מתי מותר לנו להיות גאים? המסר של גאווה

גאווה. חשבתי אולי לתת לזה שם אחר, כי גאווה זה כזה מילה שבחלק מהאנשים יש אסוציאציה שלילית אליה. אז פה אנחנו מדברים על האסוציאציה הנעימה של המילה גאווה, ללא האסוציאציה השלילית שלה. נקרא לזה נגיד היכולת של להתגבר על משהו, להתמיד, להעריך את עצמי או לקבל הערכה. הרגש הזה הוא רגש סופר מלמד, ועם תשוקה מכוונת לאיזושהי מטרה או איזושהי תמונה עתידית כלשהי, אז גאווה מכוונת למשהו שנוכח בהווה. וזה הכוח של התחושה הזאת. הרגשה הזאת שבה ההווה, או בעבר לצורך העניין, או בעבר היה משהו כמו שצריך. זה קצת ההפך ממנימסנט מכעס. כעס זה לא היה כמו שצריך, גאווה זה עשיתי את זה כמו שצריך, עשיתי את הדבר הנכון וכן הלאה. שוב, ככל שהדבר הזה יהיה מחובר לרגשות גבוהים יותר ואקולוגיים יותר, אז יהיה נקי יותר. אני חושב שהשם הרע שנוצר לפעמים לגאווה, זה בגלל אולי גאווה במטרות שהן לא מאוזנות או לא אקולוגיות, ואז לפעמים זה חורה לנו. כאילו מישהו ששורף דברים בחיים שלו כדי להשיג משהו. אבל כשזה מבוצע בצורה מאוזנת ואקולוגית זה רגשי מדהים. אז בואו נבין מה... בואו קודם כל תכתבו כמה דברים שאתם גאים בהם, יאללה. נקודות, תקופות, אירועים, מצבים שבהם אתם חוויתם גאווה. מסרים מרכזיים של גאווה. הראשון, גם פה יש לנו את העניין של זיהוי של ערכים. כשאני מרגיש שאני גאה, אז אני יודע לזהות מה הערך בתוך אותו אירוע שיצר לי את אותה גאווה. אם עשיתי את הדבר הנכון, זה אומר שמשהו במה שעשיתי היה נכון. מה הופך את זה לנכון? הערכים שלי. אם אני מרגיש שאני עזרתי למישהו אחר ואני גאה בעצמי על זה, אז יש פה איזשהו ערך למה לעזור למישהו אחר, זה הדבר הנכון. שאלה, תשובה, אוקיי, אולי יש פה איזשהו ערך שאני עושה משהו אורטיבי. אז אחד, אני יכול בעזרת זה גם לזהות טוב מאוד את הערכים שלי. מה נכון לדעתי, מה לא נכון לדעתי, מה טוב, מה לא טוב. דבר נוסף, זה היכולת שלי לזהות את החוזקות שלי, כמו שהתחלנו בתחילת השיעור. איך בעזרת גאוון יכול לזהות חוזקות? כי אני יכול לשאול את עצמי, מה התכונות שבי שאפשרו לי להגיע לנקודה הזאת שבה אני גאה בעצמי? יש? כעוזב את השאלה? מה התכונות בי שאפשרו לי להגיע לנקודה הזו שבה אני גאה בעצמי? מה התכונות שבי או החוזקות שבי שאפשרו לי להגיע לנקודה הזאת? אז אם זכיתי באליפות העולם באופניים, אני יכול לשאול את עצמי, מה הן התכונות שאפשרו לי לעשות את זה? ככל הנראה, נגיד, יכולת התמדה מדהימה ונחישות ווואטאבר. וספורטאים שאחר כך מצליחים בחיים שאחרי הספורט, זה הרבה פעמים ספורטאים שמוצאים דרך למנף את החוזקות האלה בהקשרים אחרים. מה הן התכונות או החוזקות שאפשרו לי לעשות את מה שצריך כדי להרגיש גאה? נתן נגיד גאה בעצמך, דיברנו על זה שהילדים שלך הם אחלה ילדים, לא זוכר את המילים המדויקות שלך. כשהם הגיעו למצב שאתה צריך להגיע למצב שהילדים שלך הם מדהימים ומהממים. מושלמים, יפה. ואז אני שואל אותך, מה התכונות בך אריה או החוזקות שלך שאפשרו לך לגדל ילדים כאלה? היו לך דברים, אחד מזל, כי יצאו לך כאלה מושלמים, נכון? אבל מעבר לזה יש פה תכונות שלך, שאתה עשית דברים בחינוך שלהם, בגידול שלהם, בשיחות מסוימות איתם, במקומות מסוימות, נכון? ואז אני שואל אותך, מה שמאפשר לך את זה? ושם יש לך את היכולת לזהות את החוזקות שלך. יש? אתם איתי? זה יכולת לזהות את החוזקות שלי. דבר נוסף, גאווה זה רגש שכמו מרים אותנו כלפי, ככה אני מדמיין, אם כעס דוחף אותי קדימה, עצב לוקח אותי אולי אחורה, בדמיון שלי יש, אני מדמיין את הגאווה לוקח אותי כלפי מעלה, אם היא מריםה אותי כזה. וכשאני ממש מריםה אותי, אחד הדברים, אני לוקח את זה מטאפורת למקום שלי, כאילו היא מכינה אותי לנקסט לבל. אוקיי? הגעתי לאיזושהי הצלחה, הגעתי לאיזשהו מקום שבו הצלחתי לעשות משהו טוב ונכון, אוקיי? אולי זה רמז עבורי, שאני יכול לקחת את אותו דבר לאתגר הבא, לרמה הבאה. אני הצלחתי, לא יודע מה, לעזור למישהו לעשות משהו, וזה גרם לי להרגיש ככה, אולי אני יכול לעזור לעוד מישהו לעשות משהו טוב. אולי אני יכול לעזור לעוד שני אנשים, או לעוד חמישה אנשים, או לעוד בן אדם אחד, אבל לעזור לו עוד יותר בצורה משמעותית, אוקיי? לא משנה אם זה לעומק או לרוחב, אבל אולי אני יכול לקחת את זה לרמה הבאה. אם אני בן בכיתה ד' וניצחתי בתחרות אופניים של הבית ספר, אז אולי אני מרגיש גאה בעצמי, וואלה, התאמנתי קשה, הבנתי את החוזקות שלי, הבנתי את הערכים שלי, הרגשתי טוב עם הנצח בתחרות של הבית ספר, עכשיו אני יכול מה? להרים את עצמי לקראת התחרות שלה, לא יודע מה, מחוז, או של העיר, או של הארץ, או כן, כל פעם זה יכול להרים אותי לקראת האתגר הבא, הרמה הבאה. הרמה הבאה יכולה להיות ברמה הישגית, יכולה להיות ברמה רגשית, יכולה להיות ברמה בין אישית, יכולה להיות ברמה רוחנית, וכן הלאה וכן הלאה וכן הלאה. דבר נוסף שאני ממש חושב שגאווה נותנת לנו, זה שהיא ממקדת אותנו ביכולת לעזור לאחר. אני חושב שברוב המוחלט של המקרים, לאנשים שמרגישים גאווה, יש גם את ההרגשה, שהם יכולים לקחת איתם עוד אנשים, למעט מצבים של אמונות מגבילות ספציפית על הנושא הזה או משהו כזה. לרוב האנשים כשהם מצליחים במשהו, באיזשהו שלב, נפתח להם הרצון או השאיפה לתת את אותה תחושה לעוד אנשים. זה איזשהו משהו, אני חושב שהוא, לא יודע אם הוא טבעי ל-100% מהאנשים, אבל הוא טבעי להרבה מאוד אנשים. ההרגשה הזאת שאם אני הצלחתי להתגבר על קושי מסוים, נכון יש פה הרבה עניין של ההתגרברות, של ההתמנה, שהצלחתי להגיע לאיזושהי תוצאה מסוימת ואני נהנה מהפירות שלה, אז אני חושב שהרבה מאוד אנשים יש להם אחר כך את החוויה שהם היו רוצים לתת את הדבר הזה, שהם השיגו לעוד אנשים. אז אני חושב שזה רגש שגם בהקשר הזה הוא מאוד חזק, שהוא, אם נקשיב לו, יכול לעודד אותנו להתמקד בלעזור לאנשים נוספים.