דלג לתוכן הראשי

איך מחזיקים שני צדדים בו זמנית כדי להצליח: פסיכולוגיה דואלית

פסיכולוגיה דואלית, כמו שאני מלמד אותה, היא היכולת להחזיק שתי אמונות שנראות סותרות, ולהשתמש בכל אחת במקום שלה. לחסוך כסף בזהירות וגם להאמין בשפע. לסמוך על אנשים וגם לדעת שהם יאכזבו. לדרוש מהמערכת לתקן את עצמה וגם לקחת אחריות אישית מלאה.

רוב האנשים שאני פוגש חווים את הסתירות האלה כפגם. ״אני מאמין בשני דברים הפוכים, משהו במוח שלי לא בסדר.״ אני רוצה לטעון ההפך. היכולת הזאת, שמשגעת אותנו, היא אחד היסודות העמוקים ביותר לחיים מאושרים ולתוצאות. ומי שלא מפתח אותה נתקע, בדרך כלל בדיוק במקום שבו הוא בחר צד.

שני צדדים של מטבע ענק עומד על קצהו, אור זהוב מצד אחד וכחול מהצד השני, מתמזגים בקצה

הסתירה שכולם חיים בה, ולמה היא לא פגם

כמעט כולם מאמינים בשני דברים הפוכים בו זמנית, למשל לחסוך בחוכמה וגם להאמין בשפע, וזה לא פגם. היכולת הזאת הכרחית, והבעיה מתחילה רק כשמנסים ״לפתור״ את הסתירה ולבחור צד.

אני אוהב לפתוח את ההרצאה על הנושא הזה בהרמת ידיים. מי מאמין שצריך לנהל את הכסף בחוכמה ולחסוך? רוב החדר. ומי מאמין גם בתודעת שפע? אותן ידיים בדיוק. ומי חושב שהמערכות סביבנו צריכות להשתפר, אבל גם שכל אחד אחראי לחיים שלו? שוב כולם.

אז איך זה שאנחנו מאמינים בדבר אחד ובהיפוכו? האם אנחנו דפוקים? יש משהו שבור במוח? התשובה שאני נותן: לא רק שהיכולת הזאת לא הופכת אותנו לשבורים, היא הכרחית.

דוגמה ראשונה: אנשים הם חכמים, ואנשים הם טיפשים

בתקשורת בין אישית צריך להחזיק שתי הנחות הפוכות: להתייחס לאנשים כחכמים, ולתקשר איתם כמו שמתקשרים למי שצריך לשמוע את הדבר כמה פעמים. הנחת יסוד אחת: אנשים חכמים. אם אני מניח שהם טיפשים ומנסה להתיימר במשהו שאני לא מבין בו, או לעשות מניפולציות, אני מהיר מאוד לקבל סטירה. הם לא רק רואים את זה, הם מריחים את זה.

אבל אם אני מניח רק שאנשים חכמים, אני נופל מהצד השני. תחשבו על ההבדל בין לדבר עם אדם אחד לדבר עם קהל של חמשת אלפים. עם אחד אני יכול לסמוך שהוא יבין מיד. עם חמשת אלפים, חלקם קוראים אותי במייל תוך כדי עבודה, חלקם בטלפון עם ילד על הרגל. האם אני יכול לסמוך שהם יבינו? כן. אבל לאורך זמן, לא מיד. אם אני רוצה לייצר התנהגות שמובילה, אני צריך להיות על שני הצדדים של הדואליות הזאת.

וזה נכון גם כלפי עצמי. אם אני אומר לעצמי ״אני טיפש, אני טיפש״, הביטחון יורד ואני לא סומך על עצמי במורכבות. אבל מי שמתייחס לעצמו רק כחכם לא בודק את עצמו. גם פה, שני צדדים.

דוגמה שנייה: גוגל דוקס וגוגל שיטס

במסמך של המטרות כדאי להיות אופטימי ולהאמין בגדול, ובגיליון של המספרים כדאי להיות קצת חשדן, כי תקציב אופטימי הוא הדרך הכי מהירה לטעות עם כסף. יש לי משפט שאני אומר בליווי, חצי בצחוק: גוגל דוקס זה אופטימיות, גוגל שיטס זה פסימיות. משתתף שאל אותי פעם למה אני מתכוון, אז הנה ההסבר.

מסמך הוא המקום של המטרות והתוכניות: מה אני מסוגל, לאן אני רוצה להגיע, מה בונים עכשיו. גיליון הוא המקום של המספרים, ושם אני מעדיף להיות קצת חשדן.

אותו אדם, אותו שבוע, שתי גישות הפוכות. לא כי אני הפכפך. כי לכל גישה יש מקום שהיא נכונה בו. זו פסיכולוגיה דואלית בפועל: לא לבחור צד, לבחור מקום.

שולחן עץ ועליו מחברת פתוחה עם שקיעה מצוירת לצד מחשבון ודפי חשבונות מסודרים, אור בוקר קר

מה זה באמת תודעת שפע

תודעת שפע אמיתית היא לא חלימה אופטימית בלבד, אלא היכולת להיות בחלימה אופטימית קיצונית וגם בריאליות זהירה קיצונית, כל אחת כשצריך אותה. מי שיודע רק לחלום נשאר בלי כסף. מי שיודע רק לחשב נשאר בלי חלום.

תודעת שפע שייכת למישור שאני קורא לו ״חיבור לעתיד״. בצד אחד שלו יש ריאליות זהירה: אנשים שיודעים לתכנן, שמנבאים בדיוק יחסי מה יקרה, שחושבים בקטן ולא מצפים שיקרו להם דברים טובים. הם נוטים לדייק יותר במציאות. בצד השני יש חלימה אופטימית: אנשים שחולמים בענק, שבטוחים שהכול אפשרי.

עכשיו, מה זה תודעת שפע? רוב האנשים יגידו ״ברור, חלימה אופטימית״. וזה לא נכון. פסיכולוגיה שבאמת ממגנטת תוצאות היא כשאני אדם שמסוגל להיות בחלימה אופטימית קיצונית, להגיד ״לא אכפת לי מה קורה במציאות, אני יכול להגשים כל דבר״, ובאותו זמן מסוגל להיות בריאליות זהירה קיצונית כשצריך לתכנן ולחשב.

הקצר: מה קורה כשבוחרים צד אחד

כשבוחרים רק צד אחד של דואליות, נוצר קצר: ההתנגדות הרגשית לצד אחד חוסמת גם את השני, ואת הקצר הזה חייבים לפתוח.

אני אתן דוגמה קטנה מהחיים. מישהי רצתה למכור פינת אוכל, והצעתי לה לבדוק באתר יד שנייה כמה אחרים מבקשים על שולחן כזה. היא סירבה: לא מעניין אותה מה אחרים עושים, היא יודעת כמה זה שווה. שימו לב מה קרה פה. זו לא עקשנות על מחיר. זו התנגדות רגשית לצד אחד של הדואליות. היא נמנעת מלהבין מה הסטנדרט, מה מקובל, איך זה עובד. וכשאני נמנע מהצד הזה, יש לי קצר בצד השני. אפשר לבדוק בכמה מוכרים, ואחר כך לבחור מחיר משלך. שני הצדדים, בסדר הזה.

אותו קצר קורה עם כסף בגדול. אני עצמי הייתי שנים בצד של הצמיחה בלבד: להכניס, לגדול, להשקיע. הצד הדפנסיבי היה חסום לי, כי ישבו עליו תפיסות: מי שדפנסיבי עם כסף הוא קמצן, אנשים לא אוהבים כאלה, זה לא מצליח. השינוי לא היה בהתנהגות. הוא היה תפיסתי, ובשני מישורים בבת אחת: מה אני חושב על עצמי כשאני זהיר עם כסף, ומה אני חושב שהמציאות עושה לאנשים זהירים. רק כששני אלה השתנו, יכלה הזהירות לחיות לי בשלום עם אמונה בשפע. כתבתי על זה גם במאמר על איך להוציא כסף בלי לשלם על זה אחר כך.

גל החנון וגל הארסי: לתת לכל חלק את הבמה שלו

בכל אחד מאיתנו יש כמה זהויות קטנות, לכל אחת תכונות ואמונות משלה, ופסיכולוגיה דואלית היא לתת לכל חלק את הבמה שלו, בזמן שלו, ולתת להם לסמוך זה על זה.

עוד דוגמה, אישית. יש בי חלק שאני קורא לו גל החנון. הוא בונה הרצאות, מתסרט, מכין מצגות, עובד שעות. ויש חלק שאני קורא לו גל הארסי, שעולה על הבמה בלי לחשוב על שום דבר מזה. כשאני על הבמה אני לא מתעסק במצגת. אני מתעסק בעצמי, באנרגיה, ברגע. גל הארסי סומך על גל החנון מאתמול.

זו לא סתם מטאפורה. אם הייתי מנסה להיות אדם אחד עקבי, הייתי מאבד את אחד השניים: או את מי שיודע לבנות בשקט, או את מי שיודע לעלות ולתת.

איך מתרגלים פסיכולוגיה דואלית

מתרגלים פסיכולוגיה דואלית בשלוש שאלות: איפה כל צד נכון, באיזה צד אני נמנע מלהיות, ואילו אמונות, אם הייתי מחזיק אותן ביחד, היו הופכות את הבעיה שלי לקטנה.

שאלה ראשונה שאני ממליץ לשאול בכל פעם שמרגישים סתירה: איפה כל צד נכון? לא ״איזה צד נכון״. איפה. כשמגדירים מטרות, אופטימיות. כשמחשבים תקציב, זהירות. כשפונים לאדם, חוכמה. כשפונים לקהל, חזרה וסבלנות.

שאלה שנייה: באיזה צד אני נמנע מלהיות? רוב האנשים נוחים בצד אחד ומתנגדים רגשית לשני. החולמים לא רוצים לפתוח את הגיליון. המחשבים לא רוצים לכתוב חלום בלי סימוכין. הצד שאתם נמנעים ממנו הוא המקום שבו הקצר.

ושאלה שלישית: אילו אמונות, אם הייתי מחזיק אותן ביחד, היו הופכות את הבעיה שלי לקטנה? זו שאלה שלוקחת חמש דקות. היא לא דורשת לבחור. היא דורשת להחזיק.

לסיכום

המוח שלנו מחזיק אמונות סותרות כי המציאות דורשת את שתיהן. הבעיה היא לא הסתירה, הבעיה היא הניסיון לפתור אותה. תודעת שפע אמיתית היא לחלום בענק בבוקר ולחשב בזהירות אחר הצהריים. להתייחס לאנשים כחכמים ולתקשר איתם בסבלנות. לתת לחנון לבנות ולארסי לעלות. אם הרעיון הזה מדבר אליכם, הנחות היסוד של ה-NLP הן המקום שבו הוא מתחיל, ובמאמר על מיינדסט להתפתחות אישית אני ממשיך אותו.

רוצה להעמיק?

בניתי קורס מבוא לפסיכולוגיה שפתוח לכולם ללא עלות, על איך המוח שלנו עובד, למה אנחנו מרגישים מה שאנחנו מרגישים, ומה בעצם אפשר לעשות עם זה.

לצפייה בקורס מבוא לפסיכולוגיה

שאלות נפוצות

מה זה פסיכולוגיה דואלית?

היכולת של המוח להחזיק שתי אמונות שנראות סותרות, ולהשתמש בכל אחת במקום הנכון. לחסוך כסף וגם להאמין בשפע. לסמוך על אנשים וגם לדעת שהם יאכזבו. רוב האנשים חווים את זה כפגם. אני מלמד שזה אחד היסודות של חיים מלאים.

האם להחזיק אמונות סותרות זה סימן שמשהו לא בסדר איתי?

לא. זה סימן שהמוח שלך עובד כמו שהוא אמור לעבוד. הבעיה מתחילה רק כשמנסים לבחור צד אחד ולמחוק את השני. אז נוצר קצר: או שאני חולם בלי לבדוק מציאות, או שאני מחשב מציאות בלי לחלום.

מה ההבדל בין תודעת שפע לחשיבה אופטימית?

רוב האנשים חושבים שתודעת שפע היא חלימה אופטימית. זה לא נכון. תודעת שפע אמיתית היא היכולת להיות גם בחלימה אופטימית קיצונית וגם בריאליות זהירה, ולעבור ביניהן לפי הצורך. מי שיודע רק לחלום נשאר בלי כסף. מי שיודע רק לחשב נשאר בלי חלום.

איך משתמשים בפסיכולוגיה דואלית בפועל?

מפרידים בין המקום שבו כל צד שייך. כשמגדירים מטרות, להיות אופטימי. כשמחשבים תקציב, להיות זהיר. כשפונים לאנשים, להתייחס אליהם כחכמים. כשמתקשרים לקהל גדול, להניח שהם יבינו לאורך זמן ולא מיד. לא לבחור צד. לבחור מקום.

בוודאות יעניין אותך גם