הרצאות בארגונים ובחברות: איך להתחיל בלי לוגו, בלי מצגת ובלי חודשים של הכנות

זה שלב ההכנה המקדימה, אוקיי? מי פה נמצא, עדיין אין לו הרצאות מוכנות סגורות בארגונים שכבר הוא עשה בארגונים מפה עדיין אין לו? שרים את היד? מי פה כבר יש לו הרצאות בארגונים שעשה הרצאות בארגונים ורק רוצה עוד? אוקיי, מעולה, מעולה, אז בערך 70-30, מעולה. אז יש את שלב ההכנה המקדימה, אוקיי? שלב ההכנה המקדימה זה כל מה שקורה לפני שאני בכלל פונה לארגון, לפני שאני בכלל פונה ללקוח, כן? זה יכול להיות שיווק גם ללקוחות, לפני שאני בכלל מוציא את זה החוצה. השלב הזה קורה בדרך כלל או בני לבין עצמי או בני בתוך הסביבה שלי, אוקיי? עכשיו, הטעות הכי גדולה שאנשים עושים בשלב הזה זה המחשבה שהם צריכים להשקיע מראש המון המון המון המון זמן ואנרגיה ולפעמים גם כסף כדי להרצות בארגונים. זו טעות מאוד מאוד גדולה, אוקיי? אני יכול עכשיו להגיד לכם שאת ההרצאה הראשונה שאני עשיתי בחברה אי פעם, זה היה לפני 11 שנים, רוצה לסיפור מצחיק? הייתי, אתם רואים, אני די צעיר, כן? אני בן יום 32, הייתי בן 21 והחברה הראשונה שהזמינו אותי לעשות הרצאה זה חברה שבשם ליאה לונדון. מי מכיר את החברה הזאת? אוקיי? מי יודע מה הם מוכרים? קחו מיקרופון, תגידו. על בשעת החתונה אני לקוחה נאמנה. יס, על בשעת החתונה. אוקיי, קול. אז אני עכשיו מגיע לסמנכלית שיווק של ליאה לונדון והיא אומרת לי, גל, אנחנו רוצים את ההרצאה שלך על NLP וכזה זה, חיבור וכל זה שתעביר לכל העובדות שלנו בליאה לונדון. ואני כזה, אוקיי, את רוצה שאני אלמד אותן איך למכור חזיות יותר טוב? אין בעיה, אני כמובן אעשה את זה, אוקיי? וזו הייתה חוויה מאוד מוזרה. אגב, אני אגיד לכם שבאותה תקופה לא היה לי לוגו. אוקיי? לא היה לי לוגו, לא היה לי עיצוב של מצגות, לא היה לי כלום, שום דבר, אוקיי? עכשיו, אני לא אומר שלא שווה להשקיע בדברים האלה אם יש לכם אותם, אבל אם עדיין אין לכם אותם זה ממש לא חייב להיות משהו שאתם מכינים אותו בצורה מוגזמת מראש, אוקיי? בנוסף, לא הייתה לי הרצאה מוכנה לנושא הזה. אוקיי? זאת אומרת, לא בניתי עכשיו הרצאה שלמה לנושא הזה לפני שבכלל פניתי. אוקיי? קיבלתי את הפנייה ואז התחלתי לבנות את זה ועוד שנייה נבין איך זה קורה. זאת אומרת, אני יכול קודם כל לפנות ורק אז לעשות את העבודה, עוד שנייה נדבר על זה, איך זה עובד. אוקיי. אז הקיצור דרך הראשון, באמת, קודם כל, לפני שאני בכלל חושב על לבנות סילבוסים, לבנות מצגות, להשקיע בגרפיקות, לעשות מחקר עומק על נושא מסוים, קודם כל אני רוצה לקחת את הנושא שאני רוצה לדבר עליו ולדבר עליו עם אנשים. אוקיי? להעביר את תהליך החשיבה מתהליך חשיבה פנימי בראש שלי לתהליך חשיבה חיצוני עם אנשים אחרים. זאת אומרת, לכם יש מזל מאוד מאוד גדול, כן? יש לכם את הקהילה של עבודים הגדולים, נכון? גם בפייסבוק וגם בכל הדברים האחרים שעושים בקהילה, אוקיי? אז אתם יכולים לבוא ולהתחיל להעלות את הרעיונות שלכם מול אנשים אחרים, לדבר אותם, לכתוב אותם ואז לראות האם זה נשמע מעניין, האם זה נשמע לא מעניין, אוקיי? עכשיו, אני ונורית ניסינו להיות הכי מנומסים ונחמדים לכולכם, כי אנחנו בסך הכל אוהבים אתכם והכול, ועדיין כשאתם כתבתם את הנושאים של ההרצאות שלכם ונורית עברה עליהם מהר, חלק מהנושאים שלכם גרמו לנו לקפוץ. שמתם לב לזה? בין אם לי, בין אם לנורית, גרמו לנו לקפוץ. אז מי שהנושא שלו גרם לנו לקפוץ, שוב, זה לא בהכרח אומר שזה טוב, אבל זה כבר מה? סימן טוב או סימן רע? סימן טוב, נכון? אם אתם מתחילים לדבר על הנושא שלכם עם החברים שלכם, עם המשפחה שלכם, עם האנשים בסביבה שלכם, וכולם אומרים לכם שזה לא מעניין, שוב, זה לא אומר בהכרח שזה גרוע, אבל הסיכוי שזה פחות מעניין הוא מה, הרבה יותר גבוה. אז אני רוצה להתחיל לבחון את הנושאים שלי לפני שאני כותב, לפני שאני בונה, לפני שאני עושה, אני רוצה להתחיל לדבר את זה החוצה. אני דיברתי על NLP עם אנשים בסביבה שלי, וכולם אמרו לי, וואי, זה ממש מעניין, זה ממש מגניב, וואו, איזה יופי. אז אמרתי, אוקיי, יש פה קטע, יש פה משהו, שווה לי להמשיך לדבר על זה. הגיוני? חברים, הגיוני? אתם איתי? אז קיצור דרך ראשון, לא לבנות הרים באוויר. האם זה ברור? לא לבנות הרים במוח. להתחיל לבנות, התחלתי שתי צעדים, להתחיל ישר להוציא החוצה, לדבר עם אנשים, לראות אם זה תופס, אם זה מעניין אנשים, אם זה נחמד להם. אוקיי? ערך נוסף גדול שיקרה, זה שהרבה פעמים כשאתם לומדים משהו, נכון? הרי, שוב, אני יוצא מתוך נקודת הנחה שבאתם מהקהילה של נורית, שאתם תותחים, שאתם אנשי מקצוע ברמה גבוהה, שאתם יודעים מה אתם עושים, כן? אז רובכם למדתם לעומק את המקצוע שבו אתם עוסקים, נכון? נבה היא רואה את חשבון, נכון? רוח רואה את חשבון? נבה, כן? תעשי רק כן או לא. אני צודק או טועה? לא, אתה להשתק. נבה רואה את חשבון ועושה את זה. נבה רואה את חשבון ומגשרת, כן, סליחה. מדהים, מדהים, מדהים, אוקיי. אז נבה היא רואה את חשבון. אז האם זה ברור לנו שלנבה יש יותר ידע בחשבונאות ובכל מיני דברים עסקיים מאשר להרבה מאיתנו? ברור, אוקיי? יש פה חבר'ה שהם מאמנים ומטפלים. האם לכל החבר'ה פה שמאמנים ומטפלים יש הרבה יותר ידע באימון, טיפול, אולי בכל מיני דברים שקשורים לפסיכולוגיה מכל השאר? לא בטוח, סביר להניח, אוקיי? וכן הלאה, כל מי שמפה עושה הרצאות או מדבר או עושה דברים, יועץ פיננסי, אוקיי? הם מבינים יותר על כסף מרובנו, אוקיי? אז אם אני מבין את זה, אני מבין שמצד אחד זה יתרון, יש לי יתרון. אם אני מבין במשהו יותר מכולם, זה יתרון, נכון? יש לי ידע של אחרים אין. מצד שני, הרבה פעמים בוודאי יצא לכם, לדוגמה, לשבת עם רואה חשבון שניסה להסביר לכם משהו, ומה קרה? זה היה נראה לכם משעמם, לא הצלחתם להבין מה הוא אומר. למה? כי אם הרואה חשבון הזה, אני בטוח שנבה לא כזאת, אני רוצה להאמין, אוקיי? אבל אם הרואה חשבון מדבר במושגים של רואה חשבון, נכון? ונכנס להגדרות מורכבות בתוך חשבונאות עם אנשים שלא מבינים את זה, אז מה יקרה? זה יהיה משעמם, זה לא יפגע, כן? והרצאה תרגיש לי לא רלוונטית. גם אם מקצועית, נבה תשכנע אותי שזה מאוד רלוונטי לי, וזה מאוד חשוב לי, ואני מאוד צריך להבין את זה, אבל אני לא אצליח להבין את זה. אוקיי? ולכן, ברגע שאני מתחיל לתקשר את ההרצאות שלי עם אנשים אחרים, גם ברמה היומיומית, מה קורה? אני מתחיל להבין מהם המושגים שאני לוקח אותם כמובן מאליו, אבל אנשים שהם לא עני, לא לוקחים אותם כמובן מאליו, ולא מבינים אותם. האם זה ברור מה שאני אומר? ואז אני לומד דרך, בתוך המשרד ראיית חשבון שלי, נגיד אני עכשיו יש לי מיכל על NLP, כל מי שעובד אצלי כמעט הוא NLPיסט, לפחות עשה מסטר, אוקיי? אני יכול לדבר NLPיסטית במשרד, וכולם יבינו. אבל אם אני יוצא עכשיו החוצה, ואני אדבר, אנשים יגידו לי מה זה השפה המוזרה הזו שהוא מדבר, הם לא יבינו מה אני רוצה, אוקיי? ברגע שאני דואג כל הזמן לדבר עם אנשים בחוץ, אני מבדה שהמסרים שלי ברורים, חדים ועוברים. עשרים. רק קורסים דיגיטליים מכרתי בבערך שתי מיליון שקל. פתאום אמרתי לעצמי, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע. לא לעניין שאני מוכר את הקורסים הדיגיטליים האלה בשתי מיליון שקל ואני לא השקעתי בהם כל כך ולא השקעתי בהם. אז מה עשיתי? הבאתי צלם מקצועית, סיימתי את כל הקורס מחדש, הבאתי עורך מקצועי, פיתחתי את האתר לימודים, השקעתי עוד איזה 200 אלף שקל בקורס הדיגיטלי. אבל מה הגישה היא? שאני לא צריך מראש לנחש. כי אם אני מראש מנחש, אני יודע שיש לי מלא קורסים דיגיטליים שלא נמכרו טוב. אז מה ההיגיון שאני אשקיע 200 אלף שקל בקורס דיגיטלי שלא ימחר טוב? זה הגיוני מה שאני אומר? עכשיו, אותו דבר גם במספרים הקטנים. זה אותו דבר. בסדר? זה עניין של גישה קודם כל, ואז זה עניין של פרקטיקה. אוקיי? אז אני קודם כל בונה את הבסיס בזול, מהר, פשטות, יעיל, יפה. אוקיי? ואז כשהלקוח סוגר איתי, אני משקיע יותר במוצר בהתאם לכמה שה... פתאום יבוא לכם לקוח שיגיד, אני רוצה להזמין ממך עשר פעמים את ההרצאה הזאתי. כפול אלפיים שקל, עשרים אלף שקל. ארגון גדול, חברה גדולה נגיד, אוקיי? יופי. אז תגידו לעצמכם, וואלה, אז בא לי להתפרע, בא לי להביא אנימטור, לא יודע, שיעשה לי סרטון אנימציה מיוחד, כמו של יובל הבומוביץ' שעושה את ההרצאה הרשימה. יש לו איזה חתיכת אנימציה כזאת, שלערכתי עלתה איזה שבעת אלף שקל להפיק אותה. סבבה, מותר לכם. אבל תמיד להתייחס לזה כחלק מההכנסות שלכם. זה מייקסנט, זה הגיוני מה שאני אומר? יופי, יופי, יופי, יופי, יופי. השלב השני, אחרי שהתחלתי להתכונן, או שאני בונה משהו מאוד מאוד בסיסי וראשוני, שאיתו אני יכול להציג לארגון. רגע, בואו נדבר שנייה על איך עושים את זה. זה היה הטיפה הכללי הרגשתי. נכון, זה הטיפה הכללי. אז בואו נבין איך עושים את זה, ברמה הבסיסית. אז מהם הדברים הראשונים שאני כן צריך? לתפיסתי, מה שאתם צריכים, לכל הרצאה, כדי לצאת איתה לדרך, כדי להתחיל להציע אותה לארגונים, זה שלושה דברים פשוטים. אחד, כותרת. אוקיי? שתיים, שלוש עד חמש בולטים של תועלות. ושלוש, משהו חשוב שכמעט אף אחד לא מלמד, אני יודע שאני מוריד כאן במקומות שמלמדת את זה, אבל כמעט אף אחד לא מלמד את זה. למה עכשיו זה הכי רלוונטי? למה עכשיו זה הזמן? זאת אומרת, אם נגיד, אני עושה הכלבנות, בסדר? הוריד, עושה כלבנות, משהו קשור לכלבנות. אז למה דווקא בחודש יולי-אוגוסט כלבנות זה הכי חשוב באוגוסט? זה לא חשוב בכללי כלבנות, זה חשוב באוגוסט כלבנות. או לפני החגים, לא משנה. אם אני עושה פיתוח אישי, למה פיתוח אישי דווקא עכשיו? אם אני עושה פיננסים, למה פיננסים דווקא עכשיו? אם אני עושה, לא יודע, כל דבר, מאמנת משפחות, למה לאמן משפחות דווקא עכשיו, דווקא באוגוסט? עכשיו, עם קצת יצירתיות, אפשר תמיד למצוא לכל הרצאה למה עכשיו. לפעמים הלמה עכשיו יהיה סופר ברור, סופר חזק, סופר עוצמתי, ולפעמים הלמה עכשיו יהיה טיפה יותר מטושטש, מאורפל ופחות מדויק, אבל עדיין חשוב שיהיה את הלמה עכשיו. טיפים לגבי כותרת של הרצאה. כיס. מה זה כיס? מי יודע מה זה כיס? כיפ את סימפל. לא צריך סטיופיד, זה עם שתי אסים, אני עושה כיס עם אס אחד. כיפ את סימפל, פשוט. הרבה פעמים אנחנו, כל אחד מאיתנו, נמצא בתוך הנישה של עצמו. לדוגמה, אם תמי מאמנת משפחתית, היא כנראה מכירה לפחות עוד 2, 3, 4, 5 מאמנות משפחתיות, בצורה כזאת או אחרת, אולי מכירה מדריכות הורים, אולי היא מכירה מאמנות זוגיות, אולי היא מכירה עוד אנשים בנישה שלה ובנישה שמסביב. מבינים מה שאני אומר, חבר'ה? קולטים מה שאני אומר? אם אני רואה את חשבון, אני מכירה כנראה עוד רואה את חשבון, עוד אנשים שמתעסקים בחשבונאות. אם אני עושה פיתוח אישי, מאמן, NLPיסט, אז אני מכיר עוד אנשים בדרך כלל שהם NLPיסטים וכן הלאה. אתם איתי? קולטים מה שאני אומר? ואז המרצים האלה נוטים לעשות טעות מאוד מאוד גדולה של לנסות להסתבך עם הכותרות. להתחיל לשים לעצמי כותרות מסובכות, מורכבות שיחדו אותי. ואני לא אומר שזה לא רעיון טוב לנסות לעשות כותרת מיוחדת, זה יכול להיות רעיון טוב לעשות כותרת מיוחדת, אבל הכותרת המיוחדת אף פעם לא יכולה להיות על חשבון זה שתהיה מסובכת, מורכבת או לא ברורה. הכותרת צריכה להיות פשוטה, כקלאל, אין להם כן אתם קופי רייטרים גאונים או משהו כזה, אבל בגדול, הכי טוב כותרות פשוטות, קלות, לא מסובכות. תחשבו על זה ככה, כמה הדרכות על מחירות עושים בחברות וארגונים? ים! מה השמות של הדרכות? מחירות. כאילו, הם יודעים מה הם מחפשים, הרבה פעמים הם יודעים מה הם מחפשים, והם רוצים את מה שהם מחפשים, ואם הכותרת ברורה להם, אז הם יבואו, ואם הכותרת לא ברורה להם, אז הם עכשיו צריכים לחשוב מאיזה תקציב זה צריך לבוא, מאיפה להביא את זה, או להסתבך עם עצמם, מה זה מתאים ואיך, מה עושים עם זה. זה ברור מה שאני אומר? כותרות פשוטות. אני תקוע על אותה שקופית של קיצור תורך שתיים. כן, כן, אני בכוונה פה, לפני שאני מגיע לשלב הבא. מישהו הרים יד לשאול שאלה? שירה, נכון? לא, או מישהו אחר. נועה, כן. רציתי לדעת, אתה מדבר, דיברת פה על השלוש נקודות האלה של התועלת, למה עכשיו וזה? זה דברים שאנחנו צריכים, אני מבינה שזה אם אתה פוגש מישהו ואתה מסביר, איפה אתה מציג את זה? אתה עושה את זה באיזושהי הצעה כתובה? זה שאלה טובה. זה שאלה טובה. זה שאלה טובה. שוב, אולי, יכול להיות שנורית, רגע, אני אענה על זה. יכול להיות שלנורית תהיה תשובות יותר חכמות ממה שאני הולך להגיד עכשיו, סביר להניח, אוקיי? אבל אני אתן לכם את השיטה הפשוטה והמתומטמת, סליחה שאני אומר שלי, אבל שעובדת. אוקיי? אנשים קופצים מהר מדי, קדימה מדי בדברים האלה. מה הכוונה? הם אומרים לעצמם, אני אפנה בלינקדין עם ההרצאה שלי. אוקיי? לכל מיני אנשים. בסדר? נגיד, אני אשלח, אני לא יודע אם יש כאלה שעושים את זה, אבל אני אמצא מיילים של נשות משאבי אנוש ואני אכתוב להם מיילים. בסדר? עכשיו, אני לא אומר שאי אפשר לעשות את זה טוב, אבל צריך להיות מאוד טוב כדי להצליח בזה. אני אישית לא מספיק טוב בזה כדי להצליח בזה. זו האמת. בסדר? אני אומר לכם בכנות, פשוט אני לא חושב שחייב בזה. אוקיי? לכם, לכל אחד מכם בטלפון, יש בוואטסאפ אנשים שאתם מכירים, אוקיי? יותר, פחות, שעובדים בארגונים, שעובדים בכל מיני מקומות, שנמצאים גם אם לא בעמדות מפתח, המנהל שלהם הוא האיש מפתח. או האיש ההיג'ר שלהם, שהם באים להתבחן אצלו שהמנהל שלהם מעצבן, אז הוא איש מפתח. אוקיי? לכולכם יש בטלפון אנשי מפתח, אוקיי? עכשיו אם אתם יותר בתחילת הדרך ואתם רוצים רק לעשות את ההרצאות הראשונות שלכם, לכמעט כולכם יש למשל מורים או מנהלי בתי ספר או סגני מנהלי בתי ספר ובתי ספר זה דבר שיש להם תקציבי הדרכה. אוקיי? אולי לא תקציבים ענקים, אתם לא תקבלו 300,000 שקל כנראה לשעה, אבל עדיין להתחיל לעשות הרצאות הראשונות אפשר גם במקומות כאלה. א Cool, השלב הבא זה באמת לחדד את המסר ולהתאים את המסר לארגונים או לארגונים הספציפיים שאתם רוצים לפנות אליהם, נכון? אם עכשיו יש לי וואטסאפ אחותי מורה, היא לא, אבל נגיד שאחותי מורה, בסדר? והחבר הילדות שלי עובד באמדוקס. ברור לכם שאני לא יכול להוציא בדיוק את אותה כותרת עם בדיוק אותם תועלות לשתי האנשים האלה, נכון? אוקיי? אז יש את השלב של לחדד את המסר. זה שלב מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד חשוב. אוקיי? מה הטעות? רוב האנשים מנסים לחדד את המסרים לבד. אוקיי? הם חושבים, הם מתפדחים, הם אומרים לעצמם, אוי ואבוי, אם ישאלו אותי על מה ההרצאה ומה אני רוצה להגיד ולא יהיה לי תשובה, אני אצא לא מקצועי. אוי ואבוי, אם אני אגיע למנהל משאבי אנוש והוא יבקש ממני את הסילבוס של ההרצאה או את האוטליין של ההרצאה ולא יהיה לי מה לתת לו. איזה חוסר מקצועיות, איך אני יוצא, איזה פדיחות. תתכוננו. חברים יקרים, זוהי טעות. אוקיי? זה האמת, זה טעות. למה זה טעות? כי כל ארגון, כל חברה, כל מקום, אלא אם כן אתם איזה הרצאת השראה כזאת שמביאים אתכם לכיף באיזה כנס ביחד עם איזה שהוא לא יודע, סטנדאפיסט או זמר, אוקיי? וסתם רוצים שתיתנו השראה ואז אולי כאילו לא אכפת להם שתעשו מה שאתם רוצים. אבל אם אתם רוצים להשתמש בהרצאה כאיזשהו דלת לתהליך יותר ממושך עם הארגון, אז המנהל שרוצה שאתם תעבירו את התהליך הממושך הזה, רוצה שתעבירו מסרים מסוימים, רוצה שתעבירו ערכים מסוימים ורוצה להעביר לצוות שלו דברים מסוימים. אוקיי? וזו האמת. אני אגיד את האמת היותר שלילית, מעניין אותי, נורית אני אשאל אותך מה את חושבת על מה שאני אומר עכשיו, נראה אם את מסכימה איתי. הרבה פעמים מנהלים שמזמינים אותי או אנשים אחרים להרצאות, חושבים שהם יודעים את התוכן יותר טוב ממני. אוקיי? הם חושבים שאת כל מה שקשור ל-NLP ופיתוח אישי, הם יודעים יותר טוב ממני. אוקיי? הם פשוט חושבים שהעובדים שלהם לא מקשיבים להם כל כך, כי הם המנהלים שלהם, והם רוצים שמישהו חיצוני יגיד לעובדים שלהם את מה שהם מנסים להגיד להם. אוקיי? זה אותו דבר כמו הרבה פעמים שההורים לוקחים את הילדים שלהם לטיפול. הם לא אומרים אה אני הורא לו מספיק טוב אז אני אקח את הילדים שלי לטיפול או את עצמי לטיפול. לא, הם אומרים אני יודע מה הילדים שלי צריכים לעשות, הנה הייתה מעננת. אוקיי? אני יודע מה הילדים שלי צריכים לעשות, אבל הם לא מקשיבים לי אז אני אביא מאמן הורים שיגיד להם מה לעשות. אז אותו דבר. אוקיי? יש לך משהו להוסיף על זה נורית? יפה, זה ממש ממש נכון. זאת אומרת מה שאנחנו רואים פנימה זה מוגבל באיזשהו אופן. יש לנו, זה חשוב להבין מה בתוך ארגונים מחפשים. מה השפה שלהם, ברמה של שפה. ומה הצוות שלהם צריך. זה כל כך כל כך משמעותי מה שאמרת כאן. בוא נראה את זה. אני למשל, אני למשל, לפני כמה שבוע, חודשיים, שלושה, משהו כזה, רציתי לפתח את היכולת שלי במכזרה לעבוד עם ארגונים, הלכתי לנורית, שילמתי כסף, פגישת ייעוץ, כן? אני כאילו באמת, כי אני יודע שיש לה הרבה כלים ודברים מסוימים יותר טובים שלי בדברים האלה, או אפילו בהרבה. אבל מהנקודת מבט שלי ואיך שאצלי זה עובד, אוקיי? אני בדרך כלל מגיע לארגון לא דרך מקבל ההחלטות, אוקיי? זה השיטה אצלי. או אני הייתי כמו שמסביר לכם בוואטסאפ למישהו שאני מכיר ואותר מתוך שיחה או כל מיני דברים כאלה. נגיד ביום הולדת של חבר מהגן של הבן שלי לפני שבועיים, פגשתי מישהו שאמר וואי ראיתי באינסטגרם שיש לך ספר, אתה יודע אני יועץ ארגוני, אני עובד... אז נתתי לו את ספר מתנה ואמרתי לו יאללה בוא נשב מדבר אז כאילו דרך קשרים אישיים כאלה ושוב רוב האנשים חושבים לעצמם לי אין קשרים בארגונים טעות יש לכם ילדים הורים של ילדים שלכם חברים של ילדים שלכם שמה כאילו זה בכל מקום ברכבת במקולת בכל מקום כן או לחליפין שפשוט מגיעה המלצה בלייה מי ששמעת פודקאסט או משהו כזה אז בדרך כלל שהמנהלת משאבי אנוש או הבן אדם מתוך ארגון פונה אליי לגבי ההרצאה הם לא בדיוק יודעים מה הם רוצים ממני אוקיי זה ברור לכולם מה שאני אומר אז הם שואלים אוקיי רצינו להבין בדיוק מה אתה עושה אז אני נותן להם איזה כותרת כללית כזאתי כן אנחנו עוסקים בהשפעה ופיתוח אישי ואני אשמח לדעת כאילו לאיזה סוג של אירוע חשבת שאני אביא הרצאה אוקיי או לאיזה סוג של צוות היית רוצה שאני אביא את ההרצאה הזאתי ואז תגידי אה אני עושה אירוע עובדים כזה וכזה וכזה וכזה אוקיי מה יש שם מה חשוב לך שיש שם אה ככה וככה אוקיי אז יש לי הרצאה שיכולה להתאים לזה אוקיי או אין לי בסדר אם זה לא רלוונטי לי אה יש לי צוות של ככה וככה וככה שחסר להם הדרכה על זה וזה וזה אה יש לי הדרכה כזאת או אין לי הדרכה כזאת בסדר ואז אני שואל אותה אוקיי יש לי את ההדרכה הזאתי אבל רגע אני רוצה כמובן אני לא רוצה לתת לך משהו קופי פייסט ברור לך נכון אוקיי אז תן לי להבין מתוך ההדרכה הזאתי מה הדברים הכי חשובים לך ואז כשאני כבר יגיע לשלב שבה אני מציג לה משהו שלם זה יהיה שלם מותאם אישית אליה ברור? קול מעולה שלב שלישי סופר חשוב עד עכשיו מאוד פרקטי נכון? תכלסי פרקטי כלים מעשיים יופי אגב את הוואטסאפ הזה את הוואטסאפ הזה אם אתם תכתבו וואטסאפ שלום נועה ככה ממש ככה זה גל המון שנים לא דיברנו אני לא יודע אם את יודעת אבל יש לי הרצאה מדהימה להורים לעסקים לווטאבר שעוסקת בהתנהלות יותר טובה במשפחה שעוזרת לאנשים להיות אפקטיביים בעבודה לא יודע משהו כזה ודווקא עכשיו לקראת החופש הגדול הדבר הזה הוא חשוב במיוחד אז רציתי לשאול אם מתאים לך אם תוכל אם זה בסדר מצדך לעזור לי לבחון את האפשרות שאני אעביר את ההרצאה הזאת אצלך בארגון או בחברה עכשיו גם אם את עובדת בתפקיד זוטר בדרך כלל יש לך גישה ל-HR את יכולה להפנות שוב זה לא יהיה 100% הצלחה כן? אבל אם אני שולח 40 וואטסאפים כאלה בדרך כלל 8-9 ירצו לעזור זה הסטטיסטיקה על כמה מאות תלמידים שלי בדרך כלל 8-9 ירצו לעזור בדרך כלל 2-3-4 הרצאות יסגרו אוקיי? קיפית סימפל אחר כך משם כבר להתגלגל זה יותר כאילו קל אבל בשביל של להתגלגל יהיה יותר קל יש את שלב 3 שזה ליצור מומנטום אוקיי? חברים, אתם פה מפתח זהב שעובד להרבה מאוד בעלי עסקים ולא מנצלים את המשאב החינמי הזה חוץ מה שגל אמר זה זהב זה ממש מפתח זהב אתמול ישבתי בפגישת מאסטרמיינד סתם כאילו יש לי כמה קבוצות כאלה שאני יושב איתם אני מאמין מאוד בהתפתחות קבוצתית וזה כאילו כמה חבר'ה ואחד מהם הוא מפיק טלוויזיה מאוד מאוד מאוד מוכר כתב בוויינט לא משנה, מישהו מאוד מאוד מוכר והוא עכשיו נכנס לעולם הזה של NLP וקואוצ'ינג והתאהב בזה ועכשיו הוא רוצה לעשות הסבת מקצוע להיות מאמן אוקיי? נייס והוא מתחיל לחשוב כזה על לעשות אינסטגרם על לעשות זה, על לעשות זה אמרתי לו אחי, מה אתה גזו? בסדר, אתה רוצה לעשות אינסטגרם? תעשה, אני לא אגיד לך לא אינסטגרם זה אחלה, אני אוהב אינסטגרם יש לך שלוש מיליון שקל בוואטסאפ בוואטסאפ שלך אישית מתוך ההיכרות שלי טוב ולדעת, אני יודע איזה קשרים יש לך בכל יש לך שלוש מיליון שקל של הרצאות, סדנאות תכנים ארגוניים, דברים בוואטסאפ יש לך שלוש מיליון שקל תשלח לקשרים שלך, תשלח לאנשים שסומכים עליך אוקיי? ואז לבן אדם שלא מכיר אותך, אתה כבר לא תבוא צהוב אתה כבר לא תבוא, הייתי מפיק טלוויזיה ובא לי להתנסות בקואוצ'ינג לא, אתה כבר תבוא, הייתי מפיק טלוויזיה ובשנה האחרונה עשיתי טריליון דברים בקואוצ'ינג אתה כבר תבוא עם קבלות האם זה ברור מה שאני אומר? אבל בזה צריך לדעת ליצור מומנטום ובוא נדבר על איך עושים את זה אוקיי, הטעות הכי גדולה באמת, זה שהרבה אנשים חושבים שלעשות ההרצאה בארגון זה הצלחה וזו חברים יקרים, טעות יסודית אוקיי? גם אם אתם מרצים שהדבר היחידי שאתם רוצים לעשות זה להרצות אפשר לעשות את זה, נכון? מ-5, 6, 8 הרצאות בחודש אפשר לחיות אבל אם כל הרצאה כזאתי אני אצטרך לפנות לארגון לעשות איתו מסע ומתן, להכיר את הבן אדם לעשות את כל התהליך הזה ואז לסגור הרצאה אחת אני בעד שום עונש ובכדור הארץ לא רווחי בחיים לא, כי זה פשוט הרבה יותר מדי עבודה השקעה, התעסקות אתם קולטים מה שאני אומר? לכן כל מערכת יחסים עם ארגון חייבת להיות ממונפת הרצאה אחת זה אף פעם לא הסוף אוקיי? אז יהיה כאלה שיהיה להם סדרה של עשר הרצאות ויביאו הרבה הרצאות באותו ארגון יהיו כאלה שימנפו כל ארגון לסגור עבורם עוד ארגונים כמו בדוגמה שאני נתתי מקודם יהיו כאלה שיעשו תהליכי ליווי או תהליכי עומק עם הארגון או ימכרו מוצרים נכון? אפשר דרך הרצאה גם למכור מוצרים לארגונים אוקיי? אם אני עושה, נגיד יש לי חבר די טוב הוא צעיר ממני באיזה עשר שנים אבל הוא תותח רציני יצא מ-800 לפני שנה אני חושב ויש לו איזשהו סטארטאפ טכנולוגי והשותף שלו הוא המנכל הם שותפים בעסק והמנכל עושה הרצאות בחברות הייטק ומשכנע את המאנדסים שיתמפו את המנהל שלהם שיקנו את התוכנה הזאתי אוקיי? בעצם הוא משתמש בהרצאות כדי לייצר התמעת עומק של מוצר סטארטאפ של מוצר תוכנה אוקיי? אז כל אחד יעשה את זה איך שהוא רוצה אבל בכל מקרה זה לא רק ההרצאה עכשיו בשביל שזה לא יהיה רק ההרצאה קודם כל אני רוצה לוודא שאני מתאים את המסרים להמשך התהליך שאני רוצה להעביר אוקיי? אני לא יכול להעביר מסרים ואני רואה את זה הרבה מרצים עושים את זה מסרים שסותרים את המשך התהליך מה הכוונה? לדוגמה נגיד שאני עכשיו מאמן בסדר? ואני רוצה לעשות תהליך של אימון מנהלים או ליווי צוותים או משהו כזה בסדר? אם אני עכשיו בא ואני רוצה לעשות הרבה הרצאות בתוך הארגון ואני עכשיו אומר בהרצאה שלי שזה התפקיד של המנהלים לעשות את ההרצאות בתוך הארגון אז הם לא יקחו אותי אחר כך זה ברור מה שאני אומר? אני צריך שהמסרים שלי יתאמו את המשך התהליך למשל אני יכול להסביר להם את החשיבות של לרענן את המסרים אוקיי? אני רוצה מראש תראו שנייה אני אוקיי זה טיפה עמוק אוקיי? אבל אתם רוצים עמוק נכון? אוקיי ואולי מה שאני הולך להגיד עכשיו הוא דורש סטנדרט מקצועי גבוה זה בסדר שאני אגיד משהו שאולי כאילו את מי שהוא חובבן וליצן ירחיק ואת המקצוענים ישאיר זה בסדר מבחינתכם? אבל זה האמת תקשיבו זה האמת זה האמת זה האמת מבחינתי לפחות איך שאני רואה את זה אוקיי? מרצים חובבנים או בכללי חובבנים מביאים להם רעיון להרצאה או דרישה להרצאה בנושא מסוים הם שואלים את עצמם אוי אוי אוי מה אני יודע על זה? מה אני יודע על זה? מה אני יודע על זה? ומנסים למלא את ההרצאה עם הידע שלהם אוקיי? זה גישה של חובבנים של אנשים עם לא מספיק ידע לא מספיק מקצועיים או לחוצים בלי סיבה מרצה מקצועי בן אדם תותח מה עושה? אומר אוקיי אתה רוצה הרצאה על נושא איקס? לעצמו במוח לפני שהוא מתקשר את זה החוצה אני יכול לדבר על הנושא הזה עשר שעות למה? כי אבל מתוך המאה הדברים שאני רוצה להגיד, 40 רק הם תואמים את הצרכים של הארגון שאני עובד איתו. Make sense? זוכרים שדיברנו מקודם? להתאים את המסרים לארגון, להתאים את הצרכים של הארגון וכל זה? יופי. אז אני קודם כל את ה-60 שלא מתאימים לארגון, מה אני עושה? מעיף. מתוך ה-40 האלה יש 20 שהם הרבה יותר טובים מה-20 האחרים. פשוט יותר ערך. אתם מבינים מה שאני אומר? אז אני מעיף את ה-20 האלה, אני נשאר עם 20. ובסוף אני שואל את עצמי, אוקיי, מתוך ה-20 האלה, מה הכי יקדם את המטרות העסקיות שלי, כדי שאני אוכל להמשיך לעשות את התהליך שאני רוצה בארגון, ואני בוחר רק את ה-10 האלה. יש? אז מתוך 100 רעיונות שיש לי להרצאה, אני אבחר את ה-10 שיתנו הכי הרבה ערך למי שמקשיב לי, יתנו הכי הרבה ערך לארגון, ויתנו הכי הרבה ערך שיקדמו את הרצונות שלי ואת השאיפות שלי ואת הדברים שאני רוצה להעביר. הדבר הזה יבוא לידי ביטוי גם בממש הכותרות של ההרצאה. הכותרות של ההרצאה יכולות להיות מותאמות להמשך התהליך שאני רוצה להעביר, מותאמות לרצון של הארגון ומותאמות לתפיסה של לקוח. אבל מעבר לזה, סטוריטלינג. סטוריטלינג זה כלי עוצמתי ומדהים. נכון סיפרתי לכם מקודם את הסיפור הזה עם המנכ״ל הזה שישבתי איתו, ואז הלכתי וישבתי עם המנהל אירוע וכן הלאה וכן הלאה וכן הלאה, זוכרים את זה? נכון? כשבאתי ושאלתי אותו שאלות, זה היה לפני חמש דקות, עשר דקות, אתם חייבים לזכור את זה, אוקיי? אז כשסיפרתי לכם את הסיפור הזה, כבר בלי להגיד לכם גל תותח ועובד עם ארגונים, אמרתי את זה? בלי להגיד, אמרתי? נכון? מסר עקיף. אמרתי, יופי. בלי להגיד, אמרתי מה שאני מלמד אתכם אני גם מיישם בעצמי, אני לא רק מדבר, אני גם מיישם, אני walk the talk, אמרתי? אוקיי? בלי להגיד לכם, תקשיבו חברים, אני כזה מדהים ואני כל מה שאני אומר, אני גם מיישם, בלי להגיד את זה, דרך הסיפור הם חשתי את זה. אוקיי? יכולתי להגיד לכם, תקשיבו, תיקחו את הדברים בכלילות, חבר'ה, הרצאות בארגונים זה קל וכיף. אבל אם הייתי אומר את זה, זה היה לכם נשמע, אוי נו, הוא אומר את זה רק בגלל שיש לו מלא ניסיון. אבל כשעברתי את זה בתוך סיפור, זה הרגיש קליל וכיף. יש? אז כשאני חושב על איזה סיפורים אני מספר, איזה דוגמאות אני נותן וכן הלאה, אוקיי? אני ממש ממש ממש מעביר את המסרים שיתרמו גם ללקוח, גם למאזינים, לקהל וגם להמשך ההתפתחות העסקית שלי. האם זה ברור? קול. בין אוסף, כל אירוע אני רוצה למנף, אוקיי? כדי להשתמש באנרגיה לקידום הדבר הבא. הדבר הכי קלאסי זה שכשהמנהל בא אליכם בסוף ההרצאה ואומר, וואי הייתם מצוינים, תגידו לו, מעולה? בוא נפתח יומן, נקבע פגישה. באותו רגע! אנשים אומרים, לא, לא, לא, אני אגיע הביתה. לא! אנרגיה זה דבר נזיל. האם יצא לכם פעם שיצאתם מהבית עם אנרגיה טובה ואז קרה משהו בכביש והרגשתם חרא? נכון קורה? קרה לכם? אוקיי. קרה לכם פעם שבאתם הביתה אחרי יום טוב בעבודה ואז איך שנכנסתם הביתה הילדים הצבנו אתכם? קורה. אנרגיה זה דבר נזיל, זה כל הזמן זז. אז אם עכשיו בן אדם הוא באנרגיה של התלהבות מכם, מתי הזמן לסגור? עכשיו! מתי הזמן לקבוע איתו? עכשיו! מתי זה ירגיש לו דחוף? עכשיו! אחר כך הוא יעביר אתכם למזכירה. אבל אז אתם אומרים לו, בוא נפתח יומן, שבוע הבא מתאים לך? יופי, מה המספר השחרק שאני זה? טק, יש לכם את המקבל ההחלטות באירוע. גם אם ההרצאה הראשונה עשיתם הכל דרך ההי-צ'ריט, בהרצאה השנייה אין שום סיבה שלא תדברו עם הסמנכל. כי ברגע שאתם על הבמה, אתם גם הופכים להיות גורם סמכות. אתם גם הופכים להיות אדם בעל סטטוס בתוך הארגון. זה מה שהרבה אנשים מפספסים. כאילו אומרים, אני רק באתי נתתי שירות. לא, זה העניין של הרצאות. ברגע שאתה נותן הרצאה, הסטטוס שלך והיוקרה שלך בתוך הארגון נהיית גבוהה. כולם הקשיבו לי. ברור מה שאני אומר? אז אני כבר לא ברמה של העובד הכי פשוט בארגון, אני כבר ברמה של העובד הבכיר בארגון. אני כבר יכול לדבר עם האנשים היותר בכירים בארגון. שוב, לא תמיד, יש כאלה שבכל זאת תפנו למזכירה והכול, אבל אפשר לנסות. זה ברור מה שאני אומר? דבר שני, דיברנו על הנושא של למנף כדי לייצר הרצאות נוספות. רוצים עוד דוגמה של מינוף סופר סופר חזקה? תייצרו מערכות יחסים בין אם דרך הקהילה שלכם בפייסבוק או בכל דרך אחרת, עם מרצים שנותנים מוצרים משלימים לשלכם. בדרך כלל ארגון שיקח הרצאה אחת ענקית שלכם, של הרבה אנשים, אז הוא לא ייקח שוב את אותה הרצאה שלכם לאותו קהל. אבל אם הם אוהבים אתכם וסומכים עליכם, ואתם תמליצו על מישהו אחר, אז הרבה פעמים הם ייקחו אותו. עכשיו תגידו, כן גל, אבל מה זה עוזר לי? תשובה, אתם מייצרים לעצמכם רשת, שברגע שמביאים אתכם לאנשהו, אתם מביאים את הבן אדם השני. ברור? ואז כשמביאים אותו, הוא יביא אתכם. לפני ארבע שנים, אוהד קושמרו, הוא יושב ראש לשכת המאמנים בישראל, ואחד המרצים באמת התותחים בכל מה שקשור לעמידה מול קהל, פרזנטציה וכן הלאה, העביר קורס קואוצ'ינג במוסד לביטוח לאומי במשרדי ההנהלה שלהם בירושלים. הם אמרו לו, אנחנו רוצים אולי לעשות גם NLP, אתה עושה NLP? ואז הוא אמר להם, תראו, אני יכול לעשות NLP, ואז אמרו לו, כן, תגיש לנו הצעת מחיר ל-NLP, יש לנו עוד שתי מכללות ל-NLP שמתחרות במכרז הזה. ואז הגאון הזה, מה הוא עשה? סליחה שאני יוצא קצת ציני, אבל זה האמת, הוא באמת גאון. הוא אמר, אתם יודעים מה? אני יכול להצטרף למכרז שלכם, אבל אם אתם רוצים באמת להביא את הכי הכי הכי טוב שיש, דלגו על המכרז, תביאו רק את גל. גל הוא הכי טוב בארץ בזה, מכיר את התוצאות, המכללה הכי גדולה בישראל, אני אביאו לך את המרצה הכי טוב בישראל, וידאגו לזה שזה יהיה הדבר הכי טוב שיש. מה הם עשו? הזמינו את מחיית תוצאות, הזמינו אותנו. עכשיו, מאותו רגע, הוא לא חתם איתי על חוזה, לא נתתי לו אחוז אחד מהמחירות, מהשובי של העסקה. כן, זה להעביר קורס שלם, זה לא להעביר הרצאה אחת, כן? שקל הוא לא ביקש. מאז, שלחתי לפחות 200 איש לסדנאות ולהרצאות שלו הפרטיות, מאז הפניתי אותו לעוד איזה 3-4 ארגונים שאני עבדתי איתם, והוא הפנה אותי גם. זאת אומרת, ברגע שיש פה איזה משהו שעובד, והוא הדדי, פתאום על כל ארגון שאני סוגר, יש עוד אנשים שסוגרים עבורי. ברור? כי התהליך של הכניסה לארגון, הסגירה, לקבל את האמון הראשוני וכל זה, זה לוקח המון זמן והרבה קושי הרבה פעמים. אז אם יש לי קבוצה של אנשים, 4-5, שהם בחבר'ה הקרובים שלי, שהם בתחומים רלוונטיים אליי, אז אני יכול הרבה פעמים לקדם אותם בתוך הארגון שהוא כבר לקוח שלי. זה ברור מה שאני אומר? ואז כשמביאים אותו, הוא יביא אותי. לפני 4 שנים, אוהד קושמרו, הוא יושב ראש לשקעת המאמנים בישראל, ואחד המרצים באמת התותחים בכל מה שקשור לעמידה מול קהל, פרזנטציה וכן הלאה, העביר קורס ק יותר טובים בעמידה מול קהל. מה שהייתי עושה איתם קבוע, מפגש ראשון, נותן לשלושה אנשים רנדומליים מהכיתה, מהקבוצה, כל אחד להעביר פרזנטציה קצרה של שלוש דקות או חמש דקות. אוקיי? עד פה הסטינג ברור, מאה איש בקהל, שלושה אנשים עולים על הבמה אחד אחרי השני, כל אחד מעביר הרצאה קצרה של שלוש או חמש דקות. ברור? מעולה. אחר כך אני נותן לחברים שירצו להסתובב, זאת אומרת להיות עם אגב לקהל, שהם לא יוכלו לראות מה קורה, ואני שואל מי חושב שהוא מצביע על אחד מהם, היה הכי טוב, שירים את היד, מי חושב שהיא הייתה הכי טובה, שירים את היד, מי חושב שהוא או היא היו הכי טובים, שירים את היד. יש? כמעט תמיד החלוקה הייתה שמונים, חמש עשרה, חמש. ברור מה אני אומר שאני אומר שמונים, חמש עשרה, חמש? שמונים אחוז אהבו אחד הכי טוב, חמש עשרה אחוז אהבו את השני הכי טוב, חמש אחוז אהבו אחד אחר הכי טוב. ומה קרה? אני אומר לכם חבר'ה, תסמכו על ניסיון של הרבה פעמים, כל פעם זה קרה, כשהחמש או השלוש או שבע או השתיים ראו שרק הם חושבים שהמועמד שלהם הכי טוב, מה קרה להם? התעצבנו. לא נכון, הוא הכי טוב, לא נכון, הוא הכי טוב. והוצאתי אותם להפסקות, ומה בהפסקה הם היו עושים? הם היו רצים אחרי המרצה שלהם ואומרים לו, תקשיב, אתה היית מדהים, אתה היית מעולה, אתה היית וואו, כמה לקחתי ממך, איזה תותח אתה, בלבלבל. עכשיו זה לא שזה לא אותנטי, זה אותנטי, כן? ברור שזה אותנטי, זה באמת מה שהם חשבו. אבל ברור לכם שאם אתם עומדים מול קהל של מאה איש ורק חמש חושבים שאתם ממש טובים, הסבירות שיזמינו אתכם שוב היא מאוד נמוכה, אלא אם כן החמש האלה זה המנכ״ל, סמנכ״ל, מה שאני, כאילו, אם זה לא בפוקס האלה, וגם אם זה כן אלה, רוב הסיכון שלא יזמינו אתכם. אבל רוב האנשים לא יודעים את זה. רוב המרצים הם מפחדים מביקורת שלילית, הם מפחדים לעמוד על הבמה ושיגידו להם, בוז, היה גרוע. במציאות זה לא קורה. במציאות הדבר הכי גרוע שיכולים להגיד לכם בהרצאה שיקרה במציאות, שוב, זה וואי הייתם מקסימים, כל הכבוד, עם חיוך כזה, מתנשא, ולא יזמינו אתכם יותר לעולם. זה, זה הוורסט קייסנריו האמיתי. לא זורקים עגבניות על אנשים בהרצאות, בסדר? זה מאוד נדיר. עליי לא זרקו אף פעם, בסדר? גם כשהייתי גרוע. אז למה אני אומר לכם את זה? כי זה גורם, יוצר מצב שהרבה מרצים חושבים שהם ממש טובים, סליחה שאני אומר את זה, אבל הם ממש טובים לקהל מאוד מצומצם, ורוב האנשים פחות מתחברים להרצאה שלהם, והם פשוט לא יודעים את זה. ויש שכל הזמן הם מקבלים מחמאות, הם כל הזמן מקבלים את הפידבקים החיוביים. זה ברור מה שאני אומר? הפידבק החיובי שאתם צריכים לשאוף לקבל, זה שיפשוט יזמינו אתכם עוד הפעם. שפשוט יזמינו אתכם עוד הפעם ועוד הפעם ועוד הפעם ועוד הפעם ועוד הפעם ועוד הפעם. שאם אתם מוכרים תהליך המשך כלשהו, אז שאנשים יצטרפו לתהליך הזה. שאנשים אחרי ההרצאה שלכם בארגון יעקבו אחריכם באינסטגרם או בלינקדין או בפייסבוק או לא משנה, או בפודקאסט או מה שאתם לא עושים. זה ברור מה שאני אומר? שאתם תראו, אני עושה הרצאה, יש לי בדיחה קבועה כי אני אוהב את האינסטגרם, כן? ויש שיקראו לי זונת תיוגים. אז מה שאני עושה קבוע, זה אחרי ההפסקה, אם אני עושה הפסקה קצרה או אם לא אז באמצע ההרצאה, אני נותן להם לתרגל משהו, אני מסתכל בטלפון ואז אני אומר לו את הדבר הבא, תקשיבו אני חשבתי שהיה לנו כיף, יש לנו משבר במערכת יחסים וכן הלאה, כי המדד הכי עמוק למערכות יחסים טובות, אתם מראים לי שנכשלתי וזה התיוגים בסטורי. אוקיי? ככה אני צוחק איתם ואז מלא מתייגים אותי בסטורי. אבל מעבר לזה שזה שיווקי וטוב ואחלה, אני מסתכל כמה תייגו אותי. ועבורי זה לא בשביל האגו, אולי קצת גם, בסדר? אבל לא בשביל האגו. אם אני מול 200 איש ואני רואה שאחרי שעשיתי להם את הקטע המצחיק הזה, עשרה אנשים תייגו אותי, אני אומר לא סחפתי אותם מספיק. זה ברור מה שאני אומר? אם ההרצאה הייתה מספיק סוחפת, אז היה 50 תיוגים, 40 תיוגים. זה ברור מה שאני אומר? אני פשוט רוצה, אני לא עושה את זה רק בשביל התיוגים בסטורי, כמו שאני רוצה גם שיהיה לי מדד למה הם באמת חשבו. כי למלא 5 מתוך 5 בשאלון משוב זה הכי קל. נכון? הכי קל להגיד כמה המרצה היה טוב. האם הוא היה מקצועי? כן. האם זה היה מסודר? כן. כאילו מה אכפת לי למלא משוב? זה ברור מה שאני אומר? כאילו אנשים בסוף מנומסים ונחמדים, אז הם ימלאו משוב. הרבה פעמים. גל רגע לעצור ולהגיד שיש לנו עוד 5 דקות, אז בוא נראה איך אנחנו מתכנסים. למה 5 דקות ולא 19? 19? כן, עד 2. עד 2? עד 2, לפי מה שאני יודע. כן. אוקיי. עד 2, לא אני בדיוק בזמנים. כדאי להישאר, אנחנו ידענו עוד רבע ל-אבל יאללה אנחנו מתחילים. אה, סליחה. אוקיי. אז עד פה סבבה. רוצים עד 2, עד 2. יופי, יופי, יופי, בסדר. אוקיי, אז זה הייתה את המוצא, אז מה עושים? אז מה שאנחנו רוצים לעשות זה... הנה קיבלת שמערכת היחסים שלך איתנו בתקשורת היא מצוינת, כי כולם רוצים עד 2. נו, הנה, פנטסטי, אבל לא תיאגתם אותי בסטורי. רגע, כן, אנחנו איתך, אנחנו לא יוצאים מפה. סבבה, קול. אבל לא, אבל זה באמת חשוב, שיהיה לי מדדים אמיתיים להסתכל איך הלך לי, בסדר? אז קיצור דרך שביעי באמת ואחרון, זה להתמיד בהתפתחות שלי, אוקיי? וללמוד כל הזמן ממי שעושה את זה. רוב מי שהוא, למשל, רואה חשבון, דוגמה עורך דין, דוגמה מאמן, דוגמה מטפל, דוגמה עושה הרצאות, דוגמה עושה ליווי מנהלים, מוטבר, מתעדכן בתחום המקצועי שלו. האם זה נכון? נכון? כל מטפל תותח ומאמן תותח שאני מכיר, אני מאוד חזק פשוט בתחום הזה, עושה קורסי הכשרה והתמחויות והשלמות, במשך, כאילו, אפילו 20 שנה, כאילו, כל החיים, כל הזמן. לפעמים בתדירות יותר גבוהה, לפעמים עכשיו חצי שנה לא, אבל אז כן משהו ואז לא ואז כן, כל הזמן מכשירים את עצמנו בדבר המקצועי. אם לא, מה קורה? אנחנו נשארים מאחורה, אמת? אוקיי? יופי. אותו דבר בכל מה שקשור לצד העסקי. הרבה אנשים מפספסים את ההתפתחות ואת הלמידה ואת הדבר הזה בצד העסקי. אני אתן לכם דוגמה אחרונה קטנה על זה. ב-2016, כשפתחתי את מכלל התוצאות, אני האמנתי שהקורס הנלפי שלי הכי טוב בישראל בפער. אוקיי? אנשים היו שואלים אותנו בטלפון למה כדאי ללמוד נלפי אצלכם ולא במכללה אחרת. היינו צוחקים. לא צוחקים בשביל חס וחלל איזה לזל. מתוך אמונה עצמית כל כך חזקה שזה היה מצחיק אותנו, כאילו איך אפשר להשוות בכלל את הקורס שלנו לקורס של מישהו אחר. אוקיי? עכשיו כמו שהסברתי לכם מקודם, לא מספיק רק התחושה, צריך מה? מדדים. אז אנחנו הסתכלנו. הסתכלנו על כמה אנשים סיימו את הקורס, כמה אנשים עברו את המבחן. אתם איתי? כמה אנשים המשיכו לקורס מאסטר. כל מיני מדדים פרקטיים של לוודא שבא