דלג לתוכן הראשי

פרק 116: הייתרונות של להתחיל מ-0

להתחיל מאפס נשמע מפחיד, אבל דווקא בנקודת ההתחלה הזו טמונים יתרונות עצומים שאנשים ותיקים ומנוסים כבר לא נהנים מהם. בפרק הזה נדבר על הכוח שבחוסר הניסיון, על החופש שיש למתחילים, ואיך להפוך את ה״התחלה מאפס״ ליתרון אמיתי.

אפשר להאזין לפודקאסט גם מהאפליקציה האהובה עליך:

קישור לעמוד עם כל הפרקים: מנהיגות בטישרט: פודקאסט על השפעה, הצלחה והתפתחות אישית.

תמלול מלא

תמלול אוטומטי (AI) — ייתכנו אי-דיוקים.

אני מקנה בכם. כן, אני מקנה בכם, במיוחד אם אתם בתחילת הדרך. אני הרבה פחות מקנה בכל אלה שנמצאים בשלבים מתקדמים ומצליחים, גם בהם לפעמים, מותר, בסדר. אבל אני מאוד מקנה במישהו בתחילת הדרך כי יש יתרונות משמעותיים ואדירים למי שנמצא בתחילת הדרך. אז אם אתם עכשיו רוצים להתחיל קריירה חדשה, עסק חדש, פרויקט חדש, משהו חדש בחיים שלכם, בין אם אתם רוצים להיות מרצים, מאמנים, מטפלים, יועצים, אתם רוצים לבנות משהו, לא משנה, אימפריה, ואתם ממש בהתחלה, תקשיבו טוב טוב לפרק הזה, כי אם אתם לא, אתם עלולים לפספס את אחד היתרונות האלה. תראו, רוב החברה שנמצאים בתחילת הדרך מאמורים, מהרים. למה הם מאמורים, מהרים? כי יש להם את האשליה בראש שהמצב יהיה טוב יותר ברגע שהם יצליחו, אוקיי? חבר טוב איתן הזרעי אומר משפט מדהים, שאני לוקח אותו איתי מאוד, שהוא אומר, אף אחד או שום דבר לא מחכה לך בפסגה. נכון? אנחנו נמצאים למטה, במורד ההר, מסתכלים על הפסגה ואומרים, כשיהיה לי עסק מצליח, כשאני אעשה מאה אלף שקל בחודש או מיליון שקל בחודש, כשאני אהיה מרצה מצליח, כשיהיה לי את קורסים דיגיטליים שימחרו אוטומטית, כש... לא משנה מה, אז החיים שלי יהיו טובים. אבל המציאות היא ששום דבר לא מחכה לנו בפסגה. המציאות היא ששוב, זה אחלה, זה מטרות ראויות, זה מטרות שחילכם אם ישנות חיים, שווה לעבוד קשה כדי להשיג אותם, אבל ברגע שנתקרב אליהם, מה יקרה לדעתכם? תשובה? אתם תציבו מטרות חדשות ותהיה פסגה חדשה. אז יש לנו שתי אופציות, או להסתכל כל הזמן על הפסגה ולהגיד, אוי, אני אפס, או המצב שלי גרוע, או אני גרוע ביחס לפסגה. אגב, גם באדם שעושה 100 מיליון דולר יכול להסתכל על באדם שעושה מיליארד דולר ולהגיד, אני לא עושה מספיק. גם באדם שיש לו קהל של אלפי אנשים יכול להגיד, אוי, אין לי קהל של עשרות אלפי אנשים, לי אין קהל של מאות אלפי אנשים או מיליוני אנשים וכן הלאה. זה אף פעם לא נגמר, אוקיי? זה אף פעם, אף פעם, אף פעם לא נגמר. ולכן אני רוצה להסתכל על עצמי מנקודת מבט מפוקחת, אמיתית, כנע, לא חשיבה חיובית, ולהגיד לעצמי, אוקיי, איך אני יכול להסתכל על המקום שבו אני נמצא כרגע, למשל בתחילת הדרך, ולנצל את היתרונות שיש לי בתחילת הדרך. כי בואו נגיד את האמת, אם אני בתחילת הדרך, כנראה שיש לי פחות כסף מבין אדם שכבר העסק שלו מאוד מאוד מצליח. יכול להיות שיש לי פחות קהל, פחות מוניטין, פחות מיתוג מבין אדם שכבר העסק שלו הרבה יותר מצליח. יכול להיות שיש לי פחות ניסיון, פחות צוות, פחות קשרים מבין אדם שהוא כבר מצליח, אוקיי? אז מאוד קל לנו לראות את החולשות שלנו ואת החסרונות שלנו. ועדיין, בעולמות אפילו סופר תחרותיים כמו הייטק, תוכנה, סטארטאפ, פעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם, חברות קטנות של 2-3 אנשים שמגייסות מלא כסף, מצליחות להתחרות עם חברות שוות טריליונים, אוקיי? מאות מיליארדים. למה ואיך? תשובה? כי יש יתרון, כמו שיש יתרון ללאיות גדול, כמו שיש יתרון ללאיות מוכר, כמו שיש יתרון לזה שיש לך מלא קהל, או יתרון לזה שיש לך כסף, יש יתרונות ללאיות בתחילת הדרך, ואנחנו נדבר עליהם ונבין איך לנצל אותם ולמנף אותם, כדי שאתם תוכלו גם להגיע למטרות שלכם מהיותר וגם ליהנות יותר מהדרך לשם. אוקיי. אז הדבר הראשון הכי ככה, לא יודע אם הכי. דבר ראשון, אוקיי? שאני מאוד מאוד שם לב אליו, זה שהחבר'ה שכבר צעדו הרבה בדרך, לא משנה באיזה דרך, הם בדרך כלל כבר מצולקים. מה זה אומר מצולקים? זה אומר שהם חטפו מכות, זה אומר שהם נכשלו, זה אומר שקרו להם דברים רעים, והם מוקה טראומה, אין דרך אחרת להגיד את זה. אני לא פגשתי, לא פגשתי, אני אומר לכם זה בביטחון מלא, לא פגשתי בעל עסק אחד, צמאי אחד, מרצה אחד, מישהו אחד, שהגיע לתוצאות של, לא יודע, לפחות כמה מאות אלפים בחודש ויותר, כן? שהגיע לצד השני של זה בלי צלקות משמעותיות. עכשיו, כל אחד קיבל צלקות אחרות, אוקיי? חלק מהאנשים בגדו בהם או גנבו להם כסף, חלק מהאנשים נכשלו ונפלו בכסף, חלק מהאנשים לא הצליח להם איזה משהו גדול, חלק מהאנשים, מישהו הוביל אותם בצורה לא נכונה. מיליון דברים. וברגע שאתה כבר נמצא עם הצלקות האלה, מה שקורה מצד אחד זה כאילו, זה ניסיון, כן? יש לזה יתרון לניסיון הזה. הבן אדם שחטף את המכה הזאתי, פחות סיכוי שהוא ייפול בשוב, כן? בן אדם שגנבו ממנו, פחות סיכוי שיגנבו ממנו שוב, בן אדם שנכשל באיזה משהו או עשה איזה טעות, פחות סיכוי שהוא יעשה את הטעות הזאתי שוב. אבל הבעיה עם זה, וזה פה היתרון שלכם כשאתם מתחילת הדרך, זה שזה שבן אדם עשה משהו ונכשל, לא אומר שהדרך לא נכונה. יכול להיות שהוא עשה איזה טעות בדרך, נכון? יכול להיות שלמשל, הוא התנהל שם לא נכון. נגיד סתם לעומת, יכול להיות שאיזה בן אדם לקח הלוואה והסתבך בעקבות הלוואה. ואז יבוא מישהו אחר ויגיד, רגע, אז אותו בן אדם יגיד, אני לא לוקח יותר הלוואות בחיים, הלוואות זה חר, אוקיי? עכשיו שוב, מנקודת מבט אחת זה להגיד, יופי, יש לו ניסיון, הוא למד מזה, הוא עכשיו לא ייקח הלוואות, הוא לא יעשה שטויות, והוא יבנה את העסק בצורה יותר צבעה. מצוין, טוב לו. עדיין, אם אני עכשיו בתחילת הדרך ואני יכול להגיד, וואו, אולי אני יכול לקחת הלוואה, אז זה שאין לי את הניסיון הזה, כן? אבל גם אין לי את הטראומה הזאתי, בעצם יגיד לי, אוקיי, אולי אני אעשה טעות ויקח הלוואה מהר מדי וייפול ויקבל את הצלקת, בסדר? זה גם יכול לקרות. אבל עוד דבר שיכול לקרות, זה שפתאום אני אקח את הלוואה הזאתי למשל ויצליח. ואז אני אוכל להתנהל עם כסף ולעשות דברים שאותו בן אדם מנוסה לא יעשה, כי זה כאילו סותר את הניסיון שלו. אוקיי? יש מלא בעלי עסקים שאני מכיר שנגיד, לא יודע, זה מצחיק, אבל לפני עשר שנים, שפרסום בפייסבוק היה רק בהתחלה, אז ניסו פרסום בפייסבוק, לא הצליחו, לא הצליח להם. ואז לקח להם שמונה שנים לחזור לזה, אחרי שכבר כאילו, די. בתקופה הזאתי, מיליון אנשים עקפו אותם, כי הם פשוט ניסו את הדבר הזה שהם לא נכבו ממנו עדיין, אוקיי? אז זה שאני חסר ניסיון ואני אעשה טעויות ויעשה שטויות, מה שזה מאפשר לי, זה גם הרבה פעמים לעשות דברים שאנשים אחרים לא יעשו, אבל להצליח בהם. אוקיי? אני יכול לתת לכם אין סוף דוגמאות על זה שכאילו אנשים אומרים, איך הוא עשה את זה? איך הוא בדיעבד? אוקיי? דוגמה פשוטה זה שבעולם הזה של התפתחות אישית וקורסים וזה, כשאני נכנסתי אליו בישראל לפני חמש עשרה שנה, הבמה הכי גדולה שאנשים היו הולכים אליה זה בית ציוני אמריקה, יש שם אולם למטה עם ארבע מאות אנשים, זה היה כאילו וואו, אירוע, התפתחות אישית, ארבע מאות איש, מטורף. רוב האנשים הסתפקו באולמות של מאה או מאתיים, זה היה כאילו הצלחה מסחררת, אוקיי? ובאמת במשך שנים הגיע עוד איזה מישהו ועוד איזה מישהו, והוא עשה ארבע מאות חמישים ומצא איזה אולם בתיאטרון באיזשהו מקום עם שש מאות, וכאילו איכשהו זה קרה. עד שהגיעה איזה ילד לפני כמה שנים ובא ואמר, אני עושה עם אלפיים איש. עכשיו אף אחד שהוא עמוק בתעשייה, שהוא עם ניסיון, עם קשרים, עם כסף, לא היה מנסה את זה. למה? כי יש להם את החוויה יכול לחלק את זה לחמישה אנשים, ואז תוך 20 שעות עשיתי את המאה שעות האלה, לכאורה. במציאות מה שקורה זה שכדי שהם יעשו את זה, אני צריך לעשות פגישה עם כולם של שעה, אני צריך חמש פעמים לעבוד עם כל אחד מהם, כל אחד מהם יש לו סדרי עדיפויות אחרים, חלק לא יבינו, חלק לא יסכימו, כל הטיעום הזה של הצוות, שוב אני לא אומר שזה בלתי אפשרי, יש אנשים שמנהלים מדהימים ומצליחים לעשות את זה מעולה, אבל הבן אדם הממוצע ברגע שמתחיל להיות לו צוות מתחיל לזוז לאט יותר. פשוט ככה, פשוט ככה. בגלל זה הרבה מאוד בעלי עסקים היום, וזה נהיה טרנד ממש בעולמות גם של אייטם וזה, שהמנכלים יורדים לתוך הפעולות. למה? מה ההגיעה של שמנכל יעשה פעולה? תשובה? כדי לזוז מהר. כי הרבה מאוד פעמים הדבר הזה באמת חוסם. אז אם אתם מבינים שאתם בתחילת הדרך ואתם לבד ואתם עושים הכל לבד, תבינו שיש לכם יתרון של מהירות. אתם יכולים ליום אחד לעשות X וליום אחד לעשות Y. אני רואה אנשים שאומרים, הנה למשל, מכלל התוצאות, כן חברה? עובדים אנשים, צוותים, תקציבים והכל. אם עכשיו הם רוצים לעשות, סתם מהוויבינר, בסדר? קלי קלות, נכון? וויבינר. אז עכשיו צריך לדבר עם הקמפיינר שיבנה את הקמפיין ואם יש לו זמן או אין לו זמן, ויש את הבן אדם שצריך לעשות את הקופי, וצריך למצוא את אחד המרצים שיבואו להעביר את הוויבינר, ואז צריך מישהו שיבנה את הוויבינר ויכתוב אותו, וכל הדבר הזה, כל הסיבוך הזה לוקח מלא זמן. אם אני רוצה לעשות וויבינר, אני פשוט עושה וויבינר מחר. הגיוני? יופי. אז תנסלו את זה שמכם לזוז מהר. אוקיי? אל תעבדו לאט. אל תגידו, אה, אני רואה את הגדולים, הם עושים אירוע פעם בחודשיים. אם אתם בתחילת הדרך, תעשו שתי אירועים בחודש, לפחות. דבר נוסף שיש לנו הזדמנות בתחילת הדרך, זה היכולת שלנו להראות את תחילת הדרך. אוקיי? רוב האנשים, ברוב הדברים, נמצאים בתחילת הדרך. זה דבר שרוב האנשים לא מבינים. רוב העסקים מרוויחים פחות מ-100 אלף שקל בחודש. הרבה פחות. רוב העסקים מרוויחים הרבה פחות. בסדר? נכון? הממוצע של עצמאים, אני חושב שזה 15, משהו כזה, 14, לא יודע, מה זה משנה. אוקיי? הבוטומנים זה שאיזה איפשהו במספרים האלה, אולי 10, אוקיי? זאת אומרת, כמעט אף אחד לא מרוויח 50 אלף שקל בחודש. יש אולי אחוז מאוד מאוד מסוים שמרוויח 50 אלף שקל בחודש או 100 אלף שקל בחודש. ולכן כשאני מגדל, גדל, גדל, גדל, גדל, מה שקורה, מצד אחד מצוין ואני ישראה, ושוב, אני לא משנה לזה חזקות ושלא כדאי להיות שם, אבל היתרון של תחילת הדרך זה שאני יכול להיות הרבה יותר קרוב ללקוחות שלי. אני יכול להראות להם דברים שהם הרבה יותר ביום יום שלהם, הרבה יותר מחוברים אליהם, הרבה יותר פרקטיים אצלם, וכן הלאה. יש איזה מישהו שעכשיו ראיתי באינסטגרם, שכחתי את השם שלו, איזה בסה, הייתי שמח לפרגן לו, שהוא כזה יועץ שיווק הזה, ורואים שהוא, שוב, יחסית בתחילת הדרך, והוא כזה ממש מצלם קטעים שהוא מדבר עם הלקוחות שלו ועוזר להם ממש תכלס בתוך השיווק שלהם. מגניב, מגניב, אוקיי? אז אפשר להראות את ההתחלה, אפשר להראות את תחילת הדרך, וזה דבר טוב, זה מחובר לתכלס, זה מחובר לעשייה, זה מעולה. ונקודה אחרונה שחשוב לזכור, זה לא כמו פעולה או כמו דברים אחרים כל כך, זה משהו טיפה אחר, אבל חשוב לזכור שכולם התחילו שם. חשוב לזכור שכל האנשים הכי מצליחים שאתם מכירים התחילו מאפס. אז זה שאתם באפס לא אומר שאתם במקום לא טוב, ואגב, אני אגיד לכם, רוב האנשים שאני מדבר איתם, שהם במקומות של הצלחה, מדברים על התקופה של תחילת הדרך בצורה רומנטית. שוב, זה אמנם תקופה קשה, לא קלה, החיים הרבה יותר קלים אחרי שעוברים איזשהו כמה חסמים מסוימים מבחינת קל, אבל מהבחינה של חוויה, זה חוויות שהם זוכרים. זה תקופות שהם נהנים מהם. זה תקופות שמסתכלים עליהם אחורה ואומרים, וואו, איזה גוד טיימס, תקופות טובות. אז תיהנו מהתקופה הטובה הזאת של תחילת הדרך, זה מרגש, יש מלא דברים חדשים, אתם יכולים, אין לכם עדיין את הטראומות, אין את הקהל שמסיל אתכם, יש לכם גישה אולי ורעיונות חדשים, אנשים אחרים לא חושבים עליהם, אתם יכולים לזוז מהר, ואתם יכולים לתעד את הדרך שלכם מההתחלה. אז יאללה, שנו בראש.