פרק 62: הצד האפל של אינטיליגנציה וידע

שלום חברים וברוכים הבאים לתכלס. הפודקאסט התפחות אישית בלי קלישאות. קוראים לי גל צחייק והמטרה שלי היא לתת לכם את הכלים הכי פרואקטיים שיש להצלחה בחיים. כלים שבאמת עובדים בלי תיאוריות ובלי חרטה. אז יאללה, פחות משחקים בקול בואו נדבר על היום הצד האפל של אינטליגנציה וידע. כן כן כן כן כן לדבר שנקרא אינטליגנציה, לדבר שנקרא ידע, שתיים מהתכונות או מהערכים אולי הכי נפוצים וגדולים ורחבים בחברה שלנו של היום יש צד אפל. צד משמעית, צד משמעית ושימו לב זה בגלל שהאנשים הכי הכי חכמים שאני מכיר מבינים הרבה הרבה יותר טוב שיש עוד המון המון המון דברים שהם לא יודעים. אוקיי? בואו שנייה נדבר על מה המשמעות של זה ולמה זה קורה ואז כמובן איך לפתור את זה ואיך להגיע ולהתקדם קדימה יותר מהר. הסיבה שבעצם אינטליגנציה או ידע, כולכם כנראה יודעים את זה, יכולים להיות ממש כמו כללה זה בגלל שעבור הרבה מאוד אנשים חכמים אינטליגנטיים יש נוצר מצב של חוסר ביטחון ותקיעות. למה בעצם שייבצר מתוך אינטליגנציה או ידע יותר תקיעות וחוסר ביטחון? הרי רוב האנשים חושבים שכשהם יודעים משהו אז יש להם יותר ביטחון בדבר הזה וככל שהם לא יודעים אז הם מרגישים פחות ביטחון. והאמת היא שזה נכון חלקית אבל מתעתע. למה? סיפור קצר מכיתה י' ב'. בכיתה י' ב' למדתי פיזיקה בתיכון והמורה לפיזיקה אמר לנו את הדבר הבא. כשילדים נכנסים בכיתה י' ללמוד פיזיקה הם חושבים שהם יודעים איך העולם עובד. חפצים כבדים נופלים, דברים זזים בתנועה מסוימת, אם אני זורק כדור הוא ייפול. יש חשמל בקיר, לא יודע. ברגע שלומדים פיזיקה, כך הוא אומר, מגלים שיש עוד הרבה דברים שלא ידענו. ולקראת סוף י' ב' הוא אומר לנו אתם מרגישים מחדש שאתם יודעים איך העולם עובד. ואז הוא אמר מי מכם שהלך לאוניברסיטה יגלה שאתם שוב לא יודעים שום דבר על איך העולם עובד. עכשיו למה זה חשוב להבין את זה? כי ככל שבעצם אנחנו גם פשוט אינטליגנטים יותר, זאת אומרת יש לנו יכולת הבנה לבד מהירה יותר, וגם ככל שאנחנו לומדים וחוקרים נושא מסוים יותר לעומק, הרבה פעמים אנחנו מגלים עד כמה הנושא עמוק, כמה עוד יש לדעת וכמה אנחנו עדיין לא יודעים ומבינים את הדבר הזה עד הסוף. זאת אומרת אם אני שנייה אשווה את זה למים, אז אם אני מסתכל מרחוק על הים, אז אולי אני רואה חתיכת ים קטנה ואני יכול לדמיין שיש שם קצת מים. ככל שאני מתקרב לים, אני יכול לראות שבעצם רגע יש פה הרבה יותר מים. זאת אומרת שמה שקורה פה זה שרק כשאני יותר קרוב לעניין, אני בעצם נחשף לכמה חוסר ידע יש לי, ואז זה יוצר לי בעצם יותר חוסר ביטחון מאשר ביטחון. ככל שבעצם אני יודע יותר, אני מבין שיש יותר שאני לא יודע, ואז אני מרגיש עם פחות ביטחון ויותר תקוע. הדבר הזה זו תופעה ידועה ומוכרת. יש לזה מלא שמות, מכל מיני סגנונות ובכל מיני סיטואציות שונות, אבל זה הדבר הכללי. שתי דברים שאנשים עושים כשהם מבינים את זה, שהם טעויות מרות וקריטיות. אחד, אנשים מסוימים אומרים, טוב, אז אני אפסיק ללמוד. הם אומרים לעצמם, מה, למדתי, למדתי, למדתי, למדתי, למדתי, לא יישמתי. אני בטוח שלכולכם יש את החוויה הזאת. עשיתם סדנה, עשיתם קורס, שמעתם פודקאסט, לא יודע מה, ואתם ולא יישמתם מספיק. אם זה הפודקאסט שלי, אני ארביץ לכם, כי הפודקאסט שלי מיועד ליישום, אבל כמובן שיכול שזה קרה לכם גם עם הפודקאסט שלי. אז למדתם, למדתם, למדתם, לא יישמתם, ואז אתם אומרים, טוב, אני עכשיו צריך לעצור, ליישם, ואז להמשיך ללמוד. בול שיט, בול שיט, בול שיט, בול שיט, אוקיי? הסיבה המרכזית שזה קורה להרבה אנשים בתחומים מסוימים, זה כי הם בכלל לא למדו מספיק, אוקיי? כשאנחנו הולכים ללמוד להיות אורחי דין או רופאים, אנחנו לומדים, אני לא למדתי את זה, כן, אבל הם לומדים חמש שנים, שבע שנים, תשע שנים, אוקיי? ואז הם מגיעים להיות הרופא הכי צעיר, האורחי דין הכי צעיר, הם עושים התמכוריות ומבחנים נוספים, ורק אז הם יוצאים, ורק אז הם הכי לא מומחים שם, אוקיי? ואז צריכים עוד זמן ואנשים שילוו אותם, אוקיי? לוקח זמן להיות באמת מומחה במשהו, אוקיי? אז דבר ראשון, אני לא צריך להפסיק ללמוד, אני כן צריך להשתדל ללמוד תוך כדי תנועה ולהתחיל לעשות צעדים מסוימים. קטנים של יישום תוך כדי לימוד, יש איזה משהו שרץ זה שכאילו זה לא בסדר להמשיך ללמוד אם לא הישמת, זה בולשיט, זה טעות עקוטית, אנשים, מה עושים? הם לומדים 80% מהדרך ואז מפסיקים ללמוד כי הם רוצים קודם ליישם, אבל הם תקועים, אין להם ביטחון אז הם לא מיישמים, זה טעות טעות טעות טעות, אם הייתם לומדים פסיכולוגיה הייתם לומדים 5 שנים, כן תואר ראשון תואר שני ואז אתם עושים התמחות ואז הייתם מתחילים לראות אנשים, אלוהים ישמור, אוקיי? אז תנו לעצמכם זמן, תרשו לעצמכם ללמוד ללמוד ללמוד ללמוד ללמוד ואל תהיו שיפוטיים על עצמכם על רמת היישום, כדאי ליישם קצת, כדאי לעשות לאט לאט, כדאי ללמוד תוך כדי תנועה אבל תפסיקו להיות במקום הזה של לשפוט את עצמי על זה שלא הישמתי אנשים מגיעים ואומרים עשית את הקורס הזה על איך להרוויח כסף לא יודע בשיווק או בתחום מסוים, עשית כבר כסף? נו אתה כבר עשיר? נו אתה כבר מיליונר? אבל עשית קורס, שילמת 5000 שקל, מה אתה עדיין לא מיליונר? לא כפרה, זה לא עובד ככה, אני אקנה קורס ב5000 שקל, אני אתחיל להישם, זה לא כל כך יילך לי, אני אבין מה לא עבד לי, אני אקנה עוד קורס בעוד 5000 שקל, אני עדיין לא יהיה מיליונר, אני אתחיל להבין אולי אני אראה קצת כסף, אולי עדיין לא, אולי אני עדיין ניתקע, אני אעשה עוד קורס ב5000 שקל, לאט לאט אני אתחיל לחבר את הפאזל, אוקיי? אני מסכים שיש אנשים שעושים לפעמים משהו לא הוגן, שכאילו מייצרים בשיווק שלהם או איזה משהו שכאילו אתה תעשה קורס אחד אתה תהיה מיליונר, אתה תעשה קורס אחד אתה תדע הכל, אוקיי? זה הטעות, אולי זה בסדר, אולי זה לא בסדר, אני לא נכנס כרגע לפינה הזאתי, אני רק אומר דבר כזה במציאות, הדרך להמשיך להתקדם זה להמשיך ללמוד, לא לעצור את הלמידה שלי, אוקיי? זה דבר ראשון. ודבר שני שאנשים עושים זה הם פשוט עוצרים ומתמרמרים. הם אומרים לעצמם, או הלוואי שהייתי טיפש יותר, תראה את הבן אדם המטומטם הזה, הוא לא יודע כלום והוא רץ קדימה, הלוואי שגם הייתי מטומטם והייתי רץ קדימה. לא, לא, לא, לא, לא, לא. תשמחו שאתם חכמים, תשמחו שיש לכם ידע, תשמחו שאתם מעמיקים, תשמחו, תשמחו, תשמחו, תשמחו, תשמחו, אוקיי? אני רואה הרבה אנשים שלומדים למשל את התחום של אימון וטיפול, ואז הם מתוסכלים מכל המנטורי אינסטגרם האלה שלא למדו שום דבר וסתם מסתותפים מהחיים שלהם ומלא אנשים עוקבים אחרים. מי שאומר שהאנשים האלה עושים מה שהוא רע, כנעי, אוקיי? אנשי מקצוע, וזה לא אכפת לי כרגע אם הם פסיכולוגים, פסיכיאטרים, אנליפיסטים, מאמנים או whatever, שמסתכלים על המנטורי אינסטגרם האלה ואומרים שהם עושים משהו בזוי, הם כנען. חד משמעית, חד משמעית. ברור שאם הם רומזים שהם מטפלים מקצועיים כשהם לא, אז זה שרלטנות. אבל כל עוד הם רק עושים את העבודה שלהם ומוכרים איזה קורס בהתפתחות אישית או קורס באיך לפתח ביטחון עצמי, הם עושים עבודת קודש ועוזרים לאנשים נקודה. כן, זה שאולי לכם יש יותר ידע, יותר מקצועיות, אם מכשרתם את עצמכם, בין אם זה ב-NLP, באימון, בפסיכולוגיה, בכל דבר אחר, יופי, אז אתם יכולים לתת משהו יותר עמוק, מעולה, אבל אל תקנו באנשים אחרים. זה לא הדרך להגיע להצלחה. אז מה כן עושים? אחד, לסמוח על המתנה שלכם. בין אם המתנה שלכם זה ידע כי לקחתם קורסים, כי חקרתם, כי בדקתם. בין אם המתנה שלכם זה מתוך הסיפור חיים והחוויה שלכם. בין אם המתנה שלכם זה משהו מולד, שאתם פשוט קצת או הרבה יותר חכמים בממוצע, כאילו יש דבר כזה, אז פשוט תשמחו מזה. תהיו מאושרים מזה, תהיו מבסוטים מזה. זה לא אומר שצריך לפקוט אם אתם לא כאלה, אוקיי? אפשר לרכוש ידע, גם אם אתם טיפה פחות מהירים, אז תרכשו אותו טיפה יותר לאט, לא יקרה כלום, הכל בסדר. ויש מגוון רחב של חוזקות. החוזקה של אינטליגנציה מאוד גבוהה זה חוזקה אחת, היא לא החוזקה הכי טובה, היא לא החוזקה הכי יעילה, היא פשוט חוזקה ממש אחלה, אוקיי? כמו הרבה חוזקות אחרות. אז אם המתנה שלכם זה אינטליגנציה, אם המתנה שלכם זה ידע, תחגגו את זה, תשמחו שזה המתנה שלכם, תהיו מבסוטים מעצמכם ותהיו שלמים מעצמכם. ואל תנסו להשוות את עצמכם לאנשים עם פחות ידע או יותר ידע או יותר, זה פשוט לא רלוונטי. דבר שני זה לא להיות בזלזול לגבי מה שאנשים אחרים לא יודעים. אם אני עכשיו נגיד למדתי NLP, למדתי קואוצ'ינג, למדתי טטה אילינג, למדתי תקשור, למדתי נומרולוגיה, למדתי מדעי המחשב, למדתי אלגברה, למדתי לבנות ציפורניים, לא משנה מה. אם אני מסתכל על מה שבן אדם אחר עושה, שהוא פחות מקצועי ממני, שיש לו פחות ידע ממני, ואני מזלזל בו ואני בז לו ואני אומר שמה שהוא עושה זה לא בסדר וזה לא מקצועי כי הוא לא יודע את כל מה שאני יודע, אני משדר לתת עמודה שלי שעד שלא יודעים הכל אסור לפעול. אנשים לא מבינים למה הם לא פועלים, הם לא פועלים כי הם מתכנתים בתת עמודה שלהם באגרסיביות לא לפעול עד שזה לא מושלם. דרך זה שהם יורדים במוח שלהם גם אם הם לא אומרים את זה לאף אחד, גם אם זה רק במוח אבל בוודאי אם אתם מלכלכים עליהם ובוודאי אם אתם מדברים על אנשים אחרים על זה שיש להם חוסר ידע. לא, תחגגו את זה שלאנשים שונים יש רמות שונות של ידע ושכל אחד עושה את הכי טוב שלו בהתאם לידע שלו. דעיצית, שחררו את הדבר הזה, תתמקדו בטוב שאתם יכולים לעשות עוד צחייהו אנשים אחרים, אוקיי? אל תזלזלו במה שאנשים אחרים לא יודעים. גם אתם לא יודעים דברים, וזה בסדר. כל אחד צריך לשאוף לדעתי לדעת כמה שיותר, כל אחד צריך לשאוף לדעתי להיות הכי מקצועי שהוא יכול, אבל כל אחד עושה את זה בקצב שלו, בדרך שלו, ביכולת שלו, ובוודאי, בוודאי, בוודאי, בוודאי, בוודאי, שזה לא המקום שלי לזלזל ברמת הידע או האינטליגנציה של בן אדם אחר. זה שתיים. שלוש, לדעת מתי זה הזמן לפעול ולהתנהג כאילו אין עוד ידע. אוקיי? תראו, שימו לב. מה שאני עכשיו מבקש זו בעצם מיומנות קוגנטיבית. אוקיי? מיומנויות קוגנטיביות, אנשים עם אינטליגנציה גבוהה יכולים לפתח מהר. אנשים שאינטליגנציה שלהם פחות גבוהה קצת, פשוט ייקח להם קצת יותר זמן לפתח אותה, אבל זה אפשרי. דרך אגב, המיומנות הזאת בעיקר חשובה למי שיש לו אינטליגנציה גבוהה, ולכן מי שקשה לו לעשות את זה, אז כנראה לא צריך לעשות את זה. אוקיי? זה בדיוק הנקודה. אז מה זה בעצם המיומנות הקוגנטיבית הזאת? זה לדעת מתי זה הזמן לחסום במיינד שלי, לחסום בראש שלי את כל הידע שאין לי, ולהתייחס לידע שיש לי. פשוט, that's it. לשים את הפורקוס שם. אוקיי? בגלל שיש לי הרבה ידע והרבה אינטליגנציה אולי, אז אני יכול לדעת שיש המון דברים שאני לא יודע, אבל זה אומר שאני גם יכול לשלוט במוח שלי ולהגיד, אוקיי, בוא לרגע נתעלם מזה, בוא לרגע נתייחס למה אני כן יודע, מה אני כן יכול, ולפי זה אני יכול לקבל החלטות ולפעול. זאת אומרת, אני יכול גם לדעת שיש דברים שאני לא יודע, זה חלק מהידע שלי, כן? ואני יכול לפעול בהתאם לזה, לבדוק את זה, לבחון את זה, לדייק את זה או whatever. אז מה שאני רוצה לדעת לעשות זה ממש לדעת מתי זה הזמן לשחרר את האינטליגנציה שלי, לשחרר את החוכמה שלי שנייה, לשחרר את כל מה שאני יודע שאני לא יודע, ופשוט לפעול לפי הידע שכן יש לי. לפעול לפי הידע שכן ברור לי. אחד הדברים המרכזיים שאני פיתחתי, וזה ממש יכולת, זה לשחרר גם, לשים את הידע שלי בצד כשאני לומד דברים חדשים. אני המון פעמים מגיע לקורסים, להדרכות ולסדנאות ולדברים, גם בתחום המקצועי שלי, שאני חושב שאני מאוד טוב בו ושאני יודע בו מעולה, ואנשים מלמדים משהו אחר ממה שאני יודע. מה שאני עושה הרבה פעמים זה שם את הידע שלי בצד, ואני לא מנסה בכוח להרכיב את הידע שלהם על מה שאני יודע, או להבין אם זה סותר או לא סותר, אני משחרר את זה. אני פשוט לוקח את הידע שלהם, ומנסה להשתמש בו וליישם אותו איזה איז, כמו שהוא. גם אם בעיניי זה לא יעבוד, גם אם בעיניי זה לא מתאים, גם אם זה לא נראה לי, אני מנסה, אני מתנסה. אני לא אומר, טוב, יש לי כלים יותר טובים, אז אני אעשה את זה בדרך שלי. לא, אני עושה את זה בדרך חדשה שלמדתי לפחות קצת, ואז כשאני מתנסה בזה יש לי הבנה הרבה יותר עמוקה לדעת איך להשתמש בזה. שוב, אחד הבעיות הכי גדולות פה, זה שאנחנו תקועים בתהליך המחשבה והלמידה, ואנחנו לומדים בצורה פסיבית. ככל שאנחנו נהרגל את עצמנו ללמוד ולדעת דברים בצורה אקטיבית דרך עשייה, אנחנו נהפוך להיות הותחים ביישום. אני, סליחה שאני עכשיו, זה זה לא בקטע של להשוויץ או משהו, מאז שאני ילד, אוקיי? תמיד ידעתי, תמיד גם אמרו לי בסביבה שלי, שאני מאוד מאוד חכם. אוקיי? שוב, אני לא חושב שזה החוזקה הכי אדירה בעולם, יש חוזקות אחרות טובות, אני מאוד גאה בעצמי שאני חכם, אני אוהב את זה שאני חכם, אני מת על זה, אבל באמת במשך המון שנים בילדות, זה גרם לי לא לעשות דברים, כי הבנתי שיש המון דברים שאני לא יודע, וגם בגלל שהייתי טיפה יותר חכם ומודע, נגיד, מחלק מהאנשים, אז גם הייתי מאוד מודע לזה שיש אנשים יותר חכמים ממני, אוקיי? זאת אומרת, גם בבית ספר ידעתי שאני יותר חכם, בהשוואה להרבה אחרים, אבל ידעתי שגם יש בבית ספר ילדים יותר חכמים ממני, וכשהגעתי לטכניון, לאניברסיטה אביב, מצאתי הרבה אנשים יותר חכמים ממני, וזה יכל להוריד לי את הביטחון. רק כשהתחלתי לפתח באמת את המיומנויות האלה, את היכולת הזאת, אחד, להגיד, אוקיי, מה אני יודע, מה אני לא יודע, לא רלוונטי, אני כרגע פועל לפי מה שיש כרגע, אני כרגע פועל לפי מה שאני יודע, זה אחד. שתיים, כשאני לומד משהו חדש, אני לומד אותו דרך עשייה, אני קודם כל עושה אותו, ואז מבין. כזה, אני עושה מבין, עושה מבין, עושה מבין, עושה מבין, עושה מבין, ולא מנסה להבין הכל לפני שאני עושה. זה הרגל לחיים, זה הרגל. אני חושב שאולי החוזקה עוד יותר גדולה שלי, זה זה שבאמת למדתי להיות בן אדם של יישום, בן אדם שכשיש לי רעיון, כשיש לי משהו, אני מבצע אותו. כשאני לומד משהו חדש, אני מבצע אותו. אוקיי, אני לומד שיטת טיפול או אימון חדשה, לפעמים בכמה שנים, שנתיים, שלוש, אני עושה את זה, משהו כזה. ואז אני בא ואני מתרגל את השיטה הזאת המון, למרות שאני יודע הרבה שיטות אחרות, ואני יכול להשתמש בהן. לא, אני משתמש בדבר החדש כדי להתמיע אותו לתוכי. אם אני מבין רעיון חדש בנוגע לעסק, אני קודם כל יתחיל ליישם אותו בעסק. אני לא אנסה לנתח אותו עד הסוף, כי אם אני אנסה לנתח אותו עד הסוף, אני אהפוך את הלמידה הזאת במיינד שלי לפסיבית. הדבר האחרון זה באמת ההבנה שאנשים, כשיש להם פחות ידע, הם יכולים לחשוב שדבר מסוים שהם יעשו הוא בטוח יצליח, כי הם רואים אותו בצורה מאוד פשוטה. ככל שאנחנו רואים דברים בצורה יותר מורכבת, אנחנו מבינים שיש שם יותר... סיכונים, שיש לנו יותר יכולת לטעות, שיש לנו יותר יכולת ליפול, שגם הרעיונות הטובים שלנו יכולים להיקשל. ההבנה הזאת היא, נקרא לזה, שורש נוסף לנושא של התקיעות הזאת של אנשים חכמים או אנשים עם ידע. הפתרון לזה זה לפתח אמונה עצמית. עכשיו, בכללי, הפרק הקודם בפודקאסט, ממש אחד אחורה, הוא פרק שלם עם תשע כלים איך לבנות אמונה עצמית. אם לא שמעתם אותו, אני מזמין אתכם להאזין לפרק הזה. אבל כרגע אני אתן לכם בשלוש נקודות קטנות דברים שאתם יכולים לעשות כבר עכשיו ושמותמות אולי במיוחד לטייפ הזה של האישיות של אנשים חכמים עם הידע, איך אתם יכולים לפתח את האמונה העצמית שלכם. ומתוך המקום שאתם תוכלו להתמודד עם טעויות. לא מתוך המקום שאתם לא תטעו, אלא תדעו להתמודד עם טעויות. אז דבר ראשון, קצת בדומה לנושא של זלזול בחוסר הידע של אחרים, אתם רוצים לבטל את הרגל לזלזל בטעויות של אחרים או להתנשא על טעויות של אחרים. להגיד, אה, זה היה ברור שזה ייקשל, אוי, זה היה כזה ברור שכשהוא יעשה את זה ככה. אנשים חכמים תמיד אומרים על זה, זה היה כזה ברור שהוא עושה את זה ככה וזה לא היה מספיק טוב, אז זה ברור שהוא ייקשל, אוקיי? אם אני חש זלזול והתנסעות על אחרים שטועים, אז אני משדר את התמודה שלי, זה שזה לא בסדר לטעות, זה שאם אני טועה זה אומר שאני טיפש, נחות, שכדאי להתנשא עליי וכן הלאה. אם אני אומר, וואו, איזה תותח הוא, שלמרות שהוא חשב על זה בצורה כזאת פשוטה, הוא עדיין רץ ויישם ועשה, ואני מקווה בשבילו שהוא למד מהטעות הזאת ובפעם הבאה יעשה טוב יותר, פצצה, מה אני משדר את התמודה שלי? לעשות, לעשות, לעשות, לעשות, לעשות. דרך אגב, חשוב מאוד גם מול אנשים אחרים לעשות את זה, לא רק ברור שלי. אם אתם הופכים להיות אנשים שמפרגנים לאנשים שיודעים פחות מכם, שמפרגנים לאנשים שעושים טעויות, אתם תהפכו גם את עצמכם וגם את הסביבה שלכם לסביבה שהיא תומכת בטעויות והיא תומכת בפעולות והיא תומכת ביישום, ואז יהיה לכם הרבה יותר קל גם מול עצמכם ואת התמודה שלכם וגם מול הסביבה שלכם, ליישם ולרוץ קדימה ולא להתעקע ולא להרגיש את החוסר ביטחון הזה. דבר שני זה ליישם ולהאמת את גישת התלמיד שכנראה שכבר יש לכם גם ברמת היישום ולא רק מול ספרים. רוב האנשים מסתכלים על שכר הלימוד שלהם ככמה עלה לקנות את הקורס וזמן ההשקעה בלימוד ככמות השעות שהם היו בקורס ואולי כמות השעות שהם עשו בהם שיעורי בית או וואטאבר, לא משנה מה הם למדו, מתמטיקה, פיזיקה, חשבון, אנגלית, ספרדית, רוסית, NLP, קואוצ'ינג, שיווק דיגיטלי או דיבור בפני קהל, אוקיי? לא משנה. וזו טעות, אוקיי? כן, השכר הלימוד שלנו כדי ללמוד לעשות דברים טוב זה היה כמה ששילמנו על הקורסים. הזמן של לימוד שלנו היה הזמן שהיינו בקורסים אבל יש זמן נוסף, זמן היישום והמחיר של הטעויות, אוקיי? אני למשל עשיתי קורסים עסקיים, נגיד ככה, אני חושב בעלות טוטאלית לא זוכר עד היום, אני לא רוצה להגיד עד היום, בוא נגיד עד שהקמתי את המכללה ובוא נגיד עד שעשיתי 3-4 מיליון שקל מחזור במחירות לראשונה בעסקים שלי, אני חושב שהשקעתי סדר גודל של 50 אלף שקל נגיד בקורסים כן, למדתי ייעוץ ארגוני ולמדתי, עשיתי את הביזנס מאסטר של טוני רובינס ולמדתי כל מיני קורסים דיגיטליים בשיווק וקורס במחירות ועוד כל מיני קורסים בעסקים, קיצור עשיתי כל מיני קורסים אז נגיד 50-60 אלף שקל באמת, סתם, סדר גודל, אוקיי? והדבר הזה לקח לי נגיד 300 שעות לימוד, בסדר? אבל זה כלום, זה כלום לעומת מה שעלו לי הטעויות של ההתחלה, אוקיי? אני חושב שהטעויות, אני לא מדבר על טעויות קטנות כאלה וחוסר יעילות שכמובן שהיו לי כי לא ידעתי לעשות דברים, אני מדבר על טעויות אקוטיות, גדולות, משמעותיות, מטומטמות, שבן אדם טיפ טיפה יותר חכם מעניינים, טיפ טיפה יותר מניסיון מעניינים, לא היה עושה לדעתי בשנתיים שלוש הראשונות, או אפילו באותה תקופה נגיד בשנתיים הראשונות של המכללה, אני חושב שעשיתי טעויות ב-400-500 אלף שקל לפחות, אוקיי? זאת אומרת העלות של השכר הלימוד עבורי הייתה, כדי איך ללמוד להיות, אם תשאלו אותי כאילו גל, כמה עלה לך השכר הלימוד כדי להגיע למקום שהיום, העסקים שלך הכניסו בשנים האחרונות, לא יודע, 40 ומשהו מיליון שקל להכנסות, אוקיי? מה היה השכר הלימוד? השכר הלימוד היה, לא יודע, 150 אלף שקל נגיד, שעל לי כל הקורסים והייעוצים והליוויים העסקיים שעשיתי בכל השנים האלה, נגיד סדר גודל 150 אלף, בנוסף גם יש את כל האישי, כן? הסדנות של התפתחות האישית, הקואוצ'רית שהייתה לי, וזה, זה מגיע להרבה יותר, אבל נגיד 150 בצד העסקי ועוד כמה מיליונים טובים, כן? בטעויות, זאת אומרת זה חלק מהשכר הלימוד. כמה זמן לקח לך ללמוד את הדברים האלה? אוקיי, אז לקח לי את השעות שישבתי בליוויים, ואת השעות שישבתי בקורסים, לא יודע, סתם אני אומר 500 שעות, 400 שעות, 200 שעות, אני באמת שאני לא יודע כמה זמן זה היה, 300 שעות, וואטאבר, אוקיי? אבל זה בנוסף לזה היה מאות, אם לא אלפים, אם לא עשרת אלפים שעות של יישום, של כתיבת מיילים. כתיבת פוסטים שלא הצליחו, של מיליון דברים כאלה ואחרים שלא הצליחו, או שעבדו בערך, או שהיו קשים, ושהיום אני עושה אותם הרבה יותר בקלות, הרבה יותר מהר, עם הרבה פחות מאמץ, אז הגישה הזאת של להיות תלמיד, זה לא רק לקנות קורס, זה העלות של הקורס, הזמן של הקורס, והעלות של הטעויות, והעלות של הזמן של היישום, אוקיי? וכשאני מבין את זה, אני יכול להגיע לתוצאות ענקיות בעזרת החוכמה שלי. הדבר האחרון שלישי זה להגדיר לעצמי הרבה הרבה הרבה מטרות, עם המון אבני דרך בתחומים שונים כדי לייצר את מקוזן חוויית הצלחה, כל הזמן חוויית הצלחה. אנשים חכמים בדרך כלל אוהבים לשים לעצמם מטרות מאוד גדולות, סטנדרטים מאוד גבוהים, שזה טוב, אבל אם הם לא שמים מספיק אבני דרך, הם בעצם כל הזמן חווים כישלון. אם אתם רוצים יותר רחבה על זה, אז בפרק הקודם על איך לבנות אמונה עצמית, אני ממש מדבר על זה, זה שתיים שלוש דקות של הרחבה. אוהב אתכם מלא. חבר'ה, במיוחד אם אתם חכמים, במיוחד אם יש לכם ידע אמיתי, שאתם יכולים לעשות איתו דברים טובים, אל תיתנו לדכיינות, אל תיתנו לתקיעות, אל תיתנו לחוסר ביטחון לעצור אתכם ולתת את המתנה הזאת לעולם. אם אתם עושים את זה גם בהקשר של הרצאות, סדנאות, קורסים, אם אתם גם רוצים להרצות, תשלחו לי מייל. מועדון המרצים זה משהו שיכול להיות מאוד מאוד מאוד להתאים לכם, לפחות תשמעו על זה. כדאי שווה שווה שווה. בכל מקרה, תנו את הידע שלכם לעולם, תפעילו את האינטליגנציה שלכם כדי לעשות טוב בעולם, ותעשו את זה בעזרת הכלים שנתתי לכם היום. אוהב אתכם מלא מלא מלא, ונתראה בפרק הבא.