פרק 73: לחיות חיי עושר

שלום חברים וברוכים הבאים לתכלס פודקאסט התפתחות אישית בלי קלישאות. מטרת הפרק היום היא לתת לכם כלים פרקטיים ומעשיים, בלי קלישאות ובלי חארטות, שיעזרו לכם לחיות חיים של עושר בעין. עושר כלכלי אמיתי. אוקיי, יש פרקים אחרים שמדברים על איך להסתפק במועט ואיך להיות בהודעיה על מה שיש. ויש גם פרקים אחרים שמדברים על כל מיני תפיסות פסיכולוגיות שיכולים לעזור לכם, ופרקים אחרים שמדברים על איך להרוויח יותר כסף. אבל הפרק הזה מיועד לאלה מכם, בעיקר לאלה מכם שכבר מרוויחים לא מעט כסף. שכבר התקדמו בקריירה שלהם כסחילים, או שכבר הקימו איזשהו עסק, והעסק שלהם מייצר הכנסות. ועדיין יש להם את החוויה שביחס לכמה שהם מכניסים, הם היו צריכים לחיות חיים עשירים יותר. החיים שלהם היו אמורים להיראות טוב יותר, והם לא מבינים איך זה יכול להיות שבסוף החודש ובסוף השנה או וואטאבר תמיד הם מרגישים שאין להם מספיק כסף, למרות שלכאורה הם כבר מכניסים או מרוויחים מספיק. עכשיו, לאלה מכם שמרוויחים עדיין מעט, בין אם זה בגלל נסיבות מסוימות, בין אם זה בגלל שאתם מחזיקים בבשעת הקריירה או מכל סיבה אחרת, הפרק הזה עדיין יכול להיות רלוונטי אליכם, למרות שכמובן אחד הדברים שהכי אפקטיביים שיכולים לעשות לגבי כסף זה קודם כל לשים תשומת לב ופוקוס בין להכניס יותר. זה לא תמיד קל, יש כל מיני אתגרים בדבר הזה ויש על זה פרקים שלמים, אז אני לא רוצה להיכנס לזה. ואני כן רוצה להגיד שגם לאלה מכם שהפוקוס המרכזי שלהם עדיין צריך להיות בין להכניס יותר כסף, לפרק הזה יכול להיות ערך מאוד מאוד משמעותי, בגלל שאם אתם תלמדו מההתחלה איך להתנהל עם הכסף הזה, איך לפעול איתו, מה לעשות איתו, אז כשהסכומים ילכו ויעלו, יכול מאוד להיות שכשאתם רק תתחילו לעלות בגרף ההכנסה שלכם, אתם כבר תוכלו לחיות חיים עשירים יותר בעין, מאשר הרבה מאוד אנשים אחרים שהם נמצאים שם או שמונה צעדים לפניכם, והידיעה שזה נשמע מוזר, אבל זו האמת. האמת היא שהרבה מאוד אנשים שמרוויחים לא מעט כסף, נגיד בישראל 20, 30, 40 אלף שקל, ואולי לפעמים אפילו 80 ו100 אלף שקל בחודש, אני מטבר כמובן, עדיין חיים בחוויה שאין להם מספיק כסף, עדיין חיים באיזושהי רדיפה אחרי כסף, וזה כמובן לא מקום שאתם רוצים להיות בו ברמה הפסיכולוגית, ברמה הראשית או באופן כללי בחיים. אוקיי? להיות בחוויה של רדיפה זה פשוט לא חוויה נעימה, זה לא חוויה טובה, וזה לא חוויה שמשרתת אותנו. התסכול שזה יוצר דרך אגב, זה אחד הגורמים המרכזיים לשחיקה. הרבה פעמים שומעים אנשים שמרוויחים הרבה, ושהם עייפים, ושאין להם כוח לעבודה שלהם, ושנמאס להם, ושמרגישים שהם לא מתוגמלים מספיק, וכמה שמרוויחים פחות יכולים לפתוח עליהם עיניים ולהגיד, מה אתה חבר הזה? הבן אדם מרוויח 20, 30, 40, 50 שקל, איך יכול להיות שהוא מבועס מהעבודה שלו? בואו ניתן לו יום אחד בעבודה שלי ונראה מה יהיה. ויש בזה רמה מסוימת של אמת, אבל זה בגלל שהמילה שהוא שומע זה לא היה בנעליים של זה שמרוויח יותר. זה שמרוויח יותר מתאמץ יותר, משקיע יותר, לא תמיד, אבל הרבה פעמים מרגיש שמגיע לו יותר, ואז בסוף החודש מרגיש שהוא לא מצליח לבצע את זה, שהוא חי בלי זה. והדבר הזה הוא גורם שמעודד שחיקה, שמעודד למה שנקרא ברנארות, וגורם לאנשים להיות מאוד מאוד מטוסכלים, ובאמת יוצר תסכולים מאוד מאוד עמוקים וקשים, וגם אפילו לפעמים ריבים במשפחות ובעיות גדולות יותר. אז בואו נדבר שנייה על זה. למה הדבר הזה קורה? צריך להבין שכסף, קודם כל, זה דבר שהוא אוהב מאוד לזוז. כסף אוהב לנוע, כסף אוהב לעבור בין אנשים. מי שמכניס הרבה, במיוחד אם הוא בעל עסק, הוא כבר מבין את הקונספט הזה. כי הוא מבין שהרבה מאוד אנשים צריכים לשלם לו כסף, במיוחד אם הוא בעל עסק, שהרבה מאוד אנשים צריכים לשלם לו כסף כדי שהוא יכניס את הכמות הגדולה הזאת של הכסף. זה לא תמיד כמובן נכון, אז זה לא יהיה הרבה, אז יהיה כמה, בסדר? אצל שכיר זה טיפה יותר מוסווה, כי הרבה פעמים זה מרגיש כאילו הבוס שלי נותן לי את הכסף, אבל אם אתם שכירים, תזכרו שמי שבאמת נותן לכם את הכסף זה לא הבוס שלכם באופן ישיר, אלא הלקוחות של העסק שאתם עובדים בו. הם מי שמשלם לכם. בסוף, הבוס פשוט בוחר איך לחלק את הכסף הזה, ואיך לסדר אותו, ואיך לנהל אותו. אבל הכסף בתור התחלל מגיע בכלל מהלקוחות. ובגלל זה, שוב, כסף אוהב לנוע. כסף נע מהלקוחות של העסק, למנהלים, לחברה, ואז הוא מגיע כמובן לעובדים, וכל המעגל הזה של כסף, ועובדים מאוד מבזבזים אותו. כסף זה דבר שאוהב לנוע, וכשהוא נע, אחד הדברים שקורים זה שהוא נופל להרבה אנשים בעיני האצבעות, והם לא שמים לב. בסוף, כסף זה נראה כאילו זה משחק של מתמטיקה, ויש בזה מתמטיקה, אבל יש בזה הרבה הרבה הרבה יותר פסיכולוגיה ומשחק של תנועה. כי בסוף, ברור לכולם פה שמי שישארנו יותר כסף, או שישארנו כסף בסוף החודש, או הרבה כסף בסוף החודש, אנחנו רוצים לקחת את ההכנסות שלנו, להוריד את ההוצאות, אופס, וזה מה שנשאר. מתמטיקה פשוטה, זה אפילו לא מתמטיקה, זה חשבון של כיתה ג' או משהו כזה, אולי עם מספרים גדולים יותר. אז למה עדיין כל כך הרבה אנשים נסתבכים עם המתמטיקה הזאת? והתשובה היא שזה לא רק מתמטיקה, זה גם תנועה, זה גם פסיכולוגיה, ואני אסביר בדיוק למה אני אתכוון. בגדול, בתוך המשוואה הזאת של הכנסות והוצאות, בסוף ברור, מי שבשלב הראשוני יותר מרוויח פחות, מן הסתם שם צריך להיות הרבה מהפוקוס, אבל מי שכבר מכניס יותר ובגרף של העלייה, ההכנסות שלו כבר זמונות, צריך להתמקד יותר בגרף ההוצאות, ופה צריך להבין מה קורה שם, מה קורה במתמטיקה. במתמטיקה קוראים שלושה דברים מרכזיים. דבר ראשון שקורה זה שאנחנו מוציאים כמויות גדולות יותר וגדולות יותר של כסף על דברים שלא באמת נותנים לנו ערך, וזה קורה משלוש סיבות מרכזיות. הסיבה הראשונה שזה קורה זה שאנחנו לא שמים לב, לא לכאורה מזלזלים בכסף, ואנחנו משלמים יותר על אותו דבר בלי שום סיבה. אנחנו נרחיב על זה עוד שנייה. הדבר השלישי שאנחנו עושים בלי לשים לב, זה אנחנו מנסים לעמוד באיזשהו לחץ חברתי-פסיכולוגי שגורר לנו לרצות ליישר קו עם קבוצת השווים שלנו. בין אם אנחנו בעבודה, ועכשיו לא יודע, הקולגות שלנו, האנשים שעובדים איתנו, מוציאים יותר כסף בזו יותר, אנחנו מרגישים שאנחנו גם צריכים להוציא את זה וכן הלאה. והדבר השלישי זה שאנחנו לא מודעים לסדר העדיפויות הפיננסי שלנו ולאיך אנחנו היינו רוצים לפעול את חיי העושר הפרטיים שלנו. בסופו של דבר אני אישית מאמין שמי שכבר צמח, גדל, הצליח לשבור את הקושי המאוד מאוד גדול הזה של מי להכניס מעט להכניס הרבה, מגיע לו לפעול את חיים של עושר והוא לגמרי לגמרי יכול לעשות את זה. וואלה את החלק הקשה עשיתם, עכשיו נשאר רק את החלק היותר קל לכאורה, אבל שהוא גם לא פשוט ברמה הפסיכולוגית, שנועד באמת לעצב את החיים שלכם בצורה שאתם הייתם רוצים. אז מה זה אומר בעצם לקנות דברים שהם לא נותנים לכם יותר ערך? הרבה מאוד טעמים אנחנו, בגלל שאנחנו לא נשים לב, אנחנו מכניסים יותר, אנחנו לא נשים לב שאנחנו משלמים הרבה יותר על אותו דבר, בין אם זה עסקה לא טובה בליסינג או בקנייה של הרכב שלנו, שדברים כאלה מאוד מאוד מהר צריכים להיות סכומים מאוד מאוד גדולים של כסף, בין אם זה במשקנתה או בסחירות של הדירה שלנו, בין אם זה בכל מיני עסקאות גדולות לכאורה ששם אנחנו, הרבה מאוד כסף יכול ליפול ואנחנו פשוט לא נשים לב לזה, אפילו לא נשים לב שאנחנו לא מקבלים איזה משהו טוב יותר, איזה משהו משמעותי יותר, בין אם זה ביטוחים, כן, יש הרבה תחומים כאלה. את הדבר הזה אנחנו משלים פשוט הרבה יותר על בדיוק בדיוק בדיוק אותו דבר. זה יכול להיות הבגדים שאנחנו קונים, המחשבים שאנחנו קונים, כל דבר שאנחנו קונים, החלקנו פשוט לא שמים לב ומשלים הרבה יותר על אותו דבר בלי סיבה מוצדקת. עכשיו, למה זה קורה? נדבר שנייה על הסיבה השנייה שהיא מאוד מאוד קשורה ומרחיבה איזוטי, שזה בעצם הרעיון של חוסר ודאות לגבי הסדר העדיפויות שלי, אוקיי? יש באמת מקרה, כמו שאמרתי, שאנשים משלמים יותר כסף על אותה חוויה, כי הם לא שמו לב, כי הם לקחו הלווה לא טובה, כי הם לקחו משקנת ללא טובה, כי הם עשו ביטוח לא נכון, כי הם שינו פשוט באמת בדיוק על אותו דבר סכום שונה. אבל יש עוד סגנון של הדברים האלה שהוא טיפ טיפה שונה. מה הכוונה? דברים שהם אולי לא בדיוק אותו דבר, אבל הם אותו דבר בשבילי, ברמה הסובייקטיבית. לדוגמה, יש לא מעט אנשים שיגידו את הדבר הבא, לנסוע ברכב יוקרתי, יקר, ולנסוע ברכב פחות יוקרתי, פחות יקר, זה בדיוק אותה חוויה. זה לוקח אותי מנקודה א' לנקודה ב'. מישהו אחר כמובן יתבוקח איתם, ויגיד, מה זאת אומרת החוויה של לנסוע ברכב יוקרתי? לא משנה איזה רכב, כן, אז יכול להיות שיותר נוח, יכול להיות שיותר מהיר, יכול להיות שיותר יפה, לא משנה מה, אז זו חוויה שונה מהותית. מי מהם צודק? התשובה היא שברמה מסוימת שניהם צודקים, וכל אחד צריך להיות מחובר לעולם הסובייקטיבי שלו, לעולם האישי שלו. אם עבורי, לנסוע ברכב יותר יקר, זה לא יותר מגניב, זה לא יותר כיף, או שזה בטיפ טיפ טיפ טיפ יותר מגניב, בטיפ טיפ טיפ טיפ יותר כיף, זה לא מוסיף לי הרבה ערך לחיים, אז אם אני קונה את הרכב הזה בכל זאת, והרבה פעמים אנחנו עושים את זה, שוב, עוד שנייה נדבר על הסיבות הפסיכולוגיות לזה, אבל אנחנו עושים את זה, אז מה שיקרה זה שאנחנו בעצם נותנים לה הרבה מאוד כסף לנזור לנו בין הידיים, שוב, הוא לא בדיוק נוזר לנו בין הידיים, אנחנו כן משתמשים בו ומקבלים משהו, אבל אנחנו מקבלים משהו שאנחנו לא מעריכים אותו. דוגמאות נוספות מעבר לרכב זה כמובן סוג הבית שאנחנו גרים בו, אזור המגורים שלנו, הבגדים שאנחנו לובשים, התחשיטים שאנחנו לונדים, זה יכול להיות התפוסות שאנחנו לוקחים, התחביבים שלנו, זה יכול להיות הרבה מאוד מקומות, כל אחד כמובן בהתאם לסיטואציה שלו. דוגמה פשוטה לזה, האמת היא, זה שאני בגלל שיש לי את הקריות הספרים על איגוד בטישרט, ויש שם כזה על הזה טישרט שחורה ואני גם לובש טישרט שחורה רוב הזמן, אז כמעט אחרי כל שתיים או שלוש הרצאות, אחרי ההרצאה מישהו ניגש אליי או מישהי בדרך כלל, ומסתכלים לי כאילו על המאחורה של החולצה, נעמדים מאחורי, זה קצת מוזר אבל לפעמים אנשים עושים את זה ואני זורם, אוקיי? הם עומדים מאחורי ומסתכלים מה המותג של החולצה שלי. אוקיי? כי זאת חולצה שחורה נקייה, אפשר לראות מה המותג. ואני גדלתי להבין בשנים האחרונות שהרבה מאוד אנשים מצפים, בגלל שוב שהם משים יודעים שהקמתי חברות, שמכניסות מיליונים וכאלה, אז אנשים חושבים שהחולצה הזאת תהיה של איזשהו מותג מאוד מאוד יקר. כמו למשל פורסם לא מזמן שהחולצות טישרט שמרק כבר כרגע בגלל שהוא לובש בכל מיני מקומות, אז זה חולצות טי שירט שנראות פשוטות, אבל עולות 500 או 700 דולר לחולצה. אז אני לא יודע אם זה מה שזה טיפור או משהו דומה לזה. והאמת היא, ואני יכול להגיד אותה פה בפודקאסט בכיף, שאני קונה את החולצות שלי בדלתא, כן, הם לא שילמו לי על הפרסומת הזאת, חבל שכך, אבל אני חושב שהן עולות לי שתיים ומה, או שתיים ומה, שאמת לא קניתי אותן או מאוד מן, אבל זה פשוט מה שאני קונה. והסיבה לזה זה שאני לא רואה שאני מקבל שום ערך מלבוש מותג בחולצה או בברדים שלי באופן כללי. כמובן שיש אנשים אחרים שונים ממני שעברו על מלבוש בגדים מסוימים יגרום להם להרגיש משמעותית יותר טוב, ואני אומר, לכו על זה. תקנו את הבגדים שאתם רוצים, אם אתם רוצים חולצה ב-500 דולר, תקנו חולצה ב-500 דולר. אתם רוצים רכב יקר? תקנו רכב יקר. אין לי שום בעיה עם זה. ואני באופן אישי, בדברים מסוימים, משקיע וואו הרבה הרבה הרבה יותר מדי כסף, ויש לי, אני חושב, תקציב של לא מעט אלפים כל חודש שאני מוציא על דברים שוואלה, רוב האנשים לא מוציאים עליהם שקל אחד, כי זה דברים שלי מאוד ממשלות איכות חיים, שאני מאוד מאוד אוהב אותן, ובנוסף לזה אני גם משקיע לא מעט כסף בדברים שכאילו חוסכים לי זמן, אוקיי? אז עבורי לי מאוד מאוד ברור מה סדרי העדיפויות שלי, איפה אני רוצה להוציא הרבה כסף ואיפה לא. ואז אני מצליח להוציא הרבה יותר על מה שחשוב לי, ואני מרגיש שאני חי חיים של עושר אמיתי בעין, ומהצד השני, נשאר לי כסף, זה לא נופל לי בין האצבעות כמו חול בין האצבעות, ואני לא מסיים את החודש ושואל איפה הכסף. עכשיו אני רוצה להגיד לכם שהדבר הזה הוא לא קרה בפוקס. אני בתור ילד לא גדלתי עם משפחה עם כסף, אף אחד לא לימר אותי את הדברים האלה, והייתי צריך לחקור ולהבין, והאישה הייתי את עצמי, ושאלתי איפה הכסף, עשרות פעמים בתחילת הדרך שלי כבעל עסק, אני עדיין מרגיש שאני בתחילת הדרך, אבל כי יש לי עוד דרך ארוכה, אבל עדיין, היום כבר במקום הרבה יותר מנסתם מתקדם מאיפה שהייתי לפני חמש או שש שנים, אבל גם אז, שזה היה חסרות של מאה אלף שקל בחודש, או מאה חמישים אלף שקל בחודש, מה אתה עושה? איך יכול להיות שלא נשאר לי יותר כסף? הייתי מוציא לעצמי במשכורות, לא יודע, כמה עשרות אלפים טובים כל חודש, משכורות בחברה, ועדיין הייתי מרגיש שאין לי מספיק כסף, אז כן, פה, מול, כן, שם, אוטו, כן, פה, זה, שם, זה, אבל לא הרגשתי שאני חי חיים של עושר אמיתי, והסיבה לזה הייתה שבאמת, הוצאתי הרבה מאוד כסף, או בלי תשתויות בתשומת לב, כאילו לא שמתי לב בכלל לכסף שיצא, על דברים שפשוט לא נותנים לי שום ערך, או שעשיתי דברים, שקניתי דברים, שהערך הסובייקטיבי שלהם היה נמוך. בכללי, בחברה, הרבה אנשים חשבו שאני קניתי דברים הגיוניים, כי הרבה אנשים אחרים מערכים את זה, אבל אני לא הערכתי את זה, זה לא עשה לי טוב יותר, אוקיי? ופה נשאלת השאלה, מה עושה לכם טוב? מה הם הדברים שבהם הייתם רוצים להוציא מעל ומעבר? כן, הרבה פעמים אתם תגלו שבשביל להוציא את זה מעל ומעבר זה, זה לא כזה יקר. יש את חלקיכם שוואלה, החלומות שלכם באמת באמת באמת מאוד יקריים, וזה בסדר, ואולי לוקח זמן להשיג את זה, אבל שימו לב, מה באמת סופר חשוב לכם? מה באמת ישנה את החיים שלכם? מה באמת יגרום לכם להרגיש ממש ממש ממש טוב? ומה פחות? פחות ישפיע, פחות ירגש, פחות יעשה לכם את זה לאורך זמן. והגורם הפסיכולוגי זה הנקודה השלישית שהיה לנו, הגורם הפסיכולוגי המשמעותי פה, אחד המשמעותיים פה, זה בעצם הסביבה שלנו. סביבה תשווים שלנו, בין אם זה קולגות בעבודה, בעלי עסקים אחרים בסביבה שלי, אנשים שזה נטוורקינג, ספקים, לקוחות, שיתופי פעולה וכן הלאה. אם אני רואה ששוב הרבה אנשים סביבי פתאום קונים מכוניות חדשות, אחד הדברים האוטומטיים שיקרה לנו, וזה דבר פסיכולוגי, בלי קשר לבגרות שלנו, בלי קשר לכמה אנחנו חכמים, בלי קשר לכל עבודות שלנו, בלי קשר לכלום, יהיה לנו רצון גם בדבר הזה, נראה שכולם יש להם משהו חדש, יהיה לנו איזשהו רצון פנימי להשוות את עצמנו לכולם, זה משהו מאוד מאוד טבעי. והיכולת שלנו לפרק את הרצון הזה, לנשום לתוכו, ולהבין וואלה, רגע, זה הסדר העדיפויות שלהם, האם זה גם צריך להיות הסדר העדיפויות שלי? עכשיו אני לא אומר פה כמובן לרדת על הפחד, לא לבוא ולהגיד למישהו איזה מטומטם אתה למה קנית את האוטו הזה, איזה מטומטם אתה למה קנית את השעון הזה, איזה מטומטם אתה למה קנית את הקבעת, את הסמלה, וואטאבר, את הטיק, לא משנה, ממש ממש לא. זה לשאול את עצמי עם השאלה האמיתית, האם זה הסדר העדיפויות שלי? כן. או לא. פשוט מאוד. עכשיו יש אנשים, או הרבה מאוד אנשים, בסביבות שלנו, אנשים שמכניסים יותר כסף, שכל כך לא מודעים לסדר העדיפויות שלהם, שהם יוציאו המון על הכל. ואז אתם תראו אנשים שמחביחים הרבה, מכניסים המון, ועדיין נשארים במינוס, עדיין נשארים באיזשהו מרוץ, עדיין אין להם מספיק כסף, עדיין הם לא סוגרים את החודש, ואנשים שמרוויחים 20, 30, 50 אלף שקל פחות מהם, שואלים איך זה יכול להיות, לא הגיוני, לא הגיוני. כל הזמן אני רואה בפייסבוק ובאינסטגרם, את הפוסטים האלה, אני מרוויח 40 אלף שקל, ואני לא סוגר את החודש, איך זה יכול להיות המדינה יקרה? ואז מלא אנשים בתגובות, לא יכול להיות, לא יכול להיות, לא יכול להיות, אני חי מ-15. אז כן יכול להיות, יכול להיות שאתה חי מ-15 וסוגר את החודש, כי אתה יודע מה סדר העדיפויות שלך, ואתה מנהל את הציש שלך, לא נופל לך הרבה כסף בין האצבעות, והבן אדם שמכניס 40, לא שם לב, לא יודע, נהלת הציש שלו, לא מבין מה סדר העדיפויות שלו. בהיי כל הזמן בהשוואות עם אנשים אחרים. וזה אחד הדברים הראשונים שצריך ללמוד לשחרר אם רוצים להתנהל טוב עם כסף. לא הראשון אולי, יש לנו עוד דברים שכדאי לשחרר, כמו כל מיני אמונות חסרות על כסף, אמונות מגילות על כסף וכל מיני דברים כאלה. אבל דבר נוסף שחשוב מאוד מאוד לשחרר, זה המחשבה הזאת שאם מישהו אחסה, שאני צריך להיות כמו האנשים בסביבה, שאני צריך להתלבש כמוהם, שאני צריך לנהוג ברחבים כמוהם, שאני צריך לגור בבתים כמוהם וכו' וכו'. אז תשאלו את עצמכם, זו המשימה שלכם להיום. תשאלו את עצמכם, חברים יקרים, מהם הדברים הכי חשובים בשבילי כדי שאני ארגיש עשיר בקטע טוב, בקטע ממש ממש טוב. עבורי, עבור גל והתחביבים שלי, אם זה הטיפוס או דברים מהסוג הזה, שמה אני משקיע, זה שיהיה לי זמן חופשי ופנוי, אז אני משקיע כסף בלפנות את הזמן שלי. והדבר האחרון זה ההשפעה שלי, אז אני משקיע הרבה כסף בלפרסם את הדברים שלי ולהוציא את הדברים שלי, בלשווק את הדברים שלי, בלמתג את התכנים שלי לחוצה, אני משקיע בזה המון המון המון המון, והשקעתי בזה גם לפני שזה העניב לי כסף. לא הרבה אנשים יודעים את זה, אבל במשך שנתיים בערך, לפני שהיה לי מוצר אחד, רק כתבתי בבלוג שלי, לפני שזה 12 שנה או משהו כזה, כתבתי בבלוג מאמרים על התפתחות אישית, ועשיתי פרסום בפייסבוק ובגוגל כדי שאנשים יקראו את המאמרים שלי. לא היה שם מוצרים, לא היה שם רשימות תפוצה, לא היה שם כלום, רק רציתי להוציא את זה החוצה. אז כשאתם רוצים לחיות חיים של עושר, תשאלו את עצמכם קודם כל, מה זה חיים של עושר בשבילי? שוב, מהצד השני, אני לובש חולצות ב-50 שקל. אז השאלה היא, מה זה חיי עושר בשבילי? איך אני מחלק את זה? איך אני עושה את זה? וכמובן, לשים לב למתמטיקה הפשוטה, כמה אני מכניס, כמה אני מוציא, ולוודא שאני עושה את זה בצורה חכמה ואינטליגנטית, שמתחשבת באיפה שאני נמצא היום. ככל שאתם תורידו יותר מההוצאות שלכם, שהם לא מפיימות לכם ערך. בין אם זה בגלל חוסר תשומת לב, בין אם זה בגלל השוואות סביבתיות, בין אם זה בגלל דברים שפשוט לא אתם מעריכים, כי זה לא בסדר עדיפות שלכם, יישאר לכם הרבה יותר טסף פנוי לחיות חיים עשירים. באמת, אני אוהב אתכם, אתם ראויים לכסף, ראויים לשפע, וראויים לחיים טובים ומדהימים. תנו בראש ונתראה בפרק הבא.