פרק 92: להגדיל את המיכל הקוגניטיבי

אני החלטתי למקד את ההרצאה שלי בנושא הזה של להגדיל את המחל ואני אסביר גם בדיוק למה להתכוון ואיך אפשר לעשות את זה ואולי יהיה לנו אפילו זמן לעשות תרגיל קצר שתוכלו ממש להרגיש את זה כי אני חושב שבתקופה הזאת כולנו מרגישים שיש איזה כמו שאופר ויואב אומרים איזשהו אומס נוסף איזשהו מתח נוסף אבל אם אני שנייה שם את התקופה הזאת בצד אני בטוח שהרבה מכם אם לא כולם תסכימו איתי שהרבה פעמים בחיים יש לנו מתח שהרבה פעמים בחיים יש לנו אומס שהרבה פעמים בחיים יש לנו לחץ מכל מיני סיבות קודם כל לפעמים קורים לנו אומנם כרגע יש איזשהו אירוע כלל ארצי כזה משמעותי כבד אבל לפעמים יש לנו אירועים אישיים כבדים נכון? פתאום יש איזשהו פרשה מסוימת במשפחה שלי או בחיים שלי פתאום יש איזה קושי בעסק פתאום יש איזשהו קושי בשביל מהבד עבודה ילד חדש כן הבן נולד לי בן ביום חמישי האחרון שלום ניסים כיף לראות אותך בחזיר הרבה שנים פתאום לא משנה מה מישהו חולה חס וחלילה הוריד שלום המון פעמים יכולים לקרות שפתאום יהיה לי מתח ואני אגיד אפילו מעבר לזה גם כשלא קורה כלום לפעמים אנחנו מרגישים מתוחים סתם מאוד יום נכון? לא סתם זה בצדק כי רוב האנשים או הרבה מאוד אנשים לוקחים על עצמנו הרבה ביומיום שלנו ואז יש לנו גם מתח ביום יום אז יש לנו את המתח של היום יום פלוס המתחים האישיים מהדברים שקוראים לנו פלוס עכשיו הממתחים של הדבר הזה ואני חושב שרובנו למדנו כאילו להגיד לעצמנו אוקיי מתח זה חלק מהחיים להיות בלחץ זה חלק מהחיים וההשלכות השליליות של הלחץ אני בטוח שהרבה מרצים אחרים ידברו עליהם היום בין אם זה פיזיולוגי בין אם זה פסיכולוגי כן לחץ יכול יש קורולציות להרבה סוגים של מחלות נכון? לא ניכנס לזה חס וחלילה אבל גם אתם יודעים הבלבול הזה החוסר אפקטיביות הזה בואו אני אשאל אתכם בצורה מאוד פשוטה מפה מפה מרגיש או הרגיש רגע שנייה בזמן האחרון רגע אני מפה הרגיש בזמן האחרון שהיה לו איזה יום כזה שהוא קם בבוקר היה לו דברים שהוא רוצה להספיק ואיך שיום כזה נמרך לו התבלבל לו הסתבך לו ולא הלך כמו שהוא רוצה לא הלך כמו שהוא רוצה למי קרה לפחות פעם אחת שהיה לו יום כזה? אתם יכולים להרים את היד אתם יכולים להנהן אתם יכולים לכתוב בצ'אט אוקיי למי זה קרה? הרבה פעמים אנחנו אומרים לעצמנו כשקורה היום הזה אנחנו אומרים לעצמנו וואי אני כזה גרוע אני כזה גרוע אני כזה עצלן אני כזה לא טוב למה זה תמיד קורה לי או וואטאבר להאשים את עצמנו אוקיי ובתכלס במציאות באמת אם נחשוב על זה לכולנו גם היו ימים שקמנו בבוקר והיה לנו רשימה של דברים שהיינו צריכים לעשות ולא רק שסיימנו את כל הדברים האלה מדהים עשינו עוד מעל ומעבר והרגשנו מדהים למי היה יום כזה מתישהו לאחרונה? בחודש חודשיים שלושה חודשים וחצי שנה אחרונה יום כזה ממש ממש מדהים אוקיי אוקיי זאת אומרת מבחינתי אם אני זה אני נכון? אם אני זה אני אז לא יכול להיות שאני דפוק גרוע לא אפקטיבי מפולבל וטומטם לא משנה כל הדבר שאנחנו אומרים לעצמנו בימים הגרועים האלה ואז יום אחר כי חשבי כן יום טוב זה לא הגיוני כי אם אני זה אני זה לא יכול להיות שיום אחד אני מטומטם ויום אחד אני חכם מי שאני? אתם קולטים מה שאני אומר? זאת אומרת שיש פה גם נסיבות חיצוניות שמשפיעות עליי קולים? ואחת מהנסיבות האלה אולי הנסיבה המרכזית שאנשים לא מבינים את זה שיוצרת בלבול שיוצרת חוסר אפקטיביות שיוצרת כאילו פיזור כזה זה סטרס זה לחץ זה מתח זה מאוד פשוט יום שאני לחוץ בו אני יכול להרבה יותר בקלות בלי לשים לב לבעוט באינסטגרם אני יכול להרבה יותר בקלות להחליט שיש לי משימה ולהיכנס למייל לשעתיים אני יכול להרבה יותר בקלות הדעתי תהיה מוסחת הרבה יותר בקלות וההקשר של מה שאני מדבר עליו היום של להרחיב את המחל אני לא מדבר פה על החלה כמו שכל התקשורת או העולם ניו אייג' הזה מדבר על החלה שזה דרך מאוד מאוד שלילית עצמי לגבי החלה שכאילו איך מדברים על החלה זה כאילו תכלס סוג של הדחקה איך שרוב השיחה בארץ ובעולם לגבי החלה אני קורא לזה הדחקה מה זה אומר? למה? מה זה אומר? אני רוצה שתחיל את העצם שלי למה אתה לא יכול להכיל את העצם שלי? נגיד משפט או למה אתה לא יכול להכיל את הכסף? מה הכוונה? אני רוצה שאתה תקשיב לי כועס או שאתה תקשיב לי עצוב וסתום את הפה נכון? זה לא להכיל חברה. זה לקחת רגש ולהפים אותו בצד ולהדחיק אותו. להגיד להכיל לחץ כמו שאנשים חושבים זה לראות לחוץ ולא להתלונן. לא, זה לא החללה חברה. זה להרים משהו שכוון לי ולסתום את הפה זה להדחיק את הלחץ. זה לנסות להדחיק את הלחץ. אז מה זה באמת החללה? מה זה באמת החללה? החללה זה אומר בהקשר שלנו זה שאני מסוגל להגדיל את הדלי שאני כדי שכשאתה שופך פנימה אליי את העצב או את הכעס או במקרה הזה משהו חיצוני שופך עליי את הלחץ זה פשוט לא ממלא אותי. זה פשוט לא ממלא אותי ואני אתן לכם שתי דוגמאות פשוטות מהעולם עכשיו ואני תינוק אז אני אתן לכם דוגמאות על תינוקות ברשותכם אוקיי? כל בן אדם כמעט שחווה את זה שיש לו מספר ילדים יודע שבילד הראשון איך שיוצא הילד לחץ רוב האנשים, לא כולם אבל הרוב פתאום צריך רגע להחליף טיפול ולסדר את זה ולעשות ככה ויש מיליון משימות והכל בבלגן והכל בהיסטריה ויש את המושג הזה שנקרא טפשת הרעיון וטפשת אחרי הלידה וכל המושגים האלה של כאילו בלגן ובלבול ולחץ של אחרי הלידה ילד שני ילד שלישי אותם משימות פתאום המים שלנו הרבה יותר קליר הרבה יותר ברור יש? אתם קלטים מה שאני אומר? זה לא בגלל שהמשימה נהייתה קלה יותר זה בגלל שהמסל שלנו נהיה גדול יותר קלטים? שיעור ראשון נהיגה כשאתם נכנסים לרכב הבא המורה הנהיגה מתחיל להסביר לכם גרגט בסדר את זה ראיתי בסרטים אני יודע שיש את זה מראות קצת מבלבל למה אני צריך להסתכל אחורה אם אני רוצה לנסוע קדימה מוטי לוקחים בצד אחד וינקרים לאוטט שלוש ברשות שתי רגליים אלוהים ישמור מה אני עושה עם עצמי אני מבולבל אני לחוץ אם המורה חכם הוא עושה חלק מהדברים האלה בשבילי בשיעורים הראשונים נכון? כי זה טו מאץ' זה טו מאץ' בשבילי אוקיי? היום רוב האנשים פה יכולים לנהוג לשים מייקאפ לקרוא עיתון ולשמוע מוזיקה ופודקאסט באותו זמן למה? עזבו שנייה תרגיל יש פה עניין של הרגל אלכס נכון? אבל מה הרגל הזה בעצם עשה אני רוצה שתקליטו מה הרגל הזה בעצם עשה הוא הגדיר את המנחל שלי להתמודד עם המשימה המשימה נשארת אותה משימה אוקיי? דוגמה אחרונה אוקיי? לא משנה נראה לי מספיק לא צריך זה ברור נכון? מה שאני אומר יפה עכשיו המוח שלנו המים שלנו התודעה שלנו זה דבר אמייזינג מדהים מדהים מדהים מדהים כל אחד מאיתנו קיבל מתנה אדירה מההורים שלו בורא עולם מהטבע תקראו לזה שאתם רוצים אוקיי? מתנה אדירה שנמצאת בתוך הגולגולת שלנו אוקיי? מתנה מטורפת שיודעת לגרום ללב שלנו לפעום שיודעת לגרום לרגליים שלנו לזוז שיודעת לגרום לעיניים שלנו לראות דברים שיודעת לגרום לעוזניים שלנו לשמוע דברים שיודעת לגרום לנו לטפל את הטלפון או את המחשב שאנחנו נמצאים פה עכשיו כדי לשמוע הרצאה שידעו לעזור לנו להשתמש בידע ששמענו דרך האוזניים בהרצאות האלה וליישב אותה כדי להפיק תוצאות חדשות בחיים מתנה ענקית מתנה כל כך ענקית המוח שלנו חברה שגם עם כל ההתפחות של AI וטכנולוגיה וכל זה יש רק סוג מאוד צער של משימות שמחשבים עושים יותר טוב מהמוח שלנו יש את כל הנושא הזה של מכוניות אוטונומיות שנוסעות לבד נכון? מכירים את הנושא הזה שיש מכוניות שיודעות לצעול לבד מכירים את הקונספט תעניינו אם כן את הרעיון בשביל לעשות שהמחשב שלנו יוכל ללמוד להשיע מכונית אתם יודעים כמה נתוני נסיעה של מכוניות היו צריכים לתת לו כדי שהוא ילמד לנהוג? מיליונים של שעות מיליונים של שעות וידאו של נהיגה כדי שהוא ילמד לנהוג אתם למדתם תוך מה 16 שיעורי נהיגה? תוך 16 שעות למדתם אוקיי? זיהוי פנים בשביל שAI ילמד לזהות פנים מבן אדם אחד לבן אדם אחד קודם כל נגיד שפייסבוק ואינסטגרם נכון? יש פה מורה לכם הבן אדם הזה זה יוסיף תתייג אותו היו צריכים להראות להם מיליון תמונות של אנשים אתם יודעים ככה לזהות תמונות של אנשים קולטים מה שאני אומר? אם אני עכשיו יראה ל-AI תמונה של בן אדם אחד הוא ידע לזהות איפה הפנים מהר אבל אם אני אראה לו תמונה של כיתה עברתי קורס מאסטר בנלפי 40 חברה בכיתה אם אני מראה ל-AI תמונה הוא יזהה אולי 20 מהתלמידים נתחיל להתבלבל. המוח שלכם אינסטנטלי יכול לראות, יש פה 40 איש. אינסטנט, מיד, המאבד של המוח שלכם יותר חזק ממחשב בפער. קולטם מה שאני אומר? מעבר לזה, הזיכרון שלכם הוא כמו חוות שרתים, בהקשר של מחשבים. תחשבו שאתם זוכרים במוח סרטונים של תלת מימד, נכון? יש לכם במוח מורחסנים סרטונים של תלת מימד? אתם קולטם מה שאני אומר שיש לנו במוח סרטונים של תלת מימד? אתם יודעים שדקה של סרטון של תלת מימד זה ג'יגאבייטים על ג'יגאבייטים, טרבייטים על טרבייטים? יש לכם שעות על גבי שעות, אם לא שנים על גבי שנים של זיכרונות של סרטונים של תלת מימד במוח. יש לכם במוח זיכרון של חוות שרתים, אבל, אבל, למרות שהמוח שלכם מדהים, יש לו בעיה אחת. תקשיבו טוב, זה נקודה חשובה. פה הקטע, פה הקשל, פה הלחץ דופק אותנו, פה אנחנו נופלים, פה אנחנו נהיים לא מסודרים, פה אנחנו מסתבכים, פה כל הטוב שיש לנו ברצונות ובשאיפות הופך לפח. מוכנים לזה? למוח שלכם יש מאבד של מחשב על, אפילו יותר, יש לו זיכרון של חוות שרתים, אבל יש לו זיכרון עבודה של נעל בית. מכירים את זה שבמחשב אתם יכולים לפתוח בדוודפן או לא משנה, באייפון, אתם יכולים לפתוח מלא אפליקציות, נכון? מלא אפליקציות יכולות להיות פתוחות לכם באייפון, אתם יכולים להדליק, לפתוח אפליקציה, לעבור מאפליקציה לאפליקציה בשנייה, נכון? יש לכם במחשב לשוניות, לשוניות, לשוניות בדוודפן, מיליון כאלה אתרים באותו זמן פתוחים וכולם יכולים לעבוד באותו זמן, ואז אתם יכולים לרוץ ולעבור מאחד לשני? המוח שלנו גרוע בזה, יותר גרוע מהמחשב שהיה לי שהייתי בן 12. גרוע, גרוע, גרוע, גרוע, המוח שלנו לא יכול להכיל הרבה דברים בבת אחת. נתתי לכם את הדוגמאות של הנהיגה, נתתי לכם את הדוגמאות של הזיהוי פנים, נתתי לכם את הדוגמאות של הוידאו, עכשיו ניתן לכם דוגמה על זה. אם אני אשאל אתכם שאלה פשוטה, כמה זה 5 ועוד 5, תכתבו לי בצ'אט כמה זה. לא תם, אתה היית שישון בסדנה, נכון? זה אותה לא תם? תכתבו, תכתבו בצ'אט. כמה זה? אל תהיו בקלנים, אתם יכולים לעשות לי גם עם האצבעות. איזה כיף לראות אותך. גם אם זה בלי ווידאו. אוקיי, אז אתם צודקים, זה עשר. אני לא בן אדם מעצבן, אני לא אקשה עליכם. 5 ועוד 5 זה עשר. אבל מה אם אני אגיד לכם כמה זה 12,478 ועוד 17,542? מי יודע להגיד לי כמה זה? אוקיי? עכשיו שימו לב, שימו לב, אף אחד פה לא טיפש. כולכם יודעים, או בוא נעשה ככה, מי יודע שאם הייתי כותב לכם את התרגיל הזה על דף, או אם הייתי מכתיב לכם את זה לאט לאט והייתם כותבים את זה על דף, הייתם עושים את זה ככה עם אפס טעויות. אוקיי? הייתם עושים את זה ככה עם אפס טעויות, קולטים מה שאני אומר? אתם קולטים מה שאני אומר? זה לא 30 אלף, היית מתה. אני אוהב אותך מאוד מלכה, אבל זה היית מתה שזה 30 אלף. אוקיי? אם היה לנו דף בעת, הייתם עושים את זה ככה, אני לא יודע, דנה, סתם זרקתי מספרים, אין לי שם שום מושג כמה זה יוצא. אבל זה בטח יוצא מספר מכוער כלשהו, כי זרקתי מספרים בכוונה של... אבל עם דף בעת היינו עושים את זה ככה, כי המאבד שלנו מספיק חזק, הזיכרון שלנו מספיק חזק, הזיכרון עבודה שלנו נעל בית. עם דף בעת אנחנו בשנייה יכולים לעשות את זה, כי זה תרגיל פשוט, זה תרגיל קל, זה לא איזה חילוק ארוך, לא יודע, נוסחאות בחדווה, זה כולה תרגיל של חשבון פשוט. תרגילים של חשבון פשוט. אם הם יותר משלושה, ארבעה מספרים, חמישה מספרים, 95% מאוכלוסיית צריך דף בעת כדי לפתור את זה. אוקיי? אבל מה? אנחנו חושבים שאת הבעיות שלנו בחיים אנחנו נפתור בראש. אנחנו חושבים שאת התוכנית שלנו איך לשכנע את הילד לא לעשות שטויות, את התוכנית איך להגדיל את העסק, את התוכנית איך להשקיע את הכסף שלי, את התוכנית איך להרדת במשקל, את התוכנית איך לשמור על הבריאות הנפשית שלי, את המחשבות שלי לגבי הרגשות שלי, אני את כל הדברים האלה אפענח בראש. תר לי, יש לכם מוח מדהים, יש לכם מאבד מרשים, יש לכם זיכרון של... עבד שרתים, אבל גם לכם יש זיכרון עבודה של נעל בית. ולכן אם אתם רוצים לעשות איזושהי עבודה, אתם חייבים קונן חיצוני למוח. בלי קונן חיצוני למוח, אתם תגידו אחד, שתיים, שלוש, נתקעתי. זה מה שיקרה לכם. חייב קונן חיצוני למוח. בקטע של הכתיבה, נכון של התרגיל של חשבון, אדם שהוא כמו קונן חיצוני למוח, נכון? הוא הרחיב לכם את הזיכרון. רגע, אני חסר על זה. אתם קוראים מה שאני אומר? הוא הרחיב לכם את הזיכרון. את הזיכרון עבודה הספציפית. אדם שהוא טיפש. הוא לא אדם חכם. אבל הוא הרחיב לכם את הזיכרון עבודה בצורה מספקת, כדי שתוכלו לפתור את זה. וזה נהיה קל. מדבר קשה ובלתי אפשרי, מדבר קשה ובלתי אפשרי, זה הפך להיות דבר קל. הרבה מאיתנו אומרים לעצמנו, יש לי בעיות קשות. למשל, לא יודע, אני לא יודע איך לפתור איזשהו משהו במצב הכלכלי שלי. אני לא יודע איך לפתור איזה משהו. אני לא מבין למה אני לא מצליח לרדת במשקל. אני לא מבין למה אני לא מצליח למצוא זוגיות, אני לא מצליח לשפר את הזוגיות שלי. יש לי בעיות קשות. ומלא פעמים, אני אומר לכם, לא תמיד, לפעמים יש בעיות באמת קשות שלוקחות הרבה זמן לפתור, יש הרבה כאלה. אבל המון פעמים, ברגע שאנחנו עושים את העונן הקשיח הזה למוח, מרחיבים אותו, הבעיה נהיית קלה. הבעיה נהיית קלה, ככה. וזה בדיוק כמו התרגיל בחשבון. אנחנו צריכים להרחיב את המכרח הזה, הדפוק אצלנו, שזה הזיכרון עבודה. זה מתחבר לכם? אתם קוראים מה שאני אומר? עכשיו אני אתן לכם כמה רעיונות או מחשבות לגבי העניין הזה. תראו. מי שמע לאחרונה על קונספט שניים מאוד מאוד פופולרי, שנקרא חשיבת יתר. מי שמע למושג חשיבת יתר? הוא חושב שהוא חושב יותר מדי. הוא חושב שיש לו הרבה מחשבות בראש שמציקות לו. הוא חושב שיש לו מחשבות בראש שמפריעות לו. הוא חושב שזה שיש לו אומץ מחשבות או יותר מדי מחשבות בראש, זה פוגע באפקטיביות שלו. מעולה. אז כל מי שחושב את זה כהכללה, יכול להיות שיש פה איזה אחד או שתיים סטטיסטית שבאמת יש להם יותר מדי מחשבות ושזה באמת פוגע. אבל אני אגיד לכם ש-95% מכם טועים. טועים. הבעיה של רוב האנשים היום ב-2024 כבר, זה לא שהם חושבים יותר מדי אלא שהם חושבים במעגנים ושהם חושבים שטחיים מדי. והם לא חושבים שטחיים מדי שוב כי הם מטומטמים, טיפשים או לא עמוקים. אני מסתכל עליכם, אתם פה היום, קראתם את המיילים, נכנסתם לוואטסאפים, ראיתם את הדברים, קראתם את המסרים שיואב כתב לכם ואופר כתב לכם, אני מניח שאתם אנשים חכמים, אינטליגנטיים, מודעים ועמוקים. זה הנחת היסוד שלי כלפיכם, כלפיכם גם אני מכיר אז זה מאשש את הנחת היסוד שלי, אני יודע שאני צודק כלפי מי שאני מכיר פה, אלה שאני לא מכיר אני מניח שאתם גם כאלה. אבל זה לא משנה את העובדה שיש לכם זיכרון עבודה של נעל בית. אז ברגע שיש לי את הבעיה הזאת אני לא יכול לחשוב על דברים לעומק. כי ברגע מה קורה, אני מתחיל לחשוב על הבעיה, נגיד סתם דוגמה, לא סתם דוגמה, דוגמה משמעותית, אני עכשיו אומר לעצמי וואי אשתי עכשיו ילדה בניתוח קיסרי, בא לי שיהיה לה יותר כיף, בא לי לעזור לה, איך אני יכול לעזור לה, אני לא יודע, וואי יש לי גם דברים של העבודה, בום נגמרה לי המחשבה. יש? אין לי רעיון, נגמר לי הספייס במוח. נגמר לי הספייס במוח. או אם אני אותי ואתם יותר חכמים ממני, אם יותר זיכרון עבודה ממני, אתם תגידו אני רוצה לעזור לאשתי, מה אני יכול לעשות? אני יכול אולי לקנות לה איזה משהו טעים לאכול, כן אבל היא לא רוצה עכשיו לאכול יותר מדי, אז אני לא יודע מה לעשות. ואם אתם מבריקים וגאונים ומדהימים בטופ אחד אחוז של האוכלוסייה, בטופ אחד אחוז של האוכלוסייה, אתם תגידו ככה, וואי בא לי לעזור לאשתי, וכמובן לעזור לאשתי זה מטאפורה, כן? זה מטאפורה ללמצוא זוגיות, לירד במשקל, לשפר את הזוגיות, להרוויח יותר כסף וכל דבר, כן? אתם תצליחו להעלות שלוש רעיונות, מקסימום, בראש, אם אתם תחשבו חזק, קשה. ואז אתם תתחילו להיות בלולאות למה יהיה. עכשיו, אם אתם תיקחו מכשיר גאוני שאפשר לקנות אותו רק אצלי, שהוא סוג של ארדיסק חיצוני למוח, ועוד מאוד יקר, אבל שווה את זה, כן? אתם צריכים לקנות ממני רק, אז אני מחזיק את התוצר היקר הזה, שעולה רק המון כסף, כן? אתם תוכלו להרחיב את המוח שלכם, ולהשיג תוצאות הרבה הרבה יותר טובות בכל חשיבה שלכם. המותר הזה נקרא דף נייר לבן, או מחברת. יש אותו בכל סטימצקי, בכל צומת ספרים, מתחת לבית, במדפסת הישנה שכבר לא עובדת, בתיק בית ספר של הילדים. האחורה של החשבונית של הקפה שקניתם בבוקר, יש? ועת או ייפרון או טוש, או בלונסן, אהו, את עבר. כל מה שאתם צריכים לעשות זה להגיד, אוקיי, אני כותב את זה. עכשיו בואו נתחיל מהשטחי טיפה יותר לעומק, אוקיי? אם אני מתחיל מהשטחי דברים כמו למשל, אוקיי, אני רוצה לחשוב איך אני מפנק את אשתי אחרי שילדה, אני יכול לשבת על דף ולכתוב, ואז פתאום אני אגיד לעצמי, בוא נכתוב 12 דברים, בוא נכתוב 15 דברים, בוא נכתוב 20 דברים. פתאום אחד מה-20 האלה יתאים, אחד מה-20 האלה יתחבר, וגם אם לא, אז יהיה לי רעיון איך לחבר חלק מהם בצורה חדשה. כי הזיכרון של העבודה שלי יתרחב בעזרת הדף. אתם קולטים מה שאני אומר? זה מה שאני קורא לו להרחיב את המייחל לא רק דרך סקיל, אלא דרך טכנולוגיה. הטכנולוגיה המדהימה היא דף פנייה, חבר'ה. המוח שלכם בין עשרות מיליוני שנים. דף, נייר וכתב זה כולי איזה עשרת אלפים שנה, זה טכנולוגיה חדשנית בטירוף. אני מציע לכם להשתמש בטכנולוגיה חדשנית בטירוף שהמוח שלכם לא מכיר. המוח שלי לא מכיר, המוח שלנו בין עשרות מיליוני שנים, זה כולי עשרת אלפים שנה. תנצלו את הטכנולוגיה המטורפת הזאת, לפני שאנחנו מדברים על שפ ג'יפיטי ואיי וכל הקווים. קולטים מה שאני אומר? אז ברמה שטחית אני יכול לכתוב משהו, אני אספר לכם סיפור קצר על זה. לפני שלוש שנים היה לי שיחה עם המאמת האישית שלי, משהו כזה שנתיים, והתלבטתי מה אני רוצה, מה הצעד הבא שלי בעסק, בקריירה, במה שאני עושה בחיים. ואמרתי לה, תקשיבי, חשבתי על איזה עשר אופציות, כי אני, I practice what I preach, כן? מה שאני מלמד אני עושה. כתבתי איזה עשר דברים, אף אחד מהם לא נראה לי, נראה לי באי לצאת לפנסיה. באי לצאת לפנסיה. והיא אומרת לי, אתה באמת רוצה לצאת לפנסיה? ואני אמרה לה, ברור שלא, אני אסתמם. לא רוצה, אני רוצה חיים משמעות. אז היא אמרה לי, אוקיי, אז תכתוב מאה דברים, וחשבתי שהיא צוחקת אליי. אבל ברגע שכותבים יותר ויותר דברים, יש יותר ויותר אופציות, אז היצירתיות נפתחת. כשאני למדתי באוניברסיטת תל אביב בפסיכולוגיה, עשיתי קורס שלם ביצירתיות, קורס מדהים דרך אגב, ואחד השיעורים בקורס דיבר על מה זה יצירתיות, לא ניכנס לזה עכשיו, אבל היא הסבירה שאנשים ממש ממש יצירתיים, יכולים לחשוב על פתרון יצירתי, אחרי שלוש פתרונות לא יצירתיים. זאת אומרת, הם קודם כל צריכים למצוא שלוש פתרונות, ולעלות להם שלוש מחשבות לא יצירתיות, לפני רעיון יצירתי אחד. שימו לב שאם המוח של הרוויה שהוא כזה נעל בית, זה כבר חוסם גם את האנשים היצירתיים ביותר, מה שלגיע לרעיונות היצירתיים, כי רוב האנשים יהיו לנו רק אחד, שניים, שלוש וזהו. אנשים ממוצעים, כמו רובכם כאן בהקשר של יצירתיות, כמובן לא משהו ממוצעים בחיים, לוקח בין חמש לשש רעיונות לא יצירתיים, לפני שהם מגיעים לרעיון יצירתי. בגלל זה להרבה מכם יש את החוויה, שמתי אתם החליטים יצירתיים? כשאנשים אחרים אמרו רעיונות, ואז לכם בא רעיון היצירתי שלכם. למה? כי אנשים אחרים החזיקו את ההתחלה, כדי שאתם תקנו את הסוף. אנשים בבילים כמוני וחסרי יצירתיות כמוני, צריכים שבע, שמונה, תשע רעיונות לא יצירתיים, כדי להגיע לרעיון יצירתי. אז אנחנו חייבים להרחיב את זה. עכשיו בואו נדבר שנייה יותר על העומק. מי פה לפעמים מרגיש שהוא מבולבל? או עצוב? או כועס? או מיואש? או מתוסכל? או יש לו איזשהו רגש לא נעים שמפריע לו, מציק לו, מוטבר? והרגש הזה כאילו לא יודע מה לעשות איתו. אוקיי? מעולה, כל הכבוד, תודה על השיתוף. אני אגיד לכם אפילו עוד משהו על זה. לפעמים אנחנו כאילו לא יודעים מה לעשות עם הרגש ואנחנו משקרים לעצמנו, לא בקטע רחת, בחלילה בקטע טוב, הוא רץ לנו, אני, כן, יש לי את התסכול הזה, אני צריך לעבוד על זה. אני צריך לעבוד על זה, אני צריך לעבד את זה, אוקיי? מי פה פעם אמר לעצמו את השקר הזה, אני צריך לעבוד על זה או אני צריך לעבד את זה על איזה רגש, על איזושהי חוויה, על איזשהו משהו, על איזשהו אירוע? עכשיו למה אני קורא לזה שקר? לא כי שיקרתם, חסד בחלילה, אני יודע שאתם אומרים את זה מתוך מקום של כנות פנימית ואמיתית. כי בפועל כשאמרתם אני אעבוד על זה ואמרתם אני אעבד את זה, מה שעשיתם זה פשוט המשכתם בחיים שלכם כרגיל ב-99% מהמקל. כאילו אמרתם אני אתן לתת המודע שלי לעבד את זה לבד, אני אתן לתת המודע שלי לעבוד על זה לבד. אולי, אולי ניסיתם בכוח לעשות משהו אחר. נגיד אם הייתם עצובים אמרתי טוב אני אעשה משהו שישמח אותי. אני אשתמש בכוח רצון כדי לעבור דרך הרגש, זה הכי מודעים מצליחים לעשות. אבל ברוב המועלה הלכתם לטיפול, מי שהלכת לטיפול כמובן שזה אופציה טובה. קלטתי את אורית שעשתה לי פרצוף, ישר ניחשתי מה היא עשתה, אז היה לי ניחוש טוב. אבל לפני שהלכתם לטיפול או בנוסף לטיפול או בלי קשר לטיפול, אם אני רוצה באמת לעבוד על הדבר הזה, אני קודם כל צריך להבין אותו. אם אני לוקח אדם קדמון שיש לו את אותו מוח כמו שלנו, כן? אין הבדל. מכניס אותו למכונית ונותן לו לנהוג והוא לא נהג. הוא אפילו לא כאילו נהג, הוא אפילו לא בערך נהג, הוא אפילו לא כמעט נהג. למה? כי הוא לא מבין קונספט של מכונית. יש? אם אני אתן לאבא של סבתא שלי, בן אדם, לפי מה שאני יודע, גאון, היה רופא רעות בכיר, היה רופא רעות בכיר מאוד, עסק בעבודה מדהימה, מאבק גאון, אני עכשיו אתן לו אייפון, הוא לא ידע מה לעשות עם זה. נכון? הוא נפטר, כן? נכון או ברכה, לפני, לא יודע, 60 שנה, 50 שנה, לא יודע כמה. הוא לא ידע מה לעשות עם זה. למה? כי הוא לא מבין מה זה אייפון. עכשיו הרבה פעמים אנחנו עצובים, אבל אנחנו לא באמת מבינים את העצב שלנו לעומק. אנחנו כועסים, אבל אנחנו לא באמת מבינים את הכעס שלנו לעומק. אנחנו מבועטים, אבל אנחנו לא באמת מבינים את הבאסה שלנו לעומק. למה? כי שוב, כי יש למוח שלנו זיכרון שנעל בי. אז אני מתחיל לחשוב על העצב שלי, אז גם זה לא נעים, אז אני רוצה לברוח מזה. אבל מעבר לזה שזה לא נעים, אני רוצה לברוח מזה, המוח שלי יכול להכיל רק כמות מסוימת של מחשבות. בגלל זה בטיפול, גם אם יש לי מטפל מאפן, כן? לא בקטע רע, שלא עושה כלום, חוץ מלהקשיב לי, לפחות הוא מושך מחשבות שלי החוצה, נכון? מי שהיה בטיפול יש לו את החוויה הזאתי, שבעצם זה שהוא הלך לטיפול ומדבר עם המטפל, אז כאילו בשיחה אני משכות מחשבות עמוקות יותר החוצה. מדהים, זה עוצמתי, זה חזק, זה מייצר תובנה, זה מייצר היכרות עצמית עמוקה יותר, זה וואו. אני רוצה להציע לכם טכנולוגיה חדשנית שאפשר לקנות רק אצלי, בסכום מאוד מאוד יקר, שיכול לעזור לכם להבין את הרגשות שלכם בצורה עמוקה יותר, ובזה באמת להכיל את הרגשות האלה, באמת להכיל את הלחץ, להכיל את המתח, דרך זה שבאמת תבינו את המתח. תבינו מהו, על מה הוא יושב, ממה אתם לחוצים, ממה אתם מתוחים. קל להגיד אני מתוח בגלל המלחמה, כי התחילה המלחמה אז אני מתוח, או אני מתוח כי איק במשפחה שלי חולה, ברור, הוא חולה ואז אני מתוח. אבל זה עבודה כל כך שטחית. אני מציע לכם טכנולוגיה חדשנית שתעזור לכם להבין את המתח ואז לשחרר אותו, הוריד את הקולטה. יקרה מאוד, אפשר לקנות אותה רק אצלי. קף נהר, המצאה חדשנית בת עשרת אלפים שנה סך הכל, ביחס למוח שלנו, ביחס לקיום שלנו, ביחס לחיים שלנו, זה ככה, זה כל כך חדש. ואני מזמין אתכם, אם אתם במתח, תשאלו אני במתח. ותכתבו את כל הסיבות למתח. אני רוצה להגיד לכם שכשאני עבדתי, יש לי עוד דקה, אני יודע, כשאני עבדתי עם כמה אנשים בכפרה שהם מאוד מאוד לחוצים ונתתי להם את התרגיל הזה, פתאום אנשים כתבו דברים כמו, אני לחוץ מהיום שבו הילדים שלי ללכו לצבא. אני לחוץ מהמצב הכלכלי שאני נמצא בו, למרות שאין לי בעיה כלכלית עדיין, זה מלחיץ אותי, כי כולם מדברים על זה שהם משבר כלכליים. אני לחוץ מאנשים בסביבה שלי שנפגעים, שקורה להם דברים. אני לחוץ מכל כך הרבה דברים. וכשאנחנו מפרשים... הגדילים את הלחץ שלנו לעומק, אנחנו מגדילים את המייחל שלנו, אנחנו מסוגלים להבין מה זה בכלל הלחץ הזה, לפרק אותו לגורמים ולקלוט מה יש שם בכלל. פתאום אני יכול לעשות דברים אם אני רוצה, פתאום אני יכול לתת למיינד שלי, לעבד את זה כפי שאני רוצה. פתאום אני יכול, אם אני צריך עזרה במשהו, לבקש עזרה בצורה שתניב תוצאה. אם אני בא לטעמי, טעמי את אוהבת אותי? לפחות קצת? תודה. אם אני בא לטעמי ואני אומר לטעמי, תקשיבי אני ממש לחוץ, אני צריך עזרה, היכולת של טעמי לעזור לי היא מוגבלת. היא יכולה להתחיל לשאול אותי שאלות, אם היא מאוד אינטליגנטית ואני מחשב שאינטליגנטית, כן? אז היא יכולה לשאול אותי שאלות ולנסות לעזור לי להבין. אבל היכולת עזרה שלה היא מוגבלת. אם מצד שני, אני אומר לה, טעמי יש לי לחץ בגלל הנושא הזה והזה והזה והזה, מצד שני אני צריך עזרה, פתאום היא יכולה לעזור לי להרבה יותר. חברים יקרים, אני אוהב אתכם מלא, נגמר לנו הזמן, אני לא רוצה לחוג. אני מקווה שתשתמשו בהמצאה הטכנולוגית החדישה הזאת, אני מקווה שתרכיבו אותה במכל שלכם דרך הדיסקון קיח יצוני הזה למוח שירכיב את החלק היחיד של הפוק במוח שלכם, כי כל שאר המוח שלכם פשוט אמייזינג ומדהים. אני אוהב אתכם מלא, תודה רבה ליואב, תודה רבה לאופר על ההזמנה, תודה רבה. תודה רבה למעשה למאה אנשים שהיו קיימים כאן. ואני אגיד שראיתי שיש שאלות בצ'ט, רציתי לסגור את זה, אם יש לכם עוד שאלות אליי, בואו לאינסטגרם, שלחו לי הודעות בכיף, אני עונה לכולם, עונה להכל. פשוט רציתי כאילו לעשות את זה. היה ממש מכונן ואיך זה לפתוח את הבוקר איתך זה פשוט נרגד מתואפות. וקיבלנו את הכלי הנהדר הזה של הדף נייר, איפה אפשר עכשיו על זה? זה פשוט מעולה, ובאמת אנחנו עסוקים כל הזמן בלמצוא את הטכנולוגיה הבית, מה שיעזור לנו את ה... וכשהדבר ניצר מה שלידינו ופשוט לתת לזה, לשחרר ולכתוב, ולכתוב ולעשות סדר ואז כבר הדברים מסתדרים, מדהים, מדהים. לא אתם תשחררו אותי באינסטגרמה עשית אחרי המישור. עכשיו אבל רגע, שנייה לפני שאתה עולה, וממש יש לנו דקה לפני שירה, אנחנו פה כבר כרגע 120 חברים, אני ממש ממש שמח, ושוב רוצה להגיד שכל זה לא היה קורה בגלל ובשם ארדון המרצים, שאתה ודיקירן מנהלים אותו, זה דבר מדהים. אני חושב שמי שפה... תודה רבה, תודה רבה, כל השמיכה בכן. באמת ככה, לקבל איזה במה ולקבל דחיפה ממש בעיטה בתחת, חזקה, זה המקום חברים, זה מה שקרה לי וליואב, זה ממש בעיטה בעיטה, חברים. לא אתם אז אינסטגרם זה וואטסאפ. תודה גל. תודה רבה. תודה רבה. ועכשיו אנחנו ככה לפני הרצאה הבאה, יש לנו... כן אבל בוא ככה קצת נזיז את הגוף טיפה, לא טיפה. כן בואו נפתח וזה באמת כן. לשחרר ולשחרר, להוריד את המיטה.