פרק 70: השיטה שלי לטיפול עצמי

שלום חברים וברוכים הבאים לתכלס, פודקאסט התפתחות אישית בלי קלישאות. והיום הולך להיות לנו פרק עמוק ופרקטי במיוחד, פרק על טיפול עצמי, על איך אני, השיטה שלי האמיתית, איך אני באמת באמת עובד כדי לעשות שינויים, כדי לפרוק רגשות, כדי לשחרר משקעים מהעבר, כדי לעשות עבודה עמוקה ומשמעותית על כל מיני דברים עמוקים בחיים שלי, מתוך הכוונה שכמובן גם אתם תוכלו לקחת את השיטה הזאת, ליישם אותה בחיים שלכם ולעשות תהליכים מדהימים וקסומים עם עצמכם. כמובן שלא כולם, לא כל מי שישמע את הפרק הזה ייקח את השיטה הזאת וישתמש בה, אולי חלקכם פשוט זה יעניין אתכם לדעת איך אני עושה את זה, או מכל סיבה אחרת אם מעניין אתכם לשמוע, הפרק הזה הולך להיות עמוק ופרקטי. אז קודם כל בואו נדבר שנייה על הנושא הזה של טיפול עצמי או עבודה עצמית או כל הנושא הזה, והדבר הראשון להבחין ולשים לב אליו, ואני הולך להגיד משהו שהוא אולי קצת קשה, אבל באמת אתם צריכים להאמין לי שאני אומר את זה בצורה לא שיפוטית, פשוט מתוך התבוננות כינה על המון המון אנשים שעבדתי איתם, וזה שרוב האנשים אין להם שמץ של מושג איך לטפל בעצמם, אין להם שמץ של מושג איך לעשות עבודה עצמית ואיך לשנות דברים בפנימיות שלהם או לעשות סדר בבלגן הפנימי שיש להם. חלק מהאנשים יודעים איך אולי להשיח את דעתם כדי דרך זה שהם יעשו סלף קר מה שנקרא, זאת אומרת לא יודע, לקנות לעצמם גלידה, ללכת לדבר עם חבר טוב, לעשות איזה משהו כזה שכזה מסית את תשומת הלב וגורם לנו להרגיש יותר טוב ברגע, אבל רוב האנשים לא באמת יודעים איך עושים משהו טיפה יותר עמוק מזה. בגלל זה הרבה פעמים ממליצים לנו, ודרך אגב גם אני ממליץ, כשיש לנו איזשהו קושי עם בן אדם אחר, כשאנחנו נתקלים מול בן אדם אחר, אז להרבה אנשים יש את הנטייה הזאת לבוא ולהגיד לו, אתה יותר מדי ככה, אתה יותר מדי אגרסיבי, אתה יותר מדי רגיש, אתה כל פעם שאנחנו רבים אתה מיד הולך לישון, כל פעם שאנחנו רבים אתה נסגר, כל פעם שאנחנו רבים אתה כועס, אני מבקש כמך משהו אתה ככה, אני עוזר איתך בזה אתה עושה ככה, כאילו לתת לאנשים בסביבה שלנו הבחנות. דרך אגב גם אם זה בזוגיות, גם אם זה עם ההורים, גם אם זה עם הילדים וגם אם זה בעבודה. אתה כל פעם אחרי שיש לך יותר מדי משימות אתה מתבלגן, כל פעם שאתה לא יודע, יש לך לחץ של עבודה אתה מתחיל לעשות טעויות, כל מיני דברים כאלה שאנחנו אומרים לאנשים, שאנחנו כמו מאבחנים אותם. ואז הרבה פעמים אנחנו או נתקל בהתנגדות מוחלטת, נכון? או במקרה שהבן אדם שמולנו הוא יותר פתוח ומוכן להקשבה, ואנחנו נדבר על המקרים האלה כי כשאנחנו נדבר על טיפול עצמי, אני רוצה להאמין שאתם, מי שמקשיב לי הוא פתוח, והוא רוצה לעשות שינוי והוא רוצה לעשות תהליך. אז כמובן שאתם לא תהיו מאלה שמתגוננים, אני אומר שלא בחיים שלנו אנחנו מתגוננים, לפעמים גם אני בטוח מתגונן לפעמים שאני מקבל ביקורת למרות שאני מאוד מצומצם לב לזה, בטוח זה קורה לפעמים. אלא אנחנו נגיד וואו בסדר, מעניין, אני אעבוד על זה. או אולי אפילו אם שמענו את אותה ביקורת מספר פעמים אנחנו נגיד אוקיי אני קולט שאני ככה, גם עוד אנשים אמרו לי את זה ואני אעבוד על זה. עכשיו רוב האנשים כשהם אומרים על משהו אני אעבוד על זה או אני עובד על זה, וזה אולי קצת דבר קשה להגיד אבל בבקשה תבינו שאני אומר את זה לא שיפוטיות, הם פשוט לא עושים עם זה כלום. בן אדם אומר קשה לי עם קבלת החלטות ואני עובד על זה. מה זה אומר שהוא עובד על זה? במקרה הקיצוני שבן אדם עם המון מודעות והמון כוח רצון הוא ינסה לקחת החלטות קטנות יותר טוב יותר. הוא ינסה לעשות משהו אבל לא יהיה בניסיון הזה הרבה כוח, הרבה עוצמה כי אין לו באמת את הכלי לעשות את זה. אם בן אדם כל פעם מתעצבן או נעלב או נכנס לאיזשהו לופ רגשי בסיטואציה מסוימת זה שהוא ינסה לעבוד על זה מה בדיוק הוא יעשה? הוא ינסה בפעם הבאה שהוא מרגיש את זה לשים את הרגש בצד מה שכמובן הרבה פעמים לא יצליח. ולכן אני הבנתי שבעצם להרבה מאוד אנשים כולל מאמנים, מטפלים, אנשים מקצוע ואנשים אחרים שיודעים לעשות אפילו תהליכים עם אנשים אחרים ועל אחת כמה וכמה כאלה שלו, אין להם את היכולת או את הכלים או את הידע איך לעשות את אותם תהליכים עם עצמם או תהליכים דומים עם עצמם והדבר הזה הוא כלי שהוא בעל ערך אדיר. לא רק שאתם יכולים לחסוך הרבה מאוד כסף שאולי הולך לפסיכולוג או פסיכיאטר או ל-NLPסט, התורן שאתם עובדים איתו, כי נפשה עדיין יש ערך למישהו חיצוני ונדבר על זה אחר כך, אלא הרבה פעמים יש דברים מסוימים שאפילו מול מטפל או מול מאמן קשה לחשוף, יש את העניין של הנגישות, יש את העניין של פשוט העמקה של מודעות עצמית, יש הרבה מאוד יתרונות של לעשות את הטיפול גם לבד. ומה שקרה זה שלפני שבועיים אני לימדתי בקורס NLP במסגרת קורס משולב של פרקטישינר ומאסטר להסמיך מאסטרים ב-NLP. במסגרת אחד השיעורים דיברנו על אחד הכלים העמוקים. ב-NLP שנקרא עבודה עם חלקים, לא ניכנס לפה אחרי זה עכשיו, אולי קצת בהמשך הפרק, והיה לי הרבה זמן בשיעור, כן? הם הבינו מאוד מאוד מהר, זה כיתה מאוד מאוד חזקה, והיה לי הרבה זמן בשיעור. ואמרתי להם שהכלי הזה של עבודה עם חלקים זה גם הכלי שאני משתמש בו בעצמי כשאני עושה טיפול עצמי, כשאני עושה עבודה עצמית, כשאני רוצה לעבוד על דברים עמוקים שקשורים אליי במיינסט שלי, זה הכלי שאני עובד איתו. ואז הם מאוד מאוד הסתכרנו, והתחילו לשאול אותי הרבה מאוד שאלות על איך אני עושה את זה, איך זה קורה, איך זה עובד, ובאמת עניתי להם מהמון המון המון תשובות, ואת התשובות האלה אני רוצה לחלוק איתכם בפרק הזה. לקראת סוף הפרק אני ממש גם ייתן לכם את כל הטכני, את הפרקטיקה של איפה אני יושב, איך אני עושה את זה, כל הדברים היותר טכניים, אבל קודם כל אני רוצה שנתרכז במהות, וכשהם רצו להבין איך זה בדיוק נראה, מה שאני עשיתי זה דבר מאוד, לא יודע איך היה לי את האומץ באותו רגע לעשות את זה, אבל לקחתי סוגיה שכרגע יש לי בראש, שבאותו רגע, זאת אומרת כרגע לא, שבאותו רגע הייתה לי בראש, של משהו שלא עובד, משהו שכואב לי, משהו שלא נעים לי, משהו שלא שלם, לא משהו שאתם יודעים כמו כל הסיפורי סינדרלה האלה של פעם הייתי מסכן ועכשיו אני תותח, לא, משהו שבאמת עכשיו מפריע לי, ופשוט עשיתי עשר דקות רבע שעה, או משהו כזה של טיפול עצמי על הלוח. לקחתי תושים על הלוח, וכמו שאני אעשה על דף נייר בטיפול עצמי רגיל, אני פשוט אעשה את זה על הלוח, ותוך כדי זה הקראתי את זה בקול רם, שזה דבר שבדרך כלל אני לא עושה, אבל כדי שכל הכיתה תשמע. ובסוף עשר דקות האלה, אנשים שהסתובבתי מהלוח לכיתה, היה שם להרבה אנשים דמעות. עכשיו אני הייתי מאוד מרוכז, גם לי כמעט היה דמעות, והייתי מאוד בתוך הרגש החזק שהיה לי שם, שהיה מאוד שלילי בהתחלה, אחר כך טיפה השתחרר, והיה שם איזה ערבוב של הרגשות, ולא בכלל שמתי לב שיש לי פה את הכיתה, וכשהסתובבתי ראיתי הרבה חבר'ה בוכים, וכאילו בסוף אפילו מחאו לי כפיים, שזה לא יודע אם זה הרגשתי במקום, כי זה לא היה על זה שלימדתי אותה משהו, כמו על זה אולי שהם קלטו שהייתי מאוד מאוד פתוח וחשוף ופגיע מולם. וזה מה שאני רוצה טיפה ללמד אתכם לעשות, שוב לא מול אנשים כמובן, אלא לבד בבית, ואגב התרגיל הזה, התהליך הזה שאני עשיתי בכיתה אפילו מולם, אשכרה העניב תוצאות, ואני אספר לכם לזה לקראת סוף הפרק. אז קודם כל כמה הסתייגויות קטנות, לא המצאתי את השיטה הזאת לגמרי מאפס, היא מבוססת כמו שאמרתי על רעיון של עבודה עם חלקים ב-NLP, זה משהו שקיים גם בווריאציות כאלה ואחרות בגשטלט וב-CBT וב-IFS, אז זה משהו שאני לא המצאתי אותו, אבל אני פיתחתי אותו לצרכים שלי, ושיטת העבודה שלי, שוב, יכול להיות שאותו אנשים עושים אותה, אני מנחש עוד מאות אלפי אנשים, עשרות אלפי אנשים עושים את זה ככה, אבל אני לא יודע מי עושה את זה ככה, ואני פשוט יצרתי את זה לעצמי. מעבר לזה אני חושב שכהסתייגות ענה אולי לא כדאי לעשות את מה שאני מלמד, כמו שאני מלמד עכשיו בפרק הזה, אם אין לכם שום ניסיון, שום כלים, שום דבר, או יש לכם איזה דברים סופר כבדים, כי אתם יכולים להכניס את עצמכם מאוד מאוד בקלות לפינות, אבל אם יש לכם אפילו ניסיון בסיסי בקואוצ'ינג, באימון, ב-CBT, או בכל אחד מהדברים האלה, שיעזור לכם לשאול את השאלות הנכונות, שיעזור לכם לכווין את השיחה בצורה טיפה יותר נכונה, אז הכלי הזה הולך להיות ממש ממש מצוין, וכן זה דורש אומץ להתבונן בלבן של העין של החלקים הכי שחורים ואפלים באישיות שלנו, החלקים הכי שחורים ואפלים בעבר שלנו, במי שאנחנו, המוטיבציות והרצונות הכי לא גבוהים שלנו, נקרא לזה ככה, ההפך מהרצונות הגבוהים והערכים שלנו, ולהתבונן בהם ולראות שהם חלק מאיתנו, ובלי זה, אז הדבר הזה הוא לא סופר אפקטיבי, הוא סביר, הוא נחמד, הוא אחלה, אולי הוא יכול לעזור לקבלת החלטות, אבל לא סופר אדיר. כשכן מסכימים לעשות את הדברים האלה, אז זה לא רק יכול לעזור בקבלת החלטות, זה יכול לעזור בפתרון קונפליקטים המודקים, בשחרום השקעים מהעבר ועוד. אז בואו שנייה נבין איך בתכלס הדבר הזה קורה. ומה שקורה זה שבפועל אנחנו נמצאים בתוך כל מיני סיטואציות בחיים, ואם אנחנו מגדירים אותם כבעיה, נכון? אם אין לנו בעיה אז אנחנו פשוט ממשיכים הלאה, אם אין לנו אתגר, קושי, בעיה, לא משנה איך תקראו לזה, אז אנחנו פשוט נמשיך הלאה, אנחנו לא נעשה טיפול עצמי. מתי אנחנו ניגש לעשות טיפול עצמי או עבודה עצמית? כשאנחנו נגדיר את זה שיש לנו בעיה. עכשיו כשיש לנו בעיה, וזו הבחנה ראשונה סופר עמוקה וחשובה, כבסיס לשיטה שאני הולך ללמד, וזה שאם יש לי בעיה זה אומר שיש בי גם באותו זמן בעצם את הרצון לעשות דבר אחד, או לפעול בצורה אחת, או להרגיש בצורה אחת, ובאותו זמן את הרצון הנגדי. מה הכוונה? למשל, אני עכשיו, לא יודע, יצאתי לפני כמה דקות לטיול עם הכלבה, היה לי את הרצון לאכול משהו בריא וגם היה לי את הרצון לאכול גלידה. היה לי את שתי הרצונות האלה באותו זמן. עכשיו אם זה פעם אחת אולי זה לא נורא אבל אם זה משהו קבוע וסיסטמטי שמפריע לי שיוצר לי בעיות משקל שיוצר לי כל מיני בעיות כאלה ואחרות אז אני כבר אקרא לזה איזושהי בעיה ואם כל פעם שאני מרגיש משהו אם כל פעם אחרי יום מסוים אני בורח לאוכל אז אני כבר אגדיר את זה כבעיה. אז כשאני מגדיר את זה כבעיה זה אומר שיש בי באותו זמן את הרצון לדבר אחד ולדבר השני. למשל אם אני רוצה להיכנס לקשר זוגי אז אין לי בעיה נכון? אבל אם אני רוצה להיכנס לקשר זוגי אבל אני גם מפחד שאם אני אכנס לקשר זוגי אני אאבד את החופש שלי אז יש לי רצון ובאותו זמן את הרצון ההופכי. יש לי רצון אחד ובאותו זמן רצון מנוגד. ומה שקורה לנו הרבה מאוד פעמים בראש שלנו זה שאנחנו מנהלים ויכוחים פנימיים בצורה מאוד שטחית. אם נסתכל שנייה על המצב הפוליטי בישראל או בכל העולם תכלס או על ויכוחים באופן כללי בין רוב האנשים אנחנו נראה שרוב האנשים וברוב הרמות הוויכוחים הם מאוד מאוד שטחיים. צד אחד אומר את הטיעון שלו, צד שני אומר את הטיעון שלו והם חוזרים על אותם טיעונים שטחיים שוב ושוב ושוב ושוב וזה גם מה שקורה לנו בשיחה הפנימית שלנו. הרבה פעמים הדרך להגיע להסכמות עמוקות יותר ומשוב מי שלמד גישו או מי שעושה עבודת עומק טובה יותר בכל מיני תחומים אז הוא יודע שהדרך היותר נכונה ויותר קלה ויותר טובה להגיע להסכמות זה לפרק טיפה את הטיעונים הגבוהים להיכנס יותר לעומק ולנסות להבין יותר בצורה רחבה את הטיעון אחד של השני. ובשיחות פשוטות אין לזה מקום וגם במיינד שלנו בשיחה שלנו במיינד אין לזה מקום בעצם בכל רגע שאנחנו נצמדים לאחד הרצונות שלנו אוטומטית אנחנו מנסים לאזן אותו עם הרצון השני עם הצד השני ובשביל זה יש מטאפורה בNLP שהיא מאוד מאוד חזקה שנקראת החלקים ובעצם הקונספט אומר את הדבר הבא זה לא שיש לי רצון אחד ובאותו זמן יש לי רצון אחר זה כאילו איך זה יכול להיות שאותו בן אדם רוצה שתי דברים שמקבילים הפוך זה לא הגיוני אז יש לי חלק כן זה המטאפורה יש בי חלק אחד יש בי חלק שרוצה את א' ויש בי חלק שרוצה את ב' יש בי חלק שלא אוהב להרגיש לא יודע בצורה מסוימת והפתרון של התחושה הזאת זה אוכל ויש בי חלק שרוצה להיות בריא אוקיי? זאת אומרת זה לא קונפליקט פנימי זה לא משהו דפוק בי שיש בי רצונות מנוגדים ויש בי חלק אחד שרוצה את זה וחלק שני שרוצה את זה וההבחנה הזאת היא קריטית והאקוטית לצורך השיטה שאני הולך ללמד אתכם אז קודם כל צריך להבין את הנושא הזה שההתבוננות הזאת, המטאפורה הזאת של יש לנו חלקים נפרדים בתוכנו אז יש בי חלק אחד שרוצה להתאמן וחלק אחד שרוצה להישאר בבית חלק אחד שרוצה להיות בזוגיות וחלק אחד שלא רוצה להיות בזוגיות חלק אחד שרוצה מאוד מאוד להצליח בקריירה וחלק אחד שמפחד שאם אני אצליח בקריירה אז לא יודע מה יקרה חלק אחד שרוצה לעמוד מול הבוס ולדרוש את המסכורת וחלק שני שאומר וואו אני מפחד שלא יאהבו אותי ובעצם הרבה מהבעיות שלנו אפשר להגיד כל הבעיות הרגשיות שלנו נובעות מכל מיני קונפליקטים ומשחקים וסיטואציות בין כל החלקים הפנימיים האלה שלנו אגב זה לא יודע אם אנחנו מדבר על זה היום לעומק אני רואה שכבר השעון רץ מהר אבל חלק מהחלקים האלה אנחנו נקרא להם מה שהחלקים שלנו שיש בהם את הטראומות את החוויות הלא נעימות שלנו את הזיכרונות שלנו מהעבר וכן הלאה אגב אם הנושא הזה מאוד מאוד מעניין אתכם אז אני שמח אם תכתבו לי על זה במייל או בוואטסאפ או כהודעה באינסטגרם ואולי אני אעשה פרק שלם על סוגים של חלקים על איפה עושים את העבודה הזאתי אבל כרגע זה לא המיקוד אז ברגע שאני מבין שיש לי את החלקים השונים האלה אז אני צריך עוד הבנה אחת לפני שאני יכול להתחיל לעבוד וההבנה הבאה היא שכל החלקים האלה רוצים בטובתי הרבה אנשים מרגישים כאילו זה שהם אוכלים אכילה רגשית הם עושים לעצמם זה שהם בורחים מזוגיות הם עושים לעצמם זה שהם לא דורשים את הכסף שמגיע להם אז הם עושים לעצמם והנחת היסוד שלנו לעבודה היא שכל החלקים האלה רוצים רק לעשות לנו טוב ואף פעם לא לעשות לנו רע עכשיו אני יודע שאולי זה טיפה מורכב וקפיצה גדולה עבור חלקכם ואם כך אז יש סדרה ביוטיוב שנקראת הנחות היסוד של הNLP ובמסגרת הסדרה הזאת יש פרק על הנחת היסוד שאומרת שלכל התנהגות יש כוונה חיובית אז אני מציע לכם לראות אותה יש שם הסבר של איזה 12 דקות לא זוכר בדיוק האמת מה האורך אבל שמסביר את הנושא הזה הרבה יותר לעומק עם ניואנסים עם דוגמאות ועם הסברים וגם אולי על הנחת היסוד שלכל התנהגות יכולה להיות אפקטיבית בהקשר מסוים זה שתי פרקים שיכולים להיות מאוד מאוד רלוונטיים למי שקשה לו לקבל את זה שכל החלקים שלו רוצים בטובתו אז ברגע שאני מבין שבעצם הבעיות הרגשיות שלי, הקשיים שלי, העבודה הפנימית שאני צריך לעשות זה לא עבודה של עצמי עם עצמי, זה לא לבחבש את עצמי אלא זה לייצר איזה פרלמנט חלקים פנימי אחיד יותר, קורונטי יותר. אני בעצם מבין שהעבודה הפנימית שיש לי זה סוג של עבודה של מנהיגות. אני צריך להפוך להיות המנהיג של כל החלקים האלה ששולטים בנפש שלי, ששולטים בפסיכו שלי, שולטים ברגשות שלי, ששולטים בגוף שלי. אני צריך להיות המנהיג שלהם. מי שראה את הספר הכול שבראש של דיסני, אז יש שם את הקונספט הזה שכאילו חלקים שונים בראש של הילדה. ממש מדברים שם ועושים כל מיני דיאלוגים ביניהם. אם אף פעם לא ראיתם את זה, אז אתם יכולים ממש ריאפרק או לעשות הפרק עכשיו דקה, תכתבו הכול שבראש ביוטיוב ותראו איזה קטע קטן של דקה. אתם לא צריכים לראות כל הסרט כדי להבין את הקונספט. וברגע שאני מבין שיש לי את כל החלקים האלה, אני מבין שהדיאלוגים ביניהם והקשר בין החלקים האלה והאינטראקציה ביניהם, זה מה שקובע את האיכות החיים שלי בעצם. אז יש לי יכולות פתאום לעשות עבודה פנימית מאוד מאוד עמוקה. ככל שיש לי מיומנויות תקשורת יותר טובות, וככל שאני יודע לעבוד עם אנשים בצורה יותר טובה, ואני חושב שרוב מי ששומע את הפודקאסט הזה, זה אנשים עם מיומנויות בין אישיות ברמה גבוהה. איך אני יודע? כי הפרקים שהם על שאלת שאלות ועל השפעה ועל שכנוע ועל כל הנושאים האלה, ועל להיות אותנטי וכל הדברים האלה, הם הפרקים הכי הכי מושמעים בפודקאסט. אז אני מנחש שיש לכם יכולות בין אישיות ברמה גבוהה, ואם לא, אז תשמעו את כל הפרקים האלה בפודקאסט ותהפכו להיות כאלה. אבל מה שאני בא להגיד פה זה דבר מאוד מאוד פשוט. ברגע שאני מסתכל על החלקים האלה, כאילו כל אחד מהם הוא בן אדם בפני עצמו, ואני מבין שהבעיות שיש לי בחיים זה הקונפליקטים ביניהם, ושכל אחד מהם בסך הכל רוצה לטובתי, אני מבין שהעבודה שלי זה קצת עבודה של מגשר, זה קצת עבודה של בן אדם שהוא מנהיג, שצריך להוביל את קבוצת החלקים הזאתי למקום החיובי שהוא רוצה ללכת אליו ולמקום של פחות בעיות. בנוסף, יש פה עוד הבנה. ברגע שאני מבין שכל הדבר הפנימי הזה הוא מבוסס על תקשורת והוא מבוסס על שיחה, אני יכול להבין למה הרבה מההתנהגויות שלנו יוצאות מאיזון, נכון? הרבה מאיתנו תגידו, כן בסדר גל, אני יכול להבין שהחלק שבי שרוצה לאכול גלידה הוא בסך הכל חלק חמוד, כן? הוא רוצה לאכול גלידה, הוא רוצה שיהיה לי טעים, בסדר. אז קודם כל משהו קטן, כנראה שאם אתם אוכלים כמויות מאוד מאוד גדולות של גלידה, זה לא בשביל שיהיה לכם טעים, כנראה יש שם משהו רגשי עמוק יותר. יש גם פרק שלם בפודקאסט על הנושא של החילה הרגשית, אבל נגיד שבסדר, יש את החלק שרוצה לאכול גלידה, אבל אני אוכל כמויות מטורפות של גלידה, החלק הזה לא באיזון. ואני אשאל אתכם שאלה פשוטה, האם יצא לכם פעם ללכת למישהו ולהגיד לו את אותו דבר שוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב ובעצימות הולכת ועולה, אוקיי? ולכמעט כל האנשים זה קרה, ואם זה לא קרה שאתם עשיתם את זה, אז זה קרה שעשו את זה לכם. והסיבה שזה קורה זה כשצריך להיות שתי דרישות מקדימות. דרישה מקדימה ראשונה זה שיהיה לנו מאוד אכפת מהבן אדם שמולנו. אם לא אכפת לנו מהבן אדם שמולנו, לא משנה מה אנחנו נגיע לסיטואציה הזאת, אנחנו פשוט נלך לענייננו, אוקיי? אבל ברגע שמאוד מאוד אכפת לי מהבן אדם שמולי ואני מרגיש שיש לי מסר מאוד מאוד מאוד חשוב להעביר לו ושהוא לא מקשיב לי, אוקיי? אז מה שקורה זה שאני אגיד אותו דבר שוב ושוב ושוב ושוב. הרבה פעמים זה קורה נגיד להורים עם הילדים שלהם, לילדים עם ההורים שלהם, בין בני זוג, לפעמים גם בעבודה. אבל בדרך כלל מערכות היחסים התנתימיות זה קורה, שאנחנו מרגישים שיש לנו מישהו שוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב אותו דבר. למה אנחנו עושים את זה? כי אכפת לנו ממנו, כי המערכת היחסים אותי חשובה לנו, אבל אנחנו מרגישים שהמסר שלנו לא עובר, שהוא לא מקשיב לנו. אז הרבה פעמים הסיבה שאנחנו לא מצליחים לשנות דברים בעצמנו, וואו זה הולך להיות קפיצה גדולה, הרבה פעמים אחת הסיבות המרכזיות והגדולות שאנחנו לא מצליחים לשנות דברים בעצמנו, זה שהחלקים שאחראים על ההתנהגויות שאנחנו לא אוהבים מרגישים שלא מקשיבים להם ואז הם ממשיכים את ההתנהגות. אני אתן כמה דוגמאות ואז זה יהיה הרבה הרבה יותר רגיוני, אוקיי? אם נגיד יש לי את החלק שאחראי לאכול גלידה שאני עצוב, אז אם עכשיו נגיד היה לי יום קשה בעבודה ויש בי את החלק שלא רק רוצה שיהיה לי טעים ומתוק, אלא הוא רוצה להמתיק את היום שלי אחרי יום קשה, שהוא מרגיש שכל היום לא יודע, לא העריכו אותי מספיק והייתי צריך לעשות הרבה דברים שלא היה בא לי והיה לי קשה ועכשיו בא לי קצת להתפנק, קצת להיות נחת. כן הרבה אנשים אומרים שהאוכל זה נחמה. בא לי קצת להתפנק על הגלידה, להיות רגוע, להיות בכיף, אוקיי? אז המטרה של הגלידה היא לייצר איזשהו, לספק איזשהו צורך רגשי, כן? ואז אני בא ואני אומר, לא, אתה לא תאכל את הגלידה, לא מגיע לך, זה ירוס לך את הבריאות, למה אתה שוב עושה את זה? ובעצם מה אנחנו לוקחים? אנחנו לוקחים חלק או כמו... ‫חלק מאיתנו, כן, זה בן אדם, ‫שבסך הכל רוצה טיפה להירגע, ‫טיפה לנוח, טיפה להרגיש טוב עם עצמו, ‫טיפה לפנק את עצמו, ואומרים לו כמה הוא לא בסדר, אוקיי? ‫מה יקרה? אולי באותו רגע, נגיד שבאותו רגע ‫הוא התאפק והוא לא יעשה את הפעולה הזאת, ‫אחר כך מה יקרה? ‫הוא יצטרך עוד יותר את הגלידה, או משהו אחר, כן? ‫אותו דבר, אם אני, למשל, נגיד יש בי חלק ‫שרוצה להיכנס לזוגיות, ויש בי חלק שאומר, ‫לא, כאילו, אני רוצה את החופש שלי, ‫אני רוצה להיות מסוגל לעשות את הדברים שחשובים לי. ‫אז אם אני אנסה בכוח להיכנס לזוגיות ‫בלי להבין לעומק מה קורה שם, מה יקרה? ‫אני אכנס לזוגיות, ואז אני אייצר כל מיני ‫התנהגויות קיצוניות יותר וקיצוניות יותר וקיצוניות יותר ‫שמחפשות חופש, בין אם זה דרך של הריב, ‫בין אם זה דרך לייצר משברים בזוגיות, ‫בין אם זה דרך לברוח, להיסגר, להיפרד, ‫וואטאבר, מיליון מיליון מיליון דפוסים ‫שיכולים להיות בתוך הדבר הזה. ‫אז בעצם הבעיה היא, וזו הבעיה הגדולה פה, ‫שהרבה מאוד פעמים אנחנו חושבים ‫שהחלקים האלה הם לא לטובתנו, ‫אז אנחנו מנסים להריב איתם, ‫כי אנחנו לא מבינים שזה חלק, ‫אנחנו מסתכלים על זה כאילו ‫זה חלק ממי שאני, ‫ואז מה שקורה זה שאנחנו ממש ממש ‫לא מבינים אותם, ‫אנחנו לא מבינים מה הצרכים שלהם, ‫ואנחנו מנסים לרוץ קדימה בכל זאת, ‫ואז ההתנהגות הזאת היא מקצינה. ‫מקצינה נהיית גרועה יותר, ‫מקצינה נהיית חמורה יותר. ‫אנשים מרגישים, רע לי בזוגיות, ‫אין לי חופש, טוב, אני אביא ילדים. ‫אוקיי, עוד יותר אין לי חופש, ‫טוב, אני אביא עוד ילד. ‫אוקיי, אין לי חופש, אוקיי, ‫עכשיו אני מתגרש, עוד יותר אין לי חופש, ‫מה אני אעשה? וכן הלאה. ‫והדבר הזה קורה שוב ‫בהמון המון המון תחומים. ‫נתתי את הדוגמה של זוגיות, ‫הדוגמה של אוכל, ‫אני יכול גם לתת דוגמה אחת ‫מהעבודה, אני חושב, ‫שבן אדם נגיד רוצה לפתוח עסק ‫או לעשות איזשהו פרויקט מסוים, ‫אבל יש בו חלק שמפחד להיות מובח, ‫שמפחד להתאכזב, שמפחד לטעות, אוקיי? ‫ואם אני אנסה רק לפעול, לפעול, ‫לפעול, לפעול, לפעול, ‫בלי להבין מה קורה שם, מה יש שם, ‫מה יש שם בעומק. ‫כמו שנייה שנייה, אני אתן לכם ‫את הפרקטיקה של איך עושים את זה, ‫אני כבר רואה שזה פרק טיפה ‫יותר ארוך מהרגיל, ‫אז מה שיקרה פה זה שאני אעשה אולי ‫כמה צעדים לעבר המטרות שלי, ‫אבל אז אני לא אשחרר את הפרויקט, ‫אני לא אשתף אותו. ‫אנשים אומרים לי, יש לי ספר במגירה, ‫יש לי קורס במגירה, ‫יש לי עסק שלם מוכן בראש, ‫אבל הוא רק לא יוצא לו דרך ‫ואני לא יודע למה. ‫למה? כי מראש לא הקשבת לחלק ‫שחשש, אוקיי? ‫ועכשיו בואו נדבר על איך הדבר הזה קורה. ‫אז אמרנו קודם כל שהעניין הזה ‫שאין הקשבה ואז יש הקצנה. ‫דבר נוסף שקורה זה שיש לנו לפעמים, ‫לכולנו, לכולנו, לכולנו, ‫יש צרכים רגשיים, ‫לכל אחד מאיתנו יש צרכים רגשיים קצת שונים, ‫אולי יש פה פרק שלם בפני עצמו, ‫אבל לכולנו יש צרכים רגשיים מסוימים. ‫ולפעמים חלקים מסוימים בנו ‫באים לגונן על צורך רגשי מסוים. ‫הושמעתי מקודם על הצורך, לא יודע, ‫להרגיש חופשי, על הצורך להרגיש טוב עם עצמי, ‫להתפנק, על הצורך להתנחם, ‫על הצורך לא משנה, איזשהו צורך. ‫ואם יש לי חוסר בצורך הזה במקומות אחרים, ‫אז גם אם אני אצליח לבטל את החלק הזה ‫שנלחם על החופש, מה שיקרה זה שלאורך זמן ‫אני רק אהיה יותר ויותר ויותר אומלל. ‫עכשיו, אם אתם תתרגלו את השיטה ‫שאני הולך לתת לכם עכשיו, וזה לא קל, ‫אבל אני מאמין שאתם יכולים לעשות את זה, ‫אז אתם תגיעו לרמת מודעות ‫הרבה יותר עמוקה למה שקורה שם, ‫יהיה לכם פתרונות הרבה יותר יצירתיים, ‫וזה גם פתח לעבודה אפילו עוד יותר עמוקה. ‫אז אם זה גם מעניין אתכם, ‫אז אולי נעשה עוד פרק, אוקיי? ‫כי אני כבר רואה שאנחנו נהיים ארוכים. ‫אז איך אני עובד ברמה הפרקטית, אוקיי? ‫מה הסגנון של העבודה? ‫אז איך שאני אוהב לעשות את זה, ‫זה לקחת מספר עתים בצבעים שונים, ‫התקופה שהייתי עושה את זה עם האייפד, ‫עם הטוש של האייפד, ‫ואז היה לי אין סוף צבעים, ‫אבל לפעמים אני לוקח כזה טוש, ‫עת אדום, כחול, שחור, ‫נגיד שזה מספיק, ‫והרבה דפים, אני לוקח הרבה דפים, ‫או מחברת, ‫ואז אני פשוט לוקח את התחושה ‫שאני... אני מתחיל בדרך כלל ‫מההתנהגות שאני לא אוהב. ‫נגיד אכלתי יותר מדי גלידה, ‫לא יודע, במקרה שלי אין לי כזה בעיה ‫של לאכול יותר מדי גלידות, ‫אבל נגיד תקופות שאני יכול ‫לאכול יותר מדי אוגיות, אוקיי? ‫אז יש לי את החלק שאוכל אוגיות, ‫או את החלק שאני ראיתי שדוחה ‫פרויקט מסוים בעבודה, ‫שזה מה שעבדתי איתם, ‫מה שהדגמתי להם בעבודה בכיתה, ‫או שאני אספר לכם מה היה שם. ‫או חלק שמתנהג בצורה פחות טובה ‫עם הילדים, או בזוגיות, ‫או עם אמא שלי או כל דבר אחר. ‫אז אני מתחיל עם החלק הזה, ‫ואני נותן לו צבע, נגיד אדום או כחול או שחור. ‫ואני בהתחלה רושם ככה, ‫נגיד, אוכל גלידה. ‫נקודותיים, נותן ככה את השם. ‫ואז אני פשוט כותב, ‫אני מתחבר לרגש, אני מתחבר ממש ‫למומנט הזה, לרגע הזה בזמן, ‫שאני בו רוצה בטירוף לאכול את הגלידה, ‫או רוצה בטירוף לאכול את ההוגיה, ‫או רוצה בטירוף להעיף את הפרויקט, ‫לזרוק אותו לפח ולא לקדם אותו, ‫או רוצה לצעוק על אמא שלי, ‫או לשתוק מול אשתי, או לריב איתה, ‫או לא יודע מה, להיות בטלפון ‫שאני עם הילדים שלי. אז אני מתחיל בחלק הזה, ואז אני מתחיל לכתוב את כל המחשבות ואת כל הרעיונות ואת כל הדברים שיש לי, אבל רק מתוך החלק הזה. אני לא עכשיו מתחיל דיאלוגים, מתחיל להגיד גם את זה, גם את זה, גם את זה. הרבה אנשים שמנסים להגיד כתיבה אינטואיטיבית, שזה כלי מדהים ומטורף, נוצר להם הרבה בלאגן בתוך הכתיבה ככה. אז זה דרך לסדר את הכתיבה האינטואיטיבית. אני פשוט כותב בצורה אינטואיטיבית את כל מה שהחלק הזה חושב, את כל מה שהחלק הזה מרגיש, את כל הסיבות שלו. עכשיו ברגע שאנחנו נותנים עומק, ושוב מי שיש לו קצת כלים או ניסיון או ידע בעולם האימון או הטיפול או כלים אחרים של פשט שאלת שאלות, אפילו אנשים מחירות אני חושב עושים את זה טוב, או אנשים שיווק, אז אנחנו יודעים כאילו אני מתשאאל את החלק, כאילו אני מראיין אותו, כי אני שואל אותו כדי להבין באמת מה חשוב לו, באמת מה הוא רוצה. כמו במחירות שעושים שאלה תשאול של בירור צרכים, אני מברר את הצרכים של החלק, אני ממש מתחבר אליו ומנסה להבין מה חשוב לו, ואני כותב כותב כותב כותב כותב כותב, עד שאני מרגיש איזושהי הקלה, איזושהי ירידה ברגש, זאת אומרת שהגעתי לאיזשהו מיצוי של הכתיבה. מה שאני עושה באותו רגע, אני מניח את העת בצבע הזה, אני פותח את בצבע אחר, ואני מתחיל עם חלק אחר, חלק שנגיד רוצה שאני אוכל בריא, חלק שחשוב לו הבריאות או וואטאבר, ואני מתחיל לעשות פשוט בדיוק את אותה פעולה שוב עם החלק הזה. הדבר החשוב פה זה שאני לא עושה את זה עשר שניות עשר שניות עשר שניות עשר שניות כל שנייה עובר, כי אז מה יקרה? זה ייווצר לי בין החלקים, ממש כמו ששמעתם כבר בפוליטיקה וכאלה, ויכוח מאוד מאוד שטחי. אני נותן לכל אחד מהם שלוש דקות, חמש דקות, תלוי במיומנות, כן? אבל עכשיו אני יכול לפעמים לתת גם יותר, בהתחלה הייתי עושה קצר יותר כי זה קשה, והייתי פשוט נותן לו לכתוב, ואני נותן לכתוב, נותן לכתוב, נותן לכתוב כל מה שהוא חושב, כל מה שהוא חושב, כל מה שהוא חושב, כל הרגשות, אני מתאשר אותו, אני מביא את הצרכים שלו והכל, ואז אני חוזר אם צריך כמה פעמים על כל אחד מהם, אני לוקח את העת השלישי, זה המינימלי, העת השלישי זה אני הגבוה, גל החכם, גל היודע, גל המנהיג, ומתוך הדבר הזה אני מתחיל לעשות תהליך של גישור. אני מתחיל לשאול אותם אוקיי, אז מה שחשוב לכם זה ככה, מה שאתם רוצים זה ככה, אז אולי נעשה ככה. אני מתחיל לחפש את לא בהכרח פתרונות, לפעמים זה גם פתרונות שייתנו מענה, לפעמים זה פשוט חיבור רגשי, לפעמים זה יכולת למצוא דרכים לתת מענה לצרכים הרגשיים של כל החלקים בצורה אחרת, ואני פשוט עושה את התהליך הזה שוב ושוב ושוב בצורה אינטואיטיבית. אני לא יודע בדיוק להגיד לכם כמה פעמים אני הולך לחלק הזה, כמה פעמים אני הולך לחלק הזה, זה תלוי בסיטואציה, זה תלוי על מה אני עובד. ואחד הדברים המטורפים שקורים כשעושים את זה ושאני מתורגלים בזה לאורך זמן, דרך אגב מי שהיה אצלי בסמינרים של טרנס או שעושה בעצמו מדיטציות או דברים כאלה, אז לעשות את זה במצב טיפה מדיטטיבי זה עובד אפילו יותר טוב. אבל אחד הדברים שקורים זה שבאמת אנחנו מאפשרים לעצמנו לראות ולשים לב ברמה העמוקה איך אנחנו יכולים ממש להאמין, הנושא הזה של אמונות מגבילות ואמונות בעצמנו, זה נושא שהרבה אנשים חשופים אליו היום, זה לא כזה דבר שאף אחד לא יודע מהו. אז כמה חלקים שונים בנו מאמינים דברים שונים לגמרי, לגמרי, לגמרי, לגמרי, לגמרי, לגמרי. אז נגיד למשל כשהייתי עשיתי את הטיפול העצמי הזה בכיתה מול כולם, אז ישבתי על איזושהי נקודה שראיתי שיש לי איזשהו פרויקט עסק ממש חברה שאני מקים שהיא חברה טכנולוגית, ובאמת בתור ילד מאוד הייתי מחובר למחשבים, עשיתי אפילו סימסטר וחצי בטכניון שהבנתי שאני לא רוצה לתכנת כל היום במסגרת של תוכנית הצטיינות אפילו, ויצא לי לכתוב קוד לא מעט בחיים שלי, אבל עברתי לתחום של פסיכולוגיה, זה יותר עניין אותי, יותר משך אותי וחשבתי שאני יכול לעשות פה דברים יותר מגניבים ויותר שווים. אז פתאום קלטתי שהפרויקט הזה של התוכנה אני כאילו לא פועל בו באותה עוצמה, באותה אנרגיה, עם אותם יכולות כמו שאני פועל בפרויקטים אחרים שלי בעבודה. והתחלתי ממש בכיתה עם החלק הזה שדוחה, שלא רוצה להתכנס לפרויקט של הטכנולוגיה. וממש עלו לי מחשבות ואמונות כמו אתה לא מספיק חכם, אתה לא מספיק טוב, עד עכשיו עסקת בתחום קל יותר, עכשיו אתה הולך לתחום יותר תחרותי, האנשים שיהיו שם יהיו חכמים יותר, יהיו חרוצים יותר, יהיו עוצמתיים יותר, אתה לא תצליח, יצחקו עליך, אתה תוכיח לכולם שכל ההצלחות שלך עד עכשיו זה היה סתם פוקס וכן הלאה וכן הלאה וכן הלאה וכן הלאה וכן הלאה. ושוב וככל שנכנס יותר לעומק זה התחיל להיות דברים שחורים שהחלק הזה אומר עליי ואומר על עצמי ודברים שהם נוגעים בי והם כואבים לי. עכשיו שמתי את זה על הלוח ואני אומר להם את זה תוך כדי. ואז אני מרגיש טיפה את ההקלה, אני משחרר את... שאני עובר לתושב שחור או אדום, והוא טבע, ומתחיל לכתוב את החלק השני, שכן רוצה לעשות את הפרויקט הזה, נכון? אם לא היה חלק שרוצה לעשות את הפרויקט הזה, לא הייתה בעיה, פשוט לא הייתי עושה את הפרויקט, אוקיי? אז אני מתחיל לכתוב, זה שאני כן מאמין בעצמי, ואני יודע שאני כן יכול, ושעשיתי דברים הרבה יותר קשים, ושיש לי את כל היכולות, ותקתקתתתת, והתחלתי להתחיל להתקדם לעבר, מה שנקרא חיבור וייחוד, זה היה כמה סשנים, לא עשיתי את הכל הכל מולם, אבל עשיתי את זה לא מעט זמן, וממש יום אחר כך פתאום פעולות זורמות, פתאום מצאתי עוד שלוש שיחות חשובות שאני יכול לעשות כדי לקדם את העסק הזה, פתאום מצאתי עוד מישהו שיכול לעזור לי, פתאום התקדמתי בצורה משמעותית מול איזשהו גורם שהיה שם תקוע, וכן הלאה וכן הלאה וכן הלאה, ופתאום וואלה, הדבר הזה עובד, כי החששות נשמעו, פתרונות נמצאו, ונוצר איזשהו שינוי פנימי אמיתי, כי הוא לא נוצר מתוך פלסטר, הוא לא נוצר מתוך לקפות על עצמי משהו, להכריח את עצמי למשהו, להרביץ לעצמי למשהו, או להיות אגרסיבי כלפי עצמי, אלא הוא נוצר מתוך הבנה עצמית ומנהיגות פנימית אמיתית, אוקיי? עכשיו במהלך העשיים יצא לי לעשות את זה על הרבה דברים, על החלטות קשות, על החלטות כואבות, על כל מיני משברים רגשיים שיצאתי מהם ככה, וכן הלאה, ואני באמת ממליץ לכם לשחק עם הדבר הזה, אוקיי? תיקחו את זה, אם אתם נטולי ניסיון ולא עשיתם שום דבר כזה בחיים שלכם, אז אולי תתחילו עם משהו קליל יותר, תתחילו עם איזה החלטה קטנה שיש לכם בחיים, תתחילו עם איזה התלבטות מסוימת שיש לכם בין שני דברים, אפילו תיקחו אולי כתרגול והתנסות, משהו כמו, לא יודע, האם לאכול ארוחת צהריים כזאת או כזאת, האם להתקשר לחבר כזה או לחבר אחר, כאילו דברים מאוד פשוטים כדי לתרגל את המיומנות הזאת. מי שיש לו יותר מיומנויות כמאמן, כמטפל, כמנחה או כאיש מחירות, מי שהוא תותח ולשאול שאלות ויודע לקדם שיחות בצורה טובה, או ששמעתם הרבה מהפרקים שלי על שאלת שאלות, אז תרגישו את הסופשי להיכנס לדברים עמוקים יותר ועמוקים יותר ועמוקים יותר. כמובן שאם יש דברים סופר עמוקים שעולים, אז זה לא בושה לבקש עזרה. לא מעט פעמים בשיחות האלה עם עצמי, בעבודה הפנימית הזאת, הגעתי לנקודות שהרגשתי שאני, וואלה, לעשות את זה לבד זה לא יהיה כיף, וזה לא יהיה נעים. אני לא רוצה להגיד שאי אפשר, אני רוצה להגיד שזה הרבה יותר קשה. ופניתי לאנשים אחרים, פניתי לעזרה, פניתי לאימון, פניתי לטיפול, פניתי משהו בהתאם לסיטואציה ובתאם למה שיש שם, פניתי לחברים, פניתי לזה. זה באמת תלוי בסיטואציה, אבל הדבר הזה הוא סופר קריטי. עכשיו לסיכום אני הבטחתי לכם שאני אדבר איתכם על התכלס הזה. והתכלס הזה הוא סופר חשוב, והסביבה שזה היא סופר חשובה. עכשיו יש פה כמה דברים שחשוב שיהיו בסביבה כדי שהדבר הזה באמת באמת יעבוד. אז קודם כל מי שמאמן מטפל או זה יודע, אני אומר לכם סודות של קליניקה, שאחרי סשנים קשוחים, אחרי סשנים עמוקים, כואבים וכאלה, יש לא מעט קפיצות. מה זה אומר קפיצות? שבן אדם אומר אה אני בדיוק השבוע לא יכול לבוא, אוי אני בדיוק עכשיו לא יכול להגיע, אוי ברגע האחרון יש לי חתונה, כן אוי בדיוק כן אני חולה, ואנשים לא מגיעים שבוע אחר כך לטיפול, זה קורה המון. לא כל הזמן כמובן אבל זה קורה לא מעט. והסיבה לזה זה באמת בגלל שכשאנחנו מגיעים למקום מסוים ועולה לנו רגשות שליליים אנחנו אוטומטית מנסים להתרחק ממנו ולהימנע ממנו. ולכן הרבה פעמים במקום לשחשו לטפל עצמי אנחנו גם ננסה להימנע מזה. אז קודם כל אחד הדברים החשובים זה באמת באמת באמת באמת באמת באמת, נשים את הדבר הזה אצלי ביומן, אולי אפילו להתחייב מול עוד בן אדם, להגיד אני נגיד אומר בדרך כלל לליל, ליל אני היום בשעה הזאת ועזאתי הולך לעשות טיפול עצמי, אם אני לא אז תדעי שאני בורח ואני מפחד מזה ותדחפי אותי לעשות את זה, אתה עזרים לי. אז אני ממש משתמש במסגרות כדי לגרום לדבר הזה לקרות, ממש כמו שאם הייתי קובע עם מטפל או אם הייתי קובע עם לא יודע כל דבר אחר, אז אני ממש מתייחס לזמנים של זה בצורה מאוד מאוד רצינית. דבר שני מאוד מאוד חשוב זה להגדיר כמה זמן הדבר הזה הולך להיות. ההמלצה שלי זה במיוחד אם אתם מתחילת הדרך קצר זה טוב, עשר דקות רבע שעה עשרים דקות מספיק. גם אני לא היום עושה שעתיים או לא שעה וחצי, נדיר נדיר נדיר רק אם יש לי איזה משהו שאני ממש רוצה לחקור או איזה משהו אחר, אבל הרוב חצי שעה ארבעים דקות זה הרבה יותר ממספיק, כי טיפול עצמי הוא הרבה יותר מהיר מטיפולי מטפל, כי מטפל צריך להבין אותך, הוא שואל אותך שאלות הבהרה, התקשורת קורית לאט יותר, בטיפול עצמי זה קורה הרבה יותר מהר, בארבעים דקות של טיפול עצמי אפשר להשיג לדעתי יותר עומק משעה וחצי או שעתיים של טיפול מטפל, שוב אם אתה מיומן בזה, אוקיי? אז תגדירו על עצמכם כמה זמן, אל תפחדו מזמנים קצרים. דבר שלישי זה שהסטינג שלכם, הסביבה שאתם נמצאים בה, צריכים להיות סביבה שמאפשרת את האינטימיות הזאת. אם אתם במקום שאתם מרגישים שלא נוח לכם שם להרגיש, לא נוח לכם שם לחוות רגש, לא נוח לכם שם כל דבר כזה, אז זה לא יעבוד לכם טוב, אוקיי? אני אוהב לעשות את זה לפעמים בטבע, אני אוהב לעשות את זה לפעמים באחד החדרים בבית, שהוא חדר יותר כזה מרוחק מהמרכז של הבית. במקום שאני אוהב לעשות את זה, אבל בגדול זה משהו שאני ממש ממש דואג לסביבה שאני נמצא בה, עשיתי את זה פעם אחת נאמר תל אביב, אני שוב אין לי פשוט פחות בעיה אם נגיד לפקוט באמצע מקום הומאו כזה, אבל אם יש לכם אז תהיו במקום יותר סגור ושומר ומגונן. ודבר אחרון, את הדפים האלה הייתי עושה לעצמי נועל במיוחד בהתחלה לזרוק אותם בסוף התהליך. אני יודע שזה כאילו קצת מוזר כי הטקסט שיש שם יהיה חזק. כאילו אם באופן תיאורטי יש לכם את האפשרות לקרוא אותו אחר כך זה מדהים, אבל מה שיקרה זה שברגע שאתם יודעים שיש לכם את האופציה לקרוא אותו אחר כך זה יסנן קצת הכתיבה. ברגע שאתם מרגילים את עצמכם ושאתם מסיימים את התהליך אתם פשוט קוראים את זה וזורקים את זה לפח, ממש קוראים את זה לחתיכות המונות וזורקים את זה לפח. אז לאורך זמן זה יפתח לכם יותר ויותר ויותר חופש. כשתרגישו יותר בטוחים, כשתרגישו יותר נינוחים, שיהיה לכם יותר קל כבר גם עם החלקים האפלים והשחורים בתוךכם, אז אפשר להפסיק לזרוק ולהתחיל לכתוב במחברות. יש לי כמה מחברות כאלה, שלמות מלאות. אני לא נכנס אליהם הרבה, אבל כשאני נכנס אליהם אני תמיד מוצא זהב. אז חברים יקרים, אני מקווה שתיקחו את הדבר הזה, תיישמו אותו, תתרגלו אותו, תעבדו איתו. זה ייתן לכם המון מי שבאמת יתמיד בזה ומי שבאמת יעשה את זה. אם הדבר הזה העלה בכם שאלות, תרגישו חופשי לשלוח לי פשוט הודעות בוואטסאפ. אני גם עושה הרבה שאלות, לא בוואטסאפ, סליחה, באינסטגרם. אני גם עושה הרבה מאוד שאלות תשובות באינסטגרם, בסטוריז, אז ככה אתם יכולים פשוט לשלוח לי את זה שם ואני אשמח, אשמח, אשמח לענות. אני יודע שזה נושא גדול, חשוב ומרכזי. מקווה שכיסיתי אותו ברמה סבירה וטובה. אם יש עוד דברים עמוקים וגדולים שאתם רוצים לעשות, אולי נעשה עוד פרק בפודקאסט. קיצר, אני אוהב אתכם עליהם. מקווה שתצליחו לעשות תהליכים מדהימים וקסומים עם עצמכם. המון המון בהצלחה ונתראה בפרק הבא.