האם תשוקה חייבת למות? המסר של תשוקה

תשוקה, מוטיבציה, חיות, התרגשות, יצירתיות. בעצם החוויה של דבר מה הוא משמעותי עבורי. בעיקר שזה מתייחס לעשייה או לאיזושהי מטרה או לאיזושהי דרך. פחות כשזה מיוחס לאיזשהו אובייקט כי אז זה יותר מה שדיברנו את השבוע שעבר, כמו השתוקקות, זה משהו טיפה אחר. בסדר, לא ניכנס להבחנה הזאת. מי רוצה לחיות חיים עם תשוקה? מי רוצה חיים בלי תשוקה? מי רוצה זוגיות שאין בה תשוקה או עבודה שאין בה תשוקה או תחביב שאין לו תשוקה אליו? ועדיין המון פעמים אני חושב שאנחנו מתפשרים על תחומים שלמים בחיינו שהם יהיו ריקים מתשוקה. בלי ביקורתיות או שיפוטיות כרגע, פשוט כעובדה די קל להבחין בה בחיי היום יום. אם נסתכלו על רוב האנשים שהולכים ברחוב, אתם לא תראו אותם מרוצים ומתלהבים לקראת הדבר שהם הולכים אליו, בסדר? כהכללה. רוב האנשים לא בשיא ההתלהבות כלפי בני בנות הזוג שלהם והזוגיות שלהם. רוב האנשים לא חיים בתוך חוויה הזאת יותר מדי וזה חבל. כי בסופו של דבר זה אחד הדברים שכן אנחנו, אני חושב שאחד הסיבות שאנשים נמצאים פה בחדר הזה, זה כי הם רוצים להכניס יותר מזה לחיים שלהם. בין אם יש לכם הרבה מזה או קצת, זה לא משנה, כל אחד במקום שלו. אני חושב שכולנו היינו רוצים יותר מהדבר הזה, מהאמיץ הרגשי הזה, מהדבר הזה שמניע אותנו, שמעיר אותנו, שגורם לנו להרגיש בחיים. אז בואו נבין מה המסרים. אז קודם כל, לפני שאנחנו נגיע למסרים, חשוב קודם כל לזהות איפה בכלל אנחנו מרגישים את הרגש הזה. כי אם אני לא יודע לזהות אותו או לא יודע להבחין בו, אז היכולת שלי לנתח אותו, ללמוד ממנו ולשחזר אותו היא פחותה. הרבה פעמים אנשים מגיעים אליי ואומרים לי, הייתי רוצה שיהיה לי יותר, הייתי רוצה להתלהב ממה שאני עושה. להתלהב כמו מה? נכון? קצת מטה מודל, קצת שלא נפשן בזה. מה זה אומר להתלהב? איפה בחיים אתה כן מתלהב? מאמד שלא יודע להצביע על מקומות אחרים בחיים שלו שבהם הוא מתלהב ומרגיש תשוקה, אז אין לו רפרנס למה היא בכלל תשוקה עבורו. זו נקודה מאוד חשובה. זה יהיה נכון עם כל הרגשות החיוביים פה. באופן כללי, הרעיון הזה של להיות מסוגל להבחין בעצמי בין סוגים שונים של רגשות חיוביים, זה לא מובן מאליו. רוב האנשים, בוא נגיד ככה, יודעים להבחין האם הם כועסים או עצובים. בסדר? אתם איתי? אבל לא כולם יודעים להבחין אם מרגישים שמחים או מתרגשים או שהם מתלהבים או איזה סוג ברגשות החיוביים, יש הרבה פעמים הרבה יותר מיקס כזה. אה, אני מרגיש טוב. אז הרצון שלי להימנע מהרגשות השליליים שמאוד דוחף הרבה מאוד מאיתנו, הרבה מאוד מהזמן, הוגשם, אני עכשיו בסדר הזה? ועכשיו אני לא יודע מה אני כן רוצה או מה אני כן מרגיש. אז היכולת להבחין בעצמנו, איפה אני בכלל כן מרגיש תשוקה בחיים שלי? באיזה נקודות? באיזה רגעים? באיזה שלבים? זה דבר מאוד מאוד חשוב. הייתי אפילו עכשיו לוקח מחברת, כותב לכם, מקומות בחיים שלי שבהם אני מרגיש סלש הרגשתי תשוקה. וממש תכתבו לעצמכם כל מיני מקומות, בין אם זה תחומים שלמים בחיים שלכם שמלאים בתשוקה, ואז אני שמח ושמחתכם, בין אם זה אירועים ספציפיים או דברים ספציפיים שעשיתם בעבר שגרמו לכם להרגיש תשוקה, או כל דבר כזה או אחר. שוב, הבן אדם שהכי טוב ללמוד ממנו על רגשות חיוביים זה מעצמנו. ממש לכתוב, קחו לעצמכם את זה דקה, תכתבו לעצמכם מקומות שבהם אתם הרגשתם תשוקה או מוטיבציה או חיות או התרגשות או יצירתיות. עכשיו, זה רגש שקצת מתעתע לפעמים, כי בעיקר אנשים שעושים עבודה של מודעות עצמית, הרבה פעמים מגלים שהרבה מהמוטיבציה שלהם בחיים נובעת מרגשות שליליים, נכון? הרבה מכם זייתם את זה בחיים שלכם. שנגיד עבדתם מאוד קשה כי הרגשתם שאתם צריכים ביטחון ופחדתם, לא יודע מה, או שהרגשתם שאתם עושים המון עבור אחרים מתוך איזשהו צורך בריצוי או כל מיני דברים מהסוג הזה. ואז הרבה אנשים מפחדים לאבד את המוטיבציות השליליות שלהם כי הם מפחדים שאז לא תהיה להם מוטיבציה לפעול. מכירים את הרעיון הזה או החשש הזה? שאם אני לא אהיה עם הגב... ואם אני לא אכנס טבכי אז אני לא אעבוד קשה אם אני לא אהיה חייב לעבוד אז זה לא יהיה לי מוטיבציה אם אני לא ירגיש שהצד השני בוחן אותי אז לא יהיה לי מוטיבציה להשקיע בזוגיות שלנו, סתם לדוגמה כאילו ההרגשה הזאתי שבשביל שתהיה לי מוטיבציה אני חייב שיופעלו עליי רגשות שליליים הדבר הזה הוא מאוד נכון בהיעדר תשוקה אבל כשיש תשוקה הרגשות השליליים האלה לא הכרחיים כדי להיות זה יכול להיות נגיד ריגי? כן אבל זו ההתחלה של ריינבלס איך את יכולה להפסיק? בן? בין העניין שאם יש תשוקה לבין אמונה מכאב זה מאוד קל אם אני מוריד מה? הוא שאל איך אני יכול להבחין האם המוטיבציה שיש לי היא מבוססת אמנות מכאב או שהיא מבוססת איזושהי תשוקה והתשובה היא שזה מאוד קל קודם כל לדעתי זה היה בשיעור 4 אולי זה היה 5 או 3 שבהם דיברנו על הנושא שמוטיבציות שונות מתנהגות אחרת אם יש לי המון מוטיבציה או פרצי מוטיבציה מאוד חזקים ואז ברגע שאני טיפה מתקדם המוטיבציה דואכת אז אני יודע שזה כנראה או רוב הסיכויים שזה מוטיבציה שהיא מבוססת כאב כי זה לא האופי של מוטיבציה חיובית זה האופי של מוטיבציה מבוססת פחד אם אני רואה שהמוטיבציה אולי פחות בועטת ובוערת ואני פחות חייב לעשות את זה בכל רגע אבל זה משהו שהייתי במשך תקופה ארוכה ואני מתקדם צעד צעד לעבר המטרות שלי אז זה סימן שזה הרבה יותר התנהגות של מוטיבציה חיובית אל מול מוטיבציה של תשוקה זה דוגמה אחת דבר שני השאלה היא מה קורה כאשר אני לא מתקדם לעבר המטרות שלי ובמוטיבציה שלילית כשאני לא מתקדם לעבר המטרות שלי אני מרגיש ממש לחץ פחד אני מרגיש כן כאב במצב של תשוקה שאני לא מתקדם לעבר המטרות שלי אני מרגיש יותר אולי קצת אדישות וריקנות אני אולי קצת יותר מרגיש פספוס אבל לא לחץ ודבר אחרון זה תוך כדי ביצוע הפעולה או תוך כדי העשייה האם אני מרגיש תחושה של התכבצות אני מרגיש תחושה שקשה לי של הכרח אני יכול אולי לשמוע אפילו במילים שלי אם אני משתמש בשפה של הכרח למרות שזה לא 100% מדויק כי יש אנשים שהרגילו את עצמם להשתמש במילים אחרות אבל אם באופן טבעי אני משתמש במילים של הכרח יותר אל מול מילים של אפשרות אל מול תחושה של התרחבות תחושה של כלילות ונוחות בזמן הפעולה כל הדברים האלה הם סימנים ובדרך כלל הם כולם מתיישרים בצד אחר אז זה די קל לגלות כתבתם לעצמכם כמה מקומות לפחות שבהם יש לכם תשוקה? אז מה אני יכול מה המסרים שאני יכול להסיק או לקבל מהעניין של תשוקה? אז קודם כל אני יכול לזהות בצורה הרבה יותר טובה את הערכים החיוביים שלי דיברנו על זה שיש ערכי משיכה וערכי אמנות אז תשוקה נובעת מהערכי משיכה אם אני יכול להסתכל על הדברים או המקומות שבהם יש לי תשוקה אני יכול לשאול את עצמי מה יש שם שגורם לי להרגיש תשוקה? ואז אני יכול להגיד אוקיי אז הדברים האלה הם הערכים שלי ואז אני יודע שאם אני אמשיך לשחזר אותם בחיים שלי אני אמשיך לשחזר את החוויה הזאת אם אני אומר לעצמי אוקיי כשאני מלמד אני מרגיש תשוקה יופי זה כיף לי מצוין אז אני שואל את עצמי אוקיי מה יש בללמד שגורם לי להרגיש את זה? אני מזקק את הערכים פה אז אוקיי אני מרגיש שאני משפיע על אנשים אני מרגיש שאני חשוף ופתוח ומקבלים אותי אז אני מרגיש חיבור אז אני יכול לקחת את הרעיון הזה של עזרה לאנשים ולהיות פתוח וזה ואז לחשוב אוקיי איפה עוד אני יכול לגרום לערכים האלה לתמומש בחיים שלי ואז בכל מקום שאני אצליח לגרום לערכים האלה לתמומש בחיים שלי אני אוכל להרגיש יותר תשוקה מול אותו דבר שאלות על... זאת אומרת שאתה יכול על ידי זה להציץ להציץ תשוקה נוספת בדברים אחרים גם ודאי אם אני מזהה את זה אז אני יכול להגיד אוקיי אז איך אני יכול להביא את זה לזוגיות שלי? אז אני יכול להגיד אוקיי איך אני יכול לתת יותר או לעזור יותר לליאל ואיך אני יכול להיות יותר פתוח וחשוף איתה ואולי לקבל ממנה גם את החוויה הזאתי ואז יהיה לי יותר תשוקה גם שם רגשות סטייטים נוצרים דרך המייצג הפנימי שלנו אז יכול להיות יום אחד שאני אקם או שזה סיבך אני את הסיבה הפנימית שאני מתרכז, הפוקוס שלי הולך למקומות אחרים. ואז הפוקוס שלי מייצר לי מיצרים, מייצגים פנימיים אחרים שאולי מעייפים אותי, אולי מטישים אותי, אולי מכעיסים אותי, מעציבים אותי וכן הלאה וכן הלאה, ואז לא תהיה לי תשוקה. עכשיו זה טבעי, זה בסדר, אני לא בשיפוטיות, אני רק אומר שתשאל את עצמך מהם המייצגים הפנימיים שיש לך שגורמים לך להרגיש תשוקה, ואז תוכל לזהות מתוכם תארכים, זה השלב הראשון, רגע. לזהות מהם אותם ערכים, ואז אני יודע לשחזר אותם בחיים שלי. עוד נקודה מאוד חזקה שיש בתשוקה, זה כשאנחנו מלאים בתשוקה, בדרך כלל אנחנו בסטייט מאוד עוצמתי, אנחנו מאוד מחוברים למשאבים שלנו, כי תשוקה זה רגש מאוד חיובי, אבל גם מאוד חזק, עם אנרגיה קבועה. קצת דיברנו על נושא של אנרגיות ברגשות בהקשר של רגשות שליליים, כשדיברנו על זה שהעצב, למשל, אם אתם זוכרים, זה רגש יותר מופנם, שמייצר יותר התבוננות פנימית, נסיגה וכן הלאה, אל מול עצב. אל מול נגיד כעס, שהוא רגש יותר עוצמתי, כאילו מוחצן כזה, שדורש התקוממות ויצבת גבול והתנגשות כזאת או אחרת. אז בין הרגשות החיוביים, תשוקה היא אולי המוחצנת ביותר, היא זאת שהכי דוחפת קדימה להשיאה וכן הלאה. ולכן כשאנחנו באמת בתשוקה, אנחנו לרוב גרסה מאוד מאוד מאוד עוצמתית ומסוגלת ומשאבית של עצמנו. עבור אנשים רבים, עצם הרעיון שהם יכולים להסתכל על עצמם כשהם כאלה, ולהבין זה גם אני. זו הרמת מסוגלות שאני יכול שתהיה לי, זה פותח משהו ברמת הדימוי העצמי. אתם יודעים מה שאני אומר? כאילו רוב האנשים יש להם תפיסה מסוימת לגבי עצמם, לגבי מה הם מסוגלים ומה הם לא מסוגלים. מה הם מסוגלים לתת, מה הם מסוגלים לעשות, ומה הם מסוגלים להצליח, ומה הם לא מסוגלים להצליח וכן הלאה. זה הערך העצמי שלנו, התפיסה העצמית שלנו. אתם איתי עד כאן? יופי. לעומת זאת פתאום, אם יש להם פרץ מאוד חזק של תשוקה לגבי משהו, פתאום אותו אדם מסוגל לייצר משהו משמעותית יותר. הוא בדרך כלל מסוגל לתת יותר, לעשות יותר, לקדם יותר, לייצר יותר. עצם החשיפה הזאת לפער שבין החוויה שלי למה אני מסוגל לבין המסוגלות האמיתית של אני המשאבי שלי, נקרא לזה, היא יכולה להיות מסר מאוד משמעותי עבורנו, שימו לב למה אתם מסוגלים, שימו לב מי אתם באמת. לאיזה סוג של אדם אתם באמת, מי אתם באמת מסוגלים להיות. הרבה פעמים אני שואל אנשים, האם היה לכם פעם יום שבו הייתם כל כך ממוקדים, כל כך חיוניים, כל כך עוצמתיים, שהצלחתם לעשות עבודה של שבוע שלם או קידמתם משהו שבדרך כלל היה יכול לקחת לכם חודש או שבועיים ביום אחד. ולרוב האנשים יש את החוויה הזאת. יש את החוויה הזאת שהם הצליחו ביום אחד לעשות משהו שבדרך כלל לוקח להם שבוע או חודש, או שבשעתיים הם הצליחו לעשות עבודה של יום שלם או יומיים או משהו בסדר גודל הזה. ורק היכולת להסתכל על זה ולהגיד אוקיי, האדם הזה שבשעתיים עשה עבודה של שלושה ימים זה אני. זאת אומרת שיש לי יכולת לשחזר את הדבר הזה. זאת אומרת שיש לי גם אם אני לא יכול להיות כאן כל הזמן, הדבר הזה הוא חלק בי. ואם אנחנו יכולים לתפוס את עצמנו כאדם שמסוגל להיות זה, פתאום נפתחות לנו הרבה פעמים הרבה אפשרויות לגבי חלומות חדשים שאפשריים עבורנו. תוכניות חדשות שאולי אפשריות עבורנו כדי להגשים את החלומות שלנו. אולי נפתחות אפשרויות חדשות לגבי מה מגיע לנו, מה אנחנו רוצים לקבל, ומה הם הסטנדרטים שנכונים ומתאימים לנו בחיים. לכן החוויה שלו להסתכל על העניית שוקתי הזה ובאמת להיות בתשומת לב לזה. תסתכלו על הנקודות שבהם כתבתם, שבהם יש לכם תשוקה. ותחשבו כאילו אתם מסתכלים על עצמכם מהצד כשאתם באותם נקודות. ושימו לב איזה בן אדם מדהים ועוצמתי יש שם. ברוב המקרים עבור רובכם החוויה היא שהבן אדם הזה שאתם מסתכלים עליו מהצד, שזה אתם, באותם סיטואציות, הוא הרבה הרבה יותר וואו מכם. אם יש לי המון המון תשוקה בזוגיות, או בעזרה לילדים, או בתחום מסוים בעבודה. העני הזה, הסופר תשוקתי, סופר עוצמתי הזה, היה יכול להיות אותו בן אדם, האם הייתי יכול להיות אותו בן אדם הזה בהקשרים אחרים בחיים שיותר מאתגרים אותי? ברוב המקרים עבור רוב האנשים התשובה היא 80% מהבעיות היום נפתרות. לא 100, אבל 80%. כי הייתי מצליח לפתור אותם, כי הייתי מצליח להתגבר מעליהם. ורק ההסתכלות על זה היא מאוד מאוד עוצמתית. דבר נוסף זה כשאני מחובר לתשוקה, אני יכול להיות גם השראה לאנשים אחרים. שוב, גם לעצמי בהקשר הזה, אבל גם לאחרים. והדבר האחרון זה שאם אני ממש לוקח את הרגש של תשוקה כפי שהוא, ואני מקשיב לדינמיקה הטבעית שלו, כמו שדיברנו על עצב וכעס וכן הלאה, אז הדינמיקה הטבעית של תשוקה היא קצת לא לראות שום דבר מהצדדים, נכון? אם נשווה את זה, כמו שאתה אומר, להקשר של התאהבות, של תשוקה בהקשר הזוגי. התאהבות זה מילה מה... התאהבות זה תשוקה או התאהבות זה אהבה? בואו ליום אחר. תשוקה בהקשר הזוגי, בוא נשים את זה שם. אז כשיש תשוקה בהקשר הזוגי, בדרך כלל העולם לא קיים סביבנו, נכון? זה החוויה. כאילו זה רק אנחנו, בן אדם השני, אנחנו בעשייה, במומנט, ברגע, וזה מה שכרגע מעסיק אותנו וכל השאר נמחק. אותו דבר בן אדם שלא יודע מה, בתשוקה לעשייה שלו, לעבודה שלו, הרבה פעמים יגיד שהזמן נעלם והסביבה נעלמת והוא מרגיש שהוא פשוט בתוך מה שהוא עושה והוא חווה את זה. אז אם אני אקשיב לרגש הזה, אני אולי יכול להימנע מהרבה דברים שעוצרים אותנו. דברים כמו מחשבות על האם זה הדבר הנכון, האם אני אפול זה, כל מיני אירורים ופקפוק עצמי בדרך שלנו. המון פעמים אנשים יש להם איזשהו משהו שהם רוצים לעשות, אבל הם כזה מאוד מפקפקים בעצמם, הם מתעסקים המון בלא יודע מה, האם הדבר הזה יצליח, לא יצליח, האם זה יעבוד, לא יעבוד, במקום פשוט לעשות את מה שהם רוצים ושהעתיד יתגלה לבד. במובן רעב זה מאוד חזק.