פרק 89: להימנע ולהתמודד עם שחיקה

אנחנו לא רק רוצים, לא רק מתאמצים, לא רק מנסים, אנחנו גם עושים המון, מתקדמים ועפים לעבר המטרות שלנו. אבל אז אחרי תקופה מסוימת, משהו מתחיל לחלחל, משהו מתחיל להפריע, איזו תחושה כזאת שכבר אולי אין לנו את אותן כוחות, את אותן יכולות, את אותה אנרגיה שהייתה לנו בהתחלה. שחיקה, או במושג באנגלית Burnout, זה דבר שקורה ליותר ויותר ויותר אנשים ככל שאנחנו מתקדמים בחברה המודרנית שלנו. הדבר הזה פוגע לנו בחיים האישיים, בעבודה, בהצלחה, בקריירה, בפחות או יותר כל דבר שחשוב לנו להשיג, והוא תוקף במיוחד אנשים עם יותר מודעות, במיוחד אנשים עם יותר יכולות, במיוחד אנשים עם מטרות יותר גדולות. אז אני יודע שאתם בתור המאזינים של הפרודקאסט, אנשים חכמים, מודעים ומוצלחים, ואם אפשר גם להגיד יפים, אתם יותר פגיעים לברנאוט, יותר פגיעים לשחיקה, ולכן בפרק הזה אנחנו הולכים לדבר על חמישה כלים שיעזרו לנו להימנע משחיקה, ואם אנחנו כבר מרגישים שיש רמה מסוימת של שחיקה בחיים שלנו, בין עם קצת ובין עם הרבה, חמישה כלים להתמודדות עם שחיקה כדי להיות מסוגלים לחזור חזרה למסלול, גם ברמת הביצוע, אבל גם, או קודם כל, ברמת התחושה הפנימית שלנו. אז שלום חברים וברוכים הבאים לתכל'ס, פודקאסט התפתחות אישית בלי קלישאות, השם שלי זה גל צחייק, והמטרה שלי היא לתת לכם את הכלים הכי פרקטיים שיש, להצלחה בחיים, בלי תיאוריות ובלי חרטא. אז בואו ישר, בלי יותר מדי חפירה, בואו נבין שנייה מה זה בכלל שחיקה, מה זה בכלל ברנאוט, מה זה בכלל החוויה הזאתי שאנחנו מרגישים פתאום חלשים יותר, שאנחנו מרגישים פתאום שאין לנו אנרגיה, שאנחנו מרגישים פתאום שאין לנו מוטיבציה. רוב האנשים לא מודעים למושג הזה שנקרא שחיקה, למושג הזה שנקרא ברנאוט, ועד שהדבר הזה מופיע להם, שדבר הזה קורה להם בחיים, הם לא מבינים למה זה קורה. למה עד לפני שנה עבדתי בצורה מדהימה, ועשיתי דברים מדהימים והצלחתי לעשות המון דברים, ופתאום אני לא מצליח לעשות את זה. זו חוויה מאוד מאוד מתסכלת, בדרך כלל אנחנו רוצים להאמין, כל מי שרוצה להתפתח אפילו עוד יותר, שאנחנו הולכים ומשתפרים עם השנים, נכון? אני רוצה להרגיש שאם לפני שנתיים הצלחתי לעשות משהו, אז היום אני מצליח הרבה יותר, אם לפני שנתיים הצלחתי לעשות כמות מסוימת של משימות בעסק, אז היום אני רוצה להאמין שאני יכול לעשות יותר, אם עשיתי כמות מסוימת של כסף בעסק, אני רוצה להאמין שאני אעשה יותר, אם הצלחתי להתאמן ברמה מסוימת, אני רוצה להאמין שאני יכול להתאמן יותר, אם הצלחתי, לא יודע, להשקיע בזוגיות שלי או בהורות שלי ברמה מסוימת, אני רוצה להאמין שאני יכול להשקיע יותר, אבל אז מגיע היום שבלו רק שאני לא מצליח להריסות יותר, קשה לי ואני סובל גם אם אני עושה פחות, והדבר הזה הוא מאוד מאוד מאוד כואב. בשביל להימנע מהסיטואציה הזאתי, אנחנו נדבר עכשיו על חמישה כלים. הכלי הראשון זה בהקשר של הצבת מטרות, אוקיי? יש אנשים שאומרים שאחד הגורמים לשחיקה או לבענות זה להציב לעצמנו מטרות גדולות מדי, מה שגורם לנו לציפיות לא ריאליות ולעבוד קשה מדי, להיות בלחץ, להיות בסטרס ולהיות שחוק. האמת היא שלדעתי זה פשוט בול שיט. מה שכן נכון זה שאם אני מציב לעצמי יותר מדי מטרות שונות, אז אני נוטה לשחק. למה? כי למרות שלעבוד לעבר מטרה קטנה זה דבר שלעצמו לדעתי שוחק, נכון? כי אם אני עובד לקראת מטרה שאני לא כזה מתלהב ממנה ולא כזה חושב שמדהימה, אז לא יודע, לא יודע אם יהיה לי בכלל אנרגיה לפעול עליה מלכתחילה. אני רוצה מטרה גדולה, אני רוצה מטרה משמעותית. אבל אם יש לי יותר מדי מטרות, אני בעצם כל הזמן עובר ממטרה למטרה למטרה למטרה, ויש דבר שנקרא באנגלית Transition Cost, כלומר עלות מעבר. כשאנחנו עוברים ממצב רגשי אחד למצב רגשי אחר ומפוקוס על דבר אחד לפוקוס על דבר סרט, הדבר הזה שואב מאיתנו אנרגיה. אז אם יש לי הרבה מטרות ואני מתרכז בכולן, אז אני הרבה מאוד פעמים אשחק הרבה יותר מהירייה, הרבה יותר לחוצי, הרבה יותר מוטש, ומעבר לזה מה שיקרה זה שתמיד אני ארגיש כאילו אני לא מספיק טוב. כי גם אם אני אתקדם מאוד מאוד יפה לעבר המטרות שלי, לא לעבר חלק מהמטרות שלי, יהיו לי חלק מהמטרות שאני לא אצליח מהן, ואז אני כל הזמן אריד על עצמי ולא אגיע למצב שאני מבסוט ומרוצה מעצמי. ולכן מאוד מאוד מאוד חשוב להציב לעצמנו ברמה ה... כן, כבכלל את החזון ברור שצריך הרבה מטרות, כן, אנחנו לא רוצים שיהיה לנו רק מטרה להצליח בעסק ולא להצליח בהורות או בזוגיות או במשפחה או בחיים או בכסף, אנחנו רוצים להצליח בבריאות, אנחנו רוצים להצליח בהכל, אבל ברמה השבועית וברמה היומית שאני מגדיר לעצמי מטרות, שאני מגדיר לעצמי משימות, שאני עושה את הדברים האלה, אני רוצה שלא יהיה לי יותר מדי. עכשיו, כל אחד היותר מדי הזה זה משהו... אבל צריך שיהיה כמה שפחות מעברים. לכולם כמעט יש את החוויה הזאתי, נכון? שכשחוזרים מיום עברוך בעבודה או קשה בעבודה, יש את ה-15-20 דקות האלה בבית הראשונות שאתה רק מתחילים, שרק מגיעים, שאנחנו לא בשיאנו, שאנחנו צריכים טיפה להתאפס, או כשאנחנו מגיעים מהבוקר לעבודה, צריך כזה להתאפס, להיכנס לזה. זה הטרנזישן קורסטר הזה, ובשביל למזהר אותו, ברמה מסוימת יהיה לנו טוב בחיים בטוח. אבל כדי למזהר אותו, אני רוצה לוודא שביום מסוים אני אעשה כמה שפחות מעברים כאלה. במיוחד אם אתם עצמאים, יש עצמאים שעשמו לעשות 7, 8, 10 מעברים כאלה ביום, הדבר הזה הוא לא בריא, לא סביר, לא הגיוני, והוא דורש יכולות אחרות לגמרי בניהול זמן, כדי לוודא שהדבר הזה הגיוני יותר. אז ברמה היומיומית תעדפו לעצמכם פחות משימות, מטרות גדולות, תשאפו בגדול, תצלמו בגדול, אבל תמקדו את עצמכם, ופחות לפזר מיליון משימות שונות. כלי שני זה באופן קבוע לשים בסדר העדיפויות שלנו את עצמנו ואת הדאגה העצמית שלנו במקום מאוד מאוד חשוב. בין אם זה שינה, בין אם זה תזונה, בין אם זה הנוחות שלנו, זאת אומרת אם יש לנו סלחן מסוים שאנחנו עובדים עליו הרבה שעות, בין אם יש לנו נעליים אם אנחנו עומדים הרבה שעות, בין אם יש לנו כל מיני דברים שיכולים להשפיע, מי שנוהג הרבה או נוסע הרבה, אז רכב שיהיה לו נוח לנסוע בו ולנהוג בו, כל הדברים האלה הם כל כך כל כך כל כך כל כך חשובים, כי הם יקבעו כמה הגוף שלי וכמה אני אצליח ברמה המנטלית להמשיך לפני שאני אתחיל לפגוע בעצמי, והדבר הזה הוא יוצר שחיקה מאוד מאוד חזקה. אחד הדברים זה שאני זוכר שהיה לפני שמונה או עשר שנים, כל פעם כשהייתי מרצה הייתי שם נעליים מאוד מאוד מסודרות, מחוייתות כאלה, ובגלל שאני לא רציתי לקנות נעליים מאור, אז בעצם נאלצתי להסתפק בין נעליים זולות ולא כל כך טובות בהקשר הזה, כי לא מצאתי נעליים שהן גם טובות וגם לא מאור ומחוייתות, וזה היה פשוט סיוט, זה היה פשוט שובר לי את הברקיים, הייתי עומד המון שעות להרצאות, המון שעות ללמד, המון שעות לללסת מצד לצד בהקשר של פגישות, משרדים וזה, וזה היה כאב לי בברקיים, כאב לי בגב, הייתי בסנטיון עייף. ואז אמרתי די, אני הולך לנעלי ספורט, גם יש מחיר מסוים, אני עדיין עושה את זה, אני משקיע הרבה כסף או לא מעט כסף בנעליים, אני משקיע בעצמי, בין אם זה בתקופות שאני מתאמן הרבה, אני עושה מסאז'ים באופן קבוע, בין אם זה דרכים אחרות שאני משקיע בעצמי, אבל אני חייב לוודא שהקונספורט טיפול עצמי או דאגה עצמית נמצא במקום מאוד מאוד גבוה, אני לא מבטר על זה, אני לא מתפשר על זה, אני דואג לתחזק את הכלי שבעצם אני פועל בתורו. תחשבו על זה ככה, אם יש לכם אוטו או שאתם רוצים שייסע לא עכשיו 5000 קילומטר בשנה, אלא שייסע הרבה, כמו שאתם אנשים עם מטרות שרוצים לזוז מהר, אתם רוצים לעשות את הטיפולים. אז אם אתה עושה טיפול כל 10,000, נגיד שלא כזה נורא, אבל אם אתם תגיעו למצב של 20,000, 30,000, 40,000 קילומטר בלי טיפול, מהר מאוד האוטו ייכנס לצרות צרורות, ואני יודע את זה גם בלי להבין אותם לממכוניות, אוקיי? אז זה בדיוק העניין. תוודאו שאתם עושים את הדברים האלה. מעבר לזה, עוד דבר בהקשר זה, זה תחביבים ודברים מהסוג הזה. דברים שפשוט ממלאים אתכם גם ברמה הרגשית ולא רק ברמה הפיזית. נתתי את רוב הדוגמאות פיזית, אבל כמובן שזה נכון באותה מידה גם לדברים הרגשיים. נוסף, דבר נוסף, אז עבורי למשל זה לא יודע, אם לעשות דייטים עם אשתי, כן? המושלמת. כלי שלישי שלנו זה להציב גבולות. אחד הדברים ששורקים ברמה הגבוהה ביותר זה ציפיות של אנשים אחרים. ככל שאנשים יותר מצליחים, יותר אספטים, יותר אוהבים, שרוצים יותר לתת, יהיו יותר אנשים בסביבה שלהם שירצו לקחת. אז זה לא דבר שנילי, אני לא חיפודק על הפסק, זה פשוט עובדה שאנחנו נותנים יותר ויותר אנשים, יותר אנשים ירצו לקחת מאיתנו, ויותר אנשים יצפו מאיתנו ליותר. ככל שנצליח יותר, ככל שנהיה יותר, נראה יותר מסוגלות, נראה יותר איכות, יותר אנשים יותר יצפו מאיתנו לעוד ועוד ועוד ועוד. אם אני לא יודע להציב גבולות, אני יכול לשחג בצורה מאוד מאוד חזקה ומאוד מאוד מהירה, בין אם זה בעבודה, בין אם זה בבית, בין אם זה מול הילדים, בין אם זה מול הבוס, בין אם זה מול העובדים, בין אם זה מול הלקוחות, בין אם זה מול הספקים. להציב גבולות, אוקיי? גבול פרקטי בשבילי שהוא מאוד מאוד משמעותי. זה למשל הגבול של הוואטסאפ או המייל או הטלפון. אנשים יודעים שהם יכולים לשלוח לי וואטסאפ, כמובן, גובה עיניים, כל סבבה, כל בכיף, אבל אני לא עונה לוואטסאפ באופן מיידי. לפעמים כן, רוב הפעמים לוקח לי, יכול לקחת לי 24, 48 שעות, אפילו 72 שעות לפעמים ללכת לוואטסאפ או למייל. אם למישהו זה מפריע, זה בעיה שלו, אוקיי? אנשים מאוד מאוד מסייע, יש להם יכולת, לא יודע, לפנות עליה בערוצים אחרים שהם מהירים יותר, אבל לרוב האנשים פשוט אין, זה הצוות גבולות, זה מה ששומר עליי משחיקה. למרות שאני אוהב אנשים, גם באינסטגרם, כן, אנשים שולחים לי הודעות, אני לפעמים עונה להם תשובות ארוכות באינסטגרם, אנשים שולחים לי שאלות ואני עונה להם בדברים ועונה להם בסטורי, שיחות של אמות לפעמים אני יכול לקיים, אבל כשזה בזמן שלי. לפעמים בן אדם שלח לי הודעה באינסטגרם, שלושה ימים, ארבעה ימים, חמישה ימים, שבוע, אני לא אענה, ושוב, זה הגבול, זה הציפייה, כי לפעמים יש לי את היכולת לעשות את זה ואני אוהב את זה ואני אוהב לעזור לאנשים, אבל יש לי גם את הגבולות שלי כשאני יכול לדאוג לדברים אחרים שחשובים בחיים שלי. דבר נוסף זה מה שנקרא הפסקות באופן קבוע, לעשות עצירות, לעשות זמני התענות, זמני התענות ראויים. אני זוכר שכשרק התחלתי להיות עצמאי, אז הייתי עובד שבע ימים בשבוע, כולל חגים, ימי שבת, יומי הולדת, כן, כל יום עובד, כל יום, גם מהבוקר עד הלילה. לפני לא מעט שנים החלטתי שדי, שבתות אני לא עובד, שישי אני לא עובד, יש לי יומיים בשבוע שהם חופש מהעבודה, אבל זה לא רק זה. יש לי בערך פעם בחודשיים שלושה איזשהו יום או יומיים לפחות של איזושהי פעילות אינטנסיבית בטבע, בין אם זה צלילה, טיפוס, כל דבר כזה שמנתק אותי מהיום-יום, שמנתק אותי מהבית גם, שמנתק אותי מעוד כל מיני דברים, ומאפשר לי באמת להשיג הרבה הרבה הרבה יותר רוגע, שלווה, כניסה פנימה, מבחינתי זה דבר סופר חשוב. גם ספציפית בשנייה הזאתי, כשאני מקליט את הפודקאסט, אני לא מקליט אותו מהבית, אם אתם שומעים איזה הבדל באיכות של המיקרופון, אז סורי על זה, אין לי את המיקרופון איתי. אני נמצא בווילה בקיסריה, ביחד עם כמה חברים, שאנחנו עושים יחד סדנה מטורפת מטורפת מטורפת על עסקים, אז באמת זה דבר פשוט שמבחינתי זה ההפסקה הזאתי, שהיא כל כך חשובה כדי למנוע שחיקה, והיא גם כל כך חשובה כי היא שוב התפתחות תמיכה סופר חשוב, סופר קריטי. דבר אחרון זה עניין של תמיכה. מי שנמצא במקום שאין לו את מי לשתף, שאין לו עם מי לדבר, שאין לו אנשים שאיתם הוא יכול לפתוח את הפגיעות שלו, שם את עצמו בפוזיציה להישחק. עכשיו פוזיציה להישחק זה פוזיציה שבה יש סיכוי שאתה תעבוד שנה, שנתיים, חמש, עשר, תשקיע במשהו, בין אם זה בזוגיות שלך, בילדים שלך, בעבודה שלך, בעסק שלך, ואז תגיע שחיקה ופשוט כל מה שבניתי ישבר, כל מה שבניתי משבר. ואני רואה את זה שוב ושוב ושוב אצל אנשים בחיים, גם לי זה קרה בכל מיני וריאציות, כן, שבניתי דברים משמעותיים, נשחקתי, התעייפתי ופשוט נתת לי לדברים שבניתי להישבר וזה פשוט מבאס וכואב מאוד. ולכן זה נורא נורא חשוב לי, אז אני חושב שזה אחד הדברים הכי הכי גדולים שקיבלתי מאשתי במתנה, למרות שיש עוד אנשים שתומכים בי ויש עוד אנשים שאני יכול להיות פתוח איתם ולשתף אותם ולדבר איתם, אבל מבחינתי אשתי זה הבן אדם הזה של כל דבר שאני צריך, בכל תחום, בכל עניין, גם איזה דברים שהיא מבינה בהם מאוד והיא אלופה במיליון דברים, גם איזה דברים שהיא לא מבינה בהם שום דבר, היא עדיין תקשיב לי, תשמע לי, תשאלתי שאלות, תאפשר לי את התמיכה הזאת ברמה מאוד מאוד מאוד גבוהה והרבה פעמים היא תגיד לי, אוקיי תקשיב בזה אני לא יכול להאוויר לספציפית ליד לך, אולי שבכלל להתייעץ עם החברה הזה, שבכלל להתייעץ עם החברה הזאת שלך, שבכלל להתייעץ עם הבן אדם הזה וכן הלאה וזה המון המון המון עזרה ושוב יש לי עוד כמובן לא מעט חברים שהם קרובים יותר או רחוקים יותר וגם שבאמת אני צריך עזרה, אני לא מאסס ואני שולח הודעה או מתקשר וקובע פגישה ודואג שיהיה לי את הסביבה התומכת הזאת לדבר שאני צריך אם זה דברים בדרך כלל שקשורים לעסקים אז יש לי את ליבסקי ויש לי כל מיני חברים וגם בדברים שהם יותר פסיכולוגיים פילוסופיים אז לפעמים אני מתקשר לשפר כן אנשים שאולי אתם מכירים ואולי לא בקיצור אוהב אתכם מלא אבל נגיד שקשלתם בלעשות את זה שלא עשיתם את זה מספיק שלא שמעתם את הפרק פודקאסט הזה בזמן ואתם אומרים עצמכם וואו הלוואי שהייתי שומע את הפרק הזה לפני שנתיים אולי לא הייתי מגיע לשחיקה המטורפת שאני נמצא בעכשיו אז איך להתמודד אם יש כבר שחיקה אז דבר ראשון ונדבר על חמישה כלים להתמודד עם שחיקה אם אתם כבר שחוקים ברמה מסוימת אז קודם כל דבר ראשון אם זה אפשרי ובדרך כלל זה אפשרי לקחת time off לקחת איזשהו עצירה משמעותית בין אם זה חופשה של כמה ימים בין אם זה איזשהו לצאת מהמקום שאנחנו נמצאים בו אפילו לבית של מישהו מהמשפחה או לחברים או למשהו כזה איזושהי יציאה טיפה יותר ממושכת מהרגיל לא משהו של דקה, לא משהו של שעה, משהו של יותר אם אפשר דגש חשוב לגבי זה אם החופשה תהיה רק עמוסה ורק השחת דעת אז כשאתם תחזרו אתם תחזרו לאותה שחיקה המטרה היא בתוך אותה חופשה, בתוך אותה עצירה לקבל פרספקטיבה חדשה לקבל נקודת מבט חדשה מקום שאתם נמצאים בו, להסתכל מחדש על החיים שלכם, להסתכל מחדש על הסדרי העדיפויות שלכם, אולי להציב מטרות מחדש, אולי לבנות חזון מחדש, להסתכל על מה שתוקע אתכם בצורה קנה, לא להסיח את דעתכם, לטוס עכשיו לשלושה ימים לאיטליה לשופינג, לא יפתור לכם את הברנאות, לא יעזור בזה, אוקיי? ללכת עכשיו לקמפינג של שלושה ימים עם חברים ולעשות חוקים ומוזיקה, שזה כיף ואחלה, אוקיי? לא יסתור לכם את הברנאות, אתם צריכים לדון על הנושא שמפריע לכם, לדבר על הדברים שמפריעים לכם, להיות בפתיחות הזו, לתת לעצמכם מקום לאבד את זה, שהוא גם אי אפשר ברצף כמה ימים, אז פה כמה שעות ופה כמה שעות ולהשקיע בשבועיים שלושה הקרובים, כמה שעות, מספר פעמים, כדי לפרק ולפרק ולפרק ולפרק את הדבר הזה, זה יכול להיות אינטנסיבי. דבר שני שאפשר לעשות, זה לבקש עזרה מקצועית, אוקיי? היום אני חושב שהרבה פחות מפעם, כבר לאנשים אין את הבקשה הזאתי שכאילו, לא הלכתי לאימון, הלכתי לטיפול, לא עזר בואי איזה גרוע, אני איזה טיפש, אני וכן הלאה, עם כל האמונות המובילות האלה, או התפיסות המוזרות האלה של אם אני מטפל, מקף טיפול, זה אומר שאני משוגע או לא בסדר, ההפך. רוב האנשים הכי שפיצים, הכי תותחים, הכי מדהימים שאני מכיר, נמצאים בטיפול, נמצאים באימון, משתמשים באנשים מקצוע, כי למה לא? גם אם אתם אנשים מקצוע מדהימים, מדהימים, מדהימים, מדהימים, עדיין הרבה פעמים, איש מקצוע נוסף שיסתכל על זה מהצד, שידע להפגין את זה, יש לזה ערז אדיר. אני באופן אישי, הייתי בטליסט אישלי אומני אישי לפני 6 שנה, משהו כזה, במשך שלוש שנים כמעט בלצף. וזה עשה לי ממש ממש ממש טוב, מעבר לזה אני גם הולך לסדנאות, הרבה פעמים, הנה עכשיו אני באמת בתוך סמינר, אמנם סמינרי סקי, אבל באמת ואני גם הולך לעשות דברים אישי, וספציפית אני, יש לי גם את הכלים המשמעותיים של טיפול עצמי, שאני מאמין שמי שיש בזה יכול הרבה פעמים להימנע מהצורך של הלכת לטיפול מקצועי, אבל צריך לדעת לעשות טיפול עצמי, אוקיי? יש פרק שני בפודקאסט שלי שנקרא השיטה שלי לטיפול עצמי, אני גם שוקל לעשות לזה תוכנית כזאתי שמלמדת את זה, מלמדת איך לטפל בעצמך בצורה עמוקה יותר, ביחד עם ליווי ועבודה משותפת, אם זה מעניין לכם, תשלחו לי מייל או תגיבו שאני יודע שזה מעניין, ואז אולי אני אחשוב והקלט את התוכנית הזאת יותר, פשוט יש לי הרבה דברים גם נוספים לעשות, אוקיי? אז ליעזר באיזשהו מטפל, באיזשהו מאמן, מישהו שיכול לעזור לכם להתעסק וזה. דבר שלישי זה באמת קצת מתחבר למה שאמרתי להפסקה, אבל לא חייב אולי לגמרי הפסקה בגלל זה, לשים לב מחדש מהן הסדרי העדיפויות שלי, אוקיי? לשאול את עצמי מחדש, האם עד עכשיו הסדרי העדיפויות שלי היו נכונים או אם אני רוצה לשנות אותם? עבורי למשל, כשנולד רוי, הבן הגדול שלי, פתאום הייתי בבלבלה כמה חודשים, לא ידעתי מה לעשות עם עצמי, לא הבנתי כאילו עבדתי קשה, עשיתי המון וזה, ואז הבנתי שרגע אני רוצה יותר להיות איתו, אני רוצה יותר להיות איתו. ואז שניקתי את הסדרי העדיפויות שלי, שמתי המון זמן עם רוי ויאל בבית, ותוך כמה חודשים שוב נשחקתי, והבנתי שבעצם שמתי את הסדרי העדיפויות שלי גם לא נכון, כי התיעדפתי יותר מדי גבוה את העניין של כמה זמן אני עם הילדים, וזה יצא לי גם מאיזון, אז הייתי צריך להאזן את זה מחדש כלפי מטה, למקום שהוא באמת מדויק לי. כנראה ב-2020 נולד הבן שלי, הקטן די, הייתי צריך שעות, רציתי יותר זמן, רציתי פחות זמן, צריך להאזן לפעמים את הדברים האלה מחדש, וזה בסדר, בסדר, בסדר, בסדר, בסדר, בסדר, בסדר. הדבר הרביעי, או כלי הרביעי שלנו, זה בהקשר של צוות גבולות, דיברנו על זה מקודם במניעה, אבל אם אתם הגעתם לברנאות, אז כנראה שאתם יכולות מאוד מאוד לעזור לכם ללמוד לפתח הסרטיביות. ללמוד לפתח הסרטיביות, ללמוד להציב גבולות, ללמוד להגיד לא, וממש לתרגל את זה אפילו ביתר קצת. אם אתם בתוך ברנאות, תרגישו חופשי טיפה להגזים עם הצוות הגבולות שלכם, יש פרק בפודקאסט שנקרא, השיטה שלי לגבולות, לפני הרבה זמן, אתם יכולים לגאול אחורה ולמצוא אותו, עכשיו בערך פרק 40, ואולי 20, ואולי 60, לא 60, או 20, איפשהו בין 20 ל-40, על איך להציב גבולות. בפתיח של הפרק הזה, אני אומר שלדעתי זה אחד הפרקים הכי חשובים שלא רק היו, אלא שהפעם יהיו בפודקאסט, אני לא יודע אם זה עדיין הפרק הכי חשוב, אבל הוא בטח בטופ 5, הוא בטופ 10 של ההכי חשובים. תלכו לפרק הזה, תבינו איך להגיד, לא, יש שם השתרגילים מעשים, כלים פרקטיים, ההבדל בין גבולות ללא גבולות, כל מיני טעויות שאנשים עושים, מאוד מומלץ הפרק הזה, אם לא שמעתם אותו, ופרק נוסף שאני יכול להפנות אתכם אליו בהקשר הזה של להגיד לא, זה הפרק של איך לפתח הסרטיביות ולהפסיק לרצות, כי היא פרק סופר, סופר, סופר חשוב. הדבר האחרון שאתם יכולים לעשות זה לפתח את עצמכם איזשהו תחביב, איזשהו הרגל או איזושהי מיומנות חדשה שקשורה להתבוננות פנימית. קלאסי זה מדיטציה, מיינדפולנס, תרגילי נשימה, כן? עבורי זה כתיבה, אוקיי? תלמדו לכתוב. כתיבה, לא כתיבה עכשיו של, לא יודע, קופי רייטינג. כתיבה של ספרים, למרות שזה גם אחלה, אלא אני מדבר על כתיבה, בין אם זה כתיבה אינטואיטיבית, שזה סוג של כתיבה מתוך מדיטציה, בין אם זה כתיבה, יש דבר שנקרא expressive writing, שזה כתיבה שבעצם בה אתה מבטא את הרגשות שלך בצורה מאוד מאוד מתוחה, ואתה מחוקר בעצם חוויות שהיו לך בעזרת כתיבה, וזה כלי אדיר בעוצמה שלו בהקשר של טיפולים בלחץ ובדוחק וגם בברנאוט, ושוב, כל השיטה שלי של טיפול עצמי בעצם מבוססת על הקונספט הזה, אז תחזרו לפרק ההוא. אז דיברנו בעצם על חמישה כלים משמעותיים להתמודדות או להימנעות מברנאוט ושחיקה, להציב מטרות גדולות אבל מעט ולא הרבה, שתיים, להעדף את ההדאגה שלי לעצמי, שלוש, להציב גבולות, ארבע, לקחת הפסקות, חמש, לעזר באנשים אחרים, שוב זה די דומה לאיך שמתמודדים עם הברנאוט או מתמודדים עם השחיקה, אבל פה אנחנו בעצם לוקחים דברים בצורה יותר מיידית, כאן ועכשיו, בין אם זה לקחת הפסקה מיידית או דיברנו על F, לפעמים אפשר לעשות את זה אם זה קשה, לעזר בעזרה המקצועית או ללמוד לטפל בעצמך, אחד ושתיים, לעשות סדר עדיפויות מחדש בחיים שלך, להבין האם יכול להיות שדברים מסוימים נמצאים למעלה מדי או למטה מדי או עוקרים יותר מדי מהזמן שלך או פחות מדי מהזמן שלך, ללמוד להגיד לא, לפתח את הסרטיביות והדבר האחרון כמובן זה ללמוד מיומנויות חדשות שיכולים לעזור אותך להתמודד או להחליט להתמודד. חברים יקרים, תודה רבה רבה רבה על ההזנה, אני מאוד מאוד אשמח אם תוכלו לדרג את הפודקאסט הזה בחמישה כוכבים, לעשות עוקב או לשים לייק ביוטיוב, אם יש לכם שאלות או כל דבר כזה אתם כמובן כמובן מוזמנים לכתוב לי ואני אוהב אתכם ונתראה בפרק הבא.