פרק 15: כסף ולחיות את החיים שאני רוצה (עם שי סגל)

שלום חברים, ברוכים הבאים לתכל'ס, פודקאסט התפתחות אישית בלי קלישאות. קוראים לי גל צחייק ואני כאן כדי לתת לכם כלים אמיתיים להצלחה בחיים, בלי חרטה, בלי תיאוריות ובלי שטויות. הדברים שבאמת עובדים, דברים פרקטיים. והיום אני עם שי סגל, שהוא מומחה לשיווק דיגיטלי ומכשיר אנשים בתחום הזה כדי להפוך להיות אנשים מקצוע טובים יותר. שי מה שלומך? שלום שלום, אני מעולה, חטא, תודה על האירוח. אני מרגיש מעולה ואני ממש שמח שאתה כאן איתי. ולפני שאולי נדבר קצת על שיווק ועל איך אולי כל אחד בעולם צריך ללמוד שיווק, גם אם הוא לא מתכוון להיות איש שיווק או בעל עסק. עוד תחום שבעבר אולי עסקת בו יותר ואתה מאוד ידוע בו ואני מתופס ממך בהקשר הזה, זה כל הנושא הזה של איך לחיות חיים של חופש ואת החיים שאתה באמת רוצה. גם יש לך איזה ספר. נכון, לספר קוראים החיים שתמיד רצית, אז זה בדיוק השורה התחתונה של הספר. אז בוא תספר לי טיפה על מה יש בספר, מה עם העקרונות האלה, מה לדעתך הדברים הכי חשובים שבאנדם צריך לקחת. מהמם, אז בוא נגיד כמה דברים ככה שתוך כדי בחצי דקה לא תכבר קופצים לי, כמו שאמרת זה פודקאסט של תכלס, אז אני מאמין מאוד גדול בתכלס בעצם, אני לא אוהב את הקלישאות, אם זה מה-NLP או מהתפתחות אישית, תחשוב טוב ויהיה טוב, תאמין, אני לא אוהב את הקלישאות, אני אוהב את התכלס, אני אוהב את הפרקטיקה שבן אדם קורא את הספר שלי או את הקורסים שלי או את התכנים שלי, אז הוא יודע מה צריך לעשות בסוף. זה לא פשוט תגדיר מטרות, אוקיי, איזה מטרות, איך להגדיר אותן, מה זה אומר להגדיר את המטרות, איזה מטרה אני צריך להגדיר, לאיזה מטרה אני צריך את המטרה הזאת בכלל, אז צריך פה את הפרקטיקה וזה מה שאני בעצם נותן בכלל בתכנים שאני מוציא והמון המון המון בספר, זה ספר שלוקח את כל עולם ההתפתחות האישית, התיאורטי והכללי של חזון ואמונות וערכים ושינוי דפוסי חשיבה ולוקח אותם לנוסחאות פרקטיות של איך משיגים את החיים שאתה באמת רוצה. אז זה מה שקיים בספר וזה המון תכנים שאני מוציא ואמרת לגבי חופש בחיים שאתה רוצה ולייפסטייל, אז בוא נתחיל רגע באיזה משהו קטן שאני תמיד ששואלים אותי לגבי לייפסטייל, אני אוהב תמיד להתחיל בדבר הזה של מה זה בכלל לייפסטייל, מבחינתי לייפסטייל זה לא לשבת עשר שניות ביום בים עם הלפטופ ולעשות מיליארד דולר בחודש וכל היום להיות בחופשות וכל היום רכבי אוקרה ודברים, מבחינתי לייפסטייל זה הדברים הקטנים, זה בא לי עכשיו ללכת באמצע שבוע, באמצע יום עבודה, מריאים טלפון לחבר, הולך לטפס עכשיו בטבע ואני אשכרה יכול לקום ולעשות את זה, זה לא עולה כסף, זה לא איזה משהו מיוחד חוץ מדלק זה לא עושה שום דבר, אבל אני מסוגל לעזוב כרגע את היום שלי, לצאת ולעשות את התחביב שבא לי עליו, זה מבחינתי הרבה יותר לייפסטייל מלסוע על פורו של חצי מיליון דולר. תקשיב, קודם כל אני ממש מתחבר לרעיון הזה ושוב שתינו אנשים שרווים כסף וכל טוב, אבל הנקודה הזאת היא נקודה מאוד מאוד מאוד חשובה לדעתי, שבסופו של דבר כל אחד מאיתנו צריך, אם נהפוך את זה עוד יותר תכלס, להגדיר לעצמו מהם הדברים שבאמת חשובים לו, מהם הדברים שיגרמו ללייפסטייל שלו, לסגנון חיים שלו, לאופן שבו הוא חי, להרגיש לו כאילו הם ממש ממש מדויקים וטובים לו, וכאילו הוא בסופו של דבר בחופש. מהם הנקודות חופש הפרטיות שלך? אתה דיברת על העניין הזה של לצאת לטפס באמצע היום. איך מגיעים מכלל המצב הזה? בוא נדבר על זה. איך לדעתך בן אדם, ואתה הכשרת אנשים בתחומים האלה הרבה ועדיין עושה את זה, איך בן אדם שכרגע הוא חי חיים במרכאות רגילים, אין דבר כזה חיים רגילים וכל אחד יש לחיים במבחנים שלו, אבל במרכאות רגילים, איך הוא יכול להכניס יותר מהחופש הזה ויותר מהבחירה הזאת לחיים שלו? אז קודם כל בוא נלך על האובייס כשאתה בעל עסק, כשאתה עצמאי, לא סתם קוראים לזה עצמאי, אז יש לך יותר עצמאות, יש לך יותר יכולת לבחור בחופש ובלי לתת דין וחשבון ובלי להיות בשעות עבודה ולדעת מה החופשות שלך ומה הימים שלך, הרבה יותר קל בעצם פשוט לקום ולעשות את הדברים שאתה אוהב. יחד עם זאת מצד שני בוא נגיד יש את הכלישה של הדבר הכי טוב שאתה עצמאי זה שאין לך בוס על הראש, הדבר הכי רע שאתה עצמאי זה שאין לך בוס על הראש, זה לא מדברים. כי כשאין לך בוס על הראש מאוד קל להיות רק בחופש ורק בלייפסטייל ורק בכיף ואז פתאום מגיע סוף החודש ואין לך כסף לסחר דירה ופתאום הלייפסטייל הזה והכיף שעשית הוא כבר לא מספיק. אז עוד פעם הדבר הכי הכי הכי חשוב בלייפסטייל זה האיזון. זה לא כל היום להיות בחופש כי אם אתה עכשיו תעשה לטיילנד, יום יומיים שבוע חודש רבעון אתה בטיילנד אוכל אננס בחול. בסוף נמאס לך ואתה לא רוצה את זה יותר. אתה צריך את האיזון הזה. אז חיים טובים. ואתי טובים, מאושרים ועם לייפסטייל מאוד מאוד גבוה, זה האיזון. עכשיו, זה לא שחייב להיות עצמאי. יש הרבה אנשים, למשל, הייתה לי בת זוג שיצאנו תקופה ביחד, שהיא עבדה בסטארט-אפ, היא הייתה מתכנתת בהייטק, ואתה אומר, מה מתכנתת בהייטק? זה הכי מהבוקר עד זה את הנשמה, אתה לא יוצא הביתה. אז לא, היא עבדה חצי משרה. למה? כי היא אמרה, מספיק לי לעשות את ה-13,000 שקל, אני לא צריכה את ה-30,000 שקל במתכנת משרה מלאה פלוס, ואני חי את החיים שלי, וטוב לי וכיף לי, ואני יכולה להכניס שם את כל הדברים שאני אוהבת ועושים לי טוב. וזה כמו שאמרת מקודם, זה הנקודות עוגן האלה של לעזוב שנייה את המרדף של בוא נעשה מיליון דולר בחודש, ובוא נעשה 100K ו1 מיליון, וכל המספרים והכותרות האלה, ובאמת להבין מה אתה רוצה בחיים האלה, מה עושה לך טוב, מה הנקודות עושר שלך, מה הנקודות עונג שלך, מה העוגנים האלה שאתה נהנה מהם, שעושים לך טוב, שאתה רוצה אותם. ודרך אגב, אם אנחנו עכשיו יושבים עם בן אדם ובאמת שואלים אותו את השאלות האלה, ברוב המוחלט של המקרים, זה לא דברים יקרים, זה לא דברים שעכשיו צריך לחסוך חצי שנה בשביליהם, זה לא איזה דברים סופר קיצוניים ומיוחדים, זה לצאת באמצע השבוע כמו שאמרנו לטפס, זה לצאת עם החברים לטיול קרבנים, זה משהו שלקוח שלי למשל אמר לי, ואמרתי לו אוקיי, כמה זה עולה? יו טיול קרבנים, עכשיו צריך עשרות אלפי שקלים. פתחנו גוגל, אנחנו מסתכלים פה על כמה אלפי שקלים בודדים, זה לא איזה משהו בשמיים, אבל ההבנה של מה הדברים האלה שבאמת אני רוצה שיעשו לי טוב, לשים אותם, להגן אותם, ואשכרה לעשות אותם, לשים אותם בקלנדר, לתכנן אותם, להשיג אותם, לא ברמת התיאוריה והחלום, באמת לשים אותם בקלנדר. וואו, תקשיב, היה לי ממש לפני כמה שבועות רעיון עם אישה מדהימה, פסיכית, קוראים לה ליאת שפר, יש פרק שלה בפודקאסט, אם לא שמעתם אתם מוזמנים, והיא באמת גם מאמנת המון שנים ומטפלת, והיא עבדה הרבה עם מנכלים ואנשים שבמרכאות כפולות מאוד מאוד מצליחים בתחום הקריירה, והיא אומרת שלהרבה, זה גם חוויה שלי מהקליניקה, שלהרבה אנשים יש בראש איזשהו מספר מאוד גבוה שהם צריכים להרוויח, בין עם שכירים ובין עם עצמאיים דרך אגב, כדי שיהיה להם איזשהו משהו, והרבה פעמים פשוט לא עושים את החשבון של מה הם באמת צריכים. אני ישבתי אפילו לפני כמה שבועות, אחת התלמידות שלי היא כאילו סוכנת נדלן, התחילה בתור מטווחת, והמשרד הטיווח שלה זה בבניין שאני גר בו, כאילו מתחת לבית, ואז נפגשנו ואומרנו טוב, ואני יושבת על הפגישה בשביל הכיף, ושואלת אותה מה המטרות שלך, ואומרה כאילו 120 אלף שקל בחודש, אמרתי לה יופי מגניב אחלה, כאילו אפשר לעשות 120 אלף שקל בחודש, אחלה סבבה, בשביל מה? ואז היא אומרת לי בשביל שאני ארגיש שאני גם תורמת לכלכלת הבית, ואני כזה אוקיי, וב20 אלף את לא תורמת לכלכלת הבית? תורמת, אוקיי, אז מה את עושה עם עוד 100 אלף האלה מעל ה-20? ואז היא אמרה לא יודעת, אני משקיעה בנדלן, אמרתי לה אוקיי, אז את קונה דירה כל שנה, כאילו מה את רוצה להשיג בזה? לאן את רוצה להגיע וכן הלאה, ובאמת אנחנו ישר רואים, ברגע שמנהל מבין את המשמעות של המספרים, אנחנו ישר רואים לפחות איזושהי הנחת רווחה, איזשהו רוגע כזה שנמצא כאן המוח. ממש, אני אתן לך איזה סיפור ששמעתי פעם מחברה, בתקופה שהייתי בשיא הטירפת שלי של לעשות כמה שיותר כסף, כמו שאתה אומר שעוד לא הבנתי את הדבר הקטן הזה, שזה אחד הדברים שעשה לי את השיפט הכי הכי גדול. אז היא טיילה בהודו והיא קנתה פנטם קטן, הדבר הזה כזה מנגנים עליו כזה מגניב עם הידיים, נותנים לו כזה שפפות עם הידיים וזה עושה צלילים מדהימים, אז היא קנתה אותו בכלום כסף יחסית, בארץ הוא עולה כזה אלף, היא קנתה אותו באיזה 400 שקל. עכשיו בהודו 400 שקל זה סכום לא נתפס, זה כמות אדירה של כסף. אז היא סיפרה לי שהיא הלכה, קנתה והבן אדם הביא לו את הפנטם, לקח את הכסף ומול הפרצוף שלה בלי להתבייש, סגר את הבסטה, הלך הביתה. ואני כאילו בתפיסה הראשונית שלי אומר בוא נעמוד דפוק, עשית פה 400 שקל, תפור עוד, אתה כבר בשיא שלך, תמשיך. לקח לי איזה רגע להבין, הוא כרגע עשה מזכורת של חודשיים. סגור את העסק, לך תהנה מהחיים, לך למשפחה שלך, כאילו למה צריך להמשיך לרדוף אחרי עוד? השגת הרבה יותר ממה שהתכוונת כרגע, תחגוג את זה, תהנה. יש בזה, יש בזה, וואו, אוקיי, יש בזה. אז הדבר הראשון שאני עושה, אני עכשיו בן אדם, אין דבר כזה בן אדם רגיל, אבל אני עכשיו בן אדם רגיל ואני עכשיו שומע את שי וגל ואני אומר לעצמי אוקיי, אז אני עכשיו מתחיל לעשות חשבון ושואל את עצמי מה אני באמת רוצה כדי לחיות חיים מאושרים? מה אני באמת באמת צריך? בספר החדש שלי דרך אגב יש פרק קטן שאני מספר על, יש פה סיפור כזה על זה שאני וחבר באותה תקופה פריקים מטורפים של MMA. שוכרים, אז קודם כל כל יום שתי אימונים, וכל יום אחרי האימון היינו הולכים לשבת... כל יום שתי אימונים, וואו. כל יום שתי אימונים. לקח לי רגע לעכל. כל יום שתי אימונים, מראשרן עד חמישי, שישי אימון בוקר, שבת מנוחה. היינו יושבים בפארק, איפה שאנחנו גרים, וקונים בקבוק של מיץ תפוזים, אונסטי. ואני זוכר שחישבנו כמה כסף צריך כדי להיות מאושר. ובתור ילדים, כמי מ-16, ואמרנו 500 שקל. למה? כי אתה צריך לשלם 250 שקל למורה לקראטה, כאילו ל-MMA, ועוד 10 שקל ביום לבקבוק של מיץ תפוזים. אוקיי? אני לא אשכח את זה בחיים. אז היום גנים לילדים וחיתולים, וזה כאילו קצת יותר. אבל באמת הסוויט ספוט הזה הוא לא נשאר מאוד רחוק. אז קודם כל נרגעתי, הבנתי שאני לא צריך כזה הרבה כסף. מה השלב הבא? לפני שנגיד מה השלב הבא, אני אתן לך עוד איזה... פתאום הקפצת לי איזה הרצאה בטד מאוד מעניינת ששמעתי, שחקרו, ממש חקרו במשך איזה עשור, את הנושא של כסף. יש את האמירה שאומרת, כסף לא יעשה אותך מאושר, מצד שני יש את האמירה שאומרת, אם יש לך יותר כסף תהיה יותר מאושר. אז עובדתית מוכח באיזה 99.9% מהמקרים, יותר כסף שווה בן אדם יותר מאושר. אלא מה? עד גבול מסוים. עד הסוויט ספוט הזה שאנחנו מדברים עליו. בן אדם שצריך 15 אלף שקל בחודש בשביל כל ההוצאות, שיהיה לו מספיק וקצת לחסוך בצד, אז אם הוא עושה 10 או 15, 15 הוא יהיה יותר מאושר. אבל בין 15 ל-50, שזה כאילו פי שלוש, שזה מטורף, אין באמת הבדל באושר שלו. זה ממש ממש חזק, זה באמת ממש מדהים. אוקיי, אז אני הבנתי שאני רוצה מספר מסוים. מה הדברים הבאים שאולי כדאי לעשות? אוקיי, אז השאלה היא אם אנחנו הולכים לאיך להגדיל את ההכנסה, שזה כיוון אחד, או איך להגדיל את הסיפוק, שזה כיוון שני. מה יותר מעניין אותך? וואו, תשמע, אני אוהב מזמות ואני אוהב עסקים, אז כאילו בוא נדבר על זה, בטח. יאללה, זה נזרם איתך. מדהים. איך בן אדם שפוי, לא מפגר כמוני וכמוך, יכול להגדיל את ההכנסה שלו? אז קודם כל צריך להבין שבאמת כל אחד יכול להגדיל את ההכנסה, יש אינסוף דרכים, וזה לא רק אומר עכשיו לעבוד בעוד משרה ולהיות מלצר או איזה משהו כזה. יש באמת המון המון דרכים, ואני אתן לך דוגמה, עד לפני ארבע שנים אני קידמתי מאוד מאוד מאוד חזק קורס שנקרא Affiliate Masters, שיווק שותפים, ששם המסר המרכזי שאמרתי זה לא בוא תהיה מיליונר ובוא תתאשר. תמשיך בעבודה שלך, בוא לקורס שלי תעבוד שעה, שעתיים ביום ותעשה עוד אלפיים, שלושת אלפים שקל רווח בחודש, והנה כבר קפצת מהעשרת אלפים שקל לשלושת אלף שקל, שזה בהחלט מגדיל לך את מדד העושר ואת הסיפוק שלך ואת רמת החיים ואת האיכות שלך. אז יש דברים שאפשר לעשות להכנסה נוספת. הדבר הראשון לדעתי שמאוד מאוד מאוד חשוב להבין זה לא לקוות ולא לצפות ולבנות עכשיו על מיליונים. רוב האנשים שבאים להדרכות כאלה אם זה אפיליאט או שופיפיי או אי-ביי או כל דבר של יזמות והזדמנויות עסקיות מה שנקרא ביזנס אפורטוניטי, ביזופ אז הם מצפים שתוך חצי שנה הם יעזבו את העבודה ויהיו מיליונרים ויראו לבוס שלהם, אה יואו אפס תראה כמה כסף אני עושה, אה בהלכו למורה בכתגימן את לא האמנת בי תראה כמה כסף אני עושה. אז זה לא עובד ככה. המטרה של מי שמוכר את השיטות האלה זה שנחשוב שזה עובד ככה כי זה מה שמייצר להם את הכסף אבל צריך באמת להבין שיש פה תהליך. וכמו שאמרנו מקודם שוב אנחנו רוצים להוריד פה את הציפיות מהמיליונים והטריליונים והדברים, אם אתם עושים עוד אלף, אלף חמש מאות, אלפיים שקל מהצד זה מדהים. עכשיו אני אתן לכם כיוון למה שמאוד מאוד פרקטי יש לי חברה טובה שגרה גם כן בחריש, אני גר בחריש עיר האורות והקסמים זה משהו מטורף פה יש לנו אפילו מים זורמים בשנה האחרונה היא מתעסקת בהוראה של ילדים והיא זמרת מדהימה באמת באמת מדהימה אז היא עובדת בצהרון וגנים ועובדת עם ילדים ועכשיו באמת דיברתי איתה בחודש האחרון ואמרתי לה למה את לא מלמדת פיתוח קול? זאת אומרת שמע אני לא איזה מורה סופר מקצועית הקשבת לעצמך? שמעת את עצמך? אני עזוב שנייה פיתוח קול שאני עכשיו רוצה ללמוד תזונה וספורט אני מעדיף ללמוד מבן אדם עם ריבועים בבטן שנראה כזה אני רוצה מאשר בן אדם שאני יודע שחמש עשרה שנה למד ברמה המקצועית והיה בכל מיני... כן ויש הרבה כמוך שמעדיפים את זה הרבה אני חושב אפילו יש גם לזה וגם לזה זאת הנקודה שיש מקום לכולם אז אמרתי לה את שרה מדהים אנשים ירצו ללמוד לשיר כמוך פשוט תפרסמי את זה את נהנית מללמד פיתוח קול? ברור זה מדהים זה נהדר זה קסום אני כל כך אוהב את זה איזה יופי בצהרון את עושה 40-43 שקל לשעה פיתוח קול אם תיקחי 100 שקל לשעה תחשבי אזולה באזור, כאילו ברמה קיצונית. אז תראה איזה יופי מדבר שהיא אוהבת, בלי איזו השקעה מיוחדת, בזמן הפנוי שלה, בבית שלה, והיא עוד נהנית מזה, היא מספיק שהיא עושה ארבעה שיעורים בשבוע, אנחנו מדברים פה על 400 שקל, זה עוד 1600 שקל בחודש. וזה נקודה שאנחנו שהרבה אנשים לא קולטים, רגע שנייה, וזה נקודה שאנחנו שהרבה אנשים לא קולטים, יש לי חבר שהוא מהתחום של הביטוח דווקא, לא משנה, הוא סוכן ביטוח, ויש בסוכני ביטוח, יש שתי סוגים של הכנסות, לא הרבה יודעים את זה, אחד זה כשהם מוכרים את הביטוח, הם מקבלים איזושהי עמלה מאוד מאוד יפה ככה ומכובדת, וככה זה, והסוג השני של ההכנסה שלהם זה נקרא נפריים, זה כאילו הם מקבלים איזשהו אחוז קטן מאוד מהפוליסה, כל עוד הפוליסה חיה, זאת אומרת אם עשיתם ביטוח חיים אצל איזשהו סוכן ביטוח לפני חמש שנים ולא שיניתם את זה, כנראה שעד היום הוא מקבל על זה כסף, אז הדבר הזה הוא כאילו מאוד מאוד מאוד עוצמתי, והוא כאילו מאוד לא מעריך אותו, אותו חבר, לא העריך אותו, ואז אמרתי לו לפני כמה שנים שזה עדיין סכום קטן, אז אמרתי לו תקשיב אם זה 4000 שקל, בסך הכל, אתה מדבר על 1600 שקל או 2000 שקל, נכון, האם אתה מבין שההכנסה של עוד 2000 שקל זה כמה ש-4000 שקל נגיד, זה ההכנסה שהיית מקבל מדירה, כאילו אם היית קונה דירה עכשיו שעולה מיליון וחצי שקל או משהו כזה, והיית משכיר אותה החוצה כי זה דירה להשקעה, אז היית מקבל זכירות של 3000-4000 שקל, אנשים כאילו אם הייתה לי דירה הייתי כזה עשיר, כאילו כי הייתי מקבל עוד 3000 שקל מהזכירות, אבל כמו שאתה אומר, לעשות שורי פיתוח קול או לקחת ייעוץ על תחום שאתה מבין בו ולתת כמה שעות של ייעוץ וכן הלאה, הם כאילו לא מעריכים את זה, פתאום זה לא מרגיש להם הרבה כסף. שזה באמת קונספט, זה רק מוכיח כמה זה תלוי סיטואציה, כי כמו שאתה אומר, 4000 שקל רק מהפריימה של זה, זה כאילו זה מספר מטורף, 4000 שקל הכנסה פסיבית בחודש, צריך אשכרה לפחות מיליון וחצי, אם לא יותר, כדי להכניס כזה סכום נדלן. אבל בן אדם שיעשה 1500 שקל הכנסה פסיבית מנדלן, במירכאות פסיבית, כי עדיין תמיד יש לי תסקויות, ואני אוהב לקרוא לזה אגב השקעה חד מאמצית. עדיין משקיעת, עדיין פועל, זה לא שזה לגמרי פסיבי, סתם יש מאין. אז פתאום שזה מנדלן או שזה משוק ההון, בטח מדהים, איזה יופי, אבל שזה מאיזושהי הכנסה שאתה עושה או פיתוח קול או כל מיני דברים כאלה, מה זה? כולה 2000 שקל, זה כולה 3000 שקל. נכון, כי אנשים כאילו משווים את זה על המשכורת. אבל מה שהם פספסים זה שפה כל שעה שלהם אחד שווה הרבה יותר כסף, כי אם אני, כמו שאתה אומר, במקום שעה ב-30 שקל, שעה ב-100 שקל או ב-200 שקל, ודבר שני, וזה משהו שאני חושב שעבורך זה מאוד מאוד מובן מאליו, ואני חושב שעבור לפחות חלק מהמאזינים שלנו זה לא מובן מאליו, מה שזה יכול לתת להם מונערך, זה שכשאותה חברה של שי מתחילה לעשות שיעורי פיתוח קול, זה לא רק שהיא הוסיפה 1600 שקל בחודש, וזה לא רק שהיא הוסיפה עוד נקודת אור לחיים שלה כי כיף לה ונחמד לה וטוב לה והיא מפתחת את עצמה מקצועית, ויש לה יותר שליטה בחיים וכל הדברים המיידיים האלה, היא פותחת את עצמה להזדמנויות חדשות. לחלוטין. אם זה יהיה שנה, יש שיקוי גדול שפשוט לא יקרה עם זה כלום ויתעשה 1600 שקל וזהו. אבל אם היא ממשיכה עם זה כמה שנים, השיקוי שפתאום מישהו יגיד לה בואי תעבירי קורס בעיר שלי, מישהו יזמין אותה לעשות את זה בחברה שלו, מישהו יבקש ממנה איזה פרויקט או יעשה איתה איזשהו שיתוף פעולה, משהו שבמשך השנים פתאום יקרה ויצליח, סבירות מאוד מאוד גבוהה. כשאתה עושה משהו למשך שנים, אנשים שאתה עוזר להם בהדרגה יחזרו אליך. בהתחלה אולי קשה להביא את הלקוח הראשון, אבל פתאום שלוש שנים אחר כך להביא שבע לקוחות זה קל פשוט רק מהפה לאוזן. ואני חושב שזה משהו שאנשים לא תופסים אותו ולא כל כך מבינים אותו עד הסוף. גם לא מבינים וגם לא מעריכים ולא לוקחים את זה בתור משהו שהוא ביג דיל. כי מעבר לכסף, מעבר להנאה, מעבר לנקודת אור, מעבר לסיפוק, מעבר להתפתחות שלה כבן אדם וכעצמאית וכסחירה ומכל הזוויות, זה פשוט באמת פותח דלתות. ואני חושב שרוב הדברים היותר מצליחים ומרשימים שעשיתי בחיים שלי ואנשים שהגעתי אליהם זה פשוט מהדברים האחרים שעשיתי. אני אתן לך דוגמה קלאסית. לפני שנה דורון גושן הריח אותי לכנס דיגיטלי. הייתי אחד המרצים, היה זה 24 מרצים, אני הייתי אחד מהם. אתה אומר בסדר, נו, קרול להעביר איזה הרצאה. העברתי הרצאה. פנו אליי מאיזה מכללה שרוצים שאני אעשה אצלהם קורס שיווק. פנו אליי שלוש לקוחות שונים שאמרו תקשיב שמעתי את ההרצאה, אני רוצה להתייעץ איתך, אני רוצה שתעשה לי ליווי. זה פשוט פותח דלתות. ואנשים מסתכלים רק על הכן ועכשיו. כבר לתשעה קיבלתי מאה שקל, אבל זה לא רק כאן ועכשיו. יש לזה, זה כמו שזורקים אבן למים, ויש פתאום את הטבעות והעיגולים האלה שזה גדל וגדל וגדל וגדל, וכמו שאתה אומר, ככל ששמים את זה ליותר זמן, זה גדל יותר. ויש עוד נקודה שאנשים לא לוקחים בחשבון, שפתאום היא לא שרק את המשכורת שלה, היא גם עושה כולה 1,600 שקל, זה לא הרבה כסף, זה כולה במרכאות, כי זה כן המון, זה כולה 1,600 שקל, אבל פתאום זה נותן לו יותר ביטחון עצמי. פתאום היא גם, הערך העצמי שלו, כי היא מוכרת את זה לבד, היא מכניסה יותר כסף. אם עכשיו היא תלך ותבקש שעלהה, יהיה לה הרבה יותר קל, כי וואלה, יש לה עוד מקום הכנסה, יש לה הרבה יותר ביטחון. אם היא הולכת לבקש מקום אחר לעבוד בו, היא אומרת, יש לי ניסיון גם בהוראה, יש לי ניסיון גם בפיתוח קול, יש לי ניסיון גם בזה. יש כל כך הרבה רווח שולי שאנחנו לא לוקחים בחשבון, שצריך להתייחס אליו, כי הוא כל כך משמעותי. ממש ממש ככה. אני חושב שאתה יודע, הרבה אנשים שואלים אותי, במהלך השנים, גם בדוגמה שלך על שיווק שותפים, אבל בעיקר על דברים אחרים, כמו לפתוח הכחזנות באמזון או אי-ביי או שופיפיי, או על שיווק רישתי נגיד, או כל מיני דברים כאלה. ואני חושב שלמרות ש99% מהאנשים שעושים את הדברים האלה לא מצליחים לייצר מזה רווח משמעותי, או לא מצליחים להתמינן בזה, או וואטאבר וואטאבר וואטאבר וואטאבר, אני עדיין הרבה מאוד פעמים חושב שזה כן דבר טוב. למה? כי ביחס לעסקים אחרים, זה עסקים שאם אתה עושה אותם ונכשר, אתה מפסיד קצת. כאילו גם השיווק רישתי הם מאוד אגרסיביים, אז הם לוקחים לך 20 אלף שקל או משהו כזה. ואז אתה עושה קצת מאמצים, קצת מעצבן אנשים בסביבה שלך, ומפסיד עוד 5,000, והפסדת 25,000 שקל, וזה ביחס לעסקים אמיתיים זה ממש מעט, זה דבר ראשון. בדיוק, בדיוק, בדיוק. וזה כן מתחיל לפתוח לך את המיינדסט כמו שאתה אומר. מתחיל לפתוח לי את המיינדסט, זה כמו חניית ביניים בין מיינדסט של בן אדם, של אני רגיל להגיע למקום, לקבל תנאים מהמעסיק, לעבוד, לקבל מזכורת, לעבוד, לקבל מזכורת, אני פותח את הראש לחצי עצמאי, זה סוג של חצי עצמאי כזה. גם סוכני ביטוח הם סוג של חצי עצמאים. ואז הנקסט סטפ, השלב הבא, עבור מי שזה מתאים לו. חלק מהאנשים יגידו, רגע, זה לא מתאים לי בכלל, אני לא רוצה את זה, אני צריך למצוא עבודה כסחיר, וזה הדבר שהוא יותר נכון ומתאים לי, ואז אולי פתרון כמו החברה שלך שעבר, שתהיה ממש חמוד חמוד, אני זוכר אותה, לעבוד בחצי משרה, או למצוא את העבודה שמתאימה לי, או למצוא את העבודה עם המסגרת שנכונה לי, ולא לבחור עבודה רק על בסיס שכר, אלא על בסיס עוד פרמטרים, ואולי חלק יגלו שוואלה, מתאים לי העצמאות הזאת, זה נכון לי, זה טוב לי, ויכולים לקחת את הנקסט סטפ בצורה הדרגתית יותר. אני אפילו אחזק את מה שאתה אומר, פעם, יש לי איזה קהילת פייסבוק שנקראת Marketing Master, שאנחנו מדברים שם על שיווק, ופעם היה איזה פוסט שמישהו התעצבן על שיווק רשתי, כי שיווק רשתי התחיל לקרוא לעצמו שיווק דיגיטלי, או שיווק שותפים, וכל מיני טריקים כאלה מלוכלכים, כדי לגרום לאנשים להגיד כן ולדבר איתך, והוא התלונן על כמה שזה שקרים, וכמה זה רמאויות, וכמה זה נוכלות, ואז אני עשיתי לייב, ואנשים יהיו בשוק ממה שאמרתי. אני אומר, בדיוק כמו שאתה אמרת עכשיו, אני חושב שבתור יזם או בעל עסק, או אדם שרוצה לבדוק אם העצמאות נכונה לו, אין דבר יותר טוב מלהיות שנה בשיווק רשתי. אני אשכרה ממליץ, לכו תהיו שנה בשיווק רשתי. זה כל כך מפתח, זה כל כך עובד על ההתמודדויות שלנו, ויציאה מאזור הנוחות, והמנטלי, זה נותן כל כך הרבה כלים, שאנחנו משתמשים בהם אחר כך גם כעצמאים וגם כסרים. ממש ככה, אני חושב שזה, וואו, יופי, יופי, הייתה לנו כבר שיחה מאוד משמעותית, חבר'ה, בואו נעשה את זה זיכמון ביניים כזה, תראו כמה דיברנו. קודם כל, אם אני רוצה חיים עם יותר חופש, אני קודם כל צריך להגדיר בכלל מה זה אומר חופש בשבילי, מה חשוב לי, מהם הדברים שאני רוצה להיות מסוגל לעשות, אני רוצה באמצע השבוע לעצור ליום טיפוס, אני רוצה באמצע השבוע ללכת עם חברים, אני רוצה ללכת לחופש בהודו לשבועיים, מה אני רוצה, מה זה מבחינתי חופש. דבר שני להבין, אם אנחנו מדברים על כסף, אז מבחינה כלכלית, כמה זה עולה בכלל? ולהוריד את המספרים הפיקטיביים שנכנסו לנו לראש לפעמים, לאיזשהו מספר יותר נורמלי של מה אני צריך. זה לא אומר שאני לא רוצה לשאוף להרוויח כמה שיותר, מה? המספר האמיתי. כן, המספר האמיתי. עכשיו, זה לא אומר שאני לא רוצה לשאוף להרוויח כמה שיותר, או שאם יציעו לי יותר כסף, אני אגיד, No, no, no, כסף זה דבר מסריח ומלוכלך. לא, כסף זה דבר טוב, אם מציעים לכם אתם יכולים לקחת אותו, אבל השאלה היא באיזה מחיר, מתי כן ומתי לא? ואם אתם רוצים להתחיל לעשות צעדים פרקטיים, אז צעד ראשון זה להתחיל להגדיל את ההכנסות, שזה צעד מדהים. ונתת פה מלא ערך... איך אני יכול למצוא דרכים בחיים להגביל את ההכנסות? אני חושב שרוב האנשים בכלל לא מסתכלים על זה, הם חושבים שהם רוצים, הם חושבים על איך לחסוך יותר כסף, הם אפשר חושבים איך להוציא פחות, איך להצטמצם, ולא איך להרוויח יותר, וזה חשיבה מאוד נכונה, ווואלה, אני מאוד מתחבר לגישה שלך. אצלנו הרי במכללה מכשירים מאמנים, מטפלים, אנשים במקצוע הזה, אז הרבה פעמים הם מצפים שאני אגיד להם שהם צריכים לעזוב את העבודה שלהם כדי להיות מטפלים. עבור אנשים מסוימים זה נכון וזה עדיף וזה כדאי לעזוב את המקום עבודה ולפתוח את הקריירה מאפס כמאמנים, מטפלים, מרצים, מוטבר, אבל ברוב המקרים פשוט אין סיבה אמיתית לעשות את זה, אם אתה לא שונא את העבודה שלך או משהו כזה, אין סיבה, כי כשאתה בתחילת הדרך אין לך כל כך הרבה מה לעשות, להתחיל עם שלושה ארבעה מתאמנים, לא צריך לעזוב את העבודה בשביל זה, אפשר לעשות גם וגם, וככל שזה גדל ומתפתח ואתה רואה שאתה טוב בזה ואתה רואה שמגיעים יותר אנשים, אז אתה יכול, אם אתה רוצה, לרדת לחצי משרה או לוותר לגמרי, ואני חושב שהפתרונות ביןיים האלה זה משהו שהוא מאוד מדויק להרבה אנשים, ואתה הצעת מקודם משהו שאני אתפוס אותך עליו, אמרת, אוקיי, רגע גל, מה לדבר על איך להכניס יותר כסף או איך לייצר יותר לייפסטייל, אז בוא עכשיו נדבר על איך לייצר יותר לייפסטייל. אחלה, אז רק אני אוסיף שני דברים קטנים. יאללה, תן. לגבי לעזוב את העבודה, אני אוהב לתת לזה חלונות זמן של שלושה חודשים, זאת אומרת, הקליניקה החדשה שלך עכשיו רווחית והצלחת לייצב את עצמך על 4,000 שקל, מדהים, רד לחצי משרה, שלושה חודשים, אל תראה את זהו מחר, זהו אני מתפטר, בטח אם אני 4,000, מחר אני 10,000, שלושה חודשים. הצלחת באמת להגיע למצב שההכנסה שלך בקליניקה היא כמו ההכנסה כשכיר או אפילו קצת יותר, במשך שלושה חודשים יציבים, לא פעם אחת חד פעמית, יצא לך איזה אקסטרה הצלחה עם מלא הפניות וזהו יותר, זה לא קרה, שלושה חודשים רציפים, עכשיו תתפטר מהעבודה, שאתה יוצר באמת את היציבות הזאת לאורך זמן. חזק מאוד, ואמרת שיש שתי דברים, וזה דבר אחד, שלושה חודשים? הדבר השני, זה עוד דבר שאני מאוד מאוד מאוד ממליץ לאנשים בתחילת הדרך לעשות, או בכל שלב בדרך, חוץ משיווק רשתי, שזה גם אחלה דרך להכנסה נוספת, זה לעבוד כאיש מחירות. זה נותן כל כך הרבה כלים לעסק וכעצמאי ולכל דבר שאנחנו נעשה, לא רק למחירות, לזוגיות, לתקשורת בין אישית, לחברים, לכל דבר, לביטחון העצמי שלנו. אז זה גם משהו שנותן המון המון המון כלים, וגם אם אנחנו באמת משתפרים וטובים בו, זה תחום שהוא הכי קרוב ללהיות עצמאי כשאנחנו עדיין צריכים, כמו שאמרת, איש ביטוח. כן, גם עם העמלות וזה, כן. עשיתי ממש, כתבתי מאמר לפני כמה חודשים על חמש עבודות שאם אתה רוצה להיות יזם, אבל אתה רוצה כרגע להיות שכיר, כאילו אם בעתיד אתה חושב להיות יזם, אבל כרגע שכיר, חמש סוגים של עבודות שכדאי לך לעשות, באמת להיות איש מחירות זה אחד מהם ואיש שיווק זה שני, יש עוד שלוש. סבבה, כן, זה ממש ממש ממש ככה. אז שי, אוקיי, הבנתי שאני אולי יכול להכניס יותר כסף, אולי אני אפילו אעשה צעדים, איך אני יכול לשפר את ה... מה הם הדברים או צעדים פרקטיים שאני יכול לעשות כדי כבר להרגיש יותר חופשי ויותר טוב מבחינת הלייפסטייל שלי? מדהים. אז הדבר המרכזי זה באמת, כמו שהתחלנו כבר להגיד, את השינוי חשיבה לצורך העניין, מה, כול ה-3,000 שקל? רגע, נדלן של מיליון-מתיים מכניס ל-3,000 שקל, 3,000 שקל זה מלא כסף, זה אחלה לגמרי. אז לעשות פה את השינוי תפיסה הזה של הדברים הכיפים שאני אוהב לעשות. אז זרקנו מקודם את ההוגנים והדברים, אני מזמין אתכם באמת לעצור ולחשוב מהם הדברים שאתם אוהבים לעשות, שאתם נהנים מהם. לצורך הדוגמה, סתם לשבת עם חברים בבית פעם פעמיים בשבוע ולדבר על שטויות ולראות ביחד נטפליקס, זה אחד הדברים שעושים לי הכי הכי טוב. ואם עכשיו אני באיזה יום מגעיל ואין לי מצב רוח ואין לי אנרגיה, אז אני יכול עכשיו להגיד אני עצבני, אין לי אנרגיה, אין לי כוח לכלום ולשקב על הספה ולא לעשות שום דבר. ואני גם יכול לעשות את הדברים האלה שבאמת עושים לי טוב, כמו לשבת עם חברים ופשוט להיות איתם. אני אתן לכם אפילו איזה משהו שאני עושה מאחורי הקלעים שלא הרבה אנשים יודעים, אנשים שרואים את התוצרים העסקיים שלי אומרים, הבן אדם הזה בולדוזר עובד 25 שעות ביום. בפועל יש לי ימים שאני קם בלי אנרגיה, בלי מצב רוח ואני אשכרה מדי פעם, אני לא עושה את זה דיילי, אבל מדי פעם אני מרשה לעצמי לקחת סתם ככה, בלי התרעמי מראש, יום חופש ואז אני הולך לים או שאני הולך לטפס או שאני הולך לנגן על גיטרה או שאני סתם יושב עם חברים והדברים הקטנים האלה, שאגב כסכיר זה יותר קל כי יש לכם את הימי מחלה. אתה אשכרה אפשר להגדיר ימי מחלה, אמריקאים קוראים לזה Mental Day, הם לוקחים יום מחלה מהעבודה אבל זה למנטליות שלי, לעצמי, זה ממש מושג בארצות... אז הדברים הקטנים האלה של לקחת מנטלדי מדי פעם, באמת לדעת מה הדברים שעושים לי טוב, משפר את הלייפסטייל בצורה מטורפת. וואו, זה באמת נקודה ממש חזקה, ואני רוצה להגיד מעבר לזה, שאחד הדברים שבאמת יכולים לעשות פער מאוד גדול בהקשר הזה, זה להסתכל על עצמי בכנות ברמת הניהול זמן או אפקטיביות, ולהבין כמה שעות ביום אני זורק לפח. עכשיו בשביל שהתרגיל הזה יהיה אפקטיבי, אני מצאתי שמאוד יעיל להבטיח לעצמנו שאנחנו לא מתחייבים לשנות את זה. כי אם אני אומר לעצמי, אוקיי, אם אני זורק שעות לפח, זה מה שאני חייב לשנות את זה, אז אני נוטה להיות עיוור לשעות שאני זורק לפח, אבל אם אני מבין, אוקיי, אני לא צריך לשנות את זה, הכל בסדר, זה יישאר כמו שזה, אבל כמה שעות אני זורק לפח, אני חושב שאנשים יהיו בהלם מכמה שעות הם זורקים לפח ולא משתמשים בהן בצורה יעילה. אני סיפרתי לך ככה לפני שהתחלנו, שבזמן האחרון אני מעלה שתי פרקים של הפודקאסט בשבוע, לפעמים אפילו שלוש, ואתה כאילו היית וואו איזה יופי, וזה באמת מגניב, תחשוב שמעט אנשים עושים את זה, ומה זה? אתמול היה לי סמינר שהעברתי מהבוקר עד הערב, לא רציתי לעמוד בפרקים, כי לעמוד בפרקים זה לזרוק שעה וחצי לזבל, אז יצאתי מוקדם, הגעתי לאולם של הסמינר שעתיים לפני הזמן, בשעתיים האלה שישבתי, שתיתי קפה, דיברתי עם אשתי, שיחת בוקר, לקחה את הילדים לגנים וזה, והקלטתי שתי פרקים לפודקאסט. אז כאילו אנשים פשוט לא מסתכלים על זה ככה. אני זוכר שגם ההייטקיסטים למשל, כדוגמה של אנשים שעובדים הרבה מהמון שעות, כמה זמן הולך על פגישות, על ישיבות, על שיחות על ארכיטקטורה ופילוסופיה של קוד, על מיליון דברים ולא על השבת ולתכנת. ואני חושב שזה גם מה שקורה המון פעמים בעולם תוכן שלנו נגיד, שלי ושלך, שאנשים אומרים איך אפשר לעשות ככה הרבה סרטונים, כל כך הרבה מאמרים, כל כך הרבה פוסטים, ואני אומר אוקיי, אתה מעלה פוסט כל יום, כמה זמן לוקח לך לכתוב פוסט? נכון. חצי שעה. אתה עושה סרטון כל יום, כמה זמן לוקח לך לעשות סרטון? חצי שעה, שעה, אוקיי, זה שעה וחצי ביום. איפה עוד שש וחצי שעות שלך? אוקיי, ואני לא מדבר עכשיו על לעבוד שתים עשרה שעות ביום, כי אני לא מאמין בזה, אני הולך לבריכה עם הילדים אחרי הצהריים וכאלה, אז בהקשר של לייפסטייל שדיברנו, אבל להסתכל ולהגיד וואלה, מה אני עושה כל היום? והיום יש את הכלי המטורף הזה בטלפונים שלנו, אני חושב שזה גם באנדרואיד לי יש אייפון, אבל אני יודע שזה גם באנדרואיד, של בודק כמה זמן היית בכל אפליקציה כל יום. נכון. ויש לי מחשב, יש תוכנה שאני אוהב שנקראת Rescue Time, שבדיוק מה שאתה אומר, גם למחשב וגם לטלפון, בכל הפלטפורמות, גם אפל, גם לאנדרואיד. אז אני מסתכל על זה, ואני זוכר שהסתכלתי על זה, ואמרתי פאקינג שיט, גל אתה שעה וחצי ביום בוואטסאפ. אין צ'אנס כאילו, מה אתה דפוק כאילו? והורדתי את זה, ממש. או יש לכל הרשתות החברתיות, הייתה תקופה שהורדתי אותה מהטלפון לגמרי, כי פשוט הרציתי איך זה משפר לי את החיים, כן? ואז הבנתי שאני, אוקיי, אני צריך להעלות פוסטים, וזה לא נוח, אני צריך להגיב לאנשים שמגיבים לי וכאלה, אז זה לא יעיל כל כך פעם אחת כל המחשב. אז עשיתי לעצמי, כל הרשתות ביחד, טיק טוק, אינסטגרם, פייסבוק, יוטיוב, הכל ביחד, רבע שעה ביום, ואז האייפון כותב לי, עבר הרבע שעה שלך. אתה רוצה עוד או לא? עכשיו, אני לא אגיד שאני כל יום לא מגיע לרבע שעה, הרבה ימים אני מגיע לרבע שעה, והרבה ימים אני אומר לתזכיר עוד חמש דקות. אבל גם אם אני עושה סנוז במירכאות, והוא אומר לתזכיר עוד חמש דקות, אז אני עשרים דקות ביום בכל הרשתות, עשרים וחמש דקות. זה עדיין במודעות שלך, אתה עדיין רואה ושם לב לזה. וזה כל כך מעט ביחס לאיך אנשים אחרים חיים. אני סיפרתי לך ככה לפני שהתחלנו, שבזמן האחרון אני מעלה שתי פרקים של הפודקאסט בשבוע, לפעמים אפילו שלוש, ואתה כאילו היית וואו איזה יופי, וזה באמת מגניב, אתה חושב שמעט אנשים עושים את זה, ומה זה? אתמול היה לי סמינר שהעברתי מהבוקר עד הערב, לא רציתי לעמוד בפרקים, כי לעמוד בפרקים זה לזרוק שעה וחצי לזבל, אז יצאתי מוקדם, הגעתי לאולם של הסמינר שעתיים לפני הזמן, בשעתיים האלה שישבתי, שתיתי קפה, דיברתי עם אשתי, שיחת בוקר, לקחה את הילדים לגנים וזה, והקלטתי שתי פרקים לפודקאסט. אז אנשים פשוט לא מסתכלים על זה ככה, אני זוכר שגם ההייטקיסטים למשל, כדוגמה של אנשים שעובדים הרבה מהמון שעות, כמה זמן הולך על פגישות, על ישיבות, על שיחות על ארכיטקטורה ופילוסופיה של קוד, על מיליון דברים ולא על השבת ולתכנת. ואני חושב שזה גם מה שקורה המון פעמים בעולם תוכן שלנו נגיד, שלי ושלך, שאנשים אומרים איך אפשר לעשות ככה הרבה סרטונים, כל כך הרבה מאמרים, כל כך הרבה פוסטים, כל כך הרבה זה, ואני אומר אוקיי, אתה מעלה פוסט כל יום, כמה זמן לוקח לך לכתוב פוסט? נכון. חצי שעה. אתה עושה סרטון כל יום, כמה זמן לוקח לך לעשות סרטון? חצי שעה, שעה, אוקיי זה שעה וחצי ביום. איפה עוד שש וחצי שעות שלך? אוקיי, ואני לא מדבר עכשיו על לעבוד שתים עשרה שעות ביום, כי אני לא מאמין בזה, אני הולך לבריכה עם הילדים אחרי הצהריים וכאלה, אז בהקשר של לייפסטייל שדיברנו, אבל להסתכל ולהגיד וואלה, מה אני עושה כל היום? והיום יש את הכלי המטורף הזה בטלפונים שלנו, אני חושב שזה גם באנדרואיד לי יש אייפון, אבל אני יודע שזה גם באנדרואיד, של בודק כמה זמן היית בכל אפליקציה כל יום. נכון. ויש, למחשב יש תוכנה שאני אוהב שנקראת Rescue Time, שבדיוק מה שאתה אומר, גם למחשב וגם לטלפון, בכל הפלטפורמות, גם אפל גם לאנדרואיד. אז אני מסתכל על זה, ואני זוכר שהסתכלתי על זה, ואמרתי פאקינג שיט, גל אתה שעה וחצי ביום בוואטסאפ. אין צ'אנס כאילו, מה אתה דפוק כאילו? והורדתי את זה, ממש. או יש לכל הרשתות החברתיות, הייתה תקופה שהורדתי אותה מהטלפון לגמרי, כי פשוט הרציתי איך זה משפר לי את החיים, כן? ואז הבנתי שאני, אוקיי, אני צריך להעלות פוסטים, וזה לא נוח, אני צריך להגיב לאנשים שמגיבים לי וכאלה, אז זה לא יעיל כל כך פעם אחת כל המחשב. אז עשיתי לעצמי, כל הרשתות ביחד, טיק טוק, אינסטגרם, פייסבוק, יוטיוב, הכל ביחד, רבע שעה ביום, ואז האייפון כותב לי, עבר הרבע שעה שלך. אתה רוצה עוד או לא? עכשיו, אני לא אגיד שאני כל יום לא מגיע לרבע שעה, הרבה ימים אני מגיע לרבע שעה, והרבה ימים אני אומר לתזכיר עוד חמש דקות. אבל גם אם אני עושה סנוז במירכאות, והוא אומר לתזכיר עוד חמש דקות, אז אני עשרים דקות ביום בכל הרשתות, עשרים וחמש דקות. זה עדיין במודעות שלך, אתה עדיין רואה ושם לב לזה. וזה כל כך מעט ביחס לאיך אנשים אחרים חיים. מה שאני בא להגיד על זה בהקשר של שואלייפסטיין, זה שכאילו, יש לנו המון זמן והמון משאבים, גם בהקשר של כסף כמו שדיברת, וגם בהקשר של זמן כמו יורדת למיטה. ואני אמרתי לה למה את עושה את זה? למה את קמה לדבר מבאס? למה הדבר הראשון שאת עושה בבוקר זה אחד להיות בלחץ כי את מאחרת? כל יום מחדש להיות בלחץ כי את מאחרת? ודבר שני, את קמה לעבודה. למה לא לקום לכיף? אז אני ממש משתדל בבוקר לקום למדיטציה, לקום לקוס קפה ומשהו לאכול, לקום לנגן בגיטרה כמה דקות, לקום לגנן את המרפסת של את כל העציצים. זה כל כך קריטי. לקום לא ללחץ ולא ישר לעבודה, לקום למשהו שטוב לנו. עשר דקות. לא אומר עכשיו תקום בארבע לפניות בוקר ותהיו שלוש שעות עם עצמכם, לא צריך. עשר דקות ראשונות ביום בתור התחלה, לקום למשהו שעושה לכם טוב. אני מה זה נותן על זה זה, וזה משהו שאני לא הייתי מקפיד עליו פעם. ולתקופות כן, כאילו תקופות לא. ובשנתיים האחרונות הפתאבן שלי בא אליי, כאילו אתה יודע, הוא בא אליי למיטה, אומר לי בוקר טוב אבא, הגיע הזמן לקום, כאילו לא משנה, חמש וחצי, שש, שש וחצי בבוקר. ואז אני פשוט יושב איתו אמיתי שי, כל יום בין עשר דקות רבע שעה ראשונים של היום שלי, כמעט בלי יוצא מן הכלל, אולי פעמיים בחודש זה לא קורה, כל שאר היום כן. עשר דקות רבע שעה אני יושב ואני מתחבק איתו. כאילו העשר דקות רבע שעה האלה מזכירים לי כל כך הרבה, כל כך הרבה על מה באמת חשוב בחיים, עבורי לפחות, כל אחד כמובן בדברים שלו, על מה שבאמת חשוב לי בחיים שלי, על איך אני גם מדבר איתו, שהוא שואל אותי, שואל אותי למה, אבא למה אתה הולך לעבודה? שאלה טובה, שאלה טובה. למה אתה לא יכול, או למה אתה לא יכול להיות איתי יותר? ואני אומר לו, אני כן יכול, אני בוחר שלו. בשעות מסוימות או בימים מסוימים וכן הלאה. ואני חושב שבאמת מה שאתה אומר להתחיל את היום למשהו כיף, להתחיל את היום למשהו טוב, ובכלל אני אומר מי שעובד עדיין בעבודה שהוא פחות אוהב, או שיש לו ימים פשוט פחות טובים בעבודה. אני מאוד אוהב את העבודה שלי אבל עדיין יש לי ימים פחות טובים בעבודה, של כולם. זה לעשות הפסקות בין דבר לדבר. אני למשל דואג שכשאני חוזר מהעבודה, אני קלטתי במשך כמה שבועות שאני חוזר הביתה מהעבודה אם אני לחוץ, אז כל השעתיים שלוש שיש לי בערב עם הילדים ועם ליאל אשתי, כאילו מתחרבנות. ואני פשוט עושה מיקרו מדיטציה של חצי דקה, אני לוקח כמה נשימות לפני שאני פותח את הדלת של הבית, לא משנה כמה אני בלחץ להיכנס, אני אומר אוקיי, אם היה עוד רמזור אדום אחד אף אחד לא היה רוצה החוץי ואני לא הייתי מת, אז אני מדמיין שהיה עוד רמזור אחד אדום בדרך שזה עוד שלושים שניות, אני עוצר, אני נושם, אני אומר זה הבית שלי, איך אני רוצה שיהיה ליום הילדים, סיימתי את היום הזה, היום הזה מאחוריי, עבודה תהיה מחר וכאילו נכנס לזה ככה וזה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה אני אומרתי לו, עזוב, תישאר עסוק בעבודה שלך כסמנכל, תדאג שאת העבודה שלך בעסק החדש אתה תעשה בסופר אפקטיביות ואז שאתה תעזוב את העבודה שלך כסמנכל, יהיה לך גם עסק שעובד טוב וגם מיליון זמן פנוי ללייפסטל שלך ולדברים שאתה רוצה, כי אתה רגיל לעשות את הדברים בפחות זמן. אני חושב שמי שהטאט אוכלוסייה בישראל שהכי אומנים בזה זה נשים חרדיות, נשים חרדיות שהן מעצמאיות ובעלות עסקים וזה, הן פסיכוטיות, חברה הכתובה שלי היא חרדית אבל לא רק היא, אני מכיר המון, בגלל שיש להם שבע ילדים שצריכות לטפל במשפחה, בבית, הכל לבד, ולהיות עצמאיות ולהכניס הרבה כסף כי הן צריכות לפרנס את כל המשפחה והילדים שלהם, אז הרבה פעמים הן מגיעות לרמת אפקטיביות מטורפת ואתה אומר איך היא יכולה לעשות את זה בשלוש שעות ביום, כאילו לי זה היה לוקח 12 ואתה יכול ללמוד ממש את השיטות ואת הדרכים האלה. נראה לי אני צריך לעשות פרק איך לנהל זמן כמו חרדית. וואי וואי וואי, נהל את הזמן כמו אמא חרדיה, מעולה. יש פה באמת את התפיסה, לצורך העניין אני חושב שזה גם טיפ לכל מי שבעל עסק שמעסיק עובדים, אני חושב שמשרה מלאה לסכיר זה אחד המבזבזנים הגדולים ביותר שקיימים בעולם הזה. למה? כי תחשוב גם כעסק, גם כעצמאי, גם כסכיר זה לא משנה, תמיד יש לך את הזמן זהב שלך, את הזמן שאתה הכי אפקטיבי שקורה פעמיים, השעה וחצי הראשונות של היום והשעה וחצי האחרונות של היום. יש איזשהו מין חלון, כל מי שעובד 9 to 5 כזה, 9 עד 5, אז ב9 הוא בא, מתקתק עבודה, מראה הנה אני עובד, אני עושה עד איזה 10 וחצי, 11, 11 מתחיל להתארגן לקטע ארוחת צהריים, ארוחת צהריים חוזרים עייפים, אין לי כוח, אין לי זה, פתאום 4, יו שיט יש לי רק עוד שעה, פתאום בשעה אני מספיק מה שבחמש שעות לא עשיתי. אז אם אנחנו מצמצמים את כל הזמן הזה של העייפות ואין אנרגיה וטוב יש לי עוד מלא זמן עד סוף היום ואני באמת משאיר לעצמי את השלוש שעות, כמו שאת אומרת על האמא החרדיה, פתאום אני באמת אפקטיבי ברמה אחרת לגמרי. אתה ממש יכול לראות אנשים שעובדים חצי משרה, לרוב, חצי משרה חצי יום, לא חצי משרה רק יומיים אבל יום שלם, לרוב הם יהיו הרבה יותר אפקטיביים, ומי שעובד משרה מלאה של 9 עד 5, זה ממש קטע. חזק מאוד. אז זה דרך בשביל כל אלה מאיתנו שעדיין סחירים ורוצים להתחיל משהו, לעבוד במשרה וחצי או עבודה אחת שהיא פחות ועוד חצי משרה כאילו אחר כך נוספת מעבר לזה, שוב זה לא תמיד קל אבל הרבה פעמים זה אחלה דרך. ואגב, כל הדברים הקטנים האלה שאמרנו של לקום בבוקר למשהו שעושה לך טוב, אפילו תשען טוב יותר מזה, תחשוב אני עושה לך על השינה שאתה עוצם את העיניים ואומר מחר אני קם לבן שלי לעומת יום אני קם שנייה לפני העבודה אין לי כוח לזה, איך אתה הולך לישון אפילו? איך אתה נרדם ואיך אתה קם לדברים טובים ולהכניס את האורגנים של הדברים שעושים לך טוב והשינוי תפיסה של גם 1500 שקל זה המון כסף, כי אם זה היה נדלן זה הרבה אז גם פה זה הרבה וכל הדברים הקטנים האלה משנים את החיים ואת הסיפוק ואת העושר, ממש מדד העושר ב-א הרבה יותר לעומת קח מיליון שקל עכשיו לעובר ושווא שלך. וואו זה כל כך כל כך כל כך כל כך נכון. תקשיב שי, היה תענוג אדיר וענק לקחתי גם אני ממך כמה רעיונות ממש חדשים ומגניבים וטובים, אני בטוח שהמאזינים שלנו יעופו על הפרק הזה ואפו על זה מעכשיו אתם שומעים את זה. אז אם אני רוצה לעקוב אחריך, למצוא תכנים שלך, דברים נוספים, מה המלצות הכי רותחות שלך מעבר לספרים שמומלץ. אז קודם כל אנחנו מדברים על, יש לך מכילה בעצם שמלמדת אנשים ומכשירה אנשים בין היתר להיות מטפלים, אז יש לי פודקאסט מדהים שנקרא ממלאים את הקליניקה עם שי סגל, יש שם הפרקים שממש מסביר איך למלא את הקליניקה, איך לשווק, איך לפעול, איך לעשות, צפו, תהנו והכי פשוט תרשמו בפייסבוק או בגוגל שי סגל תגיעו לאתר שלי, תגיעו לעמוד העסקי שלי או לפייסבוק הפרטי שלי. פשוט תעקבו, יש שם את הטלפון שלי, אני לא מסתיר אותו, שלחו לי וואטסאפ, תקשרו, שלחו לי אימייל, אם מישהו רוצה להתייעץ או לשאול או לדבר, פשוט צרוי תקשר בשמחה. מעולה. חברים שי סגל הוא לא רק איש שיווק תותח ומלך, ובין אדם באמת שככל שאני מכיר אותך יותר, יותר כיף לי ואני יותר לומד על עוד רבדים ועוד זה, אז זה תענוג. אז יש את ההמלצה הרותחת שלי, לא ידעתי שיש לך את הפודקאסט הזה, אז זה אחלה המלצה. וזה הכל, אז חברים תודה רבה רבה לכם שהייתם איתנו, תודה רבה לך שי סגל. תודה על האירוח. ואנחנו נתראה בפרק הבא. גל צחייק. פסיכולוגיה ממגנטת, Success Bootcamp, בוטקאמפ, NLP, טופ טאלנט, סטוריטלינג, מיתוג אישי ממגנט, כיתות אומן, שפע, פסיכולוגיה דואלית, הסוף לנחמדות, מודל הספירלה, טרנספורמציה, ריבוי מקורות הכנסה, המצפן הפנימי, Brain Mastery, הצעה מחבקת, מיקרו-זהויות, יישור פנימי, עיקרון הקיטוב, צבא של איש אחד, סגירת הרצאות, מוזמנים, מכירה מול קהל.