מתי מותר לנו להיות גאים? המסר של גאווה

גאווה. חשבתי אולי לתת לזה שם אחר, כי גאווה זה כזה מילה שבחלק מהאנשים יש אסוציאציה שלילית אליה. אז פה אנחנו מדברים על האסוציאציה הנעימה של המילה גאווה, ללא האסוציאציה השלילית שלה. נקרא לזה נגיד היכולת של להתגבר על משהו, להתמיד, להעריך את עצמי, או לקבל הערכה. הרגש הזה הוא רגש סופר מלמד, ואם תשוקה מכוונת לאיזושהי מטרה או איזושהי תמונה עתידית כלשהי, אז גאווה מכוונת למשהו שאני נוכח בהווה. וזה הכוח של התחושה הזאת. ההרגשה הזאתי שבההווה או בעבר, היה משהו כמו שצריך. זה קצת ההפך ממינה מסוימת מכעס. זה לא היה כמו שצריך, גאווה זה עשיתי את זה כמו שצריך, עשיתי את הדבר הנכון, וכן הלאה. שוב, ככל שהדבר הזה יהיה מחובר לרגשות גבוהים יותר ואקולוגיים יותר, אז יהיה נקי יותר. אני חושב שהשם הרע שנוצר לפעמים לגאווה, זה בגלל אולי גאווה במטרות שהן לא מאוזנות או לא אקולוגיות, ואז לפעמים זה חורר לנו. כאילו מישהו שסורף דברים בחיים שלו כדי להשיג משהו, וכזה. אבל כשזה מבוצע בצורה מאוזנת ואקולוגית זה רגשי מדהים. אז בואו נבין מה... בואו קודם כל תכתבו כמה דברים שאתם גאים בהם, יאללה. נקודות, תקופות, אירועים, מצבים, שבהם אתם חוויתם גאווה. מסרים מרכזיים של גאווה. הראשון, גם פה יש לנו את העניין של זיהוי של ערכים. כשאני מרגיש שאני גאה, אז אני יודע לזהות מה הערך בתוך אותו אירוע שיצר לי את אותה גאווה. אם עשיתי את הדבר הנכון, זה אומר שמשהו במה שעשיתי היה נכון. מה הופך את זה לנכון? הערכים שלי. נכון? אם אני מרגיש שאני עזרתי למישהו אחר ואני גאה בעצמי על זה, אז יש פה איזה שוב ערך. למה לעזור למישהו אחרי זה דבר הנכון? שאלה? תשובה, אוקיי. אולי יש פה איזשהו ערך שאני עושה משהו הורוטבי. אז אחד, אני יכול בעזרת זה גם לזהות טוב מאוד את הערכים שלי. מה נכון לדעתי? מה לא נכון לדעתי? מה טוב? מה לא טוב? דבר נוסף, זה היכולת שלי לזהות את החוזקות שלי, כמו שהתחלנו בתחילת השיעור. איך בעזרת גאוון יכול לזהות חוזקות? כי אני יכול לשאול את עצמי, מה התכונות שבי שאיפשרו לי להגיע לנקודה הזאת שבה אני גאה בעצמי? יש? ואז אני את השאלה, מה התכונות בי שאיפשרו לי להגיע לנקודה הזו שבה אני גאה בעצמי? מה התכונות שבי או החוזקות שבישאיפשרו לי להגיע לנקודה הזאת? אז אם זכיתי באליפות העולם באופניים, אני יכול לשאול את עצמי, אוקיי, מה הן התכונות שאיפשרו לי לעשות את זה? ככל הנראה, נגיד יכולת התמדה מדהימה ונחישות ו-whatever. וספורטאים שאחר כך מצליחים בחיים שאחרי הספורט, זה הרבה פעמים ספורטאים שמוצאים דרך למנף את החוזקות האלה בהקשרים אחרים. מה הן התכונות או החוזקות שאיפשרו לי לעשות את מה שצריך כדי להרגיש גאה? נתן נגיד גאה בעצמך, דיברנו על זה, שהילדים שלך הם אחלה ילדים, לא זוכר את המילים בדיוקות שלך, שהם הגיעו למצב, שאתה צריך להגיע למצב שהילדים שלך הם מדהימים ומהממים, מושלמים, יפה. ואז אני שואל אותך, מה התכונות בך הרי, או החוזקות שלך, שאיפשרו לך לגדל ילדים כאלה? אוקיי, היו לך דברים, אחד מזל, כי יצאו לך כאלה מושלמים, נכון? אבל מעבר לזה, יש פה תכונות שלך, שעשית דברים בחינוך שלהם, בגידול שלהם, בשיחות מסוימות איתם, במקומות מסוימות, נכון? ואז אני שואל אותך, מה שם אפשר לך את זה? ושם אתה יכול לזהות, ושם יש לך את היכולת לזהות את החוזקות שלך. יש? אתם איתי? זה יכולת לזהות את החוזקות שלי. דבר נוסף, גאווה, זה רגש שכמו מרים אותנו כלפי, ככה אני מדמיין עם כעס דוחפותי קדימה, עצב לוקח אותי אולי אחורה, בדמיון שלי איך שאני מדמיין את גאווה, לוקח אותי כלפי מלאי, מריםה אותי כזה. וכשאני אומר שמריםה אותי, אני לוקח את זה מטאפורית למקום שלי, כאילו היא מכינה אותי לנקסט לבל. הגעתי לאיזושהי הצלחה, נתן לי איזשהו מקום שבו הצלחתי לעשות משהו טוב ונכון, אוקיי? אולי זה רמז עבורי שאני יכול לקחת את אותו דבר לאתגר הבא, לרמה הבאה. אני הצלחתי, לא יודע מה, לעזור למישהו לעשות משהו, וזה גרם לי להרגיש ככה. אולי אני יכול לעזור לעוד מישהו לעשות משהו טוב. אולי אני יכול לעזור לעוד שני אנשים, או לעוד חמישה אנשים, או לעוד בן אדם אחד, אבל לעזור לו עוד יותר בצורה משמעותית, אוקיי? לא משנה אם זה לעומק או לרוחב, אבל אולי אני יכול לקחת את זה לרמה הבאה. אם אני בן בכיתה ד' וניצחתי בתחרות אופניים של הבית ספר, אז אולי אני מרגיש גאה בעצמי ואני אומר, וואלה, התאמנתי קשה, הבנתי את החוזקות שלי, הבנתי את הערכים שלי, הרגשתי טוב עם הנצח בתחרות של הבית ספר, עכשיו אני יכול מה? להרים את עצמי לקראת התחרות של המחוז, או של העיר, או של הארץ. כל פעם זה יכול להרים אותי לקראת אתגר הבא, הרמה הבאה. הרמה הבאה יכולה להיות ברמה הישגית, יכולה להיות ברמה רגשית, יכולה להיות ברמה בין אישית, יכולה להיות ברמה רוחנית וכן הלאה וכן הלאה וכן הלאה. דבר נוסף שאני ממש חושב שגאווה נותנת לנו זה שהיא ממקדת אותנו ביכולת לעזור לאחר. אני חושב שברוב המוחלט של המקרים לאנשים שמרגישים גאווה יש גם את ההרגשה שהם יכולים לקחת איתם עוד אנשים. למעט מצבים של אמונות מגבילות ספציפיות על הנושא הזה או משהו כזה. לרוב האנשים כשהם מצליחים במשהו, באיזשהו שלב, נפתח להם הרצון או השאיפה לתת את אותה תחושה לעוד אנשים. זה איזשהו משהו, אני חושב שהוא לא יודע אם הוא טבעי ל100% מהאנשים, אבל הוא טבעי להרבה מאוד אנשים. ההרגשה הזאת שאם אני הצלחתי להתגבר על קושי מסוים, נכון יש פה הרבה עניין של ההתגברות, של ההתמדה, שהצלחתי להגיע לאיזושהי תוצאה מסוימת ואני נהנה מהפירות שלה. אז אני חושב שהרבה מאוד אנשים יש להם אחר כך את החוויה שהם היו רוצים לתת את הדבר הזה שהם השיגו לעוד אנשים. אז אני חושב שזה רגש שגם בהקשר הזה הוא מאוד חזק, כשהוא, אם נקשיב לו הוא יכול להודד אותנו להתפוקד בלעזור לאנשים נוספים.