עוגנים רגשיים: איך לשלוט במצב הרגשי שלך
מצב הרגשי שבו נכנסים לשיחה, לפגישה, לסדנה קובע את התוצאה הרבה יותר מהמילים שנאמרות בה. לא מה שאומרים. איך מרגישים בזמן שאומרים את זה.
הבעיה היא שרוב האנשים מאמינים שהמצב הרגשי שלהם הוא תוצאה של מה שקורה להם, לא משהו שניתן לנהל. מישהו מעצבן, משהו לא עלה יפה, האינטרנט נפל בדיוק לפני השיחה. ומגיעים לרגע החשוב כשעדיין נושאים את כל זה. הידיעה שאפשר אחרת היא מה שמפריד בין מי שתוצאותיו יציבות לבין מי שתלוי במזל.
רגש שלילי לא נמשך יותר משש שניות
זה לא מה שמרגישים בדרך כלל, אבל זה נכון מבחינה פיזיולוגית. רגש שלילי שעולה בגוף ייעלם תוך שש עד שבע שניות אם לא מחזירים אותו בחשיבה.
שש שניות.
הבעיה היא שרוב הזמן לא נותנים לרגש לעבור. ברגע שהוא מתחיל לדעוך, החשיבה שואלת שוב ושוב את אותה השאלה, מחזירה את אותה הסצנה, ומחזיקה את הרגש חי. הלופ הרגשי שמכירים, זה שנמשך שעות ולפעמים ימים, לא מגיע מהרגש עצמו. הוא מגיע מהחשיבה שמחזירה אותו.
שינוי שם לרגש משנה את הפיזיולוגיה
לחץ ועצבנות לפני שיחה חשובה שנקראים בשם "התרגשות" מפרישים הורמונים נוספים מעבר לאותה כימיה שנמצאת ממילא. הגוף מגיב אחרת.
הכוח לא נמצא בעוצמת הרגש. הוא נמצא בסיווג שנותנים לו.
זה לא אופטימיזם מאולץ ולא הכחשה. זו פיזיולוגיה בסיסית. הגוף עוקב אחרי הפרשנות שנותנים לתחושה, לא אחרי התחושה עצמה. מי שלומדים לתת שמות מדויקים למצבים הרגשיים שלהם לפני שנכנסים לרגע חשוב מגיעים לאותו רגע אחרת לגמרי.
מה זה עוגן רגשי
עוגן רגשי הוא קישור שנבנה בכוונה בין גירוי פיזי לבין מצב רגשי חיובי. הגירוי יכול להיות תנועת גוף ספציפית, לחיצה, נשימה מסוימת. הגוף לומד את הקישור הזה, ולאחר מכן מגיב אליו.
כשהעוגן עובד נכון, מספיק להפעיל את הגירוי הפיזי כדי להיכנס למצב הרגשי שנצרב לתוכו.
הנקודה הקריטית: כדי שעוגן יפעל ברגעי לחץ גבוה, צריך לתרגל אותו קודם כל במצבים הרגילים. שוב ושוב. עד שהוא הופך לאוטומטי. עוגן שמשתמשים בו רק בשעת לחץ, כשהוא עדיין לא מספיק עמוק, פשוט לא יעבוד. הסדר חשוב: תרגול שגרתי קודם, שדה אחר כך.
כניסה למצב הנכון תוך שניות
מי שמחויבים לתוצאות גבוהות חייבים לדעת להכניס את עצמם למצב הנכון תוך שניות. בלי תלות במה שקרה קודם. בלי שהרגש הנכון יגיע מעצמו.
זו מיומנות. לא תכונה מולדת.
אנשים שמשיגים תוצאות יציבות לאורך זמן לא עושים זאת כי יש להם יותר מזל או פחות לחץ בחיים. הם עושים זאת כי פיתחו את היכולת להחליף מצב רגשי כשצריך, בדיוק כמו שמחליפים מצב גוף לפני ריצה.
האחריות היא תמיד שלך
עוגן לא מופעל מעצמו. הוא לא קורה "כשמרגישים טוב". הוא מופעל ביזום, במיוחד בתחילת הדרך כשהוא עדיין לא עמוק.
זו לא הגבלה.
זה בדיוק מה שנותן לו ערך: כי מי שמפעילים אותו ביזום, כל פעם מחדש, לומדים לנהל את המצב הרגשי שלהם כמשאב ולא כמשהו שקורה להם. מי שמחכים שהרגש הנכון יגיע לבד מפסידים שליטה. מי שלוקחים אחריות, מפעילים את העוגן.
רגש המטרה: לא לבקר בו, לגור בו
רגש המטרה הוא המצב הרגשי האופטימלי שרוצים לחיות בתוכו באופן קבוע. לא רק לבקר בו ברגע של הצלחה.
ההבדל קריטי.
לבנות חיים סביב רגש המטרה אומר לכלול בהם משימות יומיומיות שמפעילות אותו ותואמות אותו. לא כי זה נחמד, אלא כי כך שומרים על אנרגיה לאורך זמן ולא רק בגאות של הצלחות חד פעמיות. רגש המטרה הוא לא פרס שמגיע בסוף. הוא הבסיס שממנו פועלים כל הזמן.
כעס שמניע, לא כעס שמחניק
מאמנת שליוויתי סיפרה שהיא מתוסכלת מכך שאינה מרוויחה מספיק ורצתה לדעת מה לעשות עם זה. התשובה שנתתי לה הייתה: הכעס הזה הוא דבר מצוין. כל פעם שראיתי קפיצה בהכנסות אצל אנשים שאני מלווה, זה היה אחרי שהתעצבנו שמגיע להם יותר.
הבעיה מתחילה כשהכעס מתערבב עם רגשי נחיתות. עם המחשבה שמשהו לא בסדר כאן, שאחרים מצליחים כי הם שונים, שמשהו בבסיס שבור. אז הכעס הופך מכוח מניע להרס עצמי.
חשוב להפריד בין השניים. לשמר את הכעס שמניע לפעולה ולשחרר את הנחיתות. לא כי זה קל, אלא כי כשמערבבים אותם מפסידים את שניהם.
להתאושש נכון אחרי מאמץ גדול
מאמנת שליוויתי עבדה קמפיין מכירות שלם תוך כדי מצב אישי קשה ואנרגיה נמוכה, והגיעה לתוצאות. לאחר מכן הרגישה ריקה לחלוטין.
הייתי יכול לומר לה "תנוחי". אבל זו לא הייתה התשובה האמיתית.
התשובה הייתה לשריין ביומן יום או יומיים של חופש מיד אחרי תום המכירות, עוד לפני שהן מסתיימות, ולקבוע פרס ממשי מראש על ההשקעה. ואז, בשבוע שאחרי, לשבת ולהגדיר מטרות חדשות לפרק הבא. כי כשמגיעים ליעד בלי חזון חדש שמחכה מאחוריו, נוחתים לתוך ריק מאכזב. ההתאוששות הכי טובה היא לא ריק. היא כיוון חדש.
פריקה רגשית: לתת לרגש מקום
כשרגש כבד לא עובר, יש טכניקה שעובדת. לשכב במצב בטוח ורגוע. לתת לרגש לעלות ולהתעצם מעצמו, לתת לו למלא את הגוף. בלי להדחיק, בלי לחתוך אותו, בלי לנסות לפתור אותו.
רגש שמקבל מקום מסוגל להתפרק ולעבור.
הדחיקה לא מוחקת רגשות. היא דוחה אותם לעוד פעם, עם ריבית. מי שמאפשרים לרגש להיות נוכח מגלים שהוא לרוב לא גדול כמו שחשבו.
סיכום
השליטה במצב הרגשי היא לא דבר שיש לאנשים מסוימים. היא מיומנות שנבנית.
רגשות שליליים חולפים תוך שניות אם לא מחזירים אותם. עוגנים עובדים אם מתרגלים אותם. כעס יכול להיות כוח מניע אם מפרידים אותו מנחיתות. התאוששות דורשת תכנון, לא רק זמן. רגש המטרה לא מגיע לבד, בונים חיים שמפעילים אותו.
כל אחד מהעקרונות האלה עובד לבד. ביחד, הם בונים מי שמגיעים לרגעים החשובים מוכנים.
מי שרוצים ללמוד את הצד הפיזי של ניהול מצבים רגשיים, את שפת הגוף שמשקפת ויוצרת את המצב הפנימי, יכולים להתחיל עם קורס שפת גוף חינמי. זה המקום הטוב להתחיל.