דלג לתוכן הראשי

פרק 23: להספיק יותר בפחות זמן ומאמץ

כולנו רוצים להפיק המון מהחיים וזה מעולה! אנחנו רוצים משפחה מלוכדת, קריירה משמעותית או עסק מצליח, מערכות יחסים עמוקות ותחביבים מהנים. אחת הבעיות הכי נפוצות של אנשים מעשיים ופרקטיים שרוצים להשיג הרבה מהחיים זה מחסור בזמן, איך אפשר להספיק לעשות כל כך הרבה ב-24 שעות ולהספיק לישון בשביל לא לקרוס? בפרק הזה ישנם 4 עקרונות משמעותיים לאפקטיביות וכן 3 שאלות שאנחנו יכולים לשאול את עצמנו לגבי כל פעולה שאולי מבזבזת לנו את הזמן או האנרגיה.

על מה דיברנו בפרק

לכולנו יש אותן 24 שעות, והטעות הכי נפוצה של מי שרוצה להספיק יותר היא לנסות לעבוד מהר יותר. הבעיה האמיתית היא לרוב שאנחנו משקיעים המון זמן בדברים שמלכתחילה לא היינו צריכים לעשות. בפרק אני מדבר על חוק פרטו, ועל "הפרטו של הפרטו": הארבעה אחוזים מהפעולות שמביאים את רוב התוצאות. אני נותן ארבעה עקרונות: לדעת מה התוצר שאני רוצה לייצר, להבין איפה איכות חשובה ואיפה לא, לבנות מסגרות לדברים החשובים, ולהבחין בין דחוף לחשוב. ובסוף שלוש שאלות לכל משימה: מה יקרה אם היא לא תתבצע, מה יקרה אם מישהו אחר יעשה אותה, ואיפה עובר הגבול שבו היא כבר לא שווה את זה.

הנקודות החשובות

  • יעילות היא כמה פעולות אני עושה בזמן קצר. פרודוקטיביות שואלת איזה תוצר אני מייצר מהפעולות האלה.
  • בתחום שבו אני רוצה להיות מומחה, כדאי לוותר על יעילות. ככה עשיתי מאות טיפולים וייעוצים אחד על אחד כדי באמת לדעת על מה אני מדבר.
  • בפודקאסט אני משקיע באיכות הסאונד ובתוכן, אבל לא בעריכה של כל היסוס, כי זה לא משפר את מה שמקבלים המאזינים.
  • משהו דחוף הוא לא בהכרח חשוב. רובנו פועלים מתוך לחץ של מועדים ולא מתוך מה שבאמת חשוב לנו.
  • כשהשיחות עם מי שרצו לבטל קורס התחילו לשחוק אותי, שאלתי מה יקרה אם אפסיק, והפסקתי לחצי שנה עד שגייסתי מישהו לתפקיד.
  • כדי לתת יותר ממה שמצפים ממני במקום אחד, אני צריך להציב גבולות ולתת פחות במקומות שלא חשובים לי.

אפשר להאזין לפודקאסט גם מהאפליקציה האהובה עליך:

קישור לעמוד עם כל הפרקים: מנהיגות בטישרט: פודקאסט על השפעה, הצלחה והתפתחות אישית.

שאלות נפוצות

איך מספיקים יותר בפחות זמן?

לא עובדים מהר יותר, אלא מתמקדים בתוצר שרוצים לייצר ובפעולות המעטות שמביאות את רוב התוצאות. כל השאר אפשר לצמצם, להעביר למישהו אחר או להפסיק לגמרי.

מה ההבדל בין יעילות לפרודוקטיביות?

יעילות היא כמה פעולות אני מספיק בזמן נתון. פרודוקטיביות היא כמה התוצאה שאני באמת רוצה לייצר מתקדמת, למשל לא כמה שיחות מכירה עשיתי אלא כמה עסקאות סגרתי.

אילו שאלות עוזרות להחליט אם לוותר על משימה?

מה יקרה אם המשימה לא תתבצע בכלל, מה יקרה אם מישהו אחר יבצע אותה במקומי, ואיפה עובר הגבול שבו המחיר שלה כבר לא שווה את מה שהיא נותנת.

תמלול מלא

תמלול אוטומטי (AI) — ייתכנו אי-דיוקים.

שלום חברים וברוכים הבאים לתכל'ס פודקאסט התפתחות אישית בלי קלישאות. קוראים לי גלצחייק והמטרה שלי היא להביא לכם את הכלים הכי פרקטיים להצלחה בחיים. כלים מעשיים, כלים שבאמת באמת עובדים, בלי תיאוריות ובלי חרטה. והנושא שלנו היום זה נושא סופר חשוב וסופר משמעותי, שהוא איך להספיק הרבה יותר בפחות זמן. מדובר גם על להגיע למצב שהימים שלנו יותר פרודוקטיביים, זאת אומרת שהספקנו להשיג יותר במהלך היום, למרות שאולי לא עבדנו כל כך הרבה שעות במהלך היום, וגם בתווח הטיפה יותר רחוק, איך אני יכול להספיק בשנה שלי או בחמש שנים הקרובות, להגיע למצב שוואלה, אולי רוב האנשים, מה לוקח להם עשר או עשרים או שלושים שנה להגיע לדבר הזה, איך להספיק הרבה הרבה יותר בהרבה פחות. והסיבה שהנושא הזה הוא כל כך חשוב, הוא שבמיוחד היום כולנו רוצים להספיק הרבה מאוד דברים, כולנו רוצים שיהיה לנו גם משפחה מתפקדת ומצוינת, יחסים טובים עם החברים ואנשים בסביבה שלנו, אנחנו רוצים אולי להתקדם בקריירה, אולי להשיג כל מיני מטרות שקשורות ללהקים עסק או מטרות כלכליות אחרות, ואנחנו רוצים לפתח את התחביבים שלנו ולעשות עוד ועוד ועוד דברים, ולפתח את עצמנו אישית וכן הלאה. בסופו של יום, אלה מכם ששומעים את הפודקאסט הזה, אני בטוח, כן שומעים את הפודקאסט הזה כדי להשיג יותר מהחיים, ואחד האתגרים הכי נפוצים שיש לאנשים שרוצים להשיג יותר מהחיים, זה השורה התחתונה שבה גם לאנשים הכי חרוצים וגם לאנשים הכי עצלנים, יש בסופו של דבר את אותם 24 שעות ביממה, ואני מקווה שזה ברור לכולכם, שלשמור על כמות סבירה של שינה זה גם סופר חשוב, בטח לאורך זמן, אז לכולנו יש את אותם, לא יודע מה, 16 שעות ביום שאפשר להיות אקטיבי בהם. אוקיי, עכשיו, הטעות הכי הכי נפוצה של הכי הרבה אנשים, זה המחשבה הזאת היא שאם אני רוצה להספיק יותר, אני צריך לפעול מאוד מאוד מאוד מאוד מהר. אוקיי, עכשיו, יש מקומות ודברים מסוימים שבהם כדאי לנו לפעול מהר, שכדאי לנו לדעת לעשות מהר או לדעת מה שנקרא, פשוט להתמקד ולתת את כל מה שיש ולעבוד מהר כדי להתקדם מהר. אבל הרבה מאוד פעמים הבעיה היא אחרת, הבעיה היא לא שאנשים עובדים לאט מדי או עושים דברים לאט מדי או מתקדמים לאט מדי, המטרה היא שהם לא ממוקדים מספיק בלאן הם בכלל הולכים, בלאן הם מנסים להגיע, במה המטרה שלהם, ואז הם משקיעים המון המון המון זמן, לא בלעבוד בצורה לא יעילה, אלא בלעשות דברים שמראש הם לא היו צריכים לעשות בכלל, אוקיי? תחשבו על זה ככה, אם יש לכם משימה שהייתה אמורה לקחת שעתיים ואתם עושים אותה לאט, אז אתם עושים אותה בארבע שעות, אז אולי בזבזתם שעתיים, אבל אם אתם לא הייתם אמורים לעשות משימה בכלל, אוקיי? אז אולי כל הארבע שעות האלה מבוזזות, וזה עבור רוב האנשים קצת מפוצץ להם את המוח. עכשיו, אני התקלתי לראשונה ברעיון הזה, בקונספט הזה לפני משהו כמו 12 שנה, והוא שינה לי לחלוטין את איך שאני חושב, את איך שאני עובד, את איך שאני חי, ואני הולך לתת לכם ממש משימות פרקטיות, איך ליישם את זה בחיים שלכם היום בפרק. אז יהיו גם משימות פרקטיות, גם עקרונות מה צריך לעשות, וגם שאלות שאני יכול, כל אחד מכם יכול לשאול את עצמו כדי להפוך את עצמו להרבה הרבה יותר אפקטיבי. עכשיו תראו, החוק הבסיסי שאנחנו צריכים ללכת איתו זה הדבר שנקרא חוק פרטו. מה זה חוק פרטו? חוק פרטו אומר את הדבר הבא. הוא אומר, אם אנחנו משיגים 100% של תוצאה מסוימת, לצורך העניין, לצורך הדוגמה, אם אנחנו מרוויחים כמות מסוימת של כסף, או משיגים כמות מסוימת של תוצאות בעבודה, אז יש 20% מהפעולות שאנחנו עושים, 20% מההשקעה שאנחנו משקיעים כדי להגיע לשם, שמייצרת לנו 80% מהתוצאות, וכל שאר 80% מהמשקעה ומהמאמץ הולכים על רק עוד 20% מהתוצאות. עכשיו, יש לי מאמר שלם באתר על הנושא הזה, שלפעמים כדאי לעשות את ה-80% הנוספים בשביל העוד 20% התוצאה, בדברים שבהם אני רוצה להיות מאסטר. בדברים שבהם אני רוצה להיות מומחה, אני לא צריך לפעול לפי חוק פרטו, אני צריך להגיד, לא אכפת לי מיעילות, לא אכפת לי מאפקטיביות, אני רוצה להיות מומחה בדבר הזה, ולכן אני אשקיע מלא מלא זמן ואנרגיה כדי לפתח את המומחיות הזאת. אם ניקח דוגמה את עולם ה-NLP, אוקיי, אני עשיתי המון, מאות על גבי מאות, אולי אפילו יותר מאלף, טיפולים וייעוצים ועבודה של אחד על אחד עם אנשים במשך שנים ארוכות, כי זה לוקח מלא זמן, אין מה לעשות, וזה לא הדבר הכי במערכות אפקטיבי או ממונף שיכול להיות, אבל אני אמרתי, לא אכפת לי מאפקטיביות, אני אחד רוצה מאוד לעזור לאנשים וזה כיף לי, אבל מעבר לזה, אני רוצה להיות כל כך מומחה בדבר הזה שכשאני עומד על הבמה או שאני עושה פודקאסט או שאני אעשה כל דבר כזה, אני יודע בוודאות שאני מדבר לעניין, אני לא מדבר לעניין כי שמעתי איזה הרצאה או קראתי איזה ספר ואני מתקלם את זה, גם למדתי מספרים ומהרצאות ומקורסים והכל וזה מאוד חשוב, אבל גם התנסיתי עם הדברים האלה מול אנשים אמיתיים, מול קשיים אמיתיים בחיים שלהם וכן הלאה. אז בהקשר הזה למשל הייתי מאוד במרכאות לא אפקטיבי, לא הלכתי לפי חוק פרטו, אלא הפכתי להיות מאסטר בדבר הזה. וכל אחד מכם, אם אתם רוצים להיות מאסטרים במשהו, אז שווה אולי לשים את האפקטיביות בצד. הנקודה היא שאיך שג'ימרון אומר, אחד המורים הוותיקים שלי, ובכלל הוותיקים והטובים, הוא אומר, רוב האנשים מתמחים בדברים לא חשובים. עכשיו, אם אתם סופר אוהבים משהו, אז גם אם הוא לא חשוב, אז בסדר, תתמחו בו. אבל אנחנו לא רוצים להתמחות בכל דבר. אנחנו לא רוצים לעשות את המיליון אחוז עבודה בכל דבר. כי אז אם שיקרה, אנחנו אף פעם לא נגיע לדברים הכי חשובים, לדברים הכי עיליים, לדברים הכי אפקטיביים. עכשיו, חבר טוב, קוראים לו יובל, בא אליי יום אחד ואמר לי, גל, כן, יש את חוק פרטו, שזה אומר 80-20, שאומר ש80% מהתוצאות אני יכול להפיק מ-20% מהפעולות. אבל הוא אומר לי, אתה כל כך אפקטיבי כי אתה לא עובד לפי חוק פרטו. ככה יובל אמר לי, הוא אמר לי, גל, אתה עובד לפי הפרטו של הפרטו. מה זה אומר? הוא לוקח את ה-20% מהפעולות, ו-20% מתוך זה שזה 4% מהפעולות שמפיקים 64% מהתוצאות. זאת אומרת, הפרטו של הפרטו, האפקטיבי של האפקטיבי, הממוקד של הממוקד, ככל שאנחנו נהיה ממוקדים יותר, אנחנו נוכל להיות הרבה הרבה הרבה יותר אפקטיביים ופרודוקטיביים. ובואו שנייה נדבר על ההבחנה הזאת, וזה נקודה אולי הכי חשובה פה בפרק. מה ההבדל בין אפקטיביות לפרודוקטיביות? אפקטיביות זה היכולת שלי לעשות הרבה פעולות במעט זמן, אוקיי? בין אם זה אומר שאני שם מוזיקה שמרימה אותי, לא יודע, שותה קפה, שותה הרבה מים, לא יודע, עובד בעט רב בלי השכות דעת וכן הלאה. כל הדברים האלה קשורים לאפקטיביות. עם זאת, פרודוקטיביות באה ושמה בגשם משהו אחר. פרודוקטיביות שמה בפרונט את התוצר, את המוצר, פרודקט. מה המוצר, מה התוצר שאני רוצה לייצר עם הפעולות שלי, אוקיי? אם אני רוצה למשל לעשות שיחת טלפון, בין אם זה נגיד רעיון עבודה או דייט או שיחה שאמר לי כבר דייט או שיחת מחירה בעסק או כל דבר כזה. אני רוצה לשאול את עצמי לא רק כמה שיחות טלפון אני יכול לעשות בשעה, זה נגיד אפקטיביות של איש מחירות. זה נגיד כמה שיחות טלפון אני יכול לעשות בשעה, עם כמה אנשים אני יכול לדבר, אוקיי? אלא לשאול פרודוקטיביות. איך אני יכול לבדה שבשעה הזאתי או מתוך כל שיחה יש הכי הרבה סיכוי שאשכרה אני אסגור עסקה, אני אעשה מחירה. מה הסיכוי, איך אני דואג שגם אם הרעיון הזה ייקח לי קצת יותר זמן מה שחשבתי, אני באמת מגייס את האדם הנכון אם אני בצד שמגייס או אם אני באמת יצליח להתקבל לעבודה מהצד שמרועיין, אוקיי? איך אני מבדה שאני ממקסם את התוצאה, את התוצר שלי מאותה פעולה, אוקיי? ומשקיע כמה שפחות מאמץ במה שלא קשור לזה, אוקיי? עכשיו, לדוגמה מאוד פשוטה, הפודקאסט הזה, אוקיי? אחד הסיבות שאני מת על הפודקאסט הזה ואני יכול להוציא שלוש פרקים בשבוע על הפודקאסט, אוקיי? פודקאסטים מוצאים שעושים פודקאסט, עושים פודקאסט אחד בשבוע ותאמינו לי שאני לא פחות עסוק מהם עם כל המכללה והעסקים והדברים שאני עושה והילדים שאני זה והספורט והתחביבים, לא שאני פחות עסוק מהם. פשוט אני עושה את הפודקאסטים האלה בצורה מאוד מאוד פרודוקטיבית אני שואל את עצמי, מה הפרודקט, מה המוצר שאני רוצה לייצר, אוקיי? אני רוצה לייצר פודקאסט, אני רוצה לייצר את הפודקאסט טוב ואז כל מה שלא קשור ללאפוך את הפודקאסט הזה לטוב, אני פשוט לא עושה. רוב האנשים משקיעים המון המון המון שעות כדי להגיע למצב שיש להם פרק אחד טוב בגלל שהם משקיעים בהמון דברים מסביב שלא קשורים לתוצאה שלהם, אוקיי? עכשיו אותו דבר בעסקים, במערכות יחסים תחשבו על כמה זמן אתם משקיעים למשל בכל מיני מערכות יחסים, בכל מיני אנשים שחשובים ויקרים לכם אבל אתם עושים עבורם דברים שהם לא מערכים או שלא אכפת להם או שאתם פשוט שורפים יחד זמן שאתם לא נהנים ממנו בכלל, אוקיי? אתם יוצאים לדייט נגיד, אבל אתם בטלפון תוך כדי אתם, לא יודע, כאילו נמצאים בעבודה, זה מגדיל את הזמן העבודה אבל בתכל'ס אתם גולשים ברשתות חברתיות, אוקיי? אנחנו מבזבזים המון המון המון זמן במסביב למה שצריך לעשות ולא במרכז של מה שצריך לעשות, לא בלייצר את המוצר שאנחנו רוצים לייצר אותו אז במערכות יחסים זוגיות, אז אולי המוצר זה אינטימיות, המוצר זה איזושהי הרגשה של אהבה הדדית אם זה בעבודה, אז יש לנו כל מיני מוצרים בעבודה, כן? אני רוצה לייצר פודקאסט, אני רוצה לייצר מחירה, אני רוצה לייצר לקוח בקליניקה שהוא מרוצה או שהוא יצליח להשיג איזשהו שינוי בחיים שלו וכן הלאה, אני כל הזמן חושב מה המטרה, לאן אני רוצה להגיע וזה העיקרון הראשון הכי הכי חשוב של פרודוקטיביות, העיקרון הראשון מתוך ארבעה שיש לנו היום הכי חשוב של פרודוקטיביות זה לדעת מה המטרה שלי, מה אני מנסה לייצר, מה אני רוצה שיהיה שם, אוקיי? העיקרון השני הוא להבין איפה איכות היא סופר חשובה ואיפה איכות היא לא חשובה, אוקיי? למשל אני בפודקאסט הזה לצורך העניין יודעת השייכות סאונד היא חשובה, אוקיי? אם הייתי עכשיו מקליט רק מהטלפון באיזה מקום רועש ולא הייתם מצליחים להתרכז ולא הייתם שומעים אותי כמו שצריך, היה לכם הרבה הרבה יותר קשה לשמוע את הפודקאסט. בנוסף, אם לא הייתי ממוקד, אם לא הייתי יודע מראש מה היו העקרונות שאני אוכל לדבר עליהם, מה השאלות שאני רוצה לתת לכם, מה הפרקטיקה, מה הנושא והייתי מתחיל להתבלבל בתוך הפודקאסט, אז זה היה פוגע בחוויה שלכם מאוד, ואז המוצר שיצרתי, הפרק של הפודקאסט, לא שווה כל כך הרבה. מצד שני, אם יש לי אמים כאלה פה ושם, או איזושהי התבלבלות במילה וחזרתי אחורה, אוקיי? אז אפשר להגיד שזה במירכאות כפולות פוגע באיכות, יש אנשים שאומרים שזה יותר אותנטי, אבל האמת היא שאני לא משאיר את הדברים האלה בפרק כי הם יותר אותנטיים, אלא פשוט בגלל שזה מאוד קל לעשות את זה, אוקיי? ברור שיש עורכת וידאו במכללה ויכולה לעשות תעריכה על אותה, אני יכול להוציא את זה לאוטסורס. אבל ברגע שאני מערב עוד ועוד ועוד אנשים בעניין של הפודקאסט, מה שיקרה זה שאני צריך לשלוח להם את זה, ואז לעקוב אחרי זה ולבדוק אם הם עשו את זה או לא לבדוק אם הם לא עשו את זה וכן הלאה. כל התהליך הזה ייקח לי עוד הרבה הרבה הרבה זמן שהוא לא מייצר עוד איכות משמעותית בשבילכם, אוקיי? אם זה היה משמעותי בעיניי עבורכם שירדו כל האמים האלה וההתבלבלויות האלה, אז הייתי אולי מוריד את זה, אבל בגלל שאני לא חושב שזה משמעותי, אז אני לא משקיע בלהוריד את זה ואני משקיע בלייצר לכם עוד תכנים ועוד רעיונות מעניינים ועוד דברים טובים. אותו דבר למשל במחירות, אם אני יודע שיש לי שיחות מסוימות במהלך היום שזה עם אנשים שהם לא רציניים, שזה עם אנשים שלא יסגרו, אז אני לא צריך לעשות איתם שיחות ארוכות. מצד שני באופן טבעי, אין לי מה להתווכח עם האנשים שאני בא למכור להם או כל מיני דברים שאנחנו עושים בשיחות מחירה שהן לא אפקטיביות או בתוך השירות שאנחנו נותנים או בתוך המוצר שאנחנו נותנים, אוקיי? אני מראש יודע שאם אני יודע מצוין מה המוצר שאני רוצה לייצר, מה הערך שאני רוצה לתת ואני מתמקד בזה, אני יכול לדעת איפה האיכות שלי חשובה ואיפה האיכות שלי היא לא חשובה. למשל כשאני יושב עם אנשים לייעוץ עסקי, שאני עושה ייעוץ עסקי, אוקיי? אז אני יודע שחשוב לי שאנשים יהיו איתי ויאבינו ויקשיבו. עכשיו אני יודע שהרבה אנשים שוכחים דברים ואז אם הם צריכים לכתוב הם לא מקשיבים וזה מבלבל אותם. המוצר שלי בתור יועץ עסקי לאנשים זה שהם יגדילו את העסק שלהם. אז אני אומר להם בפגישה שהם לא צריכים לכתוב ואני מוציא להם אני סיכומי פגישות מפורטים. עכשיו בגלל שאני כותב את זה בדף תוך כדי עבודה, אז זה לוקח לי עוד עשרה דקות רבע שעה. כן, זה עשרה דקות רבע שעה נוספים על כל שעת ייעוץ שאני נותן. אבל הדבר הזה הוא כל כך פרודוקטיבי כי הוא מגדיל ומשפר את האיכות של מה שאני עושה בצורה מאוד מאוד משמעותית. אבל אני לא מעצב את הדפים האלה, אני פשוט שולח להם את זה ככה בוואטסאפ. למה? כי פה האיכות היא לא משמעותית בעיניי. עכשיו כמובן שזה סובייקטיבי וכל אחד מכם יכול להחליט. אבל הנקודה והעיקרון הסופר חשובים פה זה תשאלו את עצמכם איפה בעשייה שלי האיכות חשובה ואיפה בעבודה ובעשייה שלי האיכות לא חשובה. אם נגיד אני מדבר על דייט, בסדר? אז אני יודע שכשאני יוצא, נגיד היום יש לי דייט עם אשתי, בסדר? אני יודע שאנחנו היום נגיד יוצאים לסרט, אז אני יודע שהאיכות של הדייט היא מאוד תושפע אם אני אהיה בטלפון ויעשה דברים של העבודה תוך כדי. אז אני ממש ממש הולך לדאוג לא לעשות את זה כמו תמיד בדייטים איתה. מצד שני, אני יודע שאם אנחנו הולכים לסרט, האיכות של הסרט, אם הוא ממש גרוע זה יהיה קצת מבאס, אבל כל עוד הסרט הוא סביר, אוקיי? בטח אם הוא ממש כיף וטוב, אבל כל עוד הוא סביר זה לא כזה ישפיע על הדייט, עדיין ממש כיף ביחד. ולכן אני לא משקיע עכשיו שעתיים בלבחור את הסרט. אם יש סרט שנראה לי סבבה, אני פשוט בוחר אותו, אוקיי? כאילו נראה סבבה לשנינו כמובן, אוקיי? אני פשוט בוחר אותו, אנחנו פשוט בוחרים אותו, כי אנחנו מבינים שהאיכות של הסרט זה לא מה שקובע את האיכות של הדייט. אנחנו מבינים שוב שהאיכות של האם האם האם לא קובע את הפודקאסט. אני מבין שיש דברים מסוימים, למשל בקורסים של ה-NLP במכללה, אני יודע שהאיכות של הספר זה סופר חשוב. אני השקעתי בשעות עבודה לא שלי, של עובדים אחרים ואנשים אחרים, וייעוצים ועריכות וההגעות וזה, כמעט מיליון שקל בספרים של הקורסים, אוקיי? במשך השנים. שזה סכום אסטרונומי, אבל למה אני חושב שזה שווה את זה? כי אני יודע שאנשים נשארים בספר הזה במשך שנים אחרי הקורס, חוזרים לספר שוב ושוב כדי להיזכר בדברים שלמדו בקורס וכן הלאה, אבל מבחינתי הדבר הזה הוא שווה את זה. מצד שני, וגם עם המחברות שלהם והייתים שלהם אני משקיע באיכות של זה וזה וזה וזה וזה וזה. מצד שני, אני לא משקיע בלהביא עוגיות וחלב וכל מיני שיט כזה לתוך הקורסים, כי אני אומר וואלה, זה לא האיכות של המוצר שלי, זה האיכות של, לא יודע, אם אני מסעדה או משהו כזה, ואני לא מסעדה, אוקיי? עכשיו, זה סובייקטיבי, יש כאלה מכם שיגידו אחרת או לא יסכימו איתי או כן יסכימו איתי או וואטאבר, אבל בסופו של יום אם אנחנו נשקיע בהכל תמיד כל הזמן, אנחנו לא נוכל להיות ממוקדים ולא נוכל להביא ערך באמת משמעותי לאנשים, אוקיי? אם לעומת זאת אני... מה לדעתך חשוב? איפה שווה להשקיע באיכות, איפה פחות שווה להשקיע באיכות? אז אני יודע שיש לי את היכולת האמיתית להיות מאוד מאוד מאוד פרודוקטיבי. אז אמרנו, הדבר הראשון זה לדעת מה המטרה שלי, מה התוצר שלי, מה אני רוצה להשיג בזמן הזה. דבר שני זה להבין איפה האיכות היא סופר חשובה וסופר משמעותית ואיפה האיכות היא פחות חשובה ופחות משמעותית. מעבר לזה, אם אני רוצה להיות מאוד מאוד מאוד אפקטיבי ולוודא שאני מספיק הרבה הרבה יותר, אני רוצה לייצר לעצמי מסגרות, זה עיקרון שלוש, מסגרות שיבדעו שאני עושה את מה שחשוב. רוב האנשים, קשה להם לעשות את הדברים החשובים. למה? כי יש להם לחצים סביבתיים, כי הם רוצים להתאמן אבל הם צריכים ללכת לעבודה. הם רוצים לעשות מדיטציה אבל הילדים שלהם מהירים אותם. כל אחד מהדברים שלו יש להם מיליון השכות דת מסביב, הם רוצים לקדם דברים מסוימים בעבודה אבל הבוס שלהם אומר להם לעשות משהו אחר וכן הלאה. אז אנחנו צריכים פשוט לתעדף את מה שלדעתנו הכי חשוב. זה אומר שלפעמים זה ידרוש מאיתנו לעשות טיפה מעבר. שוב, אם אני מחזיר מסר שקיבלתי מג'ים רון, תמיד תמיד תמיד שווה בעבודה לעשות יותר ממה שמשלמים לך עליו. אם אנחנו רק נעשה את מה שמשלמים לנו עליו אז אנחנו נשאר איפה שאנחנו, אם אנחנו רוצים להתקדם, אנחנו רוצים להתפתח, אם אנחנו רוצים להגיע למצב שבו ישלמו לנו הרבה הרבה יותר ממה שאנחנו עושים, אנחנו צריכים כל הזמן לתת יותר ממה שמשלמים לנו עליו. או כשבאדם קונה מני שעת ייעוץ, הוא לא חושב בראש ואומר לעצמו, אה, כשאני אסיים את השעת ייעוץ עם גל הוא יכין לי עכשיו סיכום פגישה. הוא לא מדמיין שאני אעשה את זה, אבל לא אכפת לי שהוא שילם לי על שעה ואני נותן שעה ורבע, אני יודע שאני נותן הרבה הרבה יותר ממה ששילמו לי עליו ובעיניי זה ערך חשוב בכל מה שאני עושה בעסקים ובאופן כללי, גם עבור הילדים, עבור המשפחה, תמיד לחשוב מה מצפים מאיתנו ולנסות לחשוב איך אני יכול לתת יותר או איפה אני רוצה ומעוניין ומסוגל ובא לי לתת יותר. עכשיו, ברגע שאני נותן את היותר הזה, אני יכול לתת פחות ממה שאני לא רוצה לתת. אני יכול להציב גבולות. יש לנו פרק לפני איזה 4-5 פרקים, פרק על הצבת גבולות. אם קשה לכם להציב גבולות עם אנשים, תשמעו את הפרק הזה. אם אתם מרגישים שקשה לכם לעמוד ולהתמודד מול אנשים, תשמעו את הפרק על איך לפתח ביטחון עצמי ומיומנויות חברתיות. זה הפרק הראשון בפודקאסט. זה דברים סופר חשובים וסופר משמעותיים. כי כל עוד אני נגרר אחרי כל מה שהעולם רוצה ממני, אני נפנה לדרישות של כולם ממני, אין מצב שאני אצליח לתעדף את הדברים שמאוד מאוד חשובים לי ושלדעתי הכי יקדמו אותי. עיקרון רביעי זה להבחין בין מה שדחוף למה שחשוב. רוב הפעמים אנשים, בגלל שמשהו הוא דחוף, הוא צריך בראש הדדליין שלו מחר, אז אני אעשה אותו עכשיו, למרות שיש לי משהו פי מיליארד יותר חשוב שפשוט אין לו דדליין. רובנו פועלים הרבה יותר מתוך לחץ מאשר מתוך משהו שבאמת חשוב לנו וזו בעיה מאוד גדולה. אז העיקרון הראשון זה לדעת מה המטרה שלי. העיקרון השני זה להבין איפה איכותי חשובה ואיפה לא. העיקרון השלישי זה לדעת לתעדף את מה שחשוב לי ולא להתבלבל בין דחוף לחשוב זה עיקרון הרביעי. אז אלה הם העקרונות. עכשיו איך אני מצליח לעשות את זה? איך אני מצליח באמת להבחין בין מה שדחוף לחשוב? איך אני מצליח לעשות את התיעדוף הזה? אז יש שלוש שאלות שאני מציע לכל אחד מכם לשאול ובעזרת השאלות האלה אני קובע עבור עצמי מה נמצא בתוך הפרטו, מה נמצא בתוך הפרטו של הפרטו, מה נמצא בתוך הדברים שאני ממש הולך לעשות הכל כדי לדאוג שהם יתבצעו ומה אני יכול לוותר ואולי לא לעשות בכלל. והשאלה הראשונה היא מה יקרה אם זה לא יתבצע? כל פעם שמשהו מלחיץ אותי, כל פעם שמשהו לא בא לי לעשות אותו, כל פעם שאני רואה שיש משהו שגוזל לי הרבה זמן, אז אני שואל את עצמי מה יקרה אם הדבר הזה לא יתבצע? עכשיו זה שאלה שרוב האנשים לא שואלים את עצמם כי תמיד אנחנו כמו חיים על טייס אוטומטי ואומרים חייב לעשות את זה, חייב לעשות את זה, חייב לעשות את זה, חייב לעשות את זה. כל פעם שאני אומר לעצמי חייב לעשות את זה או כל פעם שאתם אומרים לעצמכם חייב לעשות את זה, תשאלו את עצמכם מה יקרה אם אני לא אעשה את זה? מה יקרה אם זה לא יתבצע? ולפעמים יש דברים שאומרים אוי ובוי, כי אם זה לא יתבצע זה אסון, זה כאילו נורא, המחירים יהיו ענקים. אז אוקיי, אולי אפשר להמשיך לעשות את זה ואפשר לעבור לשלב ב' או לשאלה השנייה. אבל מלא מלא פעמים מה שיקרה זה שתגידו בעצם לא יקרה כלום. בעצם אם אני לא אעשה את זה פשוט לא יקרה שום דבר שלילי, לא תהיה עם זה שום בעיה, שום דבר לא יקרה. ואז אפשר פשוט ואני יודע שזה עזוי לרוב האנשים, לקחת משהו שגם אם עשיתם אותו במשך שנה או שנים או כל החיים שלכם, להבין שהדבר הזה לא משרת אתכם יותר כרגע, שכרגע אם זה לא יתבצע פשוט לא יקרה כלום ופשוט להפסיק לעשות אותו. אוקיי, אני זוכר שכשהקמתי את מחיר הצעות לפני משהו כמו ששנים, היה מלא מלא פניות, מלא מלא מלא פניות, מלא אנשים שרצו ללמוד NLP. לא יותר אבל אז להרגיש מלא כאילו היה לנו צוות כזה גדול ומבוסס ומסודר ואני זוכר שכשאנשים היו אומרים תקשיב פחות אהבתי את הקורס כאילו אני רוצה לבטל אני הייתי מתקשר אליהם והייתי שואל אותם ומנסה להסביר להם כאילו שמה הם בכל זאת יכולים להשיג מהקורס איך הם בכל זאת יכולים לזה ודואג שהם בכל זאת יישארו בקורס והייתי עושה מה שצריך כדי שהם יישארו עוד יותר עכשיו הדבר הזה הוא ברור שהוא יעיל כי הרבה מאוד אנשים פשוט חוו איזה קושי חוו איזה בעיה וברגע שעוזרים להם אז כיף להם וטוב להם ומפיקים עליהם מהקורס והם מרוצים אז אין עם זה שום בעיה אבל באותה תקופה זה היה כל כך מאמיס עליי כי זה היה כזאת כמות גדולה של אנשים ורק אני עשיתי את זה ואמרתי אוקיי מה יקרה אם זה לא התבצע ואז אמרתי אוקיי אז יהיה יותר אנשים שלא ישלימו את הקורס ובאותו רגע באותה נקודה אמרתי אוקיי לא נורא ופשוט הפסקתי לעשות את זה לאיזה חצי שנה עד שגייסתי מישהו שזה יהיה התפקיד שלו שהוא בעצם יוכל להיות הבן אדם שדואג לעשות את השיחות מהסוג הזה אוקיי אז בין אם זה משהו שאתם יכולים להפסיק לעשות לנצח או שאתם יכולים להפסיק לעשות אותו לתקופה קצרה תמיד תשאלו מה יקרה אם זה לא התבצע כל פעם שאתם אומרים לעצמכם חייב לעשות את זה כל פעם שאתם מרגישים שמשהו מלחיץ אתכם כל פעם שאתם מרגישים שיש המון המון המון זמן שאני אקח מכם לכיוון מסוים תשאלו מה יקרה אם זה לא התבצע עכשיו אם אתם שואלים את השאלה הזאתי מה יקרה אם זה לא התבצע ואתם מגיעים למסקנה שוואלה לא סבבה שזה לא התבצע חייב חייב חייב לבצע את זה או מאוד מאוד כדאי אתם יכולים לשאול אתכם מה יקרה אם לא אני אבצע את זה זאת אומרת אם מישהו אחר יבצע את זה מה יקרה אם במקום שאני אבצע את זה מישהו אחר יבצע את זה והרבה מאוד פעמים במיוחד בעסקים אבל לא רק בעסקים ואני אתן לכם עוד שני דוגמאות גם מזוגיות וכאלה אני אומר לעצמי וואו אם לא אני אעשה את זה זה לא יהיה טוב באותה מידה אוקיי אז ברור לכם שלא יודע אילון מאסק או ג'פ בזוס יכולים לקבל החלטות יותר טובות מאלפי מנהלים או לפחות זה מה שהם חושבים כן אלפי מנהלים שעובדים תחתם ועדיין הם נותנים למנהלים תחתם לקבל כל מיני החלטות למה כי אחרת אי אפשר לגדול אי אפשר לצמוח אי אפשר להתקדם וככה זה נכון בכל דבר אוקיי אני חושב שאם אני הייתי לא יודע עורך את דברים מסוימים או אם הייתי מעביר את כל השיעורים בכל הקורסים לא יודע המרצים האחרים ממש טובים אבל אני רוצה להאמין שאני הייתי עושה את זה גם טוב או אפילו טוב יותר אבל עדיין אז לא הייתי יכול להעביר את אותה כמות קורסים לא הייתי יכול להגיע לאותה כמות תלמידים לא הייתי יכול להתקדם לאותו מקום עכשיו בהקשר של הזוגיות הדבר הזה גם קיים אם למשל אני יודע שהרבה אנשים במשפחה שלי חשוב להם אני כאילו קצת לא מתחבר לזה אבל חשוב ימי הולדת וחשוב כל מיני אירועים מיוחדים ואני הרבה פעמים סבלתי מלנסות לזכור את כל הדברים האלה ולהתכונן לזה ולהביא מתנות ולכתוב דברים וכן הלאה אז אמרתי אוקיי מה יקרה אם עוזרת האישית שלי תזכיר את הדברים האלה ותגיד לי שצריך לשלוח מתנה לזה ולכתוב משהו לזה ואם זה לא איזה משהו לאשתי או לאנשים הכי הכי צמודים אליי מה יקרה אם היא תבחר את המתנה לא יקרה כלום זה טיפה פחות אישי אולי זה טיפה פחות יעיל אבל עדיין זה הרבה הרבה יותר טוב מזה שאני אסתבך עם זה ולא אצליח לעשות עם זה אז השאלה היא אחד אני שואל מה יקרה אם זה לא יתבצע בכלל ואם זה חייב להתבצע או שזה מאוד כדאי שזה יתבצע אני רוצה לשאול את שאלה שתיים מה יקרה אם לא אני אהיה הבן אדם שיבצע את זה ודבר שלישי או שאלה שלישית שהיא שאלה עוד יותר הארדקור אני יודע שזה פרץ קצת הארדקור זה איפה עובר הגבול שזה לא יהיה שווה את זה יותר איפה יעבור הגבול שזה לא יהיה שווה את זה יותר הרבה פעמים אנשים עושים דברים ומרגישים שחייב לעשות משהו למרות שהם סובלים ממנו למרות שהם לא אוהבים אותו למרות שהוא קשה להם למרות שהוא לא נעים להם והם מרגישים שאם זה לא יתבצע יהיה איזה מחיר יקרה משהו משהו יערס ואם הם יתנו למישהו אחר לעשות את זה או שהם לא רואים איך לא חושבים שאפשר שמישהו אחר יעשה את זה או שהם אומרים שזה יהיה גרוע יותר ואז הם נתקיים במקום הזה שהם לא מרוצים אליו הם לא מאושרים בו והם סובלים בו לאורך המון המון זמן ואני חושב שאפשר לשאול את עצמנו את השאלה איפה עובר הגבול איפה עובר הגבול שבו גם להפסיד משהו זה יותר טוב או פחות גרוע מאשר להמשיך את הדרך של הסבל והחוסר אפקטיביות תן לכם כמה דוגמאות איפה אם אני חייב להמשיך לעשות משהו בתוך הזוגיות הזאתי שאני שונא לעשות וקשה לי לעשות ואני לא אוהב לעשות איפה אני אומר לעצמי דה ציט זהו אני לא עושה את זה יותר ואם הבת זוג שלי תחליט שהיא נפרדת ממני בגלל זה בגלל שאני לא מוכן לעשות את זה יותר אז אולי זה לא הזוגיות שמדויקת עבורי איפה אני בא בעסק שלי ואני אומר אוקיי אם העסק שלי לא יכול לשרוד ולא יכול להצליח ולא יכול להיות רווחי כשאני לא עושה את הפעולה הזאתי אז אולי העסק הזה צריך להיסגר אני יודע שזה נשמע קצת הארדקור וקצת אגרסיבי אבל לפעמים צריך להגיד את הדבר הזה כשאני העברתי את כל הקורסים הראשונים במכללה ובתחלה שהבאתי מרצים חדשים, אז מאוד פחדתי שאנשים יתלוננו שזה יהיה להם קשה וכן הלאה, ובאמת היה קושי למכור קורסים ולרשום אנשים בקורסים, לקורסים שלא אני מלמד. היום הרבה יותר אנשים באים למכללה בתור אנשים של מכללה, וזו העבודה שעשיתי כי רציתי לגדול. אז היום זה כבר לא המצב מייסתם כבר הרבה שנים, אבל באותה תקופה זה היה מאוד קשה להגיד לאנשים שמישהו אחר ילמד את הקורס ולא גל. ואני זוכר שאני אמרתי לעצמי אוקיי, איזה פחד אני חייב לעשות את זה, אם לא יהיה קורסים אין מכללה, אם אני לא אעשה את הקורסים אז יכול להיות שלא יהיה מכללה, ואז בשלב אמרתי אוקיי, אם בשביל שתישאר מכללה אני אהיה חייב לעשות את הקורסים האלה לנצח ורק אני, וזה לא יוכל לגדול, אז שהמכללה הזאת יצטרכה להיסגר. וזו הייתה החלטה מאוד מאוד קשה ולא נעימה, כי אני השקעתי בזה את קול קולית, הלב שלי, את אדם שלי בתוך הדבר הזה, אבל עדיין ידעתי איפה להציב את הגבול, ידעתי איפה להגיד אוקיי, פה זה כבר לא שווה את זה יותר. והדבר הזה קיים בכל מיני דברים, זה קיים במערכות יחסים, זה קיים בקריירה שלנו, זה קיים בעסקים, וזה קיים בכל מקום. אז תזכרו, הטעות הכי גדולה שקשורה לאפקטיביות בהקשר של להספיק יותר, זה לנסות לעבוד כמה שיותר מהר במקום לעבוד כמה שיותר חכם, במקום לשאול את עצמי מה המוצר שאני רוצה לייצר, ואיזה פעולות הן הפרטו, איזה פעולות ייצרו את המוצר הזה בצורה הכי טובה ובצורה הכי מהירה, ומה הפרטו של הפרטו, מה הפעולה האחת או שתי פעולות האלה שיכולות לשדרג אותי בצורה הכי הכי משמעותית. דיברנו על ארבע עקרונות, לדעת מה המטרה שלך, מה המוצר שאתה רוצה לייצר, מה אתה רוצה להבין, להבין איפה איכות היא סופר חשובה ושווה להשקיע בה בלי סוף כמה שיותר, ואיפה איכות היא לא חשובה ואפשר פשוט לקדם תהליכים מהר ולדלג על פעולות פחות רלוונטיות. דיברנו על העקרון השלישי שזה לדאוג לתעדף ולשים ביומן ולשים מסגרות סביב הדברים שחשובים לך כדי שהם לא ייכו לאיבוד וגם לייצר הבחנה בין מה שדחוף למה שחשוב. זה שמשהו דחוף לא אומר שחייב לעשות אותו עכשיו, זה שמשהו חשוב לא אומר שאפשר לדחות אותו לאחר כך, כי הוא לא דחוף. ושאלנו שלושה שאלות לגבי כל פעולה שמציקה לנו, כל פעולה שגוזלת לנו הרבה זמן, כל פעולה שאנחנו אומרים שאנחנו חייבים לעשות אותה, כל פעולה שאנחנו מרגישים שלא מקדמת אותנו ממש מהר למטרות שלנו. מה יקרה אם זה לא יתבצע? מה יקרה אם מישהו אחר יבצע את זה או לא אני אבצע את זה? ואיפה אני מציב את הגבול? איפה הפעולה הזאת היא כבר באמת לא שווה את זה יותר? אז אני מאחל לכם שתגיעו בתוך שנה או שנתיים למטרות שלכם של עוד עשר שנים. אני מאחל לכם שתספיקו היום או ביומיים הקרובים את כל המשימות שלכם לשבועיים הקרובים. אני מאחל לכם להיות האנשים הכי אפקטיביים שיכולים להיות, כי הדבר הזה יאפשר לכם להשיג הרבה הרבה יותר מהחיים, שזה בתכלס מה שכולנו רוצים. נתראה בפרק הבא.

בוודאות יעניין אותך גם