פרק 103: טכניקות לניהול זמן

הדבר שהוא בייפר, כלומר בהרבה הכי יקר שיש לנו בחיים שלנו, זה הזמן שלנו. אי אפשר באמת לנהל את הזמן, אי אפשר באמת לחסוך זמן, זה לא כסף, זה לא משהו שהוא משאב שניתן לנהל אותו, כי הוא פשוט עובר כל הזמן, אבל אפשר להשתמש בו בצורה חכמה יותר, אפשר לנצל יותר ממנו, אפשר למצות ממנו יותר, ובתכלס, למצות את הזמן שלנו, זה למצות את החיים שלנו. לפני כמה שבועות או חודשים העליתי פרק שנקרא איך לחסוך עשר שעות בשבוע בלי לוותר את הנטפליקס, כן, ודאי להמשיך את זו בנטפליקס, ושם יש עקרונות מדהימים לניהול זמן, עקרונות שיכולות לחסוך לכם מלא מלא מלא זמן, אבל בפרק של היום אני רוצה לתת לכם שש כלים סופר פרקטיים, ממש טכניקות, טכניקות פשוטות, ברורות ומעשיות שיעזרו לכם להוציא הרבה יותר מהזמן שלכם, ואז כמובן שישר לכם גם יותר זמן לדברים אחרים אם אתם רוצים. הדגש הכי גדול לאיך לוודא שיש לכם יותר זמן פנוי הוא דווקא בפרק איך לחסוך עשר שעות בשבוע, ופחות בפרק הזה, למרות שגם בפרק הזה כמובן ידבר על הנושא הזה, אז ככה אני מאחל לכם, לעצמנו, לכולנו המון המון בהצלחה לגבי שש טכניקות סופר סופר סופר משמעותיות, והטכניקה האחרונה מבין השש זה באמת ככה טכניקה משמעותית שלא מספיק מדברים עליה לדעתי, ואולי אפילו היא תהיה משהו שממש פורץ דרך עבור חלקכם. אז בואו נתחיל מהטכניקה הראשונה, הטכניקה הראשונה שלנו נקראת batching, אגב אני רק אגיד יש פה שש טכניקות בפרק אחד, אז יכול מאוד להיות שחלקכם מכירים חלק מהטכניקות, אז גם אם אתם מכירים זה אחלה הזדמנות לשמוע את זה עוד הפעם, לחדד את זה עוד הפעם, לחשוב איפה אולי אני לא משתמש בזה, ואני יכול להשתמש ברמה יותר טובה, באופן יותר טוב, ואז להפוך את עצמנו ליעילים עוד יותר, לחסוך יותר זמן, לנהל את הזמן שלנו יותר טוב וכן הלאה. אז batching, מה זה batching? batching זה בעצם לקחת משימות דומות ואו שנגיד מה זה אומר משימות דומות, ולשים אותן ביחד, זאת אומרת במקום שהמשימות הן מפוזרות לנו במהלך היום, במהלך השבוע וכן הלאה, אנחנו מרכזים אותן לפעם אחת או פעמיים מרוכזות, ואז בעצם ככה אנחנו חוסכים המון המון זמן. אז קודם כל למה batching או מה זה משימות דומות? משימות דומות יכול להיות משימות שהן ממש אותה משימה שחוזרת על עצמה, למשל לענות לאימיילים, לענות לוואטסאפים, כן? זה יכול להיות לא יודע מה, להכין תוכן, לצלם סרטונים, להקליט פודקאסטים, כן? אני עכשיו זה הפודקאסט השלישי ברצף שאני מקליט, ואז הפודקאסטים האלה יעלו אחר כך, לפעמים אני מקליט אחד אחד, אבל שוב, מן הסתם הרבה יותר יעיל להקליט מספר פודקאסטים ברצף. בין אם זה שוב כמה דברים אחרים שקשורים לכתיבה, לכמעט כל משימה, אם אני לוקח משימות דומות ועושה אותן אחת אחרי השנייה, אלא אם כן כבר כאילו ממש קומירותי, אוקיי? אני הרבה הרבה יותר יעיל כשאני עושה אותן מיד אחת אחרי השנייה. מעבר לזה, יש פה נקודה שנקראת Transition Cost, אוקיי? כשאני עכשיו למשל מצלם סרטונים, ואז אני מפסיק לצלם סרטונים ורוצה, לא יודע מה, לענות על אימיילים, או אני רוצה ללכת לפגישה, אז יש לי איזה כאילו כמה דקות כאלה שהמוח שלי מתרגל למצב החדש, כן? במיוחד עם משימות שהן יותר קשות לנו, נגיד עבור הרבה אנשים נגיד לייצר תוכן, דוגמה לעסק, לשיווק, מוטבר, זה משימה קשה, אז לעבור למשימה הזאתי זה יכול להיות קשה ולקחת זמן ולקחת אנרגיה. שוב, יש את הנושא הזה גם ממש. בין כל משימה למשימה שאנחנו עוברים, בקיצור, הדבר הזה הוא מאוד מאוד מאוד משמעותי. אז כשאני מרכז את המשימות האלה ביחד, בעצם אני חוסך את ה-Transition Cost הזה, ואני מכניס את עצמי לפלואו בצורה הרבה יותר חזקה, ואני מצליח להספיק הרבה הרבה יותר. עכשיו, ככל שאנחנו נצליח את ה-Batching הזה בצורה יותר חזקה, ברוב המקרים זה יהיה יותר יעיל, שוב, כל אחד בהתאם גם לזמנים שלו. אני באופן אישי משתדל, כל מה שקשור לתקשורת, זאת אומרת, וואטסאפים, אימיילים וכו' וכו' וכו', ממש ממש ממש למזהר. היו תקופות שהצלחתי אפילו הרבה יותר מעכשיו, שבהן בכל מה שקשור לעבודה, ממש עניתי על אימיילים ווואטסאפים בערך פעם בשבוע, זה הכל. היום אני קצת יותר, אבל עדיין יש אחוז מאוד מאוד מאוד משמעותי מהתקשורת שנכנסות אליי, רוב הערוצי התקשורת שנכנסים אליי, בעצם מטופלים פעמיים בשבוע, זה הכל. יש ערוצים בסוים שאני עוד עושה יותר, אבל באמת הרוב פעמיים בשבוע, וכמובן ביחד, זאת אומרת, באותה הזדמנות, אני לא פעם אחת בודק את האינבוקס במסנג'ר, פעם אחת בודק את הוואטסאפ, פעם אחת בודק את האימייל, כי אז הוא נגמר היום, אלא בבת אחת אני עושה את כל אלה ברצף, אוקיי? אז זה השיטה, וגם הדברים שאני כן מסתכל עליהם יותר, אני לא מסתכל עליהם כל היום, אני מרכז את זה לנגיד פעם בבוקר, פעם אחרי הצהריים, או משהו כזה. ואז כשאני מרכז את המשימות האלה, אני נהיה הרבה יותר יעיל. שוב, הקלטה של הפודקאסט, אני מקליט הנה שלוש פרקים, שלושה פרקים, זה שיש את ההרצאות עכשיו שמתוזמנות קדימה, שכל יום רביעי נגיד עולה לפודקאסט, מי שומע דרך ספוטיפיי או אפל פודקאסט יודע שמידי יום רביעי עולה או רעיון שהתראיינתי בפודקאסט מישהו אחר, או... של הרצאה ארוכה שהעברתי סדנת, אז זה לא שכל שבוע אני מעלה, זה פעם אחת שמתי, תזמנתי את הכל קדימה וזהו, אוקיי? אז יש משימות כאלה שאנחנו עושים אותן בטשינג, אנחנו עושים אותן פעם אחת ומסיימים איתם לאורך הרבה זמן, אז הדבר הזה הוא כלי, הוא טכניקה מאוד מאוד פשוטה ומאוד מאוד מוצאתית, נקראת בטשינג. מעבר לזה אני אתן ככה כלי, שוב אני סופר פרקטי, סופר פרקטי, הרבה פעמים כשאני מרגיש overwhelmed או שאני מרגיש לחוץ, היום אני כבר עושה את זה בצורה אוטומטית, אבל עדיין פעם הייתי עושה את זה הרבה יותר ממש על דף נייר, פשוט יושב, כותב על דף נייר את כל המשימות שאני צריך לעשות ואז מה שאני עושה בטשינג, אני מקבץ, בטשינג זה קיבוץ, אני מקבץ את המשימות שדומות אחת לשנייה, למשל, אם אני רוצה לעשות את זה ואת זה ואת זה ואת זה ואת זה ואת זה ואת זה ואת זה ואת זה, 20 משימות, אני אומר רגע, לא, זה לא 20 משימות, יש את הארבע האלה שהם בערך כאילו תחת אותה כותרת, אפשר לעשות אותה, יש את החמש האלה שהם תחת אותה כותרת, את החמש האלה שהם תחת אותה כותרת וכן הלאה, אז אני יכול להגיד, אוקיי, אני אעשה את הכותרת הזאתי, את הכותרת הזאתי, את הכותרת הזאתי ואז אני בעצם נהיה גם הרבה יותר אפקטיבי, גם הרבה פחות לחוץ. בקיצור, בטשינג כלי מאוד מאוד חזק. הדבר הבא, שוב, הוא קשור גם לבטשינג, אבל הוא שם דגש עוד יותר על הנושא של תקשורת וזה הנושא של חלונות תקשורת ברורים, אוקיי? זה גם כמובן כל מה שקשור לתקשורות נכנסות, שוב, בעידן של היום, אנחנו נקרא אינפורמיישן אירע, כן? אנחנו בעולם של תקשורות, אנחנו מקבלים כמות מטורפת של נוטיפיקיישנס, כן? והודעות בפייסבוק ובאינסטגרם ובטיק טוק ובאימייל ובוואטסאפ ובכל מקום ובאמת הדבר הזה הוא כלי מספר אחד לאובדן שליטה על הזמן שלנו. אז קודם כל, אני אישית דואג לרוב האפליקציות לקבל מהם פחות נוטיפיקיישנס. אני יודע שיש אנשים מסוימים שאני עדיין כן מקבל מהם נוטיפיקיישנס, אנשים ספציפיים שאני או כמובן, לא יודע, אשתי או משהו כזה, דברים שאני יודע שיכולים להיות מאוד מאוד חופים או אנשים שאני מקבל מהם ידע שהוא מאוד מאוד מאוד ממוקד, אנשים שאני עוקב אחריהם, אני יודע שאני לומד מהם המון ווואלה, כל פעם שהם מוציאים משהו אני רוצה לדעת את זה כי אני יודע שזה ממש משפר ופותח לי התפתחות האישית שלי אבל כל השאר אני משתדל שכמה שפחות יהיה לי את הנוטיפיקיישנס האלה ושיהיה לי חלונות תקשורת ברורים למשל, אם אני יודע שאני בימים מסוימים נוסע אז בימים האלה וגם נגיע לעניין של נסיעות אז בימים האלה אני אדואג ששם אני אעשה סוג מסוים של שיחות ששם אני אקשיב לסוג מסוים של חומרי, שם אני אעשה את הדבר הזה אני ממש יודע שיש שעות מסוימות ביום שאני עונה, שעות מסוימות ביום שאני לא עונה יש שעות שלמות ביום שהטלפון שלי על שקט, שהכל סגור, שאי אפשר להגיע אליי כי זה הדרך שלי להגן על הזמן שלי ולהגן על הפרודוקטיביות שלי הרבה פעמים אנשים שואלים גל איך אתה בן 33 והצלחת להגיע לכל כך הרבה דברים כן, כאילו להקים מכללה, לעשות זה, לעשות זה ואתה עוד אבא עם שלושה ילדים כאילו איך הצלחת לעשות את כל הדברים האלה בגיל יחסית צעיר והתשובה היא ששמרתי והגנתי על הזמן שלי קודם כל בעזרת העקרונות, שוב בפרק שסיפרתי על הפעולה שלהם מקודם אבל גם השתמשתי בטכניקות האלה ושמרתי על הזמן שלי, שמרתי על הזמן שלי דרך זה שיצרתי חלונות תקשורת ברורים שעשיתי בטשינג, שעשיתי את כל הדברים האלה שאנחנו נמשיך לדבר עליהם נקודה שלישית, טכניקה שלישית כל מה שקשור לעברת אחריות הרבה מאוד אנשים ברגע שהם מתחילים להעביר אחריות למישהו, שוב עוד שנדבר על זה כמובן מישהו בעל עסק, אז יש לו עובדים או ספקים, כן? קמפיינר, לא יודע, מישהו שהם עובדים איתו אבל גם לא, גם אנשים שפשוט מעבירים אחריות לאנשים אחרים בבית כן, נשואים, הורים, נבקש עזרה ממישהו וכן הלאה בפרק הקודם דיברתי על תקשורת אפקטיבית, זה קשור לזה, אוקיי? רוב האנשים כשמעבירים אחריות הם לא יודעים לעשות את זה בצורה טובה ואז מה שקורה זה שזה מבזבז להם יותר זמן כמות האנשים שוואלה, ללמוד לעשות משהו לבד היה כבר יותר יעיל להם מאשר לבקש עזרה ממישהו אחר זה פשוט כמות ענקית של אנשים, סליחה מהסיבה הפשוטה שאם אני מעביר אחריות למישהו, אבל אז כל שנייה הוא שואל אותי רגע גל, איך אתה רוצה שאני אעשה את זה? אבל גל, אתה רוצה שאני אעשה ככה? אבל גל, אתה רוצה שאני אעשה ככה? אתה רוצה שאני אעשה ככה? הוא בעצם כל הזמן מפריע לבטשינג שלהם כל הזמן מפריע לפלואו שלי, הוא כל הזמן מפריע לי לעבוד אז גם אם תאורטית הוא חסך לי איזושהי כמות של זמן כי הוא עושה חלק מהעבודה ואני לא עושה הכל יכול להיות שהכמות השאלות שהוא שואל אותי כמות הפעמים שהוא מגיע אליי כדי לקבל החלטות וכן הלאה פשוט הופך את זה ללא שווה ולא כלכלי ולכן ושוב הדבר הזה הוא כמובן גם נכון בבית אם עכשיו לא יודע מה, אני מבקש מהבן שלי לעשות משהו, כן? עזבו שניית האלמנט החינוכי שיכול להיות שיש לו ערך נפרד אם אני מבקש מהבן שלי לעשות משהו אבל אז הוא שואל אותי עשר שאלות על איך לעשות את זה יכול להיות שכבר לעשות את זה לבד היה יותר מהר, כן? ולכן אני צריך לדעת איך להעביר אחריות בצורה יעילה גם יש פה את הנושא של הצבת גבולות אחד הפרקים הכי חשובים שהיה בפודקאסט עד היום אז אם עדיין לא שמעתם את הפרק על הצבת גבולות תגללו אחורן שזה פרק 40 או משהו אני יודע שזה מזמן שווה או תחפשו תכלס עצבת גבולות, כן? אחד הפרקים הכי חשובים, אני חושב שהסאונד שם היה פחות טוב, אבל עדיין שווה להקשיב לו, למרות הסאונד הלא טוב. אז קודם כל צריך לדעת להציב גבולות, כי ברגע שאני מעביר אחריות בצורה אפקטיבית, חלק מהאנשים זה, לא יודע מה, יהיה להם איזושהי התנגדות לזה, צריך לדעת להציב גבולות בצורה אפקטיבית, בצורה טובה. אבל מעבר לזה, הדרך הפשוטה או הטכניקה פה, ושאני רוצה לחבר את זה לתכלס, כמו שחיברתי את הכלים הקודמים, זה על ידי לשאול שאלות, אוקיי? אם למשל, סתם נאמר, בן אדם יבוא אליי, נגיד שאני בעל עסק, והוא יבוא אליי עם איזושהי שאלה, נגיד עובד שלי, או ספק, או כל דבר כזה או אחר. הוא יבוא אליי, גל, מה אתה אומר שנעשה, מה אתה חושב שהקמפיין הזה? וכן הלאה. אז בהתחלה, אם אני כל פעם יענה לו, אז הוא כל פעם יבוא שוב ושוב ושוב עם השאלה. אם לעומת זאת, שהוא שואל אותי שאלה, אני אענה לו בשאלה. למשל, אוקיי, מה המטרה של השיחה הזאת? מי הבן אדם שאתה מדבר עליו? מה אתה רוצה לעשות ככה? אבל ניתן לו לענות הכל, אחרי 2, 3, 4, 5, 6, 7 פעמים, הוא כבר יבין לבד, מהי צורת החשיבה שאני מצפה ממנו, ואז הוא ידע לענות את התשובות לבד. מעבר לזה, בעצם כך שאני שאלתי אותו שאלות, נתתי לו להגיע לתשובות, וחיזקתי אותו על זה, בעצם חיזקתי לבן אדם את הביטחון, שיכול לעשות את הפעולות לבד, ולא להיות תלוי בי כל הזמן. רוב האנשים לא יודעים להעביר אחריות בצורה טובה, ולכן הם נתקעים כל הזמן, כלואים בתוך המעגל של הבלגן של עצמם. הדבר הזה גם שוב נכון בבית, הוא נכון עם הילדים שלנו, אם אין לי כל דבר שהבן שלי שואל אותי, אז אני אומר לו פשוט מה לעשות, והוא תקוע, הוא כל הזמן ימשיך לשאול אותי מה לעשות, אם אני שואל אותו שאלות, ואני לא שואל אותו שאלות בתון עצבני, אני שואל אותו שאלות בתון רגוע, אני מבקשו יגיע למסקנות, אני מאודד אותו ומחזק אותו, ולא יורד עליו על זה שהוא יגיע למסקנה, אז לאורך הזמן הוא יבין את הביטחון, הוא ידע את הדרך שלו, ושוב ככה הרבה מאוד דברים, הילדים שלי לומדו לעשות לבד, אוקיי? אז אמרנו בטשינג, אמרנו חלונות תקשורת ברורים, אמרנו להעביר אחריות בצורה אפקטיבית. הכלי הבא הוא מה שאני קורא לו טופ טאסקס, זה יכול להיות טופ דיילי או טופ וויקלי, יש גם טופ קווטרלי, אבל לא משנה, בגדול מה שזה אומר זה שלכל יום, או לכל שבוע, יש את המשימות הכי הכי חשובות. עכשיו הנקודה הזאת גם הייתה בפרק של איך לחסוך 13 שעות בשבוע, כי זה כל כך חשוב, אבל מה הכי חשוב לי היום? תראו, רוב הפעמים בינינו, יש לנו רשימות משימות ארוכות, שלא נאמר אינסופיות, כי תגידו לי אתם, כנראה רוב הפעמים ברגע שרשימת המשימות שלכם יותר זמן מביאה על הכל, אתם כבר יודעים שיש לכם עוד הרבה דברים לעשות, אז הרשימת המשימות שלנו היא אינסופית, ולכן העבודה שלנו בניהול זמן זה לא איך להספיק את כל המשימות שלנו, זה בלתי אפשרי, אלא איך להספיק יותר משימות אולי, כמו פייצ'ינג, כמו חלונות תקשורת, כמו אפקטיבית, כמו פלואו, כמו העברת אחריות, אבל לא פחות מזה זה תיעדוף, זה לדעת מהם המשימות ששווה לי להשקיע בהן את הזמן, את האנרגיה, את המשאבים שאני צריך, כדי לוודא שהן מתפקעים. אחת הדרכים המשמעותיות ומעניינות לעשות את זה זה לשאול את עצמי על המשימות שלי, בין המשימות האלה אם אני אעשה אותן בסוף היום אני ארגיש וואו שעשיתי משהו משמעותי, או מהם המשימות שבעוד שבוע מהיום, בעוד חודש מהיום, בעוד שנה מהיום אני אגיד וואלה טוב שעשיתי את זה, כי זה באמת קידם אותי, אוקיי? ואז אני יודע לתעדף את הדברים המאוד מאוד חשובים על חשבון הדברים הפחות חשובים. אני אגיד שרוב האנשים שאני מכיר ורוב האנשים שעבדתי איתם ברמת האימון והליווי, משקיעים המון המון המון שעות בדברים שלא רק שהם לא בטופ, הם שבע דרגות מתחת לטופ, וזה הרבה פעמים דברים שאם לא נעשה אותם פשוט לא יקרה כלום, אוקיי? עכשיו אני יודע שזה קונספט שמשגר לפעמים אנשים, כי בסוף זה נראה לנו שיש לנו רשימת משימות, אז אנחנו חייבים לסמן וי על הכל, אבל במציאות אם אנחנו מבינים שאנחנו בכל מקרה לא נסמן וי על הכל, אנחנו צריכים לעשות איזשהו סוג של נקרא לזה ניהול עלויות או משהו כזה, ולשאול את זה, אוקיי, אם אני לא עושה משימה אחת, מה המחיר של זה? ואם אני לא עושה משימה שנייה, מה המחיר של זה? הרבה אנשים למשל שהם עצמאים, אומרים לי אני לא יכול לא לעשות את הדבר הזה בעבודה, כי אם אני לא אעשה את הדבר הזה בעבודה אני אפסיד כסף, דוגמה, אוקיי? אבל מהצד השני הם מפספסים שאם הם כל הזמן אומרים אם אני לא אעשה את הדבר הזה בעבודה אני אפסיד כסף, אז בסוף הם יעשו את כל המשימות בעבודה ואז הם יתגרשו ויפסידו הרבה יותר כסף ויפסידו את הנשמה שלהם ואת הילדים שלהם ואת החיים שלהם, או שהם לא יתאמנו ואז יפסידו את החיים שלהם להתקף לב. אז השאלה היא כמה כסף באמת אני אפסיד אם אני לא אעשה את הפעולה הזאת נגיד בעבודה, ולעומת זאת מה אני אפסיד אם אני לא אעשה את האמון, מה אני אפסיד אם אני לא אשחרר לעצמי זמן לתחביבים שלי ואני אכנס לברנאוט, מה אני אפסיד אם אני לא אשקיע את הזמן הזה בזוגיות שלי, בהורות שלי, בדברים האחרים שחשובים לי בחיים. אז באמת לשאול את עצמי אחד מה הטופ, מה הדברים הכי חשובים ומה המחיר של לא לעשות משהו. והרבה פעמים אנחנו נגלה שהמחיר של לא לעשות משהו במיוחד אם זה מרגיש לנו שאנחנו חייבים לעשות אותו הרבה פעמים הוא הרבה יותר נמוך ממה שנדמה לנו. הטכניקה החמישית זה מה שנקרא נט טיים, טוני רוביץ קורא זה נט טיים, נו אקסטרה טיים, וזה אומר להשתמש בזמן כפול. אני באופן אישי לפני עד לא מזמן הייתי נוהג. הרבה שעות בשבוע, ואז הבנתי שלנהוג זה פשוט משימה שגוזלת הרבה מאוד זמן, ומבחינתי, בגלל שאני מבין כמה הכביש מסוכן, שוב, קצת כזה שיעור זהירות בדרכים באמצע הפודקאסט, אבל אני לא אוהב להתרכז בדברים אחרים כשאני נוהג, אני חושב שזה מאוד מאוד מסוכן, לא בא לי לאבד לא את החיים שלי ולא בא לי לגרום לנזק לאנשים אחרים, ולכן אני לפעמים עדיין נוהג, אבל רוב הזמן אני או, אם אפשר, נוסע ברכבת או במונית, אני לוקח הרבה מוניות, וזה כיף לי, ואז אני יכול להתרכז במשהו אחר בזמן הנסיעה, בין אם זה רכבת, בין אם זה מונית, תלוי לאן אני צריך להגיע, תלוי בשאר התפקקים וכן הלאה, אבל אם אני יושב מאחור מונית, שזה המקום האהוב עליי, אז אני יכול לנהל שיחות עם אנשים, נכון? שלא יכולתי לנהל בטלפון, נגיד, כן אני לא אוהב לנהל שיחות ולנהוג, אבל אם אני במונית אני יכול לנהל שיחה ולעשות שיחות עבודה תוך כדי הנסיעה שלי. אם זה ברכבת, שזה האוהבים שאני אוהב, אם אני צריך לעשות עבודה שהיא מול מחשב, נגיד, לשבת, לכתוב מאמרים, לכתוב פודקאסטים, לכתוב וואטאבר תכנים, זה אחלה זמן לעשות את זה, אוקיי? אז באמת לחשוב על No Extra Time. מצד שני צריך לדעת שגם צריך לנהל את הדבר הזה. באופן אישי, לדוגמה, בזמן אימון, כשאני מתאמן, אני יודע שזה נשמע מוזר מה שאני רוצה להגיד עכשיו, אם אני עושה ריצה או משהו כזה אז אני אשמע מוזיקה ולפעמים אפילו פודקאסט, אבל באימונים האחרים שלי אני הרבה פעמים לא שומע מוזיקה. למה? כי אני רוצה קצת להגן על המוח שלי ולתת לו איזשהו זמן מנוחה והפסקה ברמה מאוד מאוד עמוקה, זמן של שקט. אני לא אומר לכם לא לשמוע פודקאסטים בזמן שאתם מתאמנים או לא לעשות משהו כזה, כל אחד כמובן מה שמתאים לו, אבל לדעת מתי לנצל את הקונספט הזה של No Extra Time, שוב, כשאני מטייל עם הכלבה, כשאני נוסע למקומות, כן, בגלל זה אני רוב שזה חשוב, כאילו אני משקיע הרבה יותר כסף בזה שאני לא נוהג, כן, לנהוג זה נראה לי יותר זול, ועוד מקומות אחרים, ויש מקומות שאני בוחר לא להשתמש בזה, אבל No Extra Time, נט טיים, זמן נוסף שאפשר בעצם להכפיל אותו. שוב, תשימו דגש על הנקודה הזאת שלפעמים זה על חשבון מיקוז, זה על חשבון מיינדפולנס, זה על חשבון להיות ממוקד בדבר אחד, לפעמים זה שווה את זה, לפעמים לא, אבל זה אחלה כלי, אחלה טכניקה כשזה מתאים. עכשיו בואו נדבר על טכניקה אחרונה, שרוב האנשים לא מדברים עליה מספיק, ולדעתי היא אדירה וחשובה ומשמעותית, ועבור חלקכם זה אפילו will blow your mind, וזה מה שנקרא לעבוד מהר, זה לעבוד לאט לפעמים, הדרך הכי מהירה לעשות משהו זה לעשות את זה לאט. כשאני אומר לעשות את זה לאט, יש לזה שתי רכיבים, הצד השני זה להתכונן כמו שצריך לפני שעושים משהו, איך לתכנן, איך לתכנן את השבוע, את החודש, את הריבון, את הוואטאבר, זה כאילו בזבוז זמן, נכון? זה לשבת ולחשוב מה אני אעשה כל השבוע ולהשקיע שעה מהשבוע בזה, ואם זה אני פעם בריבון בערך לוקח מה שיומו יומיים רק לתכנן את הריבון, אז זה כאילו לבזבז יומיים, או לבזבז שעה בשבוע, לפעמים רבע שעה בתחילת היום, אז זה לבזבז רבע שעה ביום, אז זה כאילו להיות לאט, לזוז לאט, כדי להיות יותר מהירים ויותר אפקטיביים אחר כך. כשהייתי ילד, אבא שלי לקח אותי פעם אחת לאיזושהי משימה שהייתה לו, להכין איזשהו מדף מעוצב לחתוך עץ, והוא אמר לי, תראה, צריך לסרטט ולמדוד פעמיים כי אנחנו רוצים לחתוך רק פעם אחת. והקונספט הזה של כאילו לתכנן ולהרגן את הדברים כמו שצריך, זה קונספט מאוד מאוד מאוד חזק בהרבה מאוד תחומים. הרבה אנשים עושים דברים כאילו בלי תכנון, רצים מהר מדי, ואז מה שקורה זה שזה נכשל להם והם צריכים לחזור עוד הפעם ועוד הפעם ועוד הפעם וזה בסה. יש ממש פרק בפודקאסט שנקרא איך לתכנן, כן, איך ליצור תוכנית אפקטיבית, אוקיי? פרק מאוד מאוד חשוב ומאוד מאוד עוצמתי, מומלץ. וואו, בפרק הזה המלצתי לכם על מלא פרקים, אז תשמעו אותם, קדימה. כאילו, למה יש בפרק, בפודקאסט הזה זה מהפרקים, אז תשמעו אותם, יופי. אז יש פרק על הנושא של תכנון, אבל מעבר לזה זה לא רק תכנון. לפעמים גם פשוט לעבוד לאט, פשוט לזוז לאט, זה פשוט יותר אפקטיבי. לפעמים לקחת את ה, לא יודע מה, את הדברים הכבדים שצריך להרים אחד אחד ולא את כולם ביחד, זה מונע איזה שיפ, זה איפולי. לפעמים לחשוב טיפה יותר על איך אני מעצב את הדבר הנכון, איך אני בונה את הדבר הנכון, איך אני עושה את הדבר הנכון, יחסוך לי המון המון המון זמן אחר כך. לפעמים לעבוד לאט זה דווקא להשיג את התעזו צעד הרבה יותר מהר. תחשבו על זה. אז מה זה הדבר הכי יקר שיש לנו? נתתי לכם היום שש טכניקות סופר פשוטות, סופר פרקטיות כדי להתנהל יותר נכון בתוך הזמן שלנו, להשיג הרבה יותר, לפנות לעצמנו זמן ליותר דברים, להגיע לתוצאות הרבה יותר טובות. שוב, אם אתם רוצים... עוד יותר זמן אז יש את הפרק 'איך לחסוך עשר שעות בשבוע?' מזמין אתכם להזין לפרק הזה. יש את הפרק על תכנון וכמובן אני מאוד מאוד אשמח אם תוכלו לדרג את האפליקציה לעשות עליה לייק, את הפודקאסט לעשות עליו לייק או לדרג אותו חמישה כוכבים תלוי באיזה אפליקציה אתכם זה מאוד מאוד עוזר לי. אז זהו, אוהב אתכם מלא, שיהיה לכם המון המון בהצלחה ונתראה בפרק הבא.