פרק 69: שאלות כוונה

שלום חברים, ברוכים הבאים לתכלס, פודקאסט התפתחות אישית, בלי כלישאות. קוראים לי גל צחייק והמטרה שלי היא לתת לכם את הכלים הכי פרקטיים שיש להצלחה בחיים. כלים מעשיים שבאמת באמת עובדים, בלי תיאוריות ובלי חרטה. ובפרק של היום אנחנו הולכים לדבר על שאלות. אנחנו הולכים לדבר על סוג מסוים של שאלות וזה ממש יהיה פרק ראשון בסדרה של פרקים על שאלות. הפרקים לא בהכרח יהיו ברצף ויהיו עוד פרקים שלא קשורים לשאלות בין לבין, אבל בעשר, עשרים, שלושים פרקים הקרובים אתם הולכים לקבל לא מעט פרקים על הנושא הזה של שאלת שאלות ובאמת המטרה היא, בהתחלה חשבתי לעשות פרק אחד ולקרוא לו איך להיות מאסטר בשאלת שאלות, אבל הבעיה היא שאני הבנתי מאוד מאוד מהר זה שהפרק הזה יהיה מאוד מאוד שטחי ואני אוכל להכניס בו רק כותרות של דברים בלי מספיק דוגמאות, בלי מספיק תכלס ואז זה לא הקטע של הפודקאסט. אז בעצם המטרה שלי בסדרה הזאת היא זה להעביר לכם את היכולת לשאול שאלות מצוינות ומהעולות לשתי מטרות, גם לצורך השפעה ותקשורת בין אישית וגם לצורך עבודה עצמית. חלק מהמקרים זה יהיה סוגים שונים של שאלות, זאת אומרת שאלות שמתאימות בעיקר להשפעה או שאלות שמתאימות בעיקר לעבודה עצמית אבל בלא מעט מהפרקים ולא מעט מסוגי השאלות בעצם מתאימים גם וגם וזה לא שאני אתן לכם בכל פרק שאלה אחת אלא אני אתן סוג מסוים של שאלות והסוג הזה אנחנו ממש נלמד איך לעבוד איתו לעומק. אז בפרק של היום אנחנו הולכים לדבר על שאלות כוונה. שאלות כוונה הן כלי סופר עוצמתי גם להשפעה וגם כלי סופר עוצמתי לעבודה עצמית. קודם כל יש פה איזושהי הנחת יסוד מאוד מאוד מאוד חזקה שהרבה פעמים אנחנו חושבים שאנחנו יודעים למה אנחנו עושים דברים ואנחנו חושבים שאנחנו יודעים למה אנשים אחרים עושים דברים זה נקרא להניח את הכוונות של אחרים הרבה פעמים אנחנו מניחים מתוך ההתנהגות של אנשים מסוימים למה הם עושים את זה וברוב המקרים חבר'ה זה טעות לא אחד ולא שתיים ולא עשר ולא עשרים שואלים אותי בסטורי באינסטגרם שדרך אגב אתם מוזמנים לשם ולשאול שאלות כי רוב הזמן פתוח ואני אעשה שם סרטונים וכיף חיים שם או שוב במייל או בשיעורים או בקורסים או בהרצאות או בסמינרים ובכל מקום לא מעט שואלים אותי למה אנשים עושים ככה למה אנשים עושים ככה למה הוא עשה ככה למה היא עשתה ככה ולמרות שלפעמים אפשר לנחש מהסיטואציה תמיד אני מדגיש שאי אפשר באמת לדעת מהסיבה הפשוטה שאנשים שונים יכולים לעשות בדיוק אבל בדיוק את אותה פעולה מסיבות שונות נכון תחשבו על זה ככה כמה פעמים למשל יש איזשהו ריב במערכת יחסים זוגית או באיזשהו קשר עם מישהו אולי אפילו בעבודה שאנחנו רואים אני בחיים לא הייתי עושה את זה כי זה נוראי אז אני עושה אני לא מבין מה כל כך נוראי בזה כי המון המון פעמים לאנשים שונים יש פרשנויות שונות לגבי התנהגויות מסוימות ואז ההנחה שלנו שאנחנו יודעים מה הכוונה של ההתנהגות של בן אדם אחר היא שגויה מהיסוד ושאלות כוונה בעצם זה שאלות שאמורות לקרב אותנו למקד אותנו ולעזור לנו להבין בצורה הרבה הרבה יותר טובה את הכוונות של אנשים אחרים וגם את הכוונות שלנו כשאנחנו נעשה את זה בעבודה עצמית ומעבר לזה היא תאפשר לנו להגיע לרמה עמוקה יותר ועמוקה יותר ועמוקה יותר של כוונות זאת אומרת ממש לצלול לתוך תת המודע של עצמנו ושל אחרים ואנחנו ממש נבין איך עושים את זה שלב אחר שלב אז כמו שאמרתי הרבה פעמים אפילו את הכוונות שלנו אנחנו לא באמת יודעים עד הסוף אנחנו לא באמת יודעים למה אנחנו עושים כל מיני פעולות מסוימות שלא משרתות אותנו למה אנחנו לא עושים כל מיני פעולות שכן משרתות אותנו נגיד החלטנו מאה פעמים לקום בשעה מסוימת בבוקר לעשות סוג מסוים של ספורט להימנע מסוג מסוים של אוכל לעשות איזשהו סוג מסוים של עבודות ואנחנו לא עושים את זה או שאנחנו מאה פעמים אמרנו לעצמנו אנחנו נפסיק להשן אנחנו לא נתחיל לאכול בריא אני אפסיק לצעוק על אנשים אני אתאמד אני אבקש את העלאה הזאתי אני אעשה את השיחת מחירה הזאתי ואז אנחנו לא עושים את זה אז הרבה פעמים אנחנו לא יודעים אפילו למה אנחנו מתנהגים כמו שאנחנו מתנהגים עכשיו בעצם בפועל השאלה הזאתי ואנחנו נראה שלא רק בפרק הזה גם בפרקים נוספים על שאלות אנחנו נראה שהרבה פעמים יש נכון יש את הWH questions באנגלית, בעברית זה כזה למה, מה, איך, חיים, מי, איפה, לא יודע אז יש את כל המילות שאלה האלה שבית ספר הסבירו לנו עליהם מלא ובמציאות הרבה מאיתנו לא רק שמערבבים בין המילים האלה אז המילים האלה יכולות לבלבל אותנו אז בתכלס כשאנחנו בעצם רוצים לשאול את השאלה הזאתי להבין את הכוונה של מישהו אנחנו בעצם שואלים למה אתה מתנהג ככה למה אתה עושה את זה עם זאת כשאני שואל מישהו למה אתה עושה את זה הרבה פעמים הוא ישר נכנס להגנה כי זו שאלה שאלולה את תפקה מתקיפה כשיפוטית וכן הלאה. ולכן אנחנו נרצה לשאול למה, אבל במקום לשאול למה, אנחנו נשתמש בעצם במילת השאלה מה. ואני אסביר מה שאנחנו עושים. קודם כל אנחנו נתחיל את הפרק הזה בדברים יותר שטחיים, התנהגותיים כאלה, ולקראת סוף הפרק אני אדבר על דברים שהם גם עמוקים יותר, גם רגשיים יותר, ואולי אפילו רוחניים למי שמתחבר לדברים יותר רוחני. אז בואו ניקח נגיד באמת דוגמאות פשוטות, כמו אני מאשן, אני אוכל לא בריא, אני מתעצבן על אנשים, אני בורח מימותים, אני נמנע מלהתעסק עם כסף וכן הלאה. כל מיני דברים שאנחנו עושים או שאנשים אחרים עושים. נתחיל מעצמנו, ואנחנו נרצה לשאול בעצם שתי שאלות. למה זה טוב? או למה זה רע אם לא היינו עושים את זה? שזה בעצם אותו דבר בזווית אחרת. למה זה טוב? עכשיו, כשאני שואל את עצמי למה זה טוב, אני אוכל לא בריא, למה זה טוב? אוטומטית אני נפסם. אז אני אשאל את עצמי, במקום למה זה טוב, מה טוב בזה? מה טוב בזה שאני אוכל לא בריא? שוב, אם אתם תהיו תקועים בתוך השיפוטיות, ביקורתיות ומגדנה שלכם, אז כמובן אתם לא תלמדו כלום. כל תהליך של התפתחות אישית, של הגברת המודעות העצמית, אם אנחנו נהיה חסומים, אם אנחנו נהיה פלומים, אז אנחנו לא נלמד שום דבר. אם לעומת זאת, אנחנו נהיה פתוחים ונסכים לחשוב לעומק על השאלה, אז אנחנו נתחיל להעמיק את המודעות העצמית שלנו ואנחנו נתחיל ללמוד משהו חדש ואולי אפילו לפתח אסטרטגיות ופעולות חדשות וגישות חדשות בחיים. אז אם למשל אני אומר, אני אוכל אוכל לא בריא, מה טוב בזה? האינסטינקט הראשון של רובנו יהיה, אין שום דבר טוב בזה, אני כבר נמאס לי מהאוכל לא בריא, אני שמן, אני לא יודע מה, בלה בלה בלה בלה, אני לא בריא, יש לי בדיקות ככה, זה לא טוב. אוקיי ובכל זאת, מה טוב בזה? ואז אני אגיד, אוקיי, כשאני חוזר בערב הביתה ואני מרגיש שכל היום היה לי קשה ולא נעים והרגש שהעולם היה קשוח וקר אליי, אז פתאום אני אוכל את הדבר הזה וזה נותן לי את התחושה החמימה הזאתי של הבית, של הילדות. אוכל זה מנחם אותי. למשל, דוגמה אחרת יכולה להיות למה אתה אוכל רק את האוכל הלא בריא הזה? התשובה יכולה להיות, לא יודע, כי כל יום הרגשתי שאני בעבודה וכולם מחליטים עליי ואין לי חופש ואני לא מצליח לעשות דברים שאני רוצה וכל הזמן רק עושה מה שאומרים לי, ואז אני חוזר הביתה ואשתי, בעלי, דודה שלי, הילדים שלי, אני רק עושה מה שכולם רוצים. די, נמאס לי, אני עכשיו רוצה לעשות מה שאני רוצה, אני רוצה להיות בשליטה ועל האוכל אני מרגיש שאני בשליטה. סתם דוגמה, כן? אם אני בורח מאימותים, מה טוב בזה שאני בורח מאימותים? זה לא טוב, זה הורס לי את החיים. אוקיי, ובכל זאת, מה טוב בזה שאתה בורח מאימותים? אז אולי עבור בן אדם אחד זה יכול להיות שאני לא יוצר מצב שאנשים דוחים אותי, אולי זה לא מייצר מצב שאנשים כועסים עליי או שם אותי במקומות לא נעימים אולם, אולי זה יוצר לי את האשליה שכולם אוהבים אותי, אוקיי? ואני נהנה מהאשליה הזאתי. אם אני נמנע לי להתעסק עם כסף, מה טוב בזה? וכן הלאה וכן הלאה וכן הלאה, אני לא אתן פה עכשיו עשרות דוגמאות, אבל כשאני מתחיל לשאול את עצמי מה טוב בזה ואני מתחיל לתת תשובות אמיתיות, אוקיי? אז אני מתחיל לגלות דברים חדשים. באופן דומה, אני יכול לשאול מה רע אם זה לא היה. זאת אומרת, נגיד שהייתי אוכל רק אוכל בריא, מה יכול להיות רע בזה? אז אתם תגידו, לא, שום דבר, זה היה מושלם. אוקיי, ובכל זאת, מה יכול להיות רע בזה? אז אולי יהיה לי משעמם, אולי אני ארגיש שאני לא נהנה מהחיים ומה זה אומר עליי, אוקיי? אולי אם לא הייתי נמנע מאימותים, אז מישהו היה מתעצבן עליי, אולי היה בוסם ומפטר אותי. אולי החברים האלה היו מתרחקים ממני וכן. הלאה, אוקיי? אז בעצם, זה בעצם אמור להוציא תשובות די דומות, אבל טיפה מזווית אחרת, ולכן זה מאוד מאוד מאוד מומלץ, לשאול את שתי הסוגים של השאלות האלה, גם למה זה טוב, וגם למה בעצם האפשרות האלטרנטיבית היא רעה. בסוף נגלה את אותו דבר, את אותם דברים שמהם אנחנו רוצים להימנע, או שאליהם אנחנו שואפים בעזרת ההתנהגויות שלנו. עכשיו, אם אני מבין את זה לעומק, אני יכול להיות בן אדם הרבה הרבה יותר, קודם כל מודע עצמית, מודע למה קורה בתת המודע שלי, כתוצאה מכך אני יכול להנדס או לעצב את תהליכי השינוי שאני עושה בחיים שלי בצורה יותר קלה ופשוטה, במקום להילחם נגד ההתנהגויות שלי, ששוב, לפעמים זה יכול לעבוד, אבל לפעמים זה מתיש, קשה ולא עובד, אז אני, במקומות שבהם זה קשה ומתיש ולא עובד, אני יכול למצוא דרכים חליפיות, למצוא להבין למה זה לא עובד. הרבה פעמים אנשים מנסים לעשות התפתחות אישית, כמו לנסוע באוטו עם האמברקס כלפי מעלה, שהבלם מיד של הרכב הוא כלפי מעלה, למה? כי הם לא מבינים שיש להם את הברקסים האלה, אז הם לא מורידים אותם. חבל, בזבוז אנרגיה, בזבוז זמן, אוקיי? אז זה דבר מאוד מאוד מאוד חשוב. אז קודם כל, אני שואל את השאלות האלה. אגב, את השאלות האלה אני יכול גם לשאול בצורה מעגלית על המוטיבציות שלי. זאת אומרת, אם אני אומר, למשל, למה אתה אוכל או אוכל או בריא? כי אני רוצה להרגיש חופש, אוקיי? שהוא לא יתשאל, נכון? למה? אני אשאל מה טוב בזה. מה טוב זה שאתה אוכל או אוכל או בריא? כי אני מרגיש חופש, אוקיי? ואז אני אשאל, מה טוב בלהרגיש חופש? כן, אני שואל בעצם את אותה השאלה, את אותו דפוס של שאלה, ואז ככל שאני מסוגל לשאול את השאלות האלה עוד הפעם ועוד הפעם ועוד הפעם בצורה מעגלית, אני אגיע לדברים יותר עמוקים. מה טוב בלהרגיש חופש? אז שוב, כמובן אצל כל בן אדם התשובה תהיה שונה, וזה הדגש שהתחלנו ממנו. אם אתם תחשבו שהתשובות שלכם לשאלות האלה הן התשובות של כולם, אתם תחיו חיים מאוד מאוד מאוד עצובים ומאוד מאוד מאוד בודדים, אוקיי? כי זה פשוט לא עובד ככה. אנשים שונים חושבים אחרת. אז עבור בן אדם אחד למשל, טוב להיות בחופש כי חופש זה אושר. עבור בן אדם אחר? כי אם לא יהיה לי חופש, אז יהיה מסוכן. עבור בן אדם אחר חופש זה ביטחון. עבור בן אדם אחר חופש זה תחושה של הגשמת. עבור בן אדם אחר חופש זה, והבנתם, כל בן אדם חופש זה יכול להיות בשלום משהו אחר. אז ככל שאני אשאל את הדברים האלה יותר ויותר ויותר, אני אגיע באמת למה שאנחנו קוראים לו ב-NLP הערכים שלנו, ואנחנו נגיע באמת לדברים העמוקים, למוטיבציות העמוקות ביותר שלנו, שזה הדברים שמניעים אותנו הכי הכי הכי חזק. בעצם, טוני רובינס אומר, נכון, זה משפט מאוד חוזר, בשביל להניע אנשים, הדרך הכי טובה זה להבין מה כבר מניע אותם. גם דן קנדי אומר שהדרך היא קלה לשכנע אנשים, זה להצטרף לשיחה שכבר יש להם בראש, אני חושב שהוא לקח את זה ממישהו אחר גם. אבל הבוט אומלינו מאוד מאוד פשוט. אם אני יודע, אפילו ברמה השטחית יותר כרגע, שאני עושה את המעבר ממודעות עצמית, להשפעה ולתקשורת בין אישית, אפילו אם אני יודע את המוטיבציות היותר שטחיות של אנשים, פתאום אני יכול להשפיע עליהם בצורה הרבה הרבה יותר קלה, פשוטה, מהירה ועמוקה. אני אתן כמה דוגמאות של איך להשתמש באותן שאלות בדיוק ובתוצאות של השאלות האלה בהשפעה, ואז ניכנס באמת לדברים יותר עמוקים, פנימיים ואולי אפילו רוחניים. בסדר? אז לגבי השפעה, אם למשל אני יודע מה המוטיבציות של אנשים, מה הסיבה שאנשים עושים משהו, מה הסיבה שגורמת לאנשים לזוז, ואם אני מבין את זה, אני יכול להשפיע עליהם בצורה טובה יותר. נגיד שאני עכשיו מוכר, לא יודע, ב-iDigital, את המקבוק כמו שיש לי. בסדר? ומגיע אליי מישהו, וסתם דוגמה, אני שם לב שיש לו שעון שאני יודע שהוא די יקר. אוקיי? אני יכול לשאול אותו, תגיד, השעון שלך משפיע, זה יופי, אם אני חושב שהוא יפה, כן? ומה אתה אוהב בשעון שלך? למה בחרת אותו, למה קנית אותו? קודם כל, אנשים אוהבים לענות על שאלות כאלה, אבל למשל, ברגע שהוא יענה לי על השאלה הזאת, אני אקבל תחמושת מאוד מאוד חזקה לשיחת המחירה שלי. אם למשל הוא יגיד לי, שמע, אני פשוט נכנסתי ואני נדלקתי על העיצוב, העיצוב של השעון ממש ממש ממש יפה, אז מה אני מבין? שלבן אדם הזה יש מוטיבציה עמוקה של אסתטיקה, הבן אדם הזה רוצה משהו יפה, ובשביל משהו יפה הוא כנראה מוכן לשלם יותר. אז כשאני אציג לו את המקבוק, אני אגיד לו, תראה את העיצוב, תראה את העיצוב החדשני של הפינות של המחשב, תראה את העיצוב הזה, תראה את החלק הזה, אני אשים דגש על העיצוב, והסיכוי שאני אמכר לו יהיה הרבה יותר גבוה. אם מצד שני הבן אדם יגיד, תראה, אתה לא מבין, השעון הזה אולי נראה פשוט מבחוץ, אבל יש לו מורכבויות טכנולוגיות מטורפות בפנים, ולא יודע, מי שעשה אותו הוא אומן או וואטאבר. אז שוב אני אוכל להדגיש את המורכבויות הטכניות במחשב, ולמכור לו את זה ככה. בן אדם אחר יכול להגיד, אתה יודע, זה הדיוק, זה הנוחות. אוקיי, לא משנה מה הוא יגיד, הוא בעצם יחסור. בפניי את המוטיבציות העמוקות שלו. לכאורה הוא לא שם לב לזה כי הוא מדבר על השעון, אוקיי? על השעון שלו. אבל הוא חושף לי את המוטיבציות שלו ואחר כך כשאני בא למכור משהו, אז אני יכול למכור לו את זה דרך המוטיבציות שלו. אם למשל בן אדם מגיע, למשל בעבודה, בסדר? והוא מגיע לעבודה נגיד בתפקיד מסוים, הוא היה רוצה להתקדם לתפקיד יותר בכיר, בסדר? ואז הוא ישאל את הבוס שלו, אוקיי, מה זה מבחינתך עבודה טובה? נגיד אני עובד במחירות, אז הוא יגיד לו, אתה צריך למכור בככה וככה כסף. או אם זה שירות לקחות, אני צריך שככה וככה אנשים יהיו מרוצים מהשירות. אם זה, לא יודע, בתחום של עריכת וידאו, אז אולי אני צריך שתשיג וידאו שנראה כך וכך, שהלקוחות מרוצים בפרק זמן כזה וכזה, או כל דבר כזה או אחר, בסדר? אז אני שאל אותו מה זה עבודה טובה, אז אני שאל, אוקיי, כי מה טוב בזה? אם אני מוכר ב-200,000 שקל או 300,000 שקל בחודש, אם אני גורם ל-30 אנשים ביום להיות מרוצים, אם אני עורך ככה וככה סרטונים, מה טוב בזה? מה התועלת המוספת של זה? וכשכל שאני לזהה את התועלות המוספות שיש, ואני אוכל לחשוב על דרכים נוספות לספק את הערך הזה לחברה שאני עובד בה, אני אוכל הרבה הרבה יותר בקלות להתקדם, אוקיי? אגב, הסוג הזה של השאלות זה גם שאלות מאוד מאוד טובות בדייטים, שוב, כי זה כל אותו דבר, זאת הסוג של השפעה כי כולם אנשים, אוקיי? אם אני אשאל בדייט או בשיחה חברית עם מישהו, כן? סתם על מה הוא עושה, שאל לו כיף לאחרונה, אוקיי? והוא מספר לי שהוא נסע על איזשהו טיול, או שהוא היה באיזשהו מקום, או שהוא, לא יודע, נפגש עם איזה חבר, ואני אשאל מה כיף בזה, מה טוב בזה? אז הוא שוב יבוא ויגיד לי מה הדברים שחשובים לו, מה הדברים שהוא אוהב. ואז בהמשך השיחה אני אוכל לתזכר אותו על הדברים האלה, לדבר איתו על הדברים האלה, ופשוט לגרום לו להרגיש טוב, אוקיי? אז השאלות האלה של להבין את הכוונות, שוב, שאלות כוונה, תקראו לזה שאלות מוטיבציה, בסדר? זה שאלות שחושפות את המוטיבציה, דרך זה שאני אשאל מה טוב בזה, או מה היה יכול להיות גרוע אם זה לא היה קורה, אוקיי? וכשאני אשאל את השאלות האלה אני חושף את המוטיבציות ואת הכוונות של הבן אדם. עכשיו, כשאני חושף אותם אני יכול או, אם זה עצמי, להגביר את המודעות העצמית שלי, לעצב את תהליך השינוי שלי מחדש, או אם זה בהשפעה, אני יכול לדבר על הדברים האלה, כמובן בצורה אוטנטית, כן? אם, לא יודע, במחשב שלי אין מורכבויות טכניות, אז אני לא אשקר, אם בסוג העבודה שאני רוצה לגייס את הבן אדם אליו, לא יודע, אז אין את הדבר הזה שחשוב לו, אז אני לא אשקר. אגב, זה יכול לחסוך לי המון זמן, כי זה יראה לי שמה שחשוב לבן אדם הזה זה דברים שאני לא יכול לתת לו, אז עדיף אולי לסיים את המערכת היחסיה הזאת בצורה מוקדמת יותר וכן היותר, מאשר לגלות את זה אחר כך, נכון? אז שוב, ברמה הזאת אני יכול להשפיע על אנשים אחרים. עכשיו, בשתי דקות האחרונות של הפרק, הייתי שמח לדבר איתכם כמה דקות על משהו עמוק יותר, אולי אפילו כמעט רוחני, שימוש עמוק יותר ואולי אפילו כמעט רוחני לשאלות האלה. תראו. אז קודם כל ברור לנו מתוך התפיסה של הפסיכולוגיה שלנו שאנשים עושים דברים לא בשביל לפגוע בעצמם, לא ברמת הצבא של העניין. ולכן, כשאפילו בעינתי אנחנו אומרים את זה, לכל התנהגות יש כוונה חיובית עבור האדם. גם להתנהגויות ההרסניות ביותר של האדם, כלפי עצמו יש כוונה חיובית כלשהי עבור האדם, אוקיי? אז זה לא אומר שההתנהגות היא בסדר, אבל זה כן אומר שיש לה איזושהי כוונה חיובית. עכשיו, ברגע שאני לוקח את הדבר הזה ומהתנהגויות כמו לאשן, לא לאכול בריא, להתעצבן על אנשים, לברוח מאימותים, להימנע מלהתעסק עם כסף, לא לבקש שאלה, לא יודע, לא לקום לאימון בבוקר, לא לעשות את העבודה בבית ספר, לקבל פלי כאוט ממבחן, לא משנה, כל הדברים האלה, אם אני לוקח את זה טיפה לרמה גבוהה יותר, לרמה של אולי קשיים או אתגרים רחבים בחיים שלי, אם אני לוקח את זה אפילו לרמה אולי של התמודדות עם המחלות שלי או עם הקשיים שיש לי בגוף, אוקיי? אז פתאום, שוב, אולי עולה פה שאלה של גל, מה, אתה בא להגיד לי שיש סיבה טובה או יש כוונה חיובית לדברים גדולים ונוראים שקרו לי בחיים? אז אני לא אומר את זה, אני רק אומר שאם תסכימו לחשוב ככה, אז אולי יהיה לכם שם שיעור מאוד מאוד עמוק וחזק ואני אגיד לכם שאני כן עושה את זה, אוקיי? אני עושה את זה בצורה מאוד מאוד ברורה עם כל מיני דברים שקרו לי בחיים, אם למשל הייתה תקופה של הקורונה שמבחינה עסקית יצרה לי בעיות מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד גדולות, אוקיי? ובאותה תקופה גם בדיוק נולד לי ילד שהוא מדזוק ומושלם ואני אוהב אותו בטירוף, ואז אני אומר אוקיי, לא רק מה טוב בזה שהייתה קורונה כי וואו, בתקופה הזאת היה לי מלא זמנים מהבן שלי וזה היה אדיר ונוצר לי מערכת הכסים מדהימה איתו, אלא מה טוב בזה שנוצרו לי קשיים בעסק? מה טוב בזה? שנוצרו לי הבעיות שנוצרו לי, אוקיי? עכשיו כמובן שזה לא שאני עשיתי את זה בכוונה, לא רציתי שיהיו לי את הדברים האלה, אבל אני עדיין שואל מה הטוב בזה. ואני לא שואל מה הטוב בזה רק בשביל חשיבה חיובית כזאתי, אלא באמת כדי להבין האם יש לי פה עבודה עמוקה פנימה, אוקיי? לפני משהו כמו שנה, שנה וחצי, גידו לי מחלה באור שנקראת ויטליגו, זה סוג של מחלה אוטואימונית, לא מסוכנת או משהו כזה, אבל שבעצם חלקים באור מאבדים את הצבע שלו. ובהתחלה התעלמתי מזה כי אמרתי מה אכפת לי, מה זה משנה לי, זה לא מפריע לי. גם קראתי טיפה על המחלה וראיתי איך נקרא לזה, התופעת לוואי הכי שלילית של המחלה הזאת זה אובדן ביטחון עצמי, אז אמרתי אוקיי, גם אם האור שלי לא יהיה אחיד, לא נראה לי שזה מה שיגרום לביטחון העצמי שלי לרדת, סליחה אם יש מישהו שיש לו את הדבר הזה וזה מוריד לביטחון עצמי, אני כמובן לא צוחק עליכם, או אין לי שום דבר נגדכם, וכמובן שאני יכול להבין למה הבן אדם יכול להרגיש ככה, אבל ידעתי שעבורי זה בוודאי לא יגרום את הדבר הזה, ולכן קצת הזנחתי את זה. וכמה חודשים לאחר מכן הגעתי לזה שהוא טיפול אמת פיזיותרפיה בגלל סתם משהו שקרה לי באיזשהו אימון, והפיזיותרפיסטית שאני הולך אליה היא אישה רוחנית ומדהימה ומקסימה ועוצמתית ומושלמת, והיא שאלה אותי על זה. ובעקבות זה שהיא שאלה אותי על זה אמרתי רגע אולי יש פה משהו, והתחלתי לשאול את עצמי כאילו מה טוב בזה, מה טוב בכתמים הלבנים האלה על האור, מה טוב בדבר הזה, או אם זה לא היה קורה, אם לא היה לי את הכתמים האלה על האור, איזה דברים רעים היו עלולים לקרות לי אחרים. עכשיו בהתחלה לא היה לי בדיוק שאלות והייתי צריך לחפש כל מיני לידס, כל מיני כיווני חקירה עמוקים יותר, אבל כשהמשכתי והמשכתי והמשכתי והמשכתי לשאול את זה, מצאתי כמה דברים מאוד מאוד עמוקים שהיו לי שוקשור למערכת הספציפית עם אבא שלי בילדות ולגירושים של ההורים שלי ולאיך שאני היום עם הילדים שלי, וכשהצלחתי לפתוח את הדברים האלה פתאום קרו שתי דברים מטורפים. דבר ראשון, נמצא לי איזושהי קפיצה בהתפתחות האישית ברמת ההתנהלות שלי מול הילדים, ההתנהלות שלי מול אבא שלי במיוחד שפתאום כאילו בכלל היה לי איתו קשר טוב אבל אפילו הייתה עוד איזושהי קפיצה שם, לפחות ברמת ההרגשה שלי. ודבר שני, הקטמים האלה על האור ברוב המקומות באור, לא בכל מקום, התקרבצו ובחלק מהמקומות כמעט נעלמו. עכשיו שוב, אני אישית מאמין שיש קשרים מאוד מאוד חזקים בין איך שהגוף לנו מגיב לבין הנפש שלנו, אבל כמובן שזה לא 100% וזה לא תמיד, אבל כן משהו שלדעתי מאוד מאוד שווה להיכנס לתוכו, לחקור אותו, להבין אותו. ככל שאנחנו נעמיק יותר ויותר פנימה לתוך הפסיכולוגיה שלנו, לתוך את התמודה שלנו, אנחנו נגלה דברים עמוקים יותר גם על עצמנו, גם על העולם, גם על החיים וגם עוד הרבה הרבה הרבה יותר. אני מקווה שזה לא נהיה רוחני ומיסטי מדי עבורכם ובפרק הבא יהיה אולי עוד שאלות או משהו אחר. בכל מקרה, מקווה שנהנתם, תשאלו שאלות, אל תנחשו, אל תגידו שבראש אתם יודעים מה הכוונה של דברים, אתם לא. תשאלו, תבררו ותבדקו גם אצל עצמכם וגם אצל אחרים. תהנו ונתראה בפרק הבא.