תמלול מלא
תמלול אוטומטי (AI) — ייתכנו אי-דיוקים.
איך לחיות את השליחות שלנו. אני רוצה להגיד לכם שממש כמו שיש הרבה מדי אנשים שחיים חיים מונוטונים, משעממים ורחוקים מהייעוד שלהם, רחוקים מהשליחות שלהם, מרגישים חוסר משמעות מטורף והולכים ממש סוג של מתים חיים ומתנבנים. אותו דבר קיימים הרבה מאוד אנשים שמבזבזים את החיים שלהם, מבזבזים את המיץ, את השנים הכי טובות שלהם בללכת ולחפש את הייעוד שלהם, ללכת ולחפש את השליחות שלהם, ללכת ולחפש את הדבר הזה שכאילו יהיה המטרה הנעלה לחיים שלהם. אחרי שעבדתי באמת עם אלפי אנשים, אני יכול להגיד לכם שמצאתי כמה דברים משותפים. מעבר לזה אני יכול להגיד לכם שאני יכול להגיד לכם כבר עכשיו פה בפודקאסט הזה, לא בקורס שעולה עשרת אלפים שקל, לא בריטריט בטיילנד ולא שום דבר כזה, אני יכול להגיד לכם כבר עכשיו ואני גם אגיד לכם מה הייעוד שלכם ומה השליחות שלכם בעולם ובחיים. עם זאת אנחנו נראה נגלה שזה שאני אגיד לכם את זה לא במיוחד יעזור לכם ומה שאתם כן יצטרכו לעשות בכל זאת זה לגלות את זה בעצמכם בדרך מסוימת שאותה אנחנו נחשוף היום. אנחנו נדבר לא רק על איך למצוא את הייעוד כי שוב אני פשוט אגיד לכם את זה כאן ועכשיו אלא איך להפוך את החיים שלנו לחיים שבהם אנחנו חיים באמת הלכה למעשה את הייעוד והשליחות שלנו, חיים שמלאים בהגשמה, חיים שמחוברים לחוזקות שלנו, חיים שבמה אנחנו מרגישים שאנחנו תורמים, שאנחנו עושים דברים טובים ובסופו של דבר חיים הרבה הרבה יותר מאושרים, מוצלחים וטובים. אז בואו נתחיל. אז בואו נתחיל ישר מההבטחה הסופית. אחרי שעבדתי באמת עם אלפי אנשים בקורסי NLP, בסדנאות, באחד על אחד, אלוהים יעזור, זיהיתי משהו מעניין. כל בן אדם שאי פעם בא, כל בן אדם, אני אומר לכם אין מקרה אחד חריג. זה נדיר שיש דבר כזה, אין אחד חריג שבא אליי ואמר לי גל גיליתי מה הייעוד שלי, גל גיליתי מה השליחות שלי, גל גיליתי מה המשימה שלי בחיים, תקראו לזה שאתם רוצים. כולם, מאה אחוז מהמקרים, אמרו משהו כמו לעזור לאנשים אחרים, משהו כמו לתת ערך לאנשים אחרים, משהו כמו לעשות טוב לעצמי ולעולם. אז הנה אני אומר לכם כבר עכשיו, אני חוסך לכם את החיפוש, אתם לא צריכים לטוס להודו, לא ריטריט בלא יודע איפשהו, לא לעשות כל הדברים האלה. שוב, אפשר לעשות אותם כדי ללמוד, זה לא דבר רע, אבל לא בשביל למצוא את התשובה לשאלה. התשובה לשאלה מה הייעוד שלי, התשובה לשאלה מה השליחות שלי זה פשוט לעשות טוב לעצמכם ולעולם. זה הכל, פה זה נגמר, חסכתי לכם את כל הדרך הארוכה. עם זאת, וזה הנקודה היותר אולי עמוקה ומשמעותית, זה שהתשובה הזאת היא כמובן לא עוזרת לכם בכלום. למה היא לא עוזרת לכם בכלום? כי אנשים רוצים לדעת מה הייעוד שלהם, אנשים רוצים לדעת מה השליחות שלהם, אנשים רוצים לדעת מה המשימה שלהם בחיים, לא בשביל לסמן איזשהו וי בראש, אלא הם רוצים את זה כסוג של כלי לקבלת החלטות משמעותיות בחיים. אנחנו רוצים לדעת מה הייעוד שלנו, אנחנו רוצים לדעת מה השליחות שלנו, לא בשביל לכתוב את זה על איזה קיר, אלא בשביל שנוכל לדעת במה לעסוק ברמת הקריירה. איך לנהל את החיים שלי? האם לבחור בדרך כזאת או בדרך אחרת? מה הדבר שנכון לי לעשות? איפה נכון לי להשקיע? במה נכון לי להתמקצע? מה נכון לי ללמוד? כל מיני שאלות מאוד מאוד משמעותיות ועמוקות. ופה אנשים באמת הרבה פעמים נתקעים ומאבדים את העיקר בזה שהם כל כך אובססיביים בין לנסות למצוא את התשובה הזאתי, כי שוב, סיבה הגיונית. הם רואים את כל אותם בני 40, 50, 60, מתים חיים, זומבים מהלכים, יודעים שהם לא מחוברים לשליחות שלהם, שהם לא מחוברים לייעוד שלהם וחיים חיים מבוסבזים. אז אותם חבר'ה הרבה פעמים צעירים, לא תמיד, לפעמים גם בגיל 30, 40 ו-50, מסתכלים על אותם אנשים ואומרים, לא, אני לא רוצה לחיות חיים כאלה. אני לא רוצה חיים חסרי משמעות, אבל אז הם נופלים בעצם לצד השני של אותה בעיה, שזה גם חיים נטולי משמעות, חיים שבהם אתם רק, הנה, קחו עוד ניוז פלש, חיים שבהם אתם רק כל היום מחפשים את הייעוד שלכם, שאתם רק כל היום מחפשים את השליחות שלכם, זה חיים שבהם אתם לא חיים את השליחות שלכם, אתם לא חיים את הייעוד שלכם, כי אתם עסוקים רק בעצמכם ורק בלחפש דברים פנימה, שכרגע אמרתי לכם שאחרי כל העבודה שתעשו, אתם תגלו שהייעוד שלכם זה לעזור לאנשים אחרים ולעשות טוב בעולם. אז שוב, קצת עבודה עצמית או כמות מסוימת של עבודה עצמית זה טוב, כי זה עושה טוב לעולם, כי זה עושה אתכם טובים יותר, אבל יותר מדי באיזשהו שלב מאבד את הפואנטה. אז בואו נדבר, אם הבנו שלחכות לי למצוא את זה זה טעות, שלחפש את זה יותר מדי זה טעות, אם הבנו שהכיוון הכללי שלנו זה יהיה לעזור לאנשים, בואו נדבר על איך פרקטית אני יכול להתחיל את הדרך שלי, איך אני יכול להתחיל לפעול, איך אני יכול להתקרב בצורה הדרגתית לשליחות שלי. אז בתור התחלה קודם כל, ושוב זה משהו שלחברה יותר נקרא לזה מנוסים, הרבה פעמים זה גם עניין של גיל, למרות שכמובן לא רק בני 30, 40, 50, יהיו הרבה תשובות לשאלות, מה אני יודע לעשות שיכול לעזור לאנשים, איזה ערך אני יכול לתת, במה אני טוב, כל מיני שאלות כאלה שמכוונות אותנו ומקרבות אותנו לייעוד ולשליחות שלנו. לחברה הצעירים הרבה פעמים אין תשובות לשאלות האלה, הם יודעים שהם היו בסדר במתמטיקה או בספרות, בבית ספר שאולי הם אוהבים לדבר עם חברים ולשחק פורטנייט אבל אין להם באמת איזה שהם חוזקות מאוד מאוד מאוד משמעותיות אוקיי אז אחד הדברים החשובים ואני אדבר פה על בעצם ארבעה דברים מאוד מאוד מאוד חשובים שחייב לעשות או שכדאי מאוד לעשות כדי לחיות ממש את השליחות שלנו זה אחד כל הזמן להיחשף לרעיונות חדשים אוקיי אחת הסיבות שבאמת משבר גיל ארבעים במירכאות כן זה לא היום יש כאלה שזה קוראים בגיל שלושים ויש כאלה שזה קוראים בגיל חמישים אבל המשבר גיל ארבעים הקלאסי הזה של וואו עבדתי עשרים שנה לא יודע למה אני רוצה לעשות משהו אחר אני רוצה שינוי בחיים שלי נובע הרבה פעמים מתוך זה שהשנים האלה של שנות העשרים אנשים היו אתם יודעים צבא תואר עבודה קשה חתונה ילדים תקופה מאוד מאוד עמוסה ואז בגיל ארבעים פתאום נהיה להם טיפ טיפה לא שנהיה להם חיים קלים יותר פתאום אבל פתאום נהיה להם טיפ טיפה יותר זמן לעצמם והם מתחילים להזין את המוח שלהם ברעיונות חדשים אוקיי ברגע שאני מתחיל להזין את המוח שלי ברעיונות חדשים בין אם זה להקשיב לפודקאסט בין אם זה לקרוא ספר בין אם זה ללכת לקורס או לסדנה בין אם זה ללכת לאיזשהו טיול במקום חדש בין אם זה לחוות חוויות חדשות להתנסות בדברים חדשים ברגע שאני עושה את זה המוח שלי נפתח לחוויות חדשות ופתאום אני מגלה שיש דרכים לעזור לאנשים שוב בסוף זה הכל יהיה תמיד לעזור לאנשים כן אבל יש דרכים לעזור לאנשים שלא חשבתי עליהם בכלל שלא דמיינתי אותם בכלל שלא ידעתי שהן אפשריות בכלל וברגע שזה מה שקורה ברגע שאני מזהה את המקומות האלה אני אומר לעצמי אה וואו אולי פה יש לי יהוד אולי פה יש לי שליחות אני יכול להגיד לכם שאחד הדברים המצחיקים שקורים זה שהרבה מאוד אנשים שמגיעים לקורסים וסדנאות של התפתחות אישית הם מתלהבים מאוד מאוד מהרעיון וישר חושבים שזה היה יהוד והשליחות שלהם למה הרבה פעמים הם חיים שוב בסביבה מאוד אפורה שוב אני מאמין שכל בן אדם שעובד בכל עבודה הוא עושה משהו טוב לעולם לא כל אבל כמעט כל כמעט כל עבודה שהיא חיובית בסך הכל אז הוא עוזר לעולם הוא עוזר לאנשים וכן הלאה אבל לא תמיד מאוד קל להרגיש את זה נכון אם הבוס שלי לא משקף לי את זה אם אני עובד כבורג קטן באיזושהי מערכת אז שוב אני לא מזלזל בזה ולפעמים שזה המון המון המון ערך אבל הרבה פעמים קשה לי להרגיש את זה וקשה לי לראות את הערך שאני נותן בעיניים שלי שוב זה לא מוריד מהערך הזה זה רק מוריד מהחוויה הרגשית שלי ואז אני מגיע לאיזושהי סדנה של התפתחות אישית ואני רואה איזה מישהו עומד שם ומעביר סדנה ומעביר הרצאה ואני אומר וואו וואו הבן אדם הזה עוזר בצורה כל כך ישירה לכל כך הרבה אנשים וואו והם באים ואומרים לו תודה וזה משנה להם את החיים ואני רואה את הדבר הזה מהצד ואני אומר זה נראית דלך מאוד מאוד חזקה לעשות טוב לעצמי ולעולם ואז הרבה אנשים מתבלבלים וחושבים שזה היה יהוד והשליחות שלהם אגב זה לא דבר רע הרבה במילכו ילמדו אימון קואוצ'ינג NLP כל מיני דברים כאלה ואז יתנסו בעבודה הזאת כמאמנים כמטפלים כמרצים ויגלו שזה באמת מאוד מאוד כיף אבל באיזשהו שלב הם הבינו שזה לא באמת הדרך שבה הם רוצים הכי לעזור לאנשים אחרים אבל זה פותח להם אחד כלים חיובים של תקשורת זה פותח להם דברים טובים על עצמם אז זה לא דבר נגטיבי זה לא דבר שלילי אבל זה כן משהו שאנחנו רואים המון קורה שאנשים באים נחשפים לעולם ההתפתחות האישית מאמינים שזה השליחות שלהם שזה היה יהוד שלהם כי לראשונה בחייהם הם רואים איך נראית עזרה ישירה וחזקה לאנשים אחרים ככה בצורה מאוד מאוד רגשית ואז הם מתאהבים בזה אז זה דוגמה אחת כמובן שיש עוד המון רעיונות חדשים אחרים נכון אם אנחנו נראה לא יודע הרבה אנשים שנגיד דוגמה הולכים לטיפול זוגי ומקבלים הרבה עזרה מהמטפל הזוגי פתאום אומרים וואו לעניין מטפל זוגי אנשים שמתקשים עם הילדים שלהם נכון הרבה פעמים מקבלים עזרה ממנחה הורים ואז אומרים וואו לעניין מנחה הורים עכשיו שוב עבור חלק מהאנשים זה מאוד מאוד מתאים וזה פותח להם באמת את השליחות עבור הרבה אנשים אחר כך הם מגלים שזה לא בדיוק הדבר הכי מדויק להם וזה גם בסדר והם מוצאים את עצמם בהמשך אבל הנקודה היא שאם אני רוצה לחיות את השליחות שלי אני חייב כל הזמן לוודא שאני נחשף לעוד ועוד ועוד ועוד רעיונות חדשים האינטרנט הסושל מדיה הרשת כן כל הדבר הזה היא ממש הזדמנות ומלכודת בהקשר הזה למה הזדמנות כי שוב ביחס לכל תקופה בהיסטוריה יש לנו אפשרות להיחשף ליותר ידע בפחות כסף ביותר קלות מאי פעם ממש כאילו תגללו את רשימת הפודקאסטים בספוטיפיי או את הסרטונים אם אתם רואים את זה ביוטיוב את הסרטונים אתם תגלו טריליון כאילו אי אפשר לצרוך אחד אחוז מזה עדיין יש פה מלכודת ומה המלכודת המלכודת שזה שהאלגוריתמים האלה של פייסבוק אינסטגרם יוטיוב ספוטיפיי כל החברים האלה לומדים מה מעניין אותנו לומדים למה אנחנו מגיבים לומדים מה כאילו גורם לנו לצפות מה גורם לנו להישאר ואז הם מציגים לנו רק את זה ולכן זה מאוד מאוד מאוד חשוב שאם אתם בעיקר צורכים וקולטים שאתם בעיקר צורכים ידע או תוכן מסוג מסוים פעם בכמה זמן לפתוח את הראש לראות דברים אחרים בצורה מכוונת להיחשף לרעיונות חדשים אם אתם חבר'ה מאוד מאוד צעירים עם פחות מחויבויות, גיל 20 וכזה, אז אתם יכולים גם ממש ללכת לעבוד בכל מיני עבודות. שוב, הבן אדם הממוצע בן 50, תלוי מי, כן? אבל הבן אדם הממוצע בן 50 זה לא כל כך פרקטי, יש לו משפחה והתחייבויות וזה, אז כאילו להתחיל לעבור עבודות זה קשה. אבל אם אני בגיל 20 ואני לא יודע מה אני רוצה לעשות, ללכת לעבוד שלושה חודשים פה, שלושה חודשים שם, ללכת לעבוד אצל מגור מישהו אחד, אצל מישהו אחר, כולם יגידו לכם שאתם לא בסדר, אוקיי? כולם יגידו לכם שאתם כל שנייה עוברים עבודה ואתם לא סגורים על עצמכם ולא החלטתם. התשובה היא, נכון. אתם לא סגורים על עצמכם ולא החלטתם, לכן אתם מתנסים. מה עדיף? תשבו בבית ותחכו לתובנה האלוהית של במה אני צריך לעסוק? מה עדיף? שתלכו לחפש את עצמכם בהודו? נו באמת, קמון, אוקיי? אז לכו תתנסו, בין אם זה בצורה של לימידה, בין אם זה בצורה של קורסים, בין אם זה בצורה של ספרים, בין אם זה בצורה של פודקאסטים, בין אם זה בצורה של פשוט ללכת לעבוד, בין אם זה בצורה של פשוט לקחת על עצמכם פרויקט מסוים, שאתם אומרים, וואי, אני ראיתי את הדברים המטורפים האלה בבינה מלאכותית, אני רוצה לעשות משהו מבינה מלאכותית. ראיתי את האנשים האלה שמוכרים דברים באי-ביי, אני רוצה למכור משהו באי-ביי. ראיתי את האנשים האלה שסוחרים בקריפטו, אני רוצה לסחור בקריפטו, אוקיי? אין לי משהו בעד או נגד שום אחד מהדברים האלה, ובטח לא הייתי שם תחיל סחונות חיים שלי על אף אחד מהם, אבל אם בא לכם להתנסות, אם בא לכם לראות איך זה, קחו סיכון מחושב, תעשו את זה בקטנה, תרגישו מה זה, ואז תדעו אם זה מתאים לכם או לא.
הדבר השני שאני רוצה לעשות זה לפתח חוסקות ויכולות.
שוב, האם אני יכול לשבת בבית, פשוט להשתפר, להשתפר, להשתפר, להשתפר במשהו? התשובה היא שזה מאוד מאוד מוגבל, אוקיי? ככל שאנחנו מתפתחים בדרך שלנו, ככל שאנחנו מתפתחים בחיים שלנו, ככל שאנחנו מתקדמים, ככל שאנחנו יותר בעשייה, אוקיי? מה שיקרה זה שאנחנו נפתח חוסקות, אוקיי? גם אם עכשיו יש מישהו שעבד בעבודה משעממת חמש שנים, שעבד בעבודה שהוא גילה שהיא לא הייעוד שלו, שזה לא המקצוע שלו, שזה לא הדבר הנכון לו, והוא עבד בזה כמה שנים, המיומנויות שהוא רכש, היכולות שהוא צבר, הדברים שהוא פיתח בעצמו בדרך הזאת, בוודאות יפתחו לו אפשרויות נוספות בדרך להצלחה בדבר החדש, שזה יותר השליחות ויותר הייעוד שלו, אוקיי? יש לי חבר טוב, קוראים לו מייקל, הוא היה בצבא, למד משפטים, היה שופט, אוקיי? מאוד מאוד מכובד, באיזה שלב החליט שזה לא הייעוד שלו, למד קואוצ'ינג, למד אימון, החליט שליאמן אנשים זה הייעוד וזה השליחות שלו. אז מה? אז העבודה המשפטית שהוא עשה לפני זה הייתה מיותרת? אחד, לא, הוא נתן הרבה ערך להרבה אנשים בעבודה שלו, אוקיי? אז זה אף פעם לא מבוסבל. שתיים, הוא צבר מיומנויות, אוקיי? היום בכל מיני דברים מאוד מאוד מקצועיים שקשורים ללשכת המאמים, שוב לא היום אבל לפני ארבע שנים, התייעצו איתו, בנו איתו דברים, עשו איתו דברים, אוקיי? בלשכת המאמים וכל מיני נקומות כאלה, אוקיי? זאת אומרת, אנחנו אף פעם לא יודעים מה ההזדמנויות שיפתחו לנו ברגע שנצבור מיומנויות. הרבה חבר'ה מרגישים או אומרים שהם חושבים על מה הכיוון של הייעוד שלהם, אבל אין להם מספיק, הם לא יודעים במה הם טובים, הם לא יודעים מה הם יכולים לעשות מספיק טוב, הם לא, אין להם את היכולת להצליח בזה. והאמת היא שכדי לפתח את היכולות הזאת היא חייב לעשות, חייב לפעול, חייב לתרגל, חייב להתאמן, אוקיי? אני באופן אישי, כל מה שקשור לשיווק, כל מה שקשור למחירות, לא בא לי בטבעיות בשום צורה, גם כל מה שקשור דרך אגב לדבר, לא בא לי בטבעיות בשום צורה, אוקיי? הילד שהייתי זה היה ילד ביישן, סגור, חסר ביטחון, אוהב לשחק במחשב, טוב במתמטיקה, טוב בפיזיקה, דברים בסגנון הזה, כולם חשבו שזה יהיה הכיוון שלי, אפילו לפני הצבא הלכתי לטכניון, בסוף יצאתי משם, אבל לתואר מצטיינות בהנדסת תוכנה או משהו כזה, אוקיי? והכיוון חיים הזה כאילו לא היה צפוי בכלל, אוקיי? אבל ברגע שאנחנו מתנסים בדברים, ברגע שאנחנו צוברים מיומנויות, ברגע שאנחנו עובדים, פתאום נהיה לי יכולות בדברים, והיכולות האלה שפיתחתי בילדות שלי, כן? הפכו להיות משהו שמשרת אותי. ושוב, בהתחלה דיברתי לא טוב, בהתחלה שיווקתי גרוע, בהתחלה לא ידעתי לייצר מחירות, בהתחלה כל הדבר הזה שקשור לכסף היה איפה אני ואיפה זה, עדיין יש לי עוד הרבה ללמוד מזה, אוקיי? אבל כשאני נמצא בנקודה הזאת, אני אומר עצמי, אוקיי, אז או אני גרוע בזה, אני לא טוב בזה, אני בחיים לא אהיה טוב בזה, אז אני אשב בבית ויחכה שמישהו אחר יעשה את זה, או שאני אתחיל ללחץ את הדרך, אתחיל לא לחפש את השליחות, אלא לחיות את השליחות. ואם אני חושב שהשליחות שלי דורשת יכולות מסוימות, אז להתחיל לעשות אותן, ואם בהתחלה אני לא טוב בהן, להשתפר, אוקיי? שוב, לא בהכול אני חייב להיות אלוף, יש דברים שאני יכול, לא יודע, ליעזר באנשים אחרים, לעשות מינוף, להשתמש בטכנולוגיה, לזכור אנשים אחרים, יש מלא אופציות, כן? אבל גם זה קשה, גם לזכור עובדים זה קשה, גם את זה צריך ללמוד, אוקיי? גם להשתמש בטכנולוגיה זה קשה, גם את זה צריך ללמוד, אוקיי? אז זה להתחיל לצאת לדרך ולפתח את המיומנויות שלנו, כי זה שנשב בבית לא ישאיר אותנו עם מיומנויות. ולגבי כל אלה שאומרים שהם לומדים כדי לפתח מיומנויות, אז אני רוצה להגיד על זה משהו, קורסים, סדנאות, תארים, כל הדברים האלה בתור עצמם מפתחים מימוניות ברמה די בינונית, די מאפנה. אם לעומת זאת, תוך כדי הלימודים שלכם, וזה לא משנה אם זה קורס, אם זה תואר, אם זה וואטאבר, תיקחו פרויקט ותגדירו, אני עכשיו מהלימודים האלה שאני לומד, לא משנה מה הלימודים האלה, אני מוציא משהו שיעשה טוב לעולם. אם אני עכשיו לומד, לא יודע, עיצוב גרפי, אז אני מחליט, לא אכפת אם יש פרויקט, שהבית הספר מציע פרויקט או לא מציע פרויקט, אני עושה עוד פרויקט בנוסף, שאני יודע שאני אלמד את העיצוב הגרפי הזה ואני אשתמש בו לצורך הפרויקט שלי, שבסוף יעשה משהו שיועיל למישהו. ואז אני חי חיים של שליחות, אני מפתח מימוניות אמיתיות בקצב הרבה יותר מהר, כי אני מתמודד עם העולם האמיתי. רוב האנשים שעושים לימודים לומדים ומחכים לסוף הלימודים כדי להתמודד עם העולם האמיתי. השיטה מספר אחת לחיות השליחות שלי זה תוך כדי שאני לומד משהו חדש, כבר תוך כדי שאני לומד אותו, אני מפגיש אותו את החיים האמיתיים. הדבר השלישי שמקביל הרבה מאוד אנשים זה שאומרים וואו הייתי רוצה לעשות איקס אבל אין לי את הקשרים ואין לי את המשאבים. וגם זה משהו שנבנה. שוב, אם אתם תרצו בעוד חמש שנים או בעוד עשר שנים, תמצאו את הייעוד שלכם לעשות וואטאבר משהו. אם בעשר שנים האלה לא עשיתם כלום, חייתם חיים בינוניים, לא נתתם את המאה אחוז שלכם, לא התקדמתם, מה יהיה מצב המשאבים שלכם? כנראה שהם יהיו מאוד ליליים. מה יהיה מצב הקשרים שלכם? כנראה שהם יהיו מאוד ליליים. אם לעומת זאת אתם תתנו את הטוב ביותר שלכם, תנסו לייצר את העולם שלנו כעולם כמה שיותר טוב, תנסו לעזור לכמה שיותר אנשים, תנסו להתפתח, להשתפר, להשקיע בעצמכם, מה יקרה בעוד חמש שנים? מה יקרה בעוד עשר שנים? יהיה לכם, כמובן דיברנו קודם, חשיפה להרבה יותר רעיונות, נכון? כי ניסיתם. שתיים, יהיה לכם חוזקות ויכולות משמעותיות שפיתחתם דרך האימון הזה, אבל שלוש, לא פחות חשוב, יהיו אנשים בסביבה שלכם שראו אתכם עושים את זה, וזה יפתח לכם דלתות של קשרים, יפתח לכם דלתות של משאבים, אם תרוויחו כסף, אם תייצרו לעצמכם סיסטמים, תעשו דברים, שהמשאבים האחרים האלה אחר כך יקדמו אתכם לנקס לבל. אוקיי? אני רואה הרבה, שוב בתוצאות, הייתי רואה את זה, מיכאל תוצאות, כשאני לומדים NLP, ראיתי את זה מיליון פעמים. ראיתי אנשים שבאו ואמרו, למדו NLP, אמרו וואו, אני רוצה לעסוק בזה, הגיעו לקורס הנחיית קבוצות שאני הייתי מכשיר שם ומלווה מרצים, ועוזר לאנשים ככה לבנות את הקריירה שלהם כמרצים, והיו אנשים שהגיעו לשם. אחלה, מצוין, יודעים NLP אותו דבר, הכל בסדר. אבל פשוט הכל הלך להם קשה. היה להם קשה להביא את האנשים הראשונים לסדנאות, והיה להם קשה לבנות את התוכן, והיה להם קשה והיה להם קשה והיה להם קשה. והיו כאלה, אותו גיל, אולי אותו IQ, אותו דבר, שפשוט טסו קדימה. מה היה ההבדל? האנשים שטסו קדימה בדרך כלל היה להם מה? תגידו לי אתם. כסף? היה להם קשרים? היה להם משאבים? היה להם חוזקות? היה להם יכולות? אז תגידו, לא הוגן, לא הוגן, יש לו כל כך הרבה חוזקות, יש לו כל כך הרבה יכולות, יש לו כל כך הרבה קשרים, יש לו כל כך הרבה משאבים. תשובה? לא הוגן, אבל הוא עבד עשר שנים כדי לבנות את זה. אוקיי? אז הזמן הכי טוב להתחיל לחיות את השליחות שלנו, להתחיל לבנות את היכולות שלנו, להתחיל לבנות את החוזקות שלנו, להתחיל לבנות את הדברים האלה, זה עכשיו, ועוד שאני אדבר גם על איך הכי טוב והכי נכון לעשות את זה. אוקיי? הדבר האחרון, הנקודה הרביעית שהיא סופר חשובה ומשמעותית, זה הנקודה שהרבה מאוד אנשים יכולים לגלות את עצמם, ואני גם כזה, רק תוך כדי תנועה. אוקיי? יש לי חבר ממש טוב, היה חבר טוב שלי בבית ספר, כן, עכשיו אנחנו לא הכי בקשר, אבל שמאז שהוא קטן, מאז שהוא ילד, הוא התלהב מלגו, והוא התלהב מלבנות דברים, והוא ככה היה בונה, בנה מכונית קרטינג, ובנה כל מיני רובוטים, ושהוא היה בן איזה ארבע עשרה, ההורים שלו נתנו לו חלק מהמרטף של הבית, והוא פירק שם את המרטף, ובנה שם דברים במרטף, והפך את זה לכמו מעבדת אלקטרוניקה או משהו, אוקיי? והוא ידע, מאז שאני מכיר אותו, אני מכיר אותו נראה לי מגיל 12 או משהו כזה, שמה שהוא רוצה לעשות זה לבנות רובוטים, לבנות מכונות, וואטאבר, אוקיי? והוא ידע שהוא רוצה לעשות את זה, זה היה לו ברור כשמש, וזה מה שהוא עשה, הוא הלך על המסלול הזה, הוא עשה צבא, סיים את הצבא, עשה תואר בהנדסה, אני חושב בהנדסה של מכונות, הלך לעבוד בחברה, ושוב, לשם הוא התקדם, וזה היה הכיוון שהיה מתאים לו. האם בעוד עשר שנים או עשרים שנה, הוא יגלה שהוא בכלל רוצה לעשות משהו אחר? יכול להיות, מצד שני, אני מגלה שרוב האנשים שמילדות יודעים בדיוק מה הם רוצים, זה נשאר איתם לכל החיים, למרות ששוב, יש כאלה שזה גם משתנה. אני אף פעם לא הייתי כזה, ו90% מהאנשים או 70% מהאנשים לא כאלה. אנחנו לא יודעים מה הדרך שהכי טוב לנו לעזור לאנשים, אנחנו לא יודעים מה הדרך שהכי אנחנו יכולים לתרום לעולם, זה לא כזה ברור לנו, והדרך היחידה לגלות את זה זה תוך כדי תנועה. אנחנו נחשפים לעוד משהו, ונחשפים לעוד משהו, ונחשפים לעוד משהו, ואז מתחילים לעשות משהו, משתפרים עם משהו, ואומרים אה יש לי את החוזקה הזאת, אה יש לי את היכולת הזאת, אה יש לי את המשאב הזה, אה יש לי את הדבר הזה, ובצורה הדרגתית אנחנו מחדדים ומדייקים את עצמנו. מה שזה אומר זה שבהתחלה אנחנו לא מדיני המדויקים. מה שזה אומר זה שבהתחלה אנחנו לא נהיה הכי מחודדים, מה שזה אומר זה שבהתחלה אנחנו לא נדע הכי טוב מה הכי מתאים לנו. אוקיי? בסדר? זה מה שזה. המטאפורה שאני אוהב לתת זה שיש אנשים שקמים בבוקר, פותחים את החלון במטבח ורואים את הפסגה של ההר מול העיניים. אבל רוב האנשים לא ככה. רוב האנשים פותחים את החלון של המטבח ולא רואים כלום. הם צריכים לפתוח את הדלת, להתחיל ללכת בשביל, ורק אחרי שהם הלכו יום, יומיים, שלושה ימים על השביל, פתאום הם רואים מטושטש את ההר רחוק. הם אפילו לא יודעים איזה רכס או איזה פסגה או איזה הר, אבל הם יודעים שזה בכיוון הנכון. הם ממשיכים ללכת על הפסגה עוד כמה ימים ועוד כמה ימים ועוד כמה ימים, ורק אז הם רואים את ההר. אגב, משהו קטן, בדרך כלל החבר'ה האלה, כשהם מגיעים להר, הם רואים הר אחר ורוצים לעבור אליו. אז תפסיקו להיות באשליה שכשאתם ימצאו את זה זה יצליח. אם עד עכשיו לא מצאתם, אם זה לא 100% ברור לכם, כנראה שאתם מסוג האנשים שמגלים את זה בצורה מתגלגלת, שזה דבר שגם הולך להתפתח ולהשתנות בחיים שלכם. בתקופה מסוימת הייעוד שלכם יהיה לעזור לאנשים ולעשות את העולם טוב דרך איקס, ובעוד חמש שנים, עשר שנים, שבע שנים, זה יהיה לעזור לאנשים ולעשות טוב בעולם בדרך וואי. אז אם אנשים שואלים אתכם מהיום, אם אתם יודעים מה הייעוד ומה השליחות שלכם בחיים, תמיד תגידו, כן, אני יודע, הייעוד שלי זה לעשות טוב לאנשים אחרים ולעולם, ולעצמי. אחלה. איך אני מיישם את זה בפועל? בכל תקופה זה יהיה אחרת. הצעד הראשון, ופה אני ככה רוצה לסיים את הפרק בצורה מאוד מאוד חזקה, הצעד הראשון הוא פשוט באמת להתחיל לעשות את השינוי תפיסה הזה. מי שינוי תפיסה של רק לצרוך פנימה, להוציא גם דברים מחוצה. ואני יכול להגיד לכם שכל בן אדם שאני מכיר, בין אם זה בעל עסק מצליח, בין אם זה מנכל, בין אם זה מנהיג כלשהו, בין אם זה אנשים שהם נמצאים בפוליטיקה, בין אם זה מנטורים, אותו דבר, כל החברה האלה עסוקים אולי אולי אולי אולי 20 אחוז מהזמן, וזה החברה המודעים והעמוקים, בהתפתחות האישית שלהם, ו80 אחוז מהזמן הם עסוקים בלהוציא החוצה, בלייצר, בלטט. והעולם של היום זה עולם שמכווין אותנו כל הזמן להתעסק בעצמנו ולצרוך. הטלפון בנוי, שימו לב, בניגוד למחשבים של פעם, נכון מחשב של פעם זה כזה מסך, המחשבים של פעם פעם, כן, מסך קטן קטן קטן קטן, מקלדת, עכבר, מלא כפתורים, נכון, למה? כי הבן אדם, מה הוא צריך? הרבה כפתורים, הרבה דברים שהוא מוציא מעצמו, והוא צורך מהמחשב את הדבר הקטן הזה. היום איך זה נראה? אין כפתורים, הכל מסך מגע, מסך ענקי, למה? כי המחשבים של היום נועדו כדי שאנחנו נצרוך, נשתמש, שזה לא דבר רע, זה בסדר, שזה יכול לחשוף אותנו למרון חדשים, אחלה, אבל לאורך זמן אני רוצה לוודא שאני לא רק צורך, אני גם יוצר. אם אני אחיה חיים שבהם אני כל הזמן חושב רק מה אני מקבל מזה, רק מה יוצא לי מזה, רק מה המדויק לי, רק מה חשוב לי, אני אחיה חיים מאוד אומללים, מאוד עצובים, מאוד דקעוניים, מאוד חסרי משמעות. אם אני יגיד לעצמי, אוקיי, בסדר, יום שלם חשבתי על מה נכון לי, יאללה, עכשיו חמישה ימים, כן, עשרים, שמונים, עשרים, חמישה ימים, אני עכשיו חושב איך אני עושה טוב לעולם, לאנשים אחרים, לסביבה שלי, שוב, אם אני מאוד מאוד צעיר, אז אולי, לא יודע, להורים שלי, לחברים, למשפחה, אם אני בתוך חברה, אז בחברה שלי, בארגון שלי, בעסק שלי, לקהל שלי, או היטבר. שמונים אחוז מהזמן התעסקות באיך אני נותן יותר ערך, זה המתכון, ולהתחיל להטניע את הדבר הזה של לייצר. אם אתם חושבים שכרגע אתם לא מספיק מוכנים כדי לעשות טוב לאחרים, אתם צריכים קודם כל להשקיע בעצמכם, קודם כל לפתח עוד את עצמכם, קודם כל לחדד עוד את עצמכם, לפני שאתם יכולים לעשות משהו או לתת ערך למישהו אחר, התשובה היא שהדבר הזה תמיד יהיה נכון. אוקיי? תמיד זה יהיה נכון. תמיד אם אנחנו נשפר יותר את עצמנו, נוכל לתת יותר טוב לאחרים. אבל אנחנו חייבים לעשות את זה בבלנס. שמונים-עשרים זה בלנס הגיוני. אוקיי? אז חברים, אל תמצאו את השליחות, אל תחפשו, אמרתי לכם מה השליחות שלכם, פשוט תחיו אותה. ותהפכו את השליחות שלכם לדרך חיים. יאללה ביי.