דלג לתוכן הראשי

גישה פרודוקטיבית ללהיות כל יכול

הפוסט הזה נכתב בהנחה שכבר מכירים את התחושה: אם רוצים מספיק חזק, אם מחליטים מספיק חזק, אפשר להשיג ולהגשים כל דבר. סבבה, נניח שזו הנחת היסוד. אז מה יש להוסיף?

מה שגיליתי הוא שההנחה הזאת, "אני כל יכול", עלולה דווקא להגביל. ובפועל היא הגבילה אותי במשך לא מעט שנים.

גל צחייק בונה סביב עצמו מבנה תומך זוהר, ארון עם ציוד ספורט ארוז וקערת ירקות חתוכים, בעוד דמות רפאים קפואה שלו מאחור עומדת בידיים משולבות בלי לזוז - מטאפורה למבנה למימוש מטרות

איך "כל יכול" הופך למגביל

זה די פשוט: כשיוצאים מנקודת הנחה שהכל אפשרי, אם רק רוצים מספיק או בוחרים מספיק (כל אחד מנסח את זה קצת אחרת בראש), אנחנו עלולים להגיע למצב שבו אנחנו לא עוזרים לעצמנו להגשים את המטרות שלנו. כי הרי, אנחנו לא צריכים עזרה.

זו בדיוק המלכודת. האמונה עצמה הופכת לתירוץ לוותר על כל מה שהיה יכול לתמוך בהצלחה.

הדוגמה של הכושר והדיאטה

ניקח מטרה פשוטה: אני רוצה להיות בכושר. מה שהרבה אנשים היו עושים הוא נרשמים לחדר כושר או לקבוצת ריצה, קובעים לעצמם שעות אימון קבועות וכן הלאה.

מה שעבר לי בראש היה שקול ל"כן, אני יכול לעשות את הדברים האלה, אבל אני לא צריך, הרי אני כל יכול, אז פשוט אעשה את זה בסדר אחר, לבד". לתקופה זה עבד, הייתי בכושר מעולה. וזו לא הייתה רק תבנית בכושר, היא חזרה על עצמה בכל מיני תחומי חיים.

הבעיה מתחילה בכך שלמצוא כל יום מחדש את הזמן לעשות אימון דורש מאמץ מסוים. לנווט את האימונים בתוך חיי היומיום העמוסים זה לא פשוט. בטווח הרחוק פספסתי לא מעט אימונים, והגבלתי את התוצאות שלי, תוצאות שבטוח היו טובות יותר אילו הייתי "עוזר" קצת לעצמי.

הדבר נכון גם לדיאטה בלי ארוחות מסודרות, או בלי לסדר את המצרכים הנכונים בבית מראש. ברור שאפשר בלי זה, הכל אפשרי, אנחנו כל יכולים. אבל אם רוצים לשמר תוצאה לאורך זמן, זה יהיה הרבה יותר קשה.

התגובה שלי לזה הייתה: "ברור שיהיה לי יותר קל עם עזרה, אבל זה לא משנה כי אני אצליח בכל מקרה". וזה עבד, לפעמים.

כשיש כמה מטרות בו זמנית

הבעיה האמיתית מתחילה כשיש כמה מטרות שכולן חשובות מאוד, ואת כולן רוצים מאוד להגשים.

אם רוצים להיות עשירים ומאמינים שלהקים עסק זו הדרך, ורוצים גם לשמור על דיאטה ואימונים, בלי לקבוע שום דבר ובלי לעשות סדר, הסיכויים נחלשים. שוב, הכל אפשרי, אבל מה שיקרה לעיתים קרובות זה שוויתרו על מטרות מסוימות לטובת אחרות.

זה בסדר, אבל למי שרוצה להשיג כמה שיותר ולהספיק כמה שיותר, ואלה בדרך כלל האנשים שבאמת מחזיקים באמונה שהם כל יכולים (ולא רק אומרים אותה), יש דרך יותר אפקטיבית.

מבנה למימוש: מה זה אומר בפועל

הרעיון הוא פשוט: להפסיק להשקיע את האנרגיה בלהתמיד במטרות, ולהתחיל להשקיע אותה בפועל בהשגתן. לבנות לעצמכם משהו שיעזור לכם להתמיד בדרך שאתם מאמינים בה, ולהתמקד בהשגת התוצאה עצמה.

לקנות ירקות, פירות ולחם בריא למשרד זה שלב אחד. להירשם לחדר כושר זה שלב נוסף. התחלה טובה. לקבוע שמביאים למשרד בגדי חדר כושר ומתאמנים כל יום אחרי העבודה, ולעשות שלוש הפסקות ירק ומים במהלך היום, זה השלב הבא.

הרעיון של "מבנה למימוש" נועד לעזור לכם, הבלתי מנוצחים והכל יכולים, להגשים את מטרותיכם בכל היכולת שלכם, ובמעט מאוד מחשבה על הלוגיסטיקה שמסביב. הלוגיסטיקה הזאת, גם אם ההימנעות ממנה נשמעת כמו תירוץ קטן, פוגעת בדרך בתדירות גבוהה בהרבה ממה שנוח להודות בו.

אז תעזרו לעצמכם להיות כל יכולים.

שאלות נפוצות

אם אני 'כל יכול', למה בכלל צריך מבנה או עזרה?

בדיוק בגלל זה. האמונה שאפשר הכל אם רוצים מספיק גורמת לנו לוותר על כלים שיעזרו לנו, כי 'אנחנו לא צריכים עזרה'. בפועל זה לא מוכיח כלום חוץ מזה שהתוצאות שלנו נחלשות. מבנה תומך לא סותר את היכולת, הוא זה שמאפשר לה להתממש.

מה ההבדל בין להתמיד במטרה לבין 'מבנה למימוש'?

להתמיד במטרה זה להישאר נאמן לרצון, יום אחרי יום, בלי עזרה חיצונית. מבנה למימוש זה להפסיק להשקיע אנרגיה בהתמדה הפנימית ולהשקיע אותה בבניית סביבה שכמעט מכריחה אותך להצליח: מה קונים, מה מכינים מראש, מה קובעים ביומן. זה אותה מטרה, אבל הדרך אליה דורשת הרבה פחות כוח רצון.

בוודאות יעניין אותך גם