשמל, מזיז את החוגה וכן הלאה. זה ההנחיות. ואם אני עכשיו אשאל אתכם על שאלות טריוויאליות, כמה אנשים היו מוכנים להגיע לזרם גבוה סכנת מוות ולחשמל מישהו בגלל שאמרו להם, הניחוש שלי זה שלא הייתם אומרים 65%. הייתם אומרים יש איזה 20% של אנשים חולאי נפש שיהיו מוכנים בגלל ניסוי מטומטם לחשמל מישהו בצורה הזאת. כמובן שהבן אדם שחישמלו אותו היה שחקן, לא באמת חישמלו אותו, אבל הוא שיחק אותה כאילו מחשמלים אותו. זאת אומרת הוא ממש התנהג כאילו מחשמלים אותו, בחלק מהמקרים הוא צורח, הוא מסרב לענות, והמדען כביכול אומר למורה, כן הבן אדם שסורף את הניסוי, אם הוא לא עונה זה כאילו טועה. זאת אומרת הבן אדם הפסיק לענות, יש צילומים מזעזעים, כן. הבן אדם הפסיק לענות, עכשיו זה נשמע גם בחלק מהמקרים כאילו מת והם ממשיכים לחשמל אותו, לא באמת מתקן, אבל ממשיכים לחשמל כאילו בן אדם מת. ואני חושב שהתוצעות של הניסוי הזה היו כל כך מזעזעות וכאילו קשות לעיכול שכמעט כל מדינה בכתובה הארץ אמרה כן כן זה בגלל שהאמריקאים האלה תפוקים אז 65% מהם מוכנים לחשמל אנשים למוות והניסוי הזה שוחזר במלא מדינות על מלא תרבויות על מלא סוגים של אנשים במלא גילאים והתוצעות נשארות פחות או יותר זהות. 65% מהאנשים מוכנים בגלל סמכות לעשות מעשה נוראי של להרוג בן אדם כמעט בלי סיבה אמיתית או קרוב לזה. ובואו נבין מה כן השפיע על זה. אז אוקיי אז אם תרבות השפיעה אבל לא יותר מדי אז מה כן השפיע על זה? אתם תרצו להגיד, רובנו נרצה להגיד אה האישיות של הבן אדם. למה אנחנו רוצים להגיד את זה? כי אנחנו רוצים להגיד לי זה לא היה קורה. אני אם היו שמים אותי בחדר הזה של מיגרום אני לא הייתי מחשמל את הבן אדם. אוקיי אולי הייתי מחשמל אותו בחשמלים הקטנים אבל ברגע שהצד השני מתחיל להגיד שכואב לו די אני מפסיק אין סיכוי שאני ממשיך. זה מה שאנחנו רוצים להגיד ובגלל שאנחנו רוצים להגיד את זה אנחנו רוצים להגיד שמה שמבדיל בין האנשים זה האישיות. כי אנחנו רוצים להגיד לא האישיות שלי לא כזאת אז לא הייתי נופל בצד. ובמציאות אני אתן לכם כמה דברים שהשפיעו ואישיות זה לא כל כך אחד מהם. אחד זה כמה הסמכות הייתה קרובה עליהם. זאת אומרת היה וריאציה של הניסוי שהמדען היה לידם ואומר להם תלחצו תלחצו תלחצו. ובווריאציה אחרת המדען לא נמצא לאדם ורק יש רמקול אז הם שומעים מה המדען אומר אבל הם לא רואים אותו הוא לא לאדם. זה נשמע משהו שיראותי לחלוטין לא תסכימו איתי נכון? ועדיין הדבר הזה השפיע מאוד. דבר נוסף זה כמה הקורבן לקרוב ורחוק אליהם. הווריאציות שבהם הם לא ראו את הקורבן בכלל ולא שמרו אותו האחוזים של מוכנים לחשמל על פני מוות היה קרוב כאילו מאוד מאוד מתקרב ל90% הגבוהים ובמצבים שבהם הבן אדם היה צריך לראות את הבן אדם וללחוץ לו את היד לפני וכאילו לעשות אקטים של האנשה לראות את האומניות של הבן אדם השני אז האחוזים קצת ירדו. רוצים לשמוע משהו מטורף? אחד הדברים שהשפיעה מאוד בעשרות אחוזים על האם האדם הזה מוכן לחשמל מישהו אחר למוות או לא זה אם המדען לבש חלוק לבן או לא. כשהמדען בא עם ג'ינס וטישרט ונראה כאילו רגע בואו כן זה הפרשנות הפרשנות היא אה זה שכונה פה לא בשביל השכונה הזאת אני יחשמל מישהו שכונה הזאת אין סיכוי כאילו האחוזים ירדו אבל כשיש חלוק לבן שזה סימן של סמכות רגע הוא מדען רגע זה מקום רציני הם גם הזיזו את המחקר מכזה מקום למחקר בכזה תחשבו בדאונטאון של העיר אל מול בתוך האוניברסיטה אוקיי בתוך האוניברסיטה מישהו עם חלוק לבן אומר לי מה לעשות ברור שאני צריך לעשות את זה אוקיי ודבר אחרון שוב שזה יזכיר לכם אולי את הקונפורמיות של אש זה אם יש עוד אנשים מסביבי שעושים את אותו דבר כן אז אני יותר מצייט כי אם אני רואה הרבה אנשים סביבי שכולם מצייטים כולם מחשמלים אז גם אני מחשמל הרבה יותר ואם אני מספיק שאני רואה וזה הקטע פה בדברים האלה המוח שלנו לא עובד על סטטיסטיקה זה לא כאילו חמישה אנשים מוכנים לחשמל ואחד לא אז אני הולך עם החמש לא בריא שיש אחד שמסרב שמתחיל שלא רוצה לציית ההשפעה של זה תהיה עקוטית תהיה ענקית מלא אנשים פתאום לא מוכנים לעשות את זה אוקיי ובהקשר הזה של העניין של צייתנות וכמה וכמה הדברים החיצוניים משפיעים על כמה אנחנו מצייטים אל מול הדברים הפנימיים ועוד שנייה אנחנו ניכנס בדיוק לזה לעולם של תפיסה חברתית עוד שניה נגיע לזה וסכמות וטעון תיחוס כאילו נגיע לזה עוד מעט ראיתי לפני כמה חודשים סרט בנטפליקס סורי על האובר שועתיות בשיעור הזה כן כאילו זה באמת מאוד מושפע סרט בנטפליקס על הפלוגות סרט דוקומנטרי כן על הפלוגות של האנשים בשואה כן הנאצים שירו ביהודים על הבורות כן אני לא אהיה יותר גרפי מזה נסיים זה יותר את העניין את החלק הגרפי ורוב האנשים חושבים אם אני אשאל אותם מי היו האנשים האלה אז הם יגידו אה זה הנאצים הכי שטופי מוח זה כאילו אנשים שכל הזהות שלהם זה להיות נאצים הם רק כאילו שונאים יהודים זה עבודה בעורף, כן? אני לא צריך עכשיו ללכת להילחם ברוסים ובצרפתים ובאנגלים ולהרוג מלא אנשים, אני רק צריך לעשות עוד עבודה כמסתור. זה מה שבחרו להם, אתם תעשו עוד עבודה כמסתור בפולין. תוודאו שאנשים עומדים שם בלפי הפוקים וכאלה. זה האנשים שבחרו להתגייס לשם, שוב לא כולם, אבל הרבה. ונתון עוד יותר מטורף. זה שכשאני למדתי פסיכולוגיה, אני אמרתי לעצמי, טוב, אם האנשים האלה צייתו לדבר כל כך קיצוני, בטח היה להם מקדח להערכה. בטח אמרו להם, נכון אמרו להם, שאם הם לא עושים את המשימה הזאת, תהרגים אותם. אז אוקיי, או שאני אורג את היהודים האלה, בסדר, או שאני, אורגים אותי, אז אין לי ברירה. ובסרט, בנטפליקס, בדוקומנטריה, הראו שזה גם זה לא היה נכון. זאת אומרת, בחלק מהפקודות, אפילו המפקדים הבינו שזו משימה נוראית, ואמרו לחיילים, תקשיבו לשוטרים האלה, תקשיבו. זו משימה חרא, אם אתם לא רוצים לעשות אותה, אתם לא חייבים. יהיה לזה משמעויות, זאת אומרת, אתם תעשו תורנות מטבח ושמירות ודברים כאלה, יותר מכולם, אתם לא תצאו הביתה, כן? אבל הדבר שהכי השפיע עליהם, זה שאמרו להם, ופשוט העבודה טיפול על החברים שלכם. זאת אומרת, המשימה תתבצע, או שאתם לוקחים בזה חלק, או שהחברים שלכם יעשו את זה. וזה מה שגרם למעל 90% קונפורמיות, או צייתנות בדבר הזה, שזה בעיניי מזעזע ומחריד. ושוב, הסיבה שאני מדבר על זה שוב ושוב ושוב, זה כדי לתקוע את המסמר הזה, של עד כמה יש לנו, שוב, את מה שנקרא טעות האפרוס הבסיסית, שעוד שנייה נגיע אליה, שאנחנו נוטים לייחס את ההתנהגות של אחרים לאישיות שלהם, ולא להשפעות החברתיות שיש סביבם. וכמה ההשפעות החברתיות האלה, שאנחנו לא שמים לב אליהם אפילו, הן כל כך עמוקות, הן כל כך חזקות, והן כל כך משנות לנו את החיים. אוקיי? אז מה זה תפיסה חברתית? תפיסה חברתית זה בעצם התחום שבו אנחנו חוקרים את איך התפיסה שלנו, שוב, אני מחזיר אתכם לשיעור על תפיסה, כן? מי שרב, מי שלא, תראו, מושפעת מהתנהגות והופכות של אנשים אחרים בסביבה שלנו. זאת אומרת, מי שלא עשה את השיעור על תפיסה, יכול לחשוב שמה שאנחנו רואים זה המציאות, נכון? מה שאנחנו חושבים זה האמת, וכל הדברים האלה. ובאמת בשיעור על תפיסה נתתי לכם הרבה דוגמאות, אני חושב, גם ויזואליות וגם אחרות, למקומות שבהם התפיסה שלנו מפשלת, מכל מיני סיבות. בין אם זה בגלל מבנה של העיניים שלנו, דברים שקשורים למבנה של המוח, כאילו לא תמיד מה שאנחנו רואים זה המציאות, אנחנו משמיטים דברים, מפעילים דברים, שונים דברים וכן הלאה. אז שווה לראות. אבל פה אנחנו באים ואומרים, רגע, רגע, זה לא רק שהתפיסה שלנו מושפעת מדברים טכניים שיש לנו במוח, היא גם מושפעת מהאנשים ומההקשרים החברתיים והסביבתיים שיש סביבנו. וניסוי מפורסם, שוב, ולא סתם סתם איזה היה המקום שלו, אבל אני זוכר אותו, זה שלקחו, שוב, אנשים שעשו להם את הניסוי, להמתין כמה דקות במשרד, והם לא ידעו מה הניסוי. ואז כשהכניסו אותם לניסוי, אמרו להם, תעשו לנו רשימה של עשר דברים שראיתם בחדר המתנה. עכשיו שוב, אני מזכיר לכם, החדר המתנה היה מוצב כמו משרד, והרבה מאוד אנשים כתבו כל מיני דברים שלא היו שם, נכון? אבל שבדרך כלל יש במשרד דברים כמו לא יודע, ניירות, עתים, ספרים, מוטבר, אני לא זוכר בדיוק את הניסוי, אפשר לספסת בגוגל, אבל כאילו, כל מיני דברים שבדרך כלל יש במשרד, אבל לא היה שם. זאת אומרת, התפיסה שלנו מושפעת לא רק מבאגים כמו שוב, שראינו עם האשליות האופטיות וכל הדברים האלה, שוב, תחזרו לשיעור אם לא ראיתם אותו, אלא גם מכל מיני דברים ששוב לקונטקסט, או בשפה פסיכולוגית הקדמית, תחשבו על זה בדרך כלל, זה סכמות. מה זה סכמה? סכמה זה בעצם מבנה מנטלי שעוזר למוח שלנו לחסוך זמן באנרגיה, לפעול במהירות ולהבין מצבים מורכבים, אוקיי? עכשיו ברור שכל הקטע של סכמות זה שבשביל ליעל, אנחנו משלמים מחיר בטעות, בדיוק. תחשבו עכשיו, הנה דוגמה יותר עדכנית לצעירים, תחשבו את צ'אט ג'י פי טי. צ'אט ג'י פי טי זה כמו פי מיליארד יותר טוב מחיפוש בגוגל, נכון? כאילו, אתה שואל אותו שאלה והוא נותן לך תשובה מטורפת כאילו, אלוהים ישמור. אבל הוא טועה מלא. למה? כי הוא עובד בצורה דומה, אוקיי? אז יש לנו כל מיני סוגים של סכמות, נכון? בחיים שלנו, ספציפית בשיעור הזה, מה שרלוונטי זה סכמות על אנשים, נכון? יש לנו את החבר הזה והוא חבר טוב, יש לנו את הבן אדם הזה והוא אגואיסט, למשל. כן, זו דוגמה מאוד קלאסית. והסכמות משפיעות על איך אנחנו תופסים מצבים, נכון? אם למשל מישהו, לא יודע מה, הבריז לנו לפגישה, ובן אדם אחד הוא כזה, הוא נתפס לנו במוח בסכמה שלו כבן אדם סופר אחראי ורציני ומקצועי ובסדר, אז מה אנחנו נגיד? אה, בטח קרה משהו. למה? כי לא יכול להיות שהוא איחר, או הבריז לו מהפגישה, כי זה לא תואם את הסכמה. מצד שני, אם זה בן אדם שבסכמה שלו אנחנו תופסים אותו כלא מקצועי, כלא בסדר, כוואטאבר, אה, עוד פעם הוא הבריז, כנראה זה אין סיבה. כנראה אין סיבה. יש סכמות לתפקידים, נכון? איך אנשים מסיימים בתפקידים, מסיימים צריכים להתנהג או לא להתנהג. סכמות לפעול מיני אירועים, נכון? איך צריך להתנהל ערב במסעדה, נכון? פתאום אתה, אתם אוכלים במסעדה, פתאום לוקחים לכם את הצלחת לפני שסיימתם, מביאים לכם חשבון לפני שביקשתם, כל מיני דברים כאלה, אז אנחנו אומרים, רגע, למה? זה לא בסדר. זה לא בסדר, זה יוצא מהסכמה שלנו. זה לא איך שאנחנו תופסים את זה. ויש כמובן את הסכמה של איך שאנחנו תופסים את עצמנו, שזה קשור לביטחון העצמי, לדימוי עצמי וכן הלאה. העניין הוא שבעקבות הסכמות האלה, יש לנו סכמה אחת מאוד מאוד מאוד מרכזית שנקראת טעות האפרוס הבסיסית. וזה שאנשים נוטים לייחס את ההתנהגות של אנשים אחרים לאישיות. שוב, תחזרו על השיעור של אישיות משלו רע, ואת ההתנהגות שלנו עצמנו לסביבה ולמצב. זאת אומרת, אם אני מאחר, ברור לי שהיה פקקים, ברור לי שהילדים שלי לא התעוררו בזמן בבוקר לבית ספר, ברור לי כל מה שקרה, אבל כשמישהו אחר מאחר, אז זה ברור שהוא כאילו לא מספיק מסודר, והוא לא מספיק מורגל, והוא לא יכין את עצמו מראש, והוא לא יצא מספיק בזמן, והוא לא יגן את כל מה שצריך וכן הלאה. יש מחקר מאוד מפורסם בהקשר הזה של ג'ונס ואריס, שזה מחקר בעיניי קורע, אבל בעצם המחקר הלך ככה. נתנו לנשיאנים, שוב אנשים שעשו להם את הניסוי, לקרוא מאמרים בעד ונגד בן אדם שנקרא פידל קסטרו. פידל קסטרו הוא היה מהפכן רציני, הוא היה מנהיג של קובה משנות החמישים אני חושב, עד שנות הפסילת 2000, סוף ה-90, לא זוכר בדיוק, והיה הרבה דברים מאוד שרוויחים במחלוקת, בוא נגיד בקובה, בטח חלקם יודעים, בתקופה הזאת. אז היה הרבה מה להגיד בעד ונגד. ואמרו כשהם קראו את המאמר, אמרו למי שקורא אותו, לאנשים שעשו להם את הניסוי, במסגרת לא הייתי הדיבייטור הכי טוב בעולם, רחוק מכך, אבל הייתי לא כזה גרוע, גם הייתי אחר כך שופט בתחרויות והשתתפתי בתחרויות בחול, כן? ובחלק מהתחרויות רצו לצלם ולהעלות, ואני תמיד מאוד מאוד חששתי מזה, כי אני ידעתי שלמרות שכתוב למטה בסרטונים של הדיבייט תמיד, העמדה של הדובר היא לא קשורה למה שהוא אומר, העמדה הנבחרה מראש וכן הלאה, ידעתי שזה ברור, שאם עכשיו לצורך הדיבייט אני אמרתי, נתתי טיעונים לצד של, לא יודע, סתם אני אומר, משהו שמאלני, עכשיו כולם יחשבו שאני שמאלני, אם הייתי אומר משהו שהוא ימיני, כולם יחשבו שאני ימני, למרות שכתוב מתחת שלא, אוקיי? דוגמה טובה נוספת לזה זה כאילו, נכון? מפורסמים שמתראיינים, שעשו תכניות בטלוויזיה, ומספרים, נכון? שאנשים ברחוב רואים אותם, ומייחסים את ההתנהגות של הדמות שלהם בסדרה אליהם, שמעתם על זה? יש שאדיר מילר דיבר על זה ברמזור, ושוב, בעבר, כן, יש את, נו, איך קוראים לו שאחר כך כניע זמר, והוא סופר חמוד, כן? אני לא הייתי לכתוב, שכחתי את השם שלו, לא משנה, ששיחק בשמש, והיה ילד, קיצר, שהוא אמר שתמיד ייחסו את ההתנהגות שלו לאותה הדמות ששיחק בסדרה, ושוב, זה מאוד חזק, יש את אורלי, משהו שגם שיחק באותה סדרה, והייתה מאוד טיפשה בסדרה, ותכל'ס היא שחכמה מאוד, והתייחסו אליה ברחוב אחר כך כאילו היא טיפשה, שוב, אנשים, גם אם הם יודעים שזה לא באמת מייצג, גם אם הם יודעים שזה משחק, נוטים לייחס את ההתנהגות של בן אדם אליו, ולא לדברים הסביבתיים, וזה דבר מאוד מאוד עמוק להבין אותו, וזה דבר שמאוד מאוד צריך להיזהר ממנו, כי אחרת אנחנו בעצם נכשלים בלהבין בני אדם, אם אני מסתכל על אנשים כפסיכולוגים, כולנו פסיכולוגים, אני לא אומר פסיכולוגים מטפלים וכן הלאה, כן, יש חוק במדינה ווואטאבר, אבל אני חושב שפסיכולוגיה, כמו שאמרתי בשיעור הראשון, זה המדע של הנפש, ובעולם של היום את כולנו מעניין הנפש, וכולנו רוצים לחקור את הנפש, אז במובן מסוים כולנו פסיכולוגים, ואתם פסיכולוגים, כן? אז במובן הזה אנחנו צריכים מאוד מאוד להיזהר לא לייחס הכל לאישיות, לא לייחס הכל רק לבן אדם, כי החלק החברתי או הסביבתי משפיע פשוט כל כך הרבה. דוגמה נוספת לדבר הזה, וזה ככה נשמע דוגמה אחרונה שלנו לשיעור היום, זה האפקט של הרושם הראשוני. אם אני מבין שאני מכניס אנשים לסכמות, ואחר כך איך שהם יתנהגו, ייכנס לתוך אותה הסכמה שכבר נתתי להם מראש הרבה פעמים. אז הרושם הראשוני זה דבר שנוצר בהתאם למצב, לתנאים סביבתיים, לתנאים אישיים סביבתיים, לשפת גוף, לטון דיבור, הרבה פעמים לכל כך הרבה דברים. והרבה מאיתנו חושבים או אומרים, או סומכים על הרושם הראשוני שלנו. שלפעמים זה נכון, אבל לפעמים כל מיני דברים קטנים מתאים אותנו. ואחד המחקרים המרתקים בהקשר הזה, וואו, אם אתם לא מכירים את זה, יעוף לכם ככה, ולא שהרבה מכם לא מכירים את זה. יש מחקר סופר מפורסם שתפסו סטודנטים לשאלון. עכשיו, שנייה לפני שתפסו אותם לשאלון, עשו להם את הטריק הבא, שימו לב להם מניפולציה, אוקיי? עובר לאדם מישהו, אומר להם, אתה יכול בבקשה להחזיק את הקוס שלי? נותן להם את הקוס, אוקיי? הם מחזיקים את הקוס, הוא הולך, תוך דקה חוזר, אומר להם תודה רבה, לוקח את הקוס, אוקיי? ואז בחוקר, ואומר להם, היי, מה קורה? אני עושה מחקר על האישיות של הבן אדם הזה, שכרגע ראית, ראיתי שדיברת איתו, בוא תגיד לי מה דעתך עליו, אוקיי? עכשיו שוב, אני מזכיר לכם, שחקן משחק את זה באותה צורה כל פעם, אוקיי? ואנשים, בעקבות שוב הראשם הראשוני שלהם, אומרים על הבן אדם הזה כל מיני דברים, אוקיי? עכשיו, גילו משהו מאוד מאוד מעניין, בחצי מהמקרים השחקן נתן לבן אדם שסובל את הניסוי להחזיק קוס של משקי קר, ובחצי מהמקרים נתנו לבן אדם להחזיק קוס של מחזיקת משקי חם, בתיאור שאנשים אמרו על אותם אנשים, הופיעו הביטויים האלה, הוא היה נראה לי קצת קריר, לא נחמד, הוא היה נראה לי קצת מרוחק, מי שקיבל את המשקי הקר, מי שקיבל את המשקי החם, הוא היה נראה לי בן אדם סימפטי, חמים, נחמד, מה להזזל הקשר בין טמפרטורת המשקי לראשם הראשוני? תשובה, בג, לא יודע אם זה בג באמת, יכול להיות שבאמת אנשים ששותים משקעות חמים הם נחמדים יותר, מאנשים ששותים משקעות קרים הם לא סימפטיים, אבל בהנחה שאתם לא מסכימים עם זה, זה כנראה איזשהו בג אצלנו, ושוב, צריך לשים לב לדברים האלה, להיזהר מהם, ולהיות מאוד מאוד בצומת לב, ואני מקווה שככה לקחתם הרבה מהשיעור הזה, כי הוא שיעור מאוד מאוד הרבה פה משמעותי, בשיעור הבא בקורס אנחנו נכנס לעומק של נושאים שנקראים הזדהות חברתית, דינמיקה קבוצתית, סטריאוטיפים ודעות קדומות, כל הנושא הזה של איך אני מתייחס למישהו בקבוצה שלי, אל מול למישהו מחוץ לקבוצה שלי, דרך אגב, אני עשיתי על זה ניסוי קטן היום, נכון? סיפרתי לכם על שלושת האנשים שהם יהודים, אוטומטית הכנסתי אותם לתוך הקבוצה שלכם, אגב זה נכון, כן? לא שיקרתי, לא אמרתי משהו לא נכון, אבל כבר יכול להיות, בהתאם למחקרים של השיעור הבא, אתם תגלו שאתם יותר התחברתם אליהם, יותר אהבתם אותם, יותר הרגשתם סימפטיה אליהם, פשוט כי אתם חולקים איתם דת, ואנחנו נדבר על הנושא הזה בהרחבה, אז שוב, מי שרוצה להשלים שיעורים אחורה זה הזמן, מי שרוצה את השיעור הבא, אם אתם רואים את זה ביוטיוב, אז תעשו סאבסקרייב, תירשמו וכן הלאה, ועכשיו, מי שבלייב, אני הולך לעשות איתכם שתי דברים נוספים, שזה חדש, פעם ראשונה שאנחנו עושים את זה, וזה מגניב, דבר ראשון, זה אני הולך לתת לכם שישה שימושים מעשיים, עקרונות מעשיים, לאיך להשתמש במה שלמדנו היום בחיים שלנו, כדי לחיות חיים מוצלחים יותר, שוב, סוג של, אם עשינו עכשיו חלק קורס אקדמי, אז זה החלק של הקורס את פתחות אישית בעניין, וגם בסוף יהיה זמן לשאלות ותשובות, אני אפתח אתכם, אפתח מיקרופונים ואחול, אגב, מי שעכשיו בלייב, עכשיו זה זמן טוב לכתוב, אם יש לכם שאלות בצ'אט, כדי שבאזו של שאלות ותשובות יהיה לנו את הכל מוכן מראש, ואני אוכל לענות לכם כמה שאני רק אספיק השאלות, מי שלא בלייב, אז תודה רבה שצפיתם, שימו סאבסקרייב, שימו לייק ונתראה בפרק הבא.