פרק 88: 10 הדברות לחיים מאושרים

המשפט התמים לכאורה. כל מה שאני רוצה זה בסך הכל להיות מאושר, הפך להיות כל כך נפוץ, שהוא סוג של מטעטע בנו להאמין שבאמת בסך הכל להיות מאושר זו באמת בסך הכל בקשה מאוד מאוד קטנה, מאוד מאוד פשוטה, מאוד מאוד לגיטימית, כאילו אנחנו לכאורה לא רוצים שום דבר גדול מהחיים עצמם, אלא רק להיות מאושרים. במציאות, להיות מאושרים זו מטרה אמנם ראויה, אבל גדולה לא פחות מכל מטרה אחרת. אדם שרוצה להיות בטופ של האחד אחוז של האנשים הכי מאושרים בעולם, ששוב אני לא יודע כמה זה סטנדרט גבוה בכלל, ביחס לאחוזי הדיכאון ואחוזי החרדה ואחוזים הגבוהים של האנשים שסובלים ואומללים, צריך עליו עבוד לא פחות קשה הרבה פעמים מאלה שרוצים להיות בטופ של האחד אחוז בכל דבר אחר. בטופ של האחד אחוז בספורט, בטופ של האחד אחוז בזוגיות, בטופ של האחד אחוז בכסף. אז כן, לעבוד קשה כדי להיות מאושרים, כדי לחיות בהרגשה טובה, זו עבודה או עשייה ששווה את זה. אבל אל תזלזלו במשפט הזה. אני בסך הכל רוצה להיות מאושר, זה בדיוק, אבל בדיוק כמו אני בסך הכל רוצה להיות מולטימיליונר. שתי הדברים אפשריים עבור רוב האנשים, שתי הדברים דורשים עבודה. פתיח ומתחילים. אז שלום חברים וברוכים הבאים לתכל'ס פודקאסט התפתחות אישית בלי קלישאות. קוראים לי גל צחייק והמטרה שלי היא להביא לכם את הכלים הכי פרקטיים שיש להצלחה בחיים. כלים מעשיים, כלים שבאמת באמת באמת עובדים, בלי תיאוריות ובלי חרתה. והיום אנחנו הולכים לדבר על עשרת הדיברות לחיים מאושרים יותר. בתוך עשרת הדיברות האלה, עשרת החוקים, עשרת הכללים, עשרת הטיפים או העקרונות האלה, יש כמה שישמעו לכם עמוקים וקשים, וכמה שישמעו לכם אולי שטחיים לכאורה ופשוטים. אל תתבלבלו. כמו בכל מטרה משמעותית אחרת, כמו במטרה של להגדיל עסק, כמו במטרה של להרוויח כסף, כמו במטרה של ליצור מערכת יחסים מדהימה, כמו בכל המטרות האלה, יש צורך להגיע למטרה בכמה וכמה רבדים. להגיע אליה ולפנות אליה בכל מיני שכבות. אם ננסה לעבוד רק את עבודת העומק, אנחנו ניקשל כשנפגוש את המציאות ואנחנו לא נחווה את מה שאנחנו רוצים. אם אנחנו נעשה אך ורק את עבודת השטח, אנחנו נלך במעגלים פעמים רבות ולא נבין למה. תמיד צריך לעשות גם וגם. צריך לעשות גם וגם בביטחון עצמי, גם וגם בזוגיות, גם וגם בכסף ועסקים, וגם וגם באושר. לעשרת הדברות האלה אין סדר מסוים, פשוט סדר שחשבתי שיהיה מעניין, אבל אני מציע לכם מאוד מאוד לכתוב את הדברים ולראות איפה אתם משקיעים יותר, איפה אתם עושים יותר ואיפה אולי יש לכם מקום לשפר. אז הדבר הראשון זה הדבר אולי הגדול ביותר, אולי העמוק ביותר, אבל שבלעדיו אני חושב שהרשימה הזאת היא פשוט לא יכולה להתקיים. וזה משהו ששווה לחיות בשבילו. מאוד מאוד קשה לחיות חיים מאושרים בלי שיהיה לנו משהו ששווה לחיות בשבילו. עבור כל אחד זה יכול להיות משהו אחר, עבור אנשים מסוימים שאני מכיר זה ליצור מוזיקה, עבור אנשים אחרים זה לכתוב, עבור אנשים אחרים זה המשפחה שלהם או הילדים שלהם, עבור אנשים אחרים זה היכולת שלהם להגדיל את העסק או להשפיע על אנשים. כל אחד זה יכול להיות משהו אחר או לראות מקומות שונים בעולם, כל אחד זה יכול להיות משהו אחר. אבל הדבר הזה, הדבר הזה ששווה לחיות בשבילו זה אבן המפתח החשובה ביותר, זה אבן הדרך, אבן הפינה, סליחה, החשובה ביותר, המפתח החשוב ביותר. תשאלו את עצמכם, אם הייתם יכולים לעשות דבר אחד לשאר איתכם, כן, החיים שלכם אולי לא היו עשירים בעין באותה מידה, יש פרק שלם בפודקאסט על איך לחיות חיים עשירים יותר, אבל אם הייתם צריכים לבחור דבר אחד, מה היה הדבר הזה, מהו הדבר הזה שנותן לכם עושר ומשמעות? יש הבדל בין דברים שעושים לנו כיף בהקשר הזה לבין דברים אמיתיים ועמוקים יותר. שימו לב, משהו ששווה לחיות בשבילו כנראה שזה לא שוקולד, אולי הרבה מאיתנו אוהבים שוקולד, אבל אנחנו לא יכולים לאכול רק שוקולד, לכולנו זה יעשה רע, אנחנו נהיה, לא יודע, נחלם מזה, יהיה לנו בחירה ולא נרצה לאכול יותר שוקולד באיזשהו שלב. קנאל עבור רוב האנשים, לצאת לחופשות, להיות בחופשה זה יכול להיות כיף להרבה מאוד אנשים, לטייל בעולם זה יכול להיות כיף להרבה מאוד אנשים, אבל ברגע שזה עובר איזשהו שרף מסוים, איזושהי כמות מסוימת, אנחנו מאוד מאוד מהר רוצים לחזור הביתה. אוקיי? אז תנסו לחשוב על משהו, האם יש לכם משהו בחיים שאתם יודעים שאתם היום מוכנים להתחייב או רוצים לעשות אותו לשארית חייכם, שאתם מרגישים שלא רק שהוא עושה לכם כיף ברגע, הוא נותן לכם חוויה עמוקה יותר של משמעות. עבורי זה באופן לא מפתיע, כמובן היכולת שלי לדבר איתכם, אוקיי? בין אם זה לפני עשר שנים התחיל בכתוב מאמרים או פוסטים בבלוג, אחר כך לסושל מדיה, הרצאות, סדנאות, פודקאסט וקורסים. ובעוד מקום אחר, עבורי זה הדבר הזה ששווה לחיות בשלול, לכתוב ספר. הכל זה אותו דבר. מבחינתי זה זה. עבור כל אחד ואחת מכם זה יכול להיות משהו אחר, אבל עד שאנחנו לא מוצאים את הדבר הזה, אנחנו אף פעם אף פעם אף פעם לא נוכל להפיק את המקסימום מכל שאר הסעיפים. כמובן שעבור אנשים מסוימים הדבר הזה נגלה בגיל מאוד מאוד צעיר, לפעמים אפילו בגיל חד ספרתי כזה, שבע, שמונה, תשע, אנשים פשוט יודעים מה הם רוצים לעשות עם החיים. ועבור אנשים אחרים זה נגלה בגיל מאוחר יותר, כמו אצלי. אבל הדרך להגיע לזה, אם אתם לא יודעים מה זה, זה לצבור יותר ניסיון, זה להתנסות בדברים חדשים, דבר שהוא בדיוק אבל בדיוק שלב שתיים. או החוק השני שלנו, הכלל השני שלנו. הכלל השני שלנו, אחרי משהו ששווה לחיות בשבילו, זה לפתוח את הראש שלנו ולהיות סקרנים. מאוד מאוד מאוד קשה לחיות חיים של עושר, כשאנחנו חווים את אותם חוויות כל הזמן, שאנחנו מסתכלים על אותם דברים כל הזמן ורואים דברים באותה צורה כל הזמן. העולם נהיה דור, לא יודע אם הייתה מילה בדיוק בעברית, נהיה חד גוני כזה, הוא נהיה משעמם, הוא נהיה נטול רגש. כשהדברים חוזרים על עצמם שוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב, לא משנה כמה כיף, כמה טוב, כמה נחמד, כמה סבבה השגרה שלנו, בני אדם מתרגלים להכל. רק כשאנחנו מאתגרים את המוח שלנו, כשאנחנו פותחים אותו לראות כיווני חשיבה נוספים, זה יכול להיות בפילוסופיה, זה יכול להיות בפסיכולוגיה, זה יכול להיות במוזיקה, זה יכול להיות בכל דבר אחר. לפתוח את הראש שלנו לדברים שעד עכשיו לא פתחנו, שעד עכשיו לא ניסינו, שעד עכשיו לא עשינו. היכולת לעשות את הדבר הזה, כמובן, יכולה להיות קשורה לכל אחד מהסעיפים האחרים, כן, להתנסות בי, עבורי הדבר עבורי ששווה לחיות בשבילו, זה לדבר איתכם, כן, זה להעביר את המסרים האלה, אז לפתוח את הראש בסקרנות זה לנסות פעם אחת לעשות את זה בפודקאסט, פעם אחת להתראין, פעם אחת לכתוב ספר, פעם אחת לכתוב פוסט, פעם אחת לנסות סידון כתיבה חדש או סידון סרטון חדש, כל הדברים האלה הם יכולים להיות משהו שפותח לי את הסקרנות, אני יכול לראות הרבה אנשים אחרים מהעולם שמעבירים מסרים בתחום שלי או בתחום אחר כדי לקבל מהם השראה, זה לפתוח את הראש, אבל זה גם יכול להיות משהו שמתחבר לדברים הבאים שנדבר עליהם, אנחנו נדבר למשל על להתחבר לטבע עוד מעט, ונדבר על זה בצורה מאוד מאוד עמוקה בסעיף 5, אבל אם אני יכול עכשיו למשל לראות מקומות חדשים, או עבורי זה למשל יכול להיות לחקור את הטבע בצורות שונות, אם לפני כמה שנים התחלתי לטפס והתחלתי להגיע לכל מיני צוקים והרים משוגעים בכל מיני מקומות בעולם ולטפס על הרים מטורפים, אז לפני קצת פחות זמן למדתי סוף סוף לצלול, אחרי שרבה שנים צללתי צלילות חופשיות, לצלול סקובה דייבינג מה שנקרא, ואז אני חוקר את הטבע מזווית אחרת, זה עולם אחר ושונה לגמרי, ולא יודע, עכשיו בא לי ללמוד לעשות סקי, אז לפתוח את הראש ולנסות לחוות את אותם דברים מזוויות שונות במקומות שונים, בדרכים שונות, כל פעם לחשוב איך אני יכול ללמוד משהו חדש היום, ולא סתם עוד משהו על החיים שזה כזה סוג של סיסמה, אלא באמת באמת באמת לעשות טוויסט, באמת באמת באמת לעשות פנייה חדה ימינה, פנייה חדה שמאלה ממה שאתם רגילים ולפתוח את הראש. בתחום של פסיכולוגיה וכל זה, לא יודע, מי ששומע את הפודקאסט זה באופן קבוע, יודע שיש לי איזה גישה מקבלת אך קצת סקפטית לגבי כל הנושאים הרוחניים יותר, אבל למשל כששלחתי ועשיתי כל מיני קורסים רוחניים ממש, קורסים של תקשור ודברים מהסוג הזה, למרות שאני לא באמת יודע אם אני בכלל מאמין בזה, אבל פתחתי את הראש לסקרנות, ראיתי את הדברים אחרת, חוויתי את זה, נכנסתי לזה, התמסרתי, לא באתי בסקפטיות לקורסים, באתי בראש פתוח, סקרן, מקבל. כמה שאנחנו פותחים את הראש יותר, אנחנו מאפשרים לתודעה שלנו להתרחב, ואנחנו יכולים לחיות חיים עשירים יותר ומאושרים יותר. הסעיף השלישי שלנו להיום זה אהבה שלא תלויה בדבר. יש אנשים שיגידו שאנחנו כדאי לנו להיות באהבה שלא תלויה בדבר כלפי הכל, כלפי היקום, כלפי הבריאה, כלפי וואטאבר. אם זה נכון אז זה מעל הרמת התפתחות שכרגע אני נמצא בה, ואני חייב להודות בזה. אבל אני חושב שמספיק שאנחנו מוצאים אדם אחד, או דבר אחד, או קונספט אחד, או רעיון אחד, שאנחנו מוכנים לאהוב אותו ללא תלות, שאנחנו מוכנים להתמיד איתו, שאנחנו מוכנים לתת לו את כל כולנו, גם אם אנחנו לא נקבל בחזרה את מה שאנחנו חושבים שמגיע לנו, בין אם זה בהקשר של העשייה שלנו, בין אם זה בהקשר של האומנות שלנו, בין אם זה בהקשר של אנשים מסוימים, ממש ספציפית. בעידן שלנו היום, שוב בפרק הקודם על התמסרות דיברנו על זה, על התמסרות ונפרדות דיברנו על זה, אבל בטח בעולם של היום שכל מערכת יחסים מרגישה זמנית, שכל בן אדם תמיד נמדד בהאם הוא נותן לי בחזרה או לא נותן לי בחזרה, היכולת הזאת להגיד אוקיי, אני אוהב אותו בצורה שלא תלויה בדבר, אני שם בשבילו באופן שלא תלוי בדבר, מאפשר לנו לפתוח רובד חדש שבלב שלנו רובד חדש, שבנשמה שלנו רובד חדש, שבנפש שלנו ולהחוות רמה אחרת. יש איזה משפט ששמעתי אותו לראשונה מטוני רובינס ומצאתי אותו כל כך כל כך נכון. טוני אומר שכל פעם שהוא מרגיש אומלל או לא מאושר בזוגיות שלו, הוא שם לב שהשיחה שלו, השיחה הפנימית, היא לגבי מה אני לא מקבל, למה לי לא טוב. ובכל פעם שהוא שם את הפוקוס שלו בלתת יותר לבת הזוג שלו, בעצם רמת העושר שלו והסביות הרצון שלו מהמערכת היחסים עולה. וכשאני שמעתי את זה בהתחלה, זה הפעיל לי הסימון, זה העלה בטעית נגדויות שאולי זה מעלה לחלקיכם, אבל ממש ניסיתי לשים לעצמי איזשהו הרגל כזה שכל פעם שקשה לי או שאני מרגיש שבזוגיות חסר לי משהו או משהו כזה, אני מסיט את הפוקוס ושואל את עצמי איך אני יכול לתת יותר, איך אני יכול להיות שם יותר עבור הצד השני, איך אני יכול להמשיך לאהוב בצורה שלא תלויה בדבר. אני יכול עדיין לתקשר כמובן את מה שמפריע לי, אני יכול לבקש בקשות, אני יכול להוביל ולהנהיג ולרתום ולהיות דומיננטי במערכת היחסים אם אני רוצה, אבל עדיין מתוך פוקוס באיך אני נותן ולא למה אני לא מקבל. אז זה בעשרה של אהבה שלא תלויה בדבר. אז דיברנו על מה ששווה לחיות בשבילו, דיברנו על לפתוח את הראש בסקרנות ודיברנו על אהבה שלא תלויה בדבר. וכל הדברים האלה נשמעים קצת עמוקים והמופעים ובואו נתחיל לדבר גם על השטח. אז סעיף מספר 4 או העקרון הרביעי זה להזיז את התחת. אנחנו מכונה ביולוגית ולנסות להתכחש לזה זה מה שנקרא בהצלחה, בסייר כנות. מאוד מאוד מאוד קשה להיות מאושרים כשהגוף שלנו לא מתפקד כמו שצריך. אנשים עדיין חיים באילוזיה או בהשליה של ההפרדה של הגוף נפש או של החיבור של הגוף נפש. חבר'ה אין דבר כזה, ככל שהמדע יודע היום אין דבר כזה חיבור בין גוף לנפש. גוף לנפש זה פשוט אותו דבר, זה פשוט אותו דבר. הנפש שלנו יש לה ביטוי פיזיולוגי מוחלט במוח שלנו בעזרת ביוכימיה, בעזרת חשמל, בעזרת מבנים סינפטיים וכל הדברים האלה. זה הנפש שלנו. הביטוי הפיזיולוגי של הנפש שלנו זה מערכת העצבים. ובשביל להבין את זה או ברגע שאני מבין את זה, אני מבין שאם אני עושה דברים שיש להם השפעות עצביות פרקטיות, הם ישפיעו לי על הנפש. ואחד הדברים הפשוטים הם שברגע שבן אדם מתאמן או לא מתאמן, יש לזה השפעה מאוד מאוד מאוד חזקה על האיזון הביוכימי שיש לו בגוף. בין אם זה ההפרשה של אנדרופינים, בין אם זה דברים אחרים שקשורים לזה. ברגע שאני נהיה מה שנקרא בטטת קורסה ולא מזיז את התחת שלי מהקורסה, באותו רגע אני דן את עצמי לאט לאט או מהר מהר להגיע לחיים של חולשה, של קושי ושל סבל. להזיז את התחת זה לא מותרות, להזיז את התחת זה לא רק בשביל להיות יפה, להזיז את התחת זה לא רק בשביל להיות בריא, להזיז את התחת זה לא רק בשביל להיות חזק ובקושר, להזיז את התחת זה בשביל להיות מאושר. זה פשוט חלק הכרחי מהדבר הזה. כמובן שזה לא משהו תחרות מרטון, זה לא משהו שצריך לעשות טריאטלון או איש ברזל, ממש ממש ממש לא. כל אחד יכול למצוא את הדרך שלו לעשות את זה, אבל הוא חייב, כולנו חייב למצוא את הדרך לעשות את זה בצורה נכונה ובצורה טובה ובצורה שתתאים לנו. עבורי הדבר הכי גדול פה זה לשלב, שוב כמו שדיברנו מקודם, לשלב את הסקרנות עם האימון, כל פעם לעשות שיטות אימון אחרות, לעשות ספורטים אחרים. כשאני מדבר על הטבע, זה לעשות חלק מהספורט בטבע, לעשות את הספורט ולחבר את זה עם אהבה, עם אנשים שאנחנו אוהבים, אוקיי? אז יש פה את כל הדבר הזה של דברים שיכולים להשתלב אחד עם השני, אבל בסופו של דבר אני רוצה לוודא שחלק מהשגרה שלי, שחלק מהאימיון שלי, הישבן המסוקס שלי מניע את עצמו, והישבן המסוקס שלכם מניע את עצמו, סבבה? אז להזיז את התחת, קריטי, קריטי, קריטי, ממש אחד מהסרט החוקים החשובים ביותר לחיים מאושרים. החוק החמישי, העיקרון החמישי, הסעיף החמישי זה להתחבר לטבע, כמו שאמרתי. אז יש המון מחקרים שכבר מראים על זה שכשאנשים שנמצאים יותר בטבע, הם חיים יותר שנים, הם חיים חיים יותר רגועים, הם חיים חיים יותר מאושרים, יש להם פחות התקפי לב, פחות שבץ, פחות מתגרשים, פחות רווים עם הבני זוג שלהם וכן הלאה. ואפשר לנסות להסביר את זה בהרבה הרבה דרכים, אבל אני חושב שהדרך הכי פשוטה זה פשוט להגיד אוקיי, זה פשוט עובד, אני פשוט עושה את זה. עכשיו שוב, להתחבר לטבע זה לא חייב להיות עבור כולם באותה צורה, אוקיי? יש קהילות שלמות שמראים שהם מתחברו מהטבע וזה תורם להם לבריאות, אבל הטבע שלהם זה לעבוד בגינה של עצמם, אוקיי? הם נמצאים בגינה של עצמם או בעציצים במרפסת והם ככה עובדים בגינה, מסדרים את הפרחים שלהם ואת הירקות שלהם או וואטאבר, וזה מבחינתם חיבור לטבע. זה יכול להיות סיבוב עם הכלב בפארק, אבל בפארק שהוא לא... 100% עירוני, שקצת יש שם דשא ועצים, זה יכול להיות חיבור לטבע, ויש אנשים שיותר מתחברים לסעיף הזה ויכולים לקחת את זה למקום יותר חזק. עבורי זה שפעם בכמה חודשים אני מוצא את עצמי בגובה של 200 או 300 מטר באוויר על איזשהו צוק, מקום שאין שם אף אחד חוץ ממני והפרטנר שמתפס איתי. עבורי זה רגעים מאוד מאוד מאוד קסומים, וכשנכנסתי לעולם של הצלילה אז זה בצורה מאוד שונה ומאוד דומה. יש את העניין הזה שאתה נמצא בכל מיני מקומות שאין לידך שם שום חוץ מהפרטנר שלך לצלילה, או הפרטנר שלך לצלילה, אין לידך שם אף אחד, אתה מרגיש שאתה מנותק מהעולם ואתה מסתכל על העולם מזווית אחרת, לא מאותה זווית שאתה רגיל. הטבע שעוטף אותך זה פשוט דבר מדהים. אז יש את זה, לפני שנכנסתי לעולם של הטיפוס ונכנסתי לעולם של הצלילה, אז זה יכול להיות לשחות בים, זה יכול להיות ללכת לטיול בצפון, אני יודע שזה נשמע מוזר, אבל שוב, יש אנשים שגם יותר אוהבים ופחות אוהבים להיות לבד, אבל אני הייתי באופן חצי קבוע נוסע לטיולים לצפון ליום שלם, או לפעמים אפילו ליומיים, לפני שנולדו לי ילדים אפילו ליומיים שלושה, לבד, טיול, קמפינג, הדבר הזה הוא פשוט דבר מאוד מאוד מאוד מאוד מוצמתי, להתחבר לטבע. שוב, אפשר לעשות את זה בקטנה, אפשר לעשות את זה בגדול, אפשר בפארקים הכלב, אפשר, יש בארץ היפה שלנו מלא מלא מלא מקומות קטנים, יש בעוד השרון צמוד לבית שלי, משהו כמו חמש דקות נסיעה, מקום נהדר עם נחל קטן ומפל קטן שאפשר לשבת שם, וזה יכול להיות משהו גם יותר גדול ויותר רציני, תלוי כל אחד גם בהתאם לזמן וגם בהתאם לאהבה ולהעדפה, אוקיי? אז להתחבר לטבע. חצי מאחורינו חבר'ה, משהו ששווה לחיות בשבילו, סקרנות, אהבה שלא תלויה בדבר, להזיז את התחת ולהתחבר לטבע. סעיף שש או חוק שש זה לפרגן לאחרים, גם בשקט וגם בכל. הרבה מאיתנו חיים בעולם שסביבנו אנשים מלכלכים אחד על השני, שסביבנו אנשים מדברים דברים לא יפים אחד על השני, שסביבנו אנשים מקנאים אחד בשני או מבקרים אחד את השני כל הזמן. ראית מה היא לבשה, ראית איך הוא דיבר, ראית מה הוא עושה, ראית את הפוסט של זה, ראית את הדבר של ההוא, ראית את הדבר של זה, כל הזמן מה אחרים עושים, מה אחרים עושים, מה אחרים עושים בקטע של ביקורת, אוקיי? הדבר הזה הוא בעייתי והוא שורט אותנו ברמות עמוקות ביותר, אוקיי? מי שמאמין גם בדברים רוחניים ובקרמה או ביהדות בהקשר של לשון הרע, אז כולם מדברים על כמה שזה חרא, אבל גם בדבר, במובן הפסיכולוגי יותר, יש פה השפעה מאוד מאוד עמוקה. כשאני כל היום עסוק, אפילו אם לא כל היום, אפילו אם אני פעם אחת ביום, אפילו אם אני פעם אחת בשבוע, אפילו אם אני פעם אחת בחודש אומר משהו שלילי על מישהו, בעצם אני מציב איזשהו סטנדרט, אני אומר לעצמי, אוקיי, מי שעושה ככה הוא בסדר, מי שעושה ככה הוא לא בסדר, וכלפי חוץ אנשים שופטים את האנשים על הדבר הזה. מאותו רגע אני כל הזמן משדר לעצמי לתת עמודה שגם אותי אנשים אחרים שופטים, שגם אני בסדר ולא בסדר על כל מיני דברים, ואני כל הזמן נמצא במקום הזה של להוכיח ולראות איך אני בסדר בצורה לא מודעת. לכן אחד הדברים הכי חשובים שבן אדם יכול לעשות, ואני ממליץ להתחיל את זה דווקא בקול רם, ואז זה משתלט על השיחה הפנימית באיזשהו שלב, זה לפרגן. כשאתם רואים שיחה של אנשים, גם אם אתם לא מתחברים אליהם יותר מדי, ושמישהו אומר עליהם משהו רע, תתנגדו לזה, ממש ככה, תתנגדו לזה. אפשר להגיד, תראה, אני גם לא במיוחד מתחבר אליו, אבל תת-תת-תת-תת-תת-תת, להראות את הצד החיובי, תמיד יש צד חיובי, להראות את הצד הפחות נגטיבי, להראות את הצד היותר, לא יודע מה, עמוק, היותר פתוח שהיה שרואה שהדברים יותר סובייקטיביים ממה שהם בתך, ממה שאנשים אוהבים לראות אותם, אוקיי? ומעבר לזה, תתחילו לדבר טוב על אנשים אחרים. אתם שומעים שם של מישהו? תרגילו את עצמכם שכשאתם שומעים שם של מישהו, תמצאו משהו טוב להגיד עליו. כשאתם פוגשים מישהו, תזכירו לעצמכם שבסוף השיחה אתם רוצים להחמיא לו ולפרגן לו בצורה כנה. כשאתם תרצו להחמיא לו ולפרגן לו בסוף השיחה בצורה כנה, אתם צריכים תוך כדי השיחה להיות בסוג מסוים של הקשבה, שיאפשר לכם לראות את הדברים החיוביים. עכשיו ברגע שאתם תתחילו להרגיל את עצמכם להקשיב ככה, להרגיל את עצמכם להיות ככה בשיחות, להרגיל את עצמכם להחמיא ככה לאנשים, גם לפניים וגם מאחורי הגב שלהם, מחמאות, מחמאות, מחמאות, מחמאות, לאורך זמן גם השיחה הפנימית שלכם, היותר ביקורתית הזאת שמראה לכם, שאומר לכם רגע אבל גל, איך אני יכול להגיד דברים טובים על מישהו שאני לא חושב עליו דברים טובים? אז התשובה היא זה שאתם חושבים על אנשים דברים רעים, לא אומר שאתם לא יכולים לחשוב עליהם גם דברים טובים, אוקיי? אני יכול להגיד אוקיי יש בן אדם אחד שיש לו כל מיני תכונות שאני לא מעריך אותם, אבל יש לו גם תכונות שאני כן מעריך אותם, גם דברים בו שאני כן מעריך, ששומעים בו שיכולים לראות שהם כן חיוביים, או הפעולות שלו יש להם גם אוקיי? אז בסופו של דבר כשאני שם את הפוקוס שוב ושוב ושוב ושוב בדברים האלה, בצורה קנה, לא בצורה מתייפיפת, לא בצורה משקרת, לא בצורה מרצה, בצורה קנה, אמיתית, פרקטית, לאורך זמן, אני מרגיל את המיינד שלי, מרגיל את הפוקוס שלי לשים יותר תשומת לב לדברים החיוביים, ואז אני הופך להיות בן אדם רגוע יותר, שלב יותר, מאושר יותר בהרבה. סעיף 7 זה לשים לב למה שאני אוכל ולשתות הרבה מים. אז קצת בדומה לסעיף 4 של להזיז את התחת, יש פה עניין מדעי, שוב, יש פה עניין פרקטי. יש לאנשים שונים כנראה סוגי גוף שונים וגנטיקה שונה, ולכן יש סוגי מזון שונים שיכולים לעשות לכם טוב לגוף או לא טוב לגוף, אבל תהיו בצומת לב לזה, תשתו הרבה מים, קודם כל כי כשבן אדם מיובש, וזה אולי אחת המחלות הכי גדולות נראה לי של המאה שלנו, שפתאום אנשים לא שותים מספיק מים, כי הם כל הזמן עסוקים, כל הזמן בלחץ, אז הם לא שותים מספיק מים, אז כולנו מיובשים, וכשאנחנו מיובשים יותר קשה לנו להיות אנרגטיים, יותר קשה לנו לפעול, יותר קשה לנו להיות מאושרים. הרבה אנשים אומרים לי, אין לי מוטיבציה, אין לי אנרגיה. אני שאל אותו, כמה מים שתית היום? אוקיי? זו שאלה פשוטה, אבל הרבה פעמים היא משפיעה מאוד. אז שתו הרבה מים, ושימו לב מה אתם אוכלים. אם אתם רואים שהאוכל מסוים עושה לכם טוב, תמשיכו איתו. אם אתם רואים שהאוכל מסוים עושה לכם רע, תפסיקו. וזה עניין של הרבה מודעות והרבה תשומת לב, וניסוי ותהייה ברמה מסוימת, לא מומחה כמובן בתזונה, אבל מהניסיון שלי ומה שאני רואה, אני רואה שיש מומחי תזונה מכל צד, שטוענים שכל אחד טוען שיש לו מאה אלף מחקרים על זה, שמה שאומר נכון ומה שהשני אומר לא נכון, ולשני יש מאה אלף מחקרים שסותרים את זה. אז עבורי התשובה לזה זה כן להקשיב לאנשים, כן לקרוא מחקרים, כן להבין בגדול מה כל דבר עושה, אבל קודם כל, בראש ובראשונה, לעשות ניסוי ותהייה לכל משהו, לראות איך הדבר הזה משפיע על הגוף שלי, לראות איך הדבר הזה משפיע על המצב הרוח שלי, לא רק במיידי, אלא לאורך זמן, ואז פשוט להיות יותר בתשומת לב למה שאני אוכל, למה שאני שותה, אני באופן אישי לא פנאט לגבי זה, אבל כן, זה דבר שהוא בתשומת לב שלי. סעיף שמונה, להשקיע בעצמי בדברים שאני אוהב. להשקיע בעצמי בדברים שאני אוהב. כן, כן, אם יש דברים שאני יודע שאני אוהב, להשקיע בהם. הרבה מאוד אנשים כל כך עסוקים במרוץ המטורף של החיים, עבודה, אם יש ילדים, אז ילדים, אם אין ילדים, אז דברים אחרים, בית, ארגונים, משפחה, רצים, רצים, רצים, רצים, וכשמגיעים כבר ללעשות את הדברים שהם אוהבים, הם לא משקיעים בהם, אוקיי? הם הולכים, אני רואה את זה למשל בקטיפוס, בלאחץ, מגיע, מטפס, הולך הביתה. אבל רגע, אתה אוהב את זה? למה שלא תשקיע בזה? למה שלא תלמד עוד משהו חדש? למה שלא תשקיע עוד משהו בקטיפוס? למה שלא תקנה לעצמך, סתם דוגמה, לא אומר שהכל חייב לבוא בכסף, אבל תקנה לעצמך עוד איזו חתיכת ציוד נחמדה שתשדרג אותך בעולם הזה של הטיפוס. למה שלא תלמד עוד איזשהו קורס חדש בקטיפוס? למה שלא תלך לאיזשהו מקום אחר או מקום חדש שיפתח לך את הראש לטפס אחרת? וכן הלאה וכן הלאה וכן הלאה. וזה יכול להיות כמובן בכל דבר. אם זה הנגינה שלכם, אם זה המוזיקה שלכם, אם זה העשייה שלכם, אם זה הקריירה שלכם, אם זה העבודה שלכם, כל דבר שאתם מאוד מאוד מאוד אוהבים, תשקיעו בזה, אוקיי? תשקיעו בזה. יש אנשים שאוהבים מאוד למשל את הבגדים שלהם, ואת הנראות שלהם, תשקיעו בזה. יש אנשים שאוהבים דברים אחרים, אז תשקיעו במה שאתם אוהבים. יש בעולם שלנו כל כך הרבה שיפוטיות לגבי במה מותר להשקיע כסף, מה אסור להשקיע כסף, מה בסדר לשלם עליו, מה לא בסדר לשלם עליו, מה צריך להיות בתשלום, מה צריך להיות בחינם. ואני אומר על זה, חרטה, חרטה, חרטה, חרטה. תשקיעו במה שאתם אוהבים. כמובן בתנאי שאתם יכולים, אם אתם לא מסוגלים מבחינה כלכלית, אז אולי תשאירו פרקים אחרים בפודקאסט שמדברים על איך להרוויח יותר כסף, אבל כרגע אני מדבר על זה שזה נורא נורא חשוב, במידת היכולת שלי ובמידת האפשר להשקיע כסף או להשקיע זמן או להשקיע אנרגיה או להשקיע תשומת לב בדברים שאני אוהב. אחרת אני מפספס אותם ואני לא שם את תשומת לב שלי בהם. וחבל, ואז הדברים שאני אוהב הופכים להיות משהו שהוא חלק מדי קטן בחיים שלי. סעיף תשע זה ליצור חוויות בלתי נשכחות. אז חוויה בלתי נשכחת יכולה להיות דייט מיוחד עם בן או בת הזוג שלכם. זה יכול להיות משהו מיוחד שאתם עושים עם הילדים שלכם. זה יכול להיות משהו שאתם עושים לבד. זה יכול להיות חוויית אקסטרים בטבע. וזה יכול להיות משהו שקשור לקריירה שלכם. אבל כשאתם מסתכלים אחורה על החצי שנה האחרונה, על השנה האחרונה, על השנתיים האחרונות, על החמש שנים האחרונות, כמה חוויות בלתי נשכחות יצרתם בשנים האלה? אם אני מסתכל על השנים האחרונות, אז אני יכול לראות כמה צלילות בלתי נשכחות שעשיתי במקומות הזויים בחול או בארץ. אני יכול לחשוב על כמה צוקים מטורפים שהייתי עליהם. אני יכול לחשוב על במות ענקיות שהייתי בהם. אני יכול לחשוב על אירועים משוגעים שיצרתי בעבודה או בעולם הבעשייה שלי, אני יכול לחשוב על כמה דייטים קסומים קסומים קסומים קסומים שהיו לי עם אשתי, שלא היו בהכרח, לא יודע, משהו מיוחד באווירה, אלא משהו בשיחה שהיה שם, שהשקענו והגדרנו מראש על מה נדבר, והחלטנו לעשות את זה ביחד, וזה הפך את זה לרגע בלתי נשכח. כנל עם הילדים שלי, קצת יותר עם הגדול יש לציין, אבל גם עם הקטן יש לי איזה אחד שאני יכול לחשוב עליו, אבל עם הגדול כבר יש לי כמה כאלה, כמה רגעים בלתי נשכחים. להשקיע בזה, להשקיע בליצור את החוויות הבלתי נשכחות האלה. רוב האנשים עסוקים כל היום, כל היום, כל יום, בדברים שבעוד שנה, או בעוד שנתיים, או בעוד חמש, או בעוד עשר, הם לא ייזכרו בכלל. הם לא יהיו רלוונטיים בשום צורה לעתיד שלהם. ואם אנחנו מסוגלים לשים טיפה את הפוקסון ולהגיד אוקיי, מן הסתם אני צריך לעשות מלא דברים, כן, אני לא אזכור מה אכלתי היום בצהריים בעוד עשר שנים, אני צריך לאכול בצהריים. אני לא אזכור כמה מים שתיתי היום, אבל אני צריך לשתות מים. אני לא בהכרח אזכור את הפרק הספציפי הזה בפודקאסט בעוד עשר שנים, אבל אני רוצה להקליט את הפרק בפודקאסט. אבל פעם בכמה זמן, פעם בחודש, פעם בחודשיים, פעם בשלושה שבועות, פעם בחצי שנה, לא יודע מה, תיצרו לעצמכם חוויה בלתי נשכחת. אנשים מחכים לחופשה האחת שלהם בשנה, ואז הם עושים חופשה שהיא סתם עוד חופשה כמו כל החופשות האחרות. הולכים לאיזה עיר, מטיילים בה, עושים קצת שופינג בחנויות שהן בדיוק כמו בארץ, רק קצת שונות, משלמים על מסעדות שהן בדיוק אותו דבר כמו מסעדות אחרות, והם לא באמת יוצרים לעצמם, לא בהכרח באמת יוצרים לעצמם חוויות בלתי נשכחות. תיעצרו לעצמכם, תשקיעו טיפה מחשבה ותיצרו לעצמכם חוויות בלתי נשכחות. זה יכול להיות דבר שעולה הרבה מאוד כסף, זה יכול להיות דבר שלא עולה כסף בכלל, וזה רק עולה תשומת לב וזמן. הסעיף האחרון, או יותר נכון, לפני שנעבור לסעיף האחרון, שבעיניי הוא אחד המשמעותיים, נעשה חזרה קצרה. אז אמרנו אחד, למצוא את הדבר הזה ששווה לנו לחיות בשבילו, ואם לא, אז לנסות ולנסות ולנסות עד שנמצא. שתיים, לפתוח את הראש, להיות סקרנים, לעשות דברים חדשים. שלוש, למצוא דברים שאנחנו לאהוב בצורה שלא תלויה בדבר. אנשים, תכונות, דברים, תחביבים, משהו שאנחנו באמת מוכנים להתמסר אליו, אבל באופן מלא. ארבע, להזיז את התחת, להפעיל את עצמנו. חמש, להתחבר לטבע. שש, לפרגן לאחרים, גם בשקט וגם בקול. שבע, לשים לב למה אני אוכל ולשתות הרבה מים. שמונה, להשקיע בעצמי ובדברים שאני אוהב. וואו, כמה זה חשוב. תשע, ליצור חוויות בלתי נשכחות. ועשר, לבטא את עצמי כמה שיותר פתוח. לבטא את עצמי כמה שיותר שאפשר. לבטא את עצמי כמה שיותר באותנטיות. בספר מנהיגות בטישרט אני מרחיב לעומק יחסית על מה זה ביטוי עצמי אותנטי. בקצרה אני אגיד לכם שרוב האנשים חושבים שזה אותנטי, זה שהם מרגישים משהו כרגע, כאן ועכשיו, ואז הם צריכים ישר להגיד אותו. והרבה פעמים אנחנו יודעים שאנחנו מרגישים משהו, וכשאנחנו מרגישים איזה רגש חזק, במיוחד אם הוא שלילי, למרות שממש לא בהכרח, אז אנחנו חושבים דברים שאנחנו לא באמת מאמינים בהם, אוקיי? כשאנחנו סופר מתוסכלים ועייפים ומיואשים, אז אנחנו יכולים להגיד אין לנו סיכוי להאמין, להגיד ולחשוב אין לי סיכוי להצליח בדבר הזה לעולם. האם אנחנו באמת מאמינים בזה? אוקיי, אולי באותה שנייה עם הרגש החזק אני מאמין בזה, אבל זה לא אותנטי, זה לא הרגש האותנטי, זה לא התחושה האותנטית, זה לא החוויה האותנטית שלי. החוויה האותנטית שלי זה משהו עמוק יותר מרק הרגשות שלי, החוויה האותנטית שלי זה משהו עמוק יותר מרק מה שעובר עליי עכשיו. אותנטיות זה משהו שמחובר למקום העמוק ביותר שבי, למקום הגבוה ביותר שבי, ומחובר לאמת מאוד מאוד גדולה וחזקה. אז שלב ראשון זה כמובן לזהות את האמת הזאתי, ושוב יש לי פרק בפודקאסט על איך להתחבר לאינטואיציה ולקול הפנימי שלנו, אני מזמין אתכם לראות את זה, אני חושב שזה 20-30 פרקים אחורה. אז זה למצוא את הקול הזה, ואז ברגע שאני מוצא אותו, להתמסר אליו, לדבר אותו, לתקשר אותו החוצה, להעביר אותו החוצה, לבטא את עצמי, לחגוג בעצם את הקיום שלי. בסופו של דבר, כולנו נחיה את החיים האלה, וכולנו ביום אחד נפסיק לחיות אותם. ואני חושב שרובנו מבינים שהדבר היותר חשוב מכמה ימים נחיה, אלא זה מה נעשה בימים שבהם אנחנו חיים. ואני חושב שאחד הדברים שאם אנחנו נכניס לעצמנו למיינד, שהחיים שלנו, שלי אישית, של כל אחד ואחד מכם אישית, זה מתנה ענקית. זה מתנה ענקית מההורים שלנו, זה מתנה ענקית מהיקום, מהעולם, מבורא העולם, מאלוהים, מי שאתם רוצים. זה מתנה ענקית. אז הדבר הכי גדול שאני יכול לעשות, אם הקיום שלי, אם החיים שלי זה המתנה הכי הכי גדולה שקיבלתי אי פעם בחיים, ואני מאמין שכל מי שמקשיב לי עכשיו מאמין בזה. אם זו המתנה הכי גדולה בחיים, אז הדבר הכי טוב שאני יכול לתת לאחרים זה לחלוק איתם את המתנה שהיא החיים שלי. לחלוק איתם את המתנה שהיא הנפש שלי, שהיא הגוף שלי, שהיא הבינג שלי, שהיא מי שאני. קורא ביטוי עצמי אותנטי. אז חברים יקרים, תמצאו כמה שיותר מהעשר דיברות האלה, מהעשר הכללים האלה, מהעשר החוקים האלה לחיים מאושרים ותראו איך אתם יכולים למנף אותם בצורה הטובה, הטובה, הטובה ביותר. אני ממש אשמח אם תוכלו לדרג את הפודקאסט הזה כחמש כוכבים בספוטיפאי, אפל, איפה שאתם שומעים את זה. אם זה ביוטיוב פשוט לשים לייק ולעקוב כדי שתוכלו לקבל התראה בפעם הבאה שעולה פרק. אז תודה רבה רבה רבה לכם ולהתראה בפרק הבא.