פרק 99: איך למצוא את הדרך שלי בחיים? למצוא את התשוקה לבחור מקצוע וקריירה

היום יש לנו יותר אפשרויות מאי פעם לגבי מה יכולה להיות הדרך שלנו בחיים. איזה קריירה לבחור, איזה תחום עיסוק לבחור, מה לעשות עם החיים שלי. אם תמיד יכלנו בתיאוריה לעשות המון המון המון דברים, זה נדמה שבשנים האחרונות יותר ויותר מהדברים שבעבר היו יכולים להיחשב כאזויים, מסוכנים, לא יודע, חיים שהם מלאי פשרות, היום אנשים מצליחים באותם אפיקים לייצר קריירות מדהימות, להשפיע על המון אנשים. הרבה מזה זה בזכות האינטרנט והגישה המדהימה שיש לנו באמת לכל מקום בעולם. אני באופן אישי עוקב אחרי מורה לשחמט ביוטיוב, הוא אפילו לא גרנדמאסטר, הוא מצוין, אבל הוא לא אפילו כאילו בדרגה הגבוהה ביותר של המשחק, והבן אדם הזה במקצוע שבעבר מאמן שחמט, כן, זה היה נחשב מקצוע עזוי, כאילו לבחור בו, מאוד מאוד קשה להתפרנס, הצליח לייצר מצב שיש לו מיליוני עוקבים ברשתות, הוא מוכר קורסים דיגיטליים פשוטים ב-150 דולר או משהו כזה, לעשרות אם לא מאות אלפי אנשים, ויצר קריירה מדהימה שעושה חיים מאוד טובים להמון אנשים, השפעה חיובית להמון אנשים וגם הרבה כסף בשבילו ולמשפחה שלו. וזו רק דוגמה אחת, יש לי ככה מהקצה האחורי של הראש דוגמאות על אנשים שעושים המון המון המון דברים, החל מכל מיני סוגים של אומנות, יצירה, דרך תחביבים שאנשים הפכו ללא יודע, דברים אחרים. בקיצור, היום נדמה שאם בעבר היינו צריכים כדי לחיות חיים טובים ולא רק לחיות חיים של רק לעבוד מה שאנחנו אוהבים, היינו צריכים לבחור מבין נגיד רשימה מאוד מאוד מסוימת של מקצועות או דרכים או אפיקים כדי לבנות את הדבר הזה לעצמנו. היום זה נראה שיש לנו ברמה הפרקטית לפחות כל כך הרבה אפשרויות. כי בעצם אם עושים משהו טוב, אם עושים משהו עם תשוקה, אם מתעקשים, אפשר לעשות או להגיע להצלחה מדהימה כמעט בכל תחום, כמעט מכל דבר. זה לא אומר שכל הדברים האלה מתאימים לנו. ובפועל מה שקורה זה שהמון פעמים שפע הבחירה, שפע האפשרויות רק יוצר לנו חוויה גדולה יותר של בלבול. כי בעצם סוג של את הקריטריונים היבשים כמו רמת הכנסה או כמה קל או קשה למצוא עבודה או האם אני יכול להתקבל ללימודים האלה באוניברסיטה או לא שזה תנאים קשים כאלה, תנאים פרקטיים. אנחנו צריכים להחליף בסוג של קריטריונים רגשיים כמו מה אני באמת רוצה, מה מרגש אותי, מהם הדברים שאני אוכל להתמיד בהם לאורך זמן, מהם הדברים שיהיה לי כיף לעשות, מהם הדברים שאני אוכל להצטיין בהם לא רק כי זה החוזקות שלי, אלא גם כי באמת יש לי בזה מספיק עניין ואני לא אתייאש ויגיע לאיזושהי שחיקה מאוד מאוד מאוד מהר. אז בפרק של היום אנחנו הולכים לדבר על באמת איך למצוא את הקריטריונים האלה, איך להגיע למה שבאמת באמת מתאים לי ברמת התשוקה, ברמת החזון, שליחות יקרו לזה, ברמת הקריירה, ברמת העבודה, ברמת הוואטאבר, לא משנה איך תקריאו לזה, איך אני מקבל את ההחלטה הזאת, איך אני מוצא את הדברים האלה, אם אני מבולבל, אם אני מרגיש שיש הרבה מאוד אפשרויות ואני לא יודע מה נכון לי, אז באמת היום אנחנו נדבר על ממש דרכים פרקטיות איך לעשות את זה. אני פחות אדבר היום על כל מה שקשור לצד הפרקטי, כל מה שקשור למה יש, לאיזה דברים יש צורך בעולם ואיך לזהות האם הדבר הזה הוא, לא יודע, יכול להיות קריירה מצליחה או לא. והסיבה המרכזית לזה זה שוב, כמו שאמרתי בהתחלה, שאני חושב שהיום כמעט מכל דבר עם קצת יצירתיות אפשר לעשות קריירות מדהימות. אני מכיר אנשים שלא יודע, מפסלים מפלצות ומוכרים את זה באינטרנט, כאילו באמת אני מכיר פשוט כל כך הרבה אנשים, מתחביבים כל כך מוזרים, כאילו לא שגרתיים נגיד ככה, שעושים מזה כסף. וקריירה ועוזרים לאנשים, משפיעים על אנשים ועושים טוב בעולם. אז אני באמת חושב שהשאלה הזאת היא קצת אוטדייטד, היא קצת מיושנת, ואפשר טיפה להשאיר אותה מאחור. וגם אני לא הולך לדבר הרבה על האלמנט של למצוא את במה אני טוב, מה החוזקות שלי, מהם הדברים שאני באמת יכול להצליח בהם אל מול דברים שאני לעולם לא יהיה מוכשר בהם. ושוב, גם פה יש שתי סיבות. אחת, כי בשבוע הבא יעלה פרק על איך למצוא את החוזקות שלי, איך לגלות את החוזקות שלי, איך לדעת מה הן החוזקות שלי ואיך לפתח אותן. ואז אני משאיר את זה בעצם לפרק של שבוע הבא. ומעבר לזה, יש פה את העניין שאני באמת חושב שהיום יותר קל מאי פעם ללמוד מיומנויות חדשות. בין אם דרך יוטיוב, בין אם דרך פודקאסט, בין אם דרך דרכים אחרות, כל כך קל לפתח מיומנויות חדשות, וזו בעצם הסיבה. אז כמובן שבתכלס, בסופו של דבר, אני רוצה מקצוע או תחום שיש בו התכנות, כלומר שאנשים רוצים אותו, שאנשים מתעניינים בו, שאני אוכל דרכו לעזור לאנשים. דבר שני, אני רוצה משהו... מחובר לחוזקות שלי, שוב זה בפרק של שבוע הבא אז אם אתם עדיין לא עוקבים אחרי הפודקאסט בפלטפורמה שלנו נמצאים, אם זה יוטיוב, ספוטיפיי, וואטאבר, תשימו עוקב, סאבסקרייב, פולואו, וואטאבר, זה מאוד מאוד כדאי וגם כדאי לכם להצטרף לקבוצת הוואטסאפ, ויהיה קישור פה בתיאור, כדי לקבל את כל ההתראות ואת הכל אז בואו נדבר על איך פרקטית אנחנו יכולים ממש למצוא את הדרך שלנו אז קודם כל אני חושב שהדבר הכי חשוב, העיקרון הכי קריטי, הכי חשוב, הכי משמעותי בהקשר הזה, זה לשחרר את האחיזה שיש לנו מהרעיון שיהיה תשובה סופית בעצם רוב האנשים, אפשר להגיד ככה, שנמצאים עדיין היום בשנת 2024 או וואטאבר, מתי שאתם לא שומעים את זה, בתודעה של שנות השישים מה זה אומר מבחינתי בהקשר הזה תודעה של שנות השישים? זה אומר שבן אדם בגיל 18 בוחר את המקצוע שלו או 16 או וואטאבר, והוא הולך לעבוד במקצוע הזה במשך כל חייו לעשות בדיוק את אותו דבר עד שהוא יוצא לפנסיה דאי זה כאילו לאנשים מסוימים זה קורה, אבל לרוב המוחלט של האנשים זה פשוט לא קורה, זה לא איך שזה עובד, אנשים מחליפים יותר ויותר קריירות, יותר ויותר עבודות, ולכן המחשבה שאני צריך לבחור משהו שעכשיו אני הולך לעשות כל חיי, זו מחשבה מלחיצה, אבל זה גם לחץ מיותר, כי זה לחץ לא ריאלי, כי במציאות מה שיקרה שאנחנו נשנה את עצמנו, שאנחנו תקופה מסוימת נעשה דבר אחד, אחר כך נעשה דבר אחר, אני מאוד צעיר, אני בן 33 בשנת 2024, אני עוד מעט אהיה בן 34, אז אתם יכולים לחשב ככה אם בא לכם לדעת בעוד שנתיים שמעתם את זה בין כמה אני, וכבר הספקתי לעשות מספר דברים בחיי, הספקתי ללכת ללמוד בטכניון על נסעת תוכנה ולוותר על הדבר הזה להבין שזה לא מתאים לי, הספקתי ללכת לאוניברסיטת תל אביב וללמוד פסיכולוגיה ולפתוח חברה לשיווק באינטרנט, אחר כך הספקתי לעשות סדנאות והדרכות וקורסים של התפתחות אישית וכל מיני דברים בסגנון הזה, סדנאות שלמות על טראומות הייתי עושה במשך כמה שנים, ולאחר מכן פתחתי בית ספר, מכירת התוצאות, בית ספר לNLP, עשיתי את זה כמה שנים, ועכשיו אני בשנתיים האחרונות כבר מתעסק שוב דברים אחרים, אז מה שאני בא להגיד זה שלמרות שיש איזושהי תמה נגיד בחיים שלי שמובילה אותי, אתם אז אותי נגיד של התפתחות אישית וצמיחה אישית ולהיות עצמאי, אז יש דברים כאלה שהולכים איתי כל השנים האלה, אבל עדיין עשיתי המון שינויים ועדיין במשך תקופות שלמות בחיים האלה היה לי קשה להגדיר מי אני בדיוק, מה בדיוק אני עושה, אני זוכר שכשהבן שלי נכנס לגן היו שואלים אותי כזה בסבב הורים, כל אחד במה הוא עוסק, וכשהיו שואלים אותי במה אני עוסק אז הייתי אומר מורה, ואז שואלים אותי מה במערכת החינוך אז הייתי אומר לא, אז אומרים מה זאת אומרת אתה עצמאי, כן מה אתה מלמד, NLP, וזה מה שהייתי עושה עד שבן דוד שלי תפס אותי ואמר לי תקשיב גל אתה יודע שכשאתה אומר את זה אתה קצת משקר, וברור לי, הוא אמר לי ככה שברור לו שזה לא בקטע שאני רוצה לשקר, אלא בקטע של אולי צניעות או משהו כזה, אבל בתכלס אני לא מורה לNLP, אני הקמתי מכללה לNLP, אבל זה משהו שאנחנו כאילו קצת לא יודעים איך לאכול אותו או איך להסביר אותו, אז קודם כל לשחרר את האחזות מהרעיון של תשובה סופית, לשחרר את הרעיון שאני צריך עכשיו לקבל החלטה ל50 שנה, אני צריך לקבל החלטה לשנים הקרובות, לזמן הקרוב, לעכשיו, אני צריך לדעת מה כרגע בא לי לעשות, מה כרגע נכון לי לעשות, מה כרגע מתאים לי לעשות, וברגע שאני משחרר את הלחץ מלעשות איזו תשובה ענקית ועל זמנית שתשאר לתמיד, כבר הסטרס יורד, וכשהסטרס יורד הרבה יותר קל להיות קשוב לרצונות ולצרכים שלנו. תחשבו על זה ככה, הרבה מאוד פעמים כשאנחנו בלחץ ואנחנו בסטרס אנחנו מגיבים לסביבה שלנו ואנחנו פחות קשובים לרצונות שלנו, פחות קשובים לתשוקות שלנו, פחות קשובים לדברים האלה. אז קודם כל לשחרר את הסטרס מהתשובה. דבר שני, זה באמת במיוחד אם אתם צעירים, אבל אני מאמין שזה נכון לכל החיים שלנו, זה באופן קבוע לצבור חוויות חדשות. בן אדם שלא כל הזמן חווה חיים חדשים, חוויות חדשות סליחה, הוא נכנס לתוך איזשהו מסגרת שקשה לו להבין מה מתאים לו ומה נכון לו, כי הוא לא מכיר שום דבר אחר. כשהייתי בן 20 בערך, זה היה מאוד נהוג לשאול אנשים חדשים שאתה מכיר, אני לא יודע אם עדיין עושים את זה, מה אתה אוהב לעשות? זאת אומרת, אם אני עכשיו פוגש מישהו, אני חושב אותו, היי, שלום, מה קורה? נעים מאוד, מה שלומך? אני קוראים גל, לך קוראים יוסי, יופי. מה אתה עושה בחיים? זו שאלה ראשונה, אני מורה, יופי, אתה אדריכל, יופי, מה אתה אוהב לעשות בחיים? שאלה כזאת, זה היה מאוד מאוד מוכר. ובדרך כלל מה שהייתי שומע ששוב ושוב, אנשים היו אומרים, אני אוהב, לא יודע מה, לראות טלוויזיה, להיות עם חברים, לשמוע מוזיקה, דברים כאלה. ואני חושב שזה לא בגלל, או לטייל בחול, וזה לא בגלל שטיולים בחול, לשמוע מוזיקה, לראות טלוויזיה ולהיות עם חברים, זה בהכרח הדברים המרכזיים שאנשים אוהבים, אלא שהרבה מאוד אנשים לא נחשפים להרבה חוויות חדשות. הרבה מאוד אנשים עושים את אותה רוטינה, שברוטינה שלהם אולי יש טיול בחול פעמיים בשנה, אולי יש להיות עם חברים, הם אולי ישלישמו מוזיקה. אז זה מה שהם יודעים שהם אוהבים. יש להם פוטנציאלית עוד אהבות ענקיות, עוד תשוקות ענקיות שהם פשוט לעולם לא יגלו אותם כי הם לא התנסו. אני למשל לפני מספר שנים התנסיתי בללכת לטפס ודי אהבתי את זה. כאילו הלכתי לקר טיפוס והייתי די אהבתי את זה. אבל רק שהתנסיתי בללכת החוצה ולטפס בטבע על צוקים ענקיים, באמת התאהבתי בטיפוס. ולמרות שבתור ילד מאוד מאוד אהבתי את הים ואני עדיין מאוד מאוד אוהב את הים, והיה לי איזה חלום כזה ללמוד לצלול, כן? רק לפני שנתיים בערך עשיתי קורס צלילה או שלוש שנים עשיתי קורס צלילה, בסוף סוף חוויתי את זה וממש התאהבתי בזה. וממש השבוע, כן? אני לא יודע מתי זה ייצא ביחס למתי שהפרק מוקלט, אני הולך לשיעור גלישת גלים כדי לחוות משהו חדש. אז בין אם זה תחביבים חדשים, כן? בין אם זה לקחת תחביבים ישנים ולהשקיע בהם טיפה יותר, כן? לאחרונה טיפה יותר משחק שחמט נגיד, בגלל שזה הדוגמה של הבחור בתחילת הפרק. ואם אני כל פעם צובר חוויות חדשות, כל פעם מכיר אנשים חדשים, כל פעם מאפשר לעצמי לחוות דברים שלא חוויתי, לפחות פעם בחודש, לפחות פעם בחודשיים, לפחות פעם בחצי שנה. יש אנשים ששנים שלמות לא עושים שום דבר חדש. עוד פעם לאותה מסעדה, עוד פעם טיול לעיר גדולה כלשהי באירופה שבה עושים בדיוק את אותם דברים מוזיאונים, מסעדות, לא יודע, כנסייה גדולה או משהו כזה. פשוט חוזרים על עצמם ולא יוצאים מהאזור שלהם ואז הם לא יודעים מה הם באמת רוצים. הם לא מגלים את התשוקות שלהם, הם לא מוצאים את הדברים שהם באמת באמת באמת אוהבים לעשות. וזה חבל וזה בסה. אז ההמלצה הגדולה שלי שוב, במיוחד אלה שצעירים, בני 20 עכשיו, 21, 22, 23, יצאו מהצבא, או טבר, לא יודעים עדיין מה לעשות עם החיים, תתנסו במלא ניסיונות חדשים. אלה שכבר התנסו המון ויש להם המון ניסיון על הרבה דברים בגיל, לא יודע מה, 40, 50, 60, עדיין תוודאו שפעם בחודש, פעם בחודשיים, פעם בשבוע, לא משנה מה, כל אחד מה שמתאים לו, תעשו משהו שאף פעם לא עשיתם קודם. גם אם זה משהו קטן, גם אם זה משהו שטוטי, גם אם זה משהו פגר, אבל תעשו את זה. זה ידאג שהמוח שלכם יישאר חי, שהלב שלכם יישאר חי. חלק מהדברים לא תאהבו, יגידו, אה, לא בא לי על זה. אבל חלק מהדברים אתם תגלו פשוט אהבות ענקיות חדשות. אגב, הרבה פעמים אומרים שלאנשים מבוגרים יותר יש יותר ניסיון חיים. והאמת היא שזה ממש לא בהכרח נכון. יש חבר'ה צעירים שאני מכיר, בני 30, 40 או אפילו 20 וקצת, שפשוט עשו כל כך הרבה דברים שונים שהם צברו ניסיון חיים כל כך עשיר, ויש אנשים בני 50, 60 שפשוט הלכו כל יום לאותה עבודה, עשו את אותו תפקיד, ובעצם אולי הם עשו את אותו דבר שוב ושוב ושוב, אז אולי את הדבר הזה הם יודעים לעשות טוב, גם לא בטוח, אבל בעצם הניסיון החיים שלהם הוא מאוד מאוד דל, מאוד צר, מאוד מצומצם. אל תהיו כאלה. ואם אתם מרגישים שאתם קצת כאלה, תרחיבו את ההופקים שלכם. הכלי השלישי זה להבין את מה נמצא מאחורי הקלעים של הפאנד שלי. מה הכוונה? הרבה פעמים אנשים יודעים להגיד מה כיף להם, אבל הם לא יודעים איך להפוך את זה למקצוע. דוגמה פשוטה, אם ניקח את הדוגמה של השחמט, יש הרבה אנשים שיאהבו לשחק שחמט, אבל הם לא בהכרח יאהבו ללמד אנשים אחרים שחמט. הם יאהבו נגיד לנגן על גיטרה, אבל הם לא בהכרח יאהבו ללמד גיטרה. הם יאהבו לצייר, הם לא בהכרח יאהבו ללמד לצייר וכן הלאה. ובאמת בעבר זה היה דבר מאוד מאוד מאוד מאוד נפוץ, שבמקצועות אומנותיים כאלה ואחרים, אם אתם לא בטופ של הטופ, אם אתם לא באמת האומני על מקום ראשון שמצליחים להרוויח מזה כסף, אז באמת הדרך להתפרנס מזה היה ללמד. מכאן גם בספורט, אני לא יהיה שחקן כדורסל, אני אישית גם לא יהיה מאמן כדורסל, אבל אם יש ספורט מסוים שאני כזה די טוב בו אבל לא מספיק טוב בו, אז באמת הדרך המרכזית להרוויח לנו כסף זה באמת להעביר שיעורים וללמד. עכשיו שוב, אז יש את הפער הזה, קודם כל יש את הפער הזה. היום יש יותר מאי פעם דרכים נוספות לעשות את זה, זאת אומרת דרכים נוספות להרוויח כסף מהדברים האלה שזה לא רק ללמד, או לא ללמד בכלל. מי שקצת אוהב ללמד אבל לא רוצה ללמד כל הזמן, יש באמת האופציה כמו אותו מורה לשחמט שספרתי לכם עליו, לעשות קורסים דיגיטליים, הוא כל היום משחק שחמט באונליין, הוא מראה לאנשים איך הוא משחק, ואז אנשים אוהבים אותו וכשאנשים אוהבים אותו אז הם רוצים לקנות את הקורסים שלו, אז הוא לא צריך ללמד כל יום אנשים חדשים, את הקורסים שהם לימודיים הם מוקלטים, והוא פשוט מלמד את זה, אני יכול לחשוב על בדוגמה של הגלישה שאני עכשיו עושה שוב, אני לא יודע אם זה ריאלי או לא ריאלי לעשות קורס דיגיטלי על גלישה, אבל אולי לגולשים מתקדמים אפשר ללמד טכניקות מתקדמות, לא יודע, בקורס דיגיטלי, אין לי מושג, אני לא מבין בזה כלום, אבל אם אני עכשיו פשוט אלך לגלוש כל היום וידאג שיצלמו אותי, למשל ואני אלה את הסרטונים ליוטיוב או לאינסטגרם ואנשים יתלהבו מלראות איך אני גולש, אז הם יכולים לקנות קורס דיגיטלי שלי מלמד איך לגלוש, או אפילו קורס דיגיטלי שמישהו אחר מסביר איך אני גולש, ואז אני יכול להגיע למצב שבעצם השיווק שלי זה פשוט ללכת לים לגלוש, אני פשוט הולך לים. וזה השיווק שלי, ואת החלק של הלימוד או את החלק של המוצר, אני אפילו לא חייב לעשות בעצמי. שוב, יש הרבה אופציות יצירתיות. אבל מעבר לזה שיש הרבה אופציות יצירתיות חדשות, אם אני אנסה להבין את המאחורי הקלעים של הפאן שלי, אני אגלה דברים חדשים לגמרי. ואני אסביר. אם למשל אני אוהב לנגן על גיטרה, אוקיי? אז אני יכול להגיד, אוקיי, אני אוהב לנגן על גיטרה, אז אני אהיה מורה לגיטרה. אוקיי, תשובה בינונית. אני אוהב לנגן על גיטרה, אז אני אקליט קורס דיגיטלי על גיטרה, ואני פשוט אנגן על גיטרה ויעלה שירים ליוטיוב. כבר לדעתי, לרוב האנשים תשובה הרבה יותר טובה. מהסיבה שאני לא חייב ללמד כל הזמן שזה לא בהכרח מה שאני אוהב, ואני יכול באמת פשוט לנגן על גיטרה ולעשות את מה שאני כן אוהב. אבל גרסה עוד יותר גבוהה של המודעות הזאת, זה לשאול את מי רגע, למה אני אוהב לנגן על גיטרה? מה בגיטרה אני אוהב? ואז יכול להיות שיעלו לי דברים, שוב, כל בן אדם זה יהיה תשובות אחרות. יהיה בן אדם שיגיד, אני אוהב את זה שאני לבד, ואני עובד על הכלי הזה, ואני מרגיש כאילו שאני שולט בכלי. ויש איזו הרמוניה כזאת, איזה סטייט של פלואו. בן אדם אחר יגיד, אני אוהב להרגיש שאני על הגיטרה ואני יוצר משהו חדש, אני יוצר צלילים שלפני זה לא היו. אני אוהב את היצירה. בן אדם אחר יגיד, אני אוהב לנגן על גיטרה כי אני אוהב את התגובות מהאנשים, אני אוהב את החיוכים מהאנשים. עכשיו, לא משנה לאיזה מקצוע אני אקח את זה, אותו בן אדם אני יכול לשאול אותו, אוקיי, באיזה מקצועות אחרים, שלא קשורים לגיטרה, שלא קשורים לתחביב שלך, אתה לא חייב להפוך את התחביב שלך לעסק, אתה יכול לשמח אנשים. באיזה תחומים אחרים אתה יכול להיכנס למצב הזה של הפלואו? באיזה תחומים אחרים אתה יכול לוודא שיש לך יצירה? ואם אני אעבדע עבור אותו בן אדם שפשוט אוהב ליצור, שהוא יהיה לו מקצוע, שיהיה בו הרבה יצירה, כנראה שהוא מאוד מאוד ייהנה ממנו. אם הבן אדם שלו משמח אנשים, במקצוע שלו יהיה אפשרות לקבל פידבק כל הזמן של אנשים שהם שמחים מהעבודה שלו, אז יכול מאוד להיות שהוא מאוד מאוד אוהב את הקריירה הזאת. אז זה להבין מה נמצא מאחורי הקלעים של הפאן שלי. אם אני אוהב למשל להקשיב למוזיקה, אז השאלה היא למה? מה הרגש שהמוזיקה מאפשרת לי? אם אני אוהב סרטים, איזה סוג של סרטים אני אוהב? למה אני אוהב דווקא אותם? יש אנשים שאוהבים סרטים כי, לא יודע, כי סרטים דרמטיים כאלה, והם אוהבים להתחבר לדמויות והם אוהבים את הדרמה ואת התכחים, לא יודע, אז אולי אם הם ימצאו מקצוע שבו הם צריכים להקשיב לאנשים ולדעת את הסיפור החיים שלהם ולשאול אותם ולהתעניין בהם, כן, יש כל מיני מקצועות כאלה, זה יכול להיות סוגים מסוימים של מחירות, סוגים מסוימים של שיווק או פיתוח עסקי, אפשר לקחת את זה לכל מיני מקומות כמובן, אבל אנשים אחרים רואים סרטים כי חלק מהסרטים מהסדרות זה כמו חידה והם אוהבים לפתור חידות או לנסות לנחש מה יקרה בהמשך, ואז שוב, יש אולי קריירות שיכולות להשיג את זה. אז הכלי הראשון שדיברנו עליו זה לשחרר את היחסות מהרעיונות של תשובה סופית. הכלי השני היה לצבור חוויות חדשות כל הזמן והכלי השלישי היה להבין את המאחורי הקלעים של הפאן שלי. הדבר האחרון שאני בשנים האחרונות רק לומד להשתמש בו יותר ויותר, אם הייתם אומרים את זה לגל בין ה-20 וקצת, אז יכול להיות שהייתי סקפטי, יכול להיות שלא הייתי מתחבר לזה, יכול להיות שהייתי אומר שזה לא הגיוני או שזה לא מתאים לי או שזה הוכניקי, למרות שזה לא, וזה מה שאני קורא לו פשוט לדמיין ולהקשיב לגוף. מה הכוונה? אם עכשיו אני מתלבט לגבי, לא יודע מה, נגיד להיות, לעשות קריירה כרופא, בסדר? אז במקום לחשוב על לימודי הרפואה ולחשוב על הסטטוס של להיות רופא, אני רוצה שנייה ללכת לבית חולים ולראות מה העבודה של רופא עושה, אולי לבקש להתנדב שם, אולי לראות את החוויה באיזושהי צורה, אולי להתייעץ עם בן משפחה או חבר או קולגה או מישהו רחוק שאני מכיר שהוא רופא, ולשאול איך נראה היום שלו, מה קורה, מה הוא פועל, איזה פעולות הוא צריך לעשות, מה קשה, מה קל, מה כיף, מה לא כיף, ובמקום לקחת את ההצעה של הצד השני, פשוט לנסות לדמיין את עצמי עושה את הפעולות האלה, לדמיין את עצמי, לשבת, לעצום עיניים, לדמיין את עצמי עושה את הפעולות שאותו אדם באותו מקצוע צריך לעשות כל היום, ולשאול את עצמי איך הגוף שלי מרגיש, האם זה נעים לי, האם המחשבה הזאת, שאני אעשה את הפעולות האלה, עושה לי טוב, או שעושה לי לא טוב, אוקיי? אם אתם עכשיו יכולים, יש פה, כמובן אם אתם לא נוהגים או משהו כזה, לדמיין את עצמכם, עומדים על במה בפני קהל ומנגנים על גיטרה. עבור חלקכם זה תהיה תחושה, וואו, איזה יופי. כאילו, גם אם אתם לא יודעים לנגן על גיטרה, רק הקונספט, הרעיון שיש מוזיקה סביבכם, ואתם על הגיטרה, ואולי אנשים מתלהבים, וזה נותן לכם אנרגיה ממש טובה. אחרים יגידו, אוי ובוי, אני ממש לא רוצה את זה, זה כאילו עושה לי תחושה לא נעימה, זה מרגיש לי פדיחות, זה מרגיש לי לא מתאים לי, זה מרגיש לי לא נכון. אוקיי? אז אותו דבר, אם אני אחשוב על עצמי, שוב, עושה כל מיני דברים, פשוט לאסוף את המידע של איך היומיום של הבן אדם הזה נראה, לדמיין את עצמי עושה את זה, ופשוט להקשיב לגוף שלי להבין, האם לי זה יהיה מתאים, האם לי זה יהיה נעים, האם לי זה לא יהיה נעים. אגב, כמובן שהקריטריון הזה יכול להשתנות במהלך החיים, יכול להיות שהיום לדמיין את עצמי על במה מנגן על גיטרה לא יעשה לי טוב, and in the future, זה כן יעשה לי טוב. יכול להיות שהיום לדמיין את עצמי, לא יודע, לעשות זריקה למישהו, לא יעשה לי טוב. בעוד שש שנים זה כן יעשה לי טוב. לשבת מול המחשב ולכתוב או לערוך, כל דבר. אז זה משהו שהוא תהליך. וזה מתחבר באמת לנקודה הראשונה של שחרתי ההחזות מזה שתהיה תשובה סופית, איזשהו פתרון שישאר לנצח. אז זה כל הזמן לדמיין, כל הזמן להקשיב לגוף, כל הזמן לצבור חוויות חדשות, ולהבין את המאחורי הקלעים של מה שאני אוהב ומה שאני לא אוהב. חברים יקרים, אני מקווה שכל אחד ואחד מכם תמצאו את הדרך הנכונה לכם בחיים שלכם ותזכרו. ותזכרו, שבוע הבא עולה הפרק על איך לגלות את החוזקות שלי וכמובן בכל שבוע עולים פרקים ביום שני. וביום רביעי יש גם הרצאות חדשות ורעיונות, אז ממש ממש ממש כדאי לעקוב אחרי הפודקאסט וממש ללחוץ על הכישור שנמצא בתיאור ולהיכנס לקבוצת הוואטסאפ השקטה, כי שם יש גם כל מיני הודעות על סדנאות מיוחדות, על תכנים מסוימים שלא עולים ליוטיוב או לספוטיפיי, אז זה מאוד מאוד מאוד מאוד מומלץ ואני אפגוש אתכם בפרק הבא.