פרק 71: להפוך את שעון החול

שלום חברים וברוכים הבאים לתכלס פודקאסט התפתחות אישית בלי קלישאות. השם שלי זה גל צחייק והמטרה שלי היא להביא לכם את הכלים הכי פרקטיים שיש להצלחה בחיים, כלים מעשיים, כלים שבאמת באמת עובדים, בלי תיאוריה ובלי חרטות. והיום אולי הולך להיות פרק שהוא גם יותר קצר מהרגיל וגם אולי באופן יחסי יותר קלישאתי מהרגיל, אבל אני חושב שזה משהו שיכול להניע אתכם מאוד מאוד חזק לפעולה. זו איזושהי מטאפורה, איזשהו רעיון, איזושהי צורת מחשבה מסוימת שהאמת היא עלתה לי בצורה אינטואיטיבית באחד השיעורים שהעברתי לפני מספר ימים, ופשוט אמרתי לעצמי אני חייב לשים את הדבר הזה בפרק בפודקאסט כדי לחלוק את הדבר הזה. כשממש הסברתי את הדבר הזה שאני הולך להסביר לכם עכשיו לקבוצה של אנשים תותחים אלופים ממש ממש ממש מדהימים שהם חלק הרגע במועדון המרצים שלנו, הם פשוט הסתכלתי עליהם וקלטתי שנופלים להם הסימונים ואמרתי לעצמי הדבר הזה חייב חייב חייב חייב להיות פרק בפודקאסט. זה לא היה בתוך איזה שיעור שלהם ממש כזה במסגרת איזה מאסטר מיינד וככה מתוך השאלות שלהם פשוט הרגשתי את הצורך להגיד משהו וזה פשוט יצא לי ככה ואני חושב שזה מאוד מאוד חזק עכשיו תראו מה שאני הולך להסביר לכם היום זה איזושהי תובנה אחת שהיא סופר סופר סופר משמעותית במיוחד בכל מה שקשור למטרות גדולות לשאיפות גדולות לחלומות גדולים לדברים מאוד מאוד מאוד גדולים שאתם רוצים להשיג ואולי אתם יודעים שזה יכול לקחת זמן להגיע אליהם שזה לא פשוט להגיע אליהם שזה דורש לא מעט פעולות או דברים לעשות והאמת היא אני חושב שהתובנה הזאת יהיה אחד הדברים שיגרום לכם להבין למה הרבה מאוד אנשים פשוט לא יגיעו למטרות הגדולות האלה לעולם ולמה אנשים אחרים גם אם זה ייקח להם טיפה יותר זמן או טיפה פחות זמן בסוף כן יגיעו ולדעתי אני חושב שהתובנה הזאת זה באמת אחד הדברים הכי גדולים והכי משמעותיים שהצלחתי לייצר עבור עצמי כבידול בחיים שלי ושעזרו לי להשיג הרבה מאוד תוצאות גדולות ושוב אני לא מושלם בזה כמו בכל דבר אבל ברוב המוחלט של המקרים אני מיישם את הדבר הזה ואני אתן לכם ממש שתי דוגמאות דוגמה אחת של משהו שהיה לי מאוד מאוד חשוב לעשות ומאוד רציתי לעשות והישמתי את העיקרון הזה בו וזה הצליח ודוגמה אחת למשהו שבו לא הישמתי את העיקרון הזה הרבה שנים זה לא הצליח וברגע שהתחלתי ליישם צ'יק צ'אק זה כן הצליח ואז כמובן אני אסביר מה זה העיקרון הזה איך אתם יכולים להשתמש בו וזה יהפוך להיות משהו מאוד מאוד פקטי אוקיי? אז קודם כל אני חושב שדוגמה מאוד מאוד חיובית זה בהקשר של הרצאות אוקיי אני בתור צעיר מאוד מאוד מאוד אולי בגיל 21, 20 ומשהו התחלתי לעשות סדנאות כלומר התחלתי להשתתף בסדנאות בתור בן אדם שעובר אותם וראיתי את הדבר הזה ממש עוזר לי בחיים שלי משופר לי דברים משמעותיים בחיים בין אם זה מערכות יחסים במשפחה בין אם זה הביטחון העצמי שלי בין אם זה הרוגע שלי או רדעש או סטרס בין אם פתאום התחלתי להרגיש שאני יותר מצליח להתמיד בכל מיני רגילים שרציתי חדר כושר ודברים אחרים שהיו חשובים לי והתחלתי לראות תוצאות בחיים שלי ואז נכנס לי הג'וק לראש שאני גם רוצה להיות הבן אדם הזה אני גם רוצה להיות הבן אדם הזה שנותן ערך משמעותי לאנשים ראיתי את האנשים האלה על הבמה שמעבירים סמינר שמעבירים הרצאה שמעבירים סדנה ובזכותם החיים שלי השתפו והבנתי שאם אני אחד מתוך מאות אנשים או עשרות אנשים או אלפי אנשים בקהל אז אותו אדם יכול באותו זמן ביעילות להשפיע, לשנות ולעזור לעשרות מאות או אלפי אנשים ואמרתי לעצמי אני גם רוצה את זה באותה דוגמה או באותו דבר באמת הישמתי את העיקרון שאני עכשיו להסביר לכם עליו וכבר בגיל 22 אני חושב שעשיתי את הסדנה הראשונה שלי ועשיתי המון המון המון המון סדנאות מאז הרצאות קורסים וכן הלאה במאות אם לא באלפים ובאמת קמתי מכללות ועשיתי המון המון המון דברים בתחום הזה שלא הייתי מדמיין בהתחלה שאני אעשה אבל זה הכל היה תוצר ישיר של אותו אקט ראשוני של אותה תובנה של חוץ שאני אסביר לכם מהצד השני באותה תקופה בדיוק מעבר לזה שהייתי משתתף בסדנאות גם הייתי קורא ספרים וספרים השפיעו עליי בצורה דומה ובאמת גם מאוד מאוד רציתי להוציא ספר עכשיו הרבה אנשים רוצים להוציא ספר ואני גם מאוד מאוד רציתי להוציא ספר והדבר הזה לא קרה המון שנים אוקיי? אני חושב שזה לקח לי יותר מעשר שנים מהרגע שחלמתי התכוונתי רציתי הבנתי שאני רוצה ויכול לכתוב ספר עד הרגע שבו זה קרה וממש שנה לפני זה התחלתי באמת ליישם את העיקרון שאנחנו עכשיו מדבר עליו אז בוא נדבר מה זה העיקרון הזה שמבדיל בין האנשים שמשיגים מטרות גדולות לבין אלה שפשוט לא לא מצליחים להשיג את המטרות הגדולות האלה והתשובה היא או אחת התשובות המשמעותיות זה שאנשים שמשיגים מטרות גדולות שמשיגים יעדים ענקיים שמצליחים לעשות דברים ענקיים זה אנשים שפשוט הופכים את שעון החול. מה הכוונה בלהפוך את שעון החול? אוקיי? תראו, בגדול לכל מטרה גדולה, מה שהופך אותה למורכבת, זה שבעצם צריך לקרות מסה קריטית של דברים, צריך לעבור כמות מסוימת של זמן, צריך לעשות כמות מסוימת של פעולות וכן הלאה, כדי שבסוף יהיה לנו סיכוי להשיג את המטרה הזאת. אחרת לא היינו קוראים לזה מטרה גדולה. העניין הוא שאנחנו לא באמת יודעים כמה פעולות זה ייקח, כמה זמן זה ייקח, מה צריך לעשות, איך בדיוק נגיע לשם, אי אפשר באמת לדעת. ולכן רוב האנשים הם פשוט לא מתחילים, הם לומדים, הם חוקרים, הם מנסים לקבל את כל התשובות מראש, ואז הרבה פעמים הם במשך שנים מחפשים תשובות, ואז אולי שנים אחר כך הם הופכים את שעון החול ואז מתחילים ליישם ולעשות, ומהרגע שמתחילים ליישם ולעשות רק אז הם הופכים את שעון החול, ואז יש להם נגיד עוד חצי שנה, שנה, שנתיים, שלוש עד שהם יגיעו למטרה הגדולה שלהם. בפועל, אחד העקרונות הכי משמעותיים שאני רואה שוב ושוב אנשים מצליחים עושים, זה שהם רק נדלקים על משהו, הם רק מתאהבים במשהו, הם רק רוצים לעשות משהו, הם עושים בחקירה מאוד מאוד בסיסית, מאוד מאוד ראשונית, והם כמה שיותר מהר הופכים את שעון החול, הם כמה שיותר מהר מתחילים לעשות פעולות ממש מהותיות בדרך למטרה שלהם, ואז הם ממשיכים לחקור כמובן, הם ממשיכים ללמוד, הם ממשיכים להשתפתח, הם ממשיכים לנסות לשפר את עצמם, אבל זה תוך כדי שהחול כבר מתחיל לרדת, אוקיי? זאת אומרת, אם בן אדם אחד מתחיל ליישם, עוד שני ניתן דוגמאות, מתחיל ליישם ותוך כדי זה לומד, נגיד הוא לומד שנה, לומד שנתיים, אז בסיום השנתיים יש לו גם את כל הידע שהוא צבר שנתיים, אבל גם יש לו ניסיון מעשי של שנתיים, והוא צבר שנתיים של מאמץ, של פעולות, של עשייה, והסיכוי שלו להגיע לתוצאה הגדולה פתאום הרבה הרבה יותר גדול. נגיד שהתוצאה לוקח לו שנתיים להגיע, אז אופס, הוא ייסיים את הלימודים, ובאותו זמן גם יגיע לתוצאה או קרוב לזה. בן אדם אחר ילמד שנתיים ורק אז יהפוך את השעון חול. רק אז הוא יהפוך את השעון חול, ואז ייקח לו עוד שנתיים שלמות או עוד שנה וחצי כדי להגיע לתוצאה הגדולה שהוא רצה, וזה פשוט בזבוז מטורף. מעבר לזה שזה בזבוז מטורף, הדבר הזה מתסכל, מייאש ומקשה עלינו, כי הרבה פעמים מה קורה? אנחנו לומדים משהו חדש, וזה קורה להמון אנשים. אנחנו לומדים משהו חדש, לומדים לומדים לומדים לומדים לומדים, ואז אנחנו מצפים שבסיום החקירה, שבסיום הלימודים יהיו לנו תוצאות, ובדרך כלל זה פשוט לא עובד ככה. אז אנחנו מתחילים לפעול, רק אחרי שסיימנו לחקור, אחרי שאנחנו כבר מרגישים שאנחנו יודעים מספיק, אנחנו מתחילים לפעול ואז אנחנו לא רואים תוצאות, אז אנחנו מתייאשים, מתבאסים, עוצרים וחוזרים שוב לשלב הלמידה. אנחנו חוזרים לשלב שבו אנחנו לא מתקדמים, בשלב שבו אנחנו לא פועלים. מה שאנחנו כאילו עושים בחזרה זה הופכים את השעון אחורה חזרה, ואת כל המאמץ שעשינו כדי להתקדם קדימה אנחנו בעצם מחזירים אחורה. תדמיינו שיש לכם שעון חול, אוקיי? אתם לא יודעים כמה חול יש בו. אם זה חול של חודש, חודשיים, חצי שנה, שנה או חמש שנים. אבל כל פעם שאתם מתחילים לפעול, כשאתם מתחילים לעשות פעולות מסיביות משמעותיות לעבר המטרה שלכם, אתם מורידים את החול כלפי מטה. כשהחול יסיים לרדת כלפי מטה אתם תגיעו לתוצאה. כל פעם שאתם עוצרים, אומרים לא עכשיו, חודשיים עכשיו לא, עכשיו לא טוב לי, עכשיו אני לא רוצה, עכשיו אני בהפסקה, אתם כאילו הופכים את זה חזרה, וכאילו כמו כל יום שעובר, אתם לא רק לא התקדמתם ביום הזה, אתם גם חוזרים יום אחורה. והדבר הזה הוא דבר כל כך משמעותי וכל כך גדול, ורוב האנשים פשוט לא תופסים אותו. בדוגמה של ההרצאות, אני כמובן לא עשיתי הרצאה ביום שאחרי שדמיינתי שתהיה לי הרצאה, כי אז זה אפילו יותר גרוע ממה שזה היה, אבל בשנה הזאת, ממש באותו יום או באותם כמה ימים אחר כך, התחלתי לכתוב מאמרים, התחלתי לכתוב מאמרים ולהוציא תכנים, זה מדובר לפני 12 שנה, לא היה אז רילס באינסטגרם וכל הדברים האלה, מאמרים זה היה הדרך להעביר ידע באינטרנט, אז התחלתי לכתוב מאמרים, אחר כך יוטיוב התחיל לגדול, אז קניתי מצלמת וידאו והתחלתי להוציא סרטונים, ובאמת אחרי שנה כבר היה מאחוריי איזה 20 או 30 מאמרים, משהו כמו 10 או 20 סרטונים, וכבר כשיצאתי החוצה, אוקיי, לעשות סדנה ראשונה, אז כבר היה 4-5 אנשים שבאו, עשיתי סדנה ראשונה, עכשיו לא היה חלום שלי לעשות סדנה ל4-5 אנשים, היה לי חלום לעשות סדנה של 200 אנשים, לחלום הזה הגעתי רק 3 שנים אחר כך, או משהו כזה אולי שנתיים, משהו כזה שנתיים שלוש אחר כך, אבל אם לא הייתי מתחיל את המאמרים האלה, אם הייתי מחכה רק עוד שנה ועוד שנה ועוד שנה ועוד שנה, אז גם התוצאה הזאת הייתה מתעכבת עוד שנים קדימה, ובדוגמה של הספר זה בדיוק אותו דבר, אני אומנם חשבתי המון על ספר, אמנם פעם בכמה זמן כתבתי, אני חושב שלושה או ארבעה ספרים יש לי במחשב, שכתבתי בהם מאה ומשהו עמודים והפסקתי, כי מה קורה, אתה יושב, אתה כותב מאה עמודים ואז אתה מפסיק, עכשיו כשאתה מפסיק לכתוב את הספר, בעצם מה אתה עושה, אתה הופך את השעון החול חזרה, ועם כל יום שעובר, הספר הזה מפסיק להניע אותך, אם אתם מתרחק מלהוציא אותו, לא רק שלא מתקרב, לא רק שלא כתבתם עוד עבודים, אתה מתרחק מזה. ובעצם נשארת השאלה, מה המטרה הגדולה שלכם? הוקיי, להוציא ספר, לעשות הרצאות, להקים עסק, למצוא זוגיות, להקים משפחה, להביא ילדים, להגשים את עצמכם באיזושהי צורה, ליצור הצגה, לכתוב שיר, לכתוב קוד, לעשות משהו? כן, אנחנו לא באמת יודעים איך נגיע לשם, אנחנו לא באמת מבינים מה המסע הזה ידרוש. יכול להיות גם שנקשה להמון המון בדרך, אבל אם יש דרך מסוימת, הדרך הזאת אפשר להמשיך אותו לאכול, והשאלה הפשוטה היא שאלה אחת קטנה ופשוטה. מתי אתם מתכוונים להפוך את שעון החול? האם אתם מתכוונים להפוך אותו עכשיו ותוך כדי זה ללמוד, שזה אומר שאולי תטעוש, אולי תיפלו, אולי יקרה לכם דברים? או שאתם מתכוונים פשוט לחכות עד שהכל יהיה מושלם ורק אז להפוך את שעון החול, כדי להגיע למצב שבו אתם מתייאשים, מתבאסים, ואחר כך חושבים שכל הלמידה הזאת ייתנה לסרק, אבל היא לא הייתה לסרק, לא למדתם סתם. פשוט אין לכם מספיק מיילדג', אין לכם מספיק ניסיון, אין לכם מספיק זמן עם הפעולות שלכם. אז חברים יקרים, נתראה בפרק הבא ואני מזמין אתכם, לא משנה מה החלום שלכם, לא משנה מה המטרה שלכם, היום להפוך את שעון החול.