שיטת ימימה אביטל - מה פרויד היה אומר?

למי שלא מכיר, ימימה אביטל ז"ל הייתה מורה רוחנית דתית קבלית. בשנים האחרונות של חייה עקבו אחריה ולמדו ממנה עשרות ומאות אנשים. ימימה פיתחה את מה שנקרא "שיטת ימימה" או "לימוד חשיבה הכרתית".

קצת על שיטת ימימה אביטל

אני חייב לציין מראש שאני רחוק מלהיות מומחה בשיטת ימימה. שמעתי עליה ממנחה שמלמדת את השיטה, ולאחר מכן חקרתי קצת בעצמי. ברמה העקרונית השיטה מתבססת על העברת חומרים כתובים והסבר מורחב שלהם על ידי המנחה. השיטה מעוררת בתלמידים מודעות עצמית, לדבר שמונע מאיתנו מודעות וימימה קוראת לו "עומס" רגשי, דבר שיוצר בדרך כלל סגירות ברמה הפסיכולוגית.

כשמתנתקים מה"עומס" הזה, מתקרבים לטוב, לשמחה ולמהות האמיתית של האדם. השיטה עובדת כך שהחומר שמועבר, הן בעל פה והן בכתב, מעלה אצל התלמידים מודעות לחוויות ולרגשות שהם לא הכירו בהם עד אותו הרגע. מכאן השם "לימוד חשיבה הכרתית".

כבר מזכיר קצת את פרויד, לא?

אחרי שנשים בצד את העניינים של פרויד עם מיניות בגיל הרך, יש פה הרבה מן המשותף. במיוחד כשמדובר במכניקה של הריפוי עצמו.

מה משותף

הרעיון הבסיסי, שבמקום הלא מודע שלנו יש חוויות ורגשות שעצם ההדחקה שלהם פוגעת בנו, הוא רעיון משותף להרבה מאוד גישות פסיכותרפיות. ההבחנה המרכזית היא שברגע המודעות, ברגע שהמגבלה עוברת מתת-המודע (או תת-ההכרה) אל מילים של ממש, נוצר ריפוי. השיתוף והמודעות כשלעצמם הם המרפאים.

מה לא משותף

פרויד האמין שהדרך היחידה להגיע אל תת-המודע היא דרך היפנוזה. ברמה התיאורטית, זה שולל אצל פרויד לחלוטין את האפשרות ששיטת ימימה אביטל יכולה לעבוד, כי היא לא עוברת דרך היפנוזה בכלל.

ובכל זאת

אחרי פרויד היו לא מעט פסיכולוגים שהוכיחו, מחקרית ותוצאתית בקליניקה, פעם אחר פעם, שאפשר להגיע אל תת המודע בלי היפנוזה. בהתחלה חשבו שחייבים להיכנס לאיזשהו מצב מודעות מיוחד. היום כבר ברור שאפשר להגיע למודעות לגבי נקודות לא מודעות באין ספור דרכים. זה יכול להיות פסיכותרפיה, מדיטציה, או אפילו סדנה של התפתחות אישית. שיטת ימימה, כך נראה, היא עוד דרך אחת מיני רבות להגיע לאותו מקום.