למה אני מפחד? המסר של פחד

אז בואו נדבר על פחד. מה המסר של פחד? משהו מסוכן או רע יכול לקרות. אז אם אני יודע שאני מפחד, סלש, דואג, אגב דאגה פה זה לא מילה מושלמת, כי אני מדבר פה על דאגות שהן סביב עצמי, פחות על העניין שאני דואג לילדים שלי או משהו כזה. זה טיפה אחר, כן, מוטרד. אז זה דאגה, לחץ, חרדה, אימה, כי יש פה כוונה חיובית של איזושהי רמה של הישרדות. ברמה הקשוב כזאת או אחרת, אוקיי? או ישירה או עקיפה. וזו חוויה, אני חושב או תחושה או רגע שכולנו מרגישים לפעמים. וההדחקה של פחד היא לא בריאה, מכל הסיבות שתיארנו, אבל גם אני מפספס את המסר, נכון? בנוסף לכל הבעיות של אימנות של הדחקה של פחד, אני מפספס את המסר. והמסר זה, אוקיי, אני צריך לעשות פה איזושהי הבנה עם עצמי, אוקיי? האם קודם כל להסתכל על הפחד, לשאול אותי, אוקיי, האם הפחד הזה הוא פחד רציונלי? ממש סיביטי. האם הפחד הזה הוא פחד רציונלי? אני עכשיו הולך לטפס על צורת, אוקיי? אני מפחד ליפול, אוקיי? זה פחד רציונלי בהתחלה. אז כדאי לי ללמוד טוב טוב את כל השיטות של ההבטחה ואיך עושים את הקשרים נכון, ולא להתקמצן על ציוד ולמה חבל שלי קצת נראה ישנה לקנות חדש, כן? בסדר? כי הפחד, יש פה פחד, זה הצד הרציונלי של הפחד, יש? וכשהפחד הוא רציונלי, אני צריך לעשות את הדברים הבאים, אני צריך לשים לב ולהתכונן. אני צריך לעשות הערכה של המצב ולהבין מה באמת כדאי לי לעשות במצב הזה. אנשים רוצים להקים עסק אבל מפחדים לעזוב את העבודה שלהם. אפשר לתת איזושהי תשובה גנרית כזאת, אל תפחד חיים רק פעם אחת תוף קדימה, אבל זה, שזה בסדר, אבל אני מסתכל על זה ואומר אוקיי, איפה החששות פה, איפה החשש פה מאחורי זה? האם יש חלק מהחשש או חלק מהפחד פה שהוא כן רציונלי? ושלא שווה to dismiss it, לא שווה להתעלם ממנו. שווה להעמיק בו, שווה לחשוב עליו. אוקיי, אני מפחד שאולי לא יהיה לי כסף לשלם בשכנתה, לא יהיה לי כסף לתת לילדים שלי את הדברים שאני רוצה. יש לי פה מחירים גלכליים שאני מפחד לשלם אותם. אוקיי, אז מה אפשר לעשות? האם אני יכול להתכונן באיזושהי צורה לדבר הזה? האם אני יכול לצאת לעצמאות נגיד בעוד שנה תוך כדי שאני חוסף כסף ואולי עושה התאמה באיכות חיים שלי? סתם דוגמה. אוקיי, אני למשל עשיתי בפודקאסט החדש שלי רעיון ממש לאחרונה עם אופר מלמד, הוא אחד המאמנים העסקיים באמת הוותיקים בישראל. הוא עושה את זה כבר, לא יודע, כשאני התחלתי ללמוד לפני עשר שנים הוא היה כבר עושה את זה הרבה שנים. ובפודקאסט דיברתי איתו, שאלתי אותו, ספר לי דברים שהרבה אנשים לא יודעים. מה היה לך בתחילת הדרך? מה ממש עזר לך? והוא סיפר שהוא היה מנהל מחירות באיזו חברה טייטק או משהו כזה והייתה לו מסכורת טובה. והוא בא לאשתו ולמשפחה, בוא נדבר עם אשתו בהתחלה, ולקח לו זמן עד שהיא תתמוך בו בזה שהוא יעזוב את העבודה הזאת והיא הלך להיות מאמן עסקי. והוא מספר בפודקאסט שכאילו הוא מגיע לארוחת שישי של המשפחה שלו והוא בא לספר להורים שלו שזה מה שהוא עושה. אני עוזב את העבודה ומספר שם שאבא שלו בא, דופק על השולחן, חוסר אחריות. אוקיי? עכשיו, והוא אומר, ואבא שלי הוא עובד סוציאלי או לא זוכר, לא יודע אם הוא עובד סוציאלי אבל איש משאבי אינו או משהו כזה, כאילו בן אדם שיש לו פתיחות לרעיונות האלה ואיך הוא יתמודד עם זה וכל זה. אז יש חלק מהפחד הזה שהוא רציונלי אבל מה שהרגיע את האבא ואחר כך גרם לאבא כן לתמוך זה שהוא הבין שהם לקחו קצת זמן לחסוך כסף, שהוא השקיע הרבה זמן ולימודים וזה. היה לו חוזים עתידיים שהיו ממש קרובים להיחתן. הם הטעימו את הרמת חיים שלהם כדי להוריד את ההוצאות שלהם כמשפחה. הם ויתרו על אחד המכוניות, הם עשו דבר, וואטאבר, כדי לדאוג שהדבר הזה יהיה אפשרי עבורם. אגב, האבא התעצבן כי היה להם, נראה לי ילד בן שנה ותאומים שנולדו או משהו, כאילו ממש ילדים קטנים. אוקיי? אז כאילו יש חלק מהפחד שהוא רציונלי ולחלק הזה אני רוצה להגיב בצורה התנהגותית. עד פה? שעיית ילדה. הצד השני זה פחד לא רציונלי. אני עכשיו נמצא בגובה לא יודע מה, 30 מטר על הצוג. אוקיי? אני מסתכל, אני רואה שיש מתחתיי לא יודע מה, שבע נקודות הבטחה כבר. אני מחובר עם חבל שאני יודע שהוא חדש, אני מחובר עם קשר שאני יודע שהוא מחזיק. אני יודע שאם היו קושרים את האוטו שלי על הקשר הזה וזורקים אותו מהצוג זה היה מחזיק ועדיין אני מפחד. החלק הלא רציונלי זה החלק שבא ואומר אוקיי לא צריך או אם אני נגיד עכשיו רוצה לצאת להיות עצמאי וחסכתי כמה מאות אלפי שקלים וההכנסות לא יודע מה של אשתי מספיק ועוד כדי לחסות לא יודע מה חלק משמעותי מההוצאות של הבית שלנו שעשיתי את ההכנות הנדרשות ועדיין אני מפחד. אני מפחד להיכשל, אני מפחד ממה יראה, אני מפחד מדברים שהם פחות נקרא לזה רציונליים. אם ניקח שנייה, אני רוצה ללכת להיות, אני רוצה לדייטים או אני בא להתחיל להפוך את הקש את המערכת הכספית לרצינית. בסדר? אוקיי, אנחנו מתכוננים לעבור לגור ביחד, להתחתן, להביא ילד, לא יודע כל אחד מהצדים הגדולים האלה שמפחידים אנשים. אז יש צד רציונלי לפחד, נכון? מה אם בחרת בין הדבר לא נכון ואני עכשיו להידופק מזה? איזה דברים יש פה כאילו שאני צריך לשים לב אליהם? איזה מחירים אני הולך אולי להצטרך לשלם? האם אני מוכן לשלם אותם? כל מיני דברים רציונליים שדורשים תכנון, שדורשים הערכה מדויקת של המצב ולסדר את העניין הזה בצורה שתתאים לי. אז זה הצד הרציונלי והתגובה אליו היא התנהגותית. יש? ויש את הצד הלא רציונלי, אוקיי? אני כבר הבנתי ש... נכון? אני כבר הבנתי שוואלה יכול להיות שאני אפגע אבל אני עדיין בוחר את בזה. אני עושה את הדייטים שלי או אני עושה את הדייטים שלי בצורה שנכונה ומתאימה לי. הצד הזה זה דבר שאני כבר יודע שאני רוצה לעשות אותו ואני מבין את זה ועדיין יש פה איזושהי רמה של פחד. אגב, שאלה לכם מאסטרים ב-NLP. על מה יושבים הפחדים הלא רציונליים שלנו? אז יש לנו אמונות מגבילות. מה עוד יש לנו? כל מיני ערכים, חוויות עבר. נכון? זיכרונות, כל מיני רגרסיות כאלה כמו שדיברנו עליהם, אוקיי? והחלקים האלה דורשים סוג אחר לחלוטין של עבודה. הם דורשים עיבוד מחדש של חוויות עבר מפחידות, אוקיי? הם דורשים שחרור של איזשהו רעיון שאני יכול לשלוט בתוצאה או בעתיד, אוקיי? ממש. עכשיו, אם נגיד יש לי בן אדם שהוא... בואו ניקח דוגמה שלא נתתי כבר. דיברתי על שינוי קריירה, דיברתי על בגיאות, דיברתי על... אוקיי, בואו ניקח שינוי קריירה, בסדר? יש לי בן אדם שהוא רוצה לעשות שינוי קריירה, אוקיי? בן אדם אחד יבוא ויגיד, לא, אני לא מפחד, נכון? בן אדם אחד יבוא ויגיד, אני לא מפחד, פשוט לא רוצה. והפחד הזה, אוקיי, יגרום לו אולי לא לחצתה, ניחוס על עצמו לאורך זמן, פתאום להתעורר 20 שנה אחר כך ולהגיד איך לא עשיתי את זה, נכון? הרבה אנשים שנתחוויה הזאת, בסדר? אז להדחיק את הפחד הזה זה לא יעיל. מעבר לזה להגיד והם בסך הכל פרודוקטיביים ויש להם יכולת לעשות דברים. כאילו הם לא מתים מרעב. בסדר? הם לא. יש גם אם בנאדם נכנס לחובות אדירים וזה, אז אנשים יוצאים מזה. אני לא אומר שאין בזה נחירים כבדים, אני לא אומר שזה לא כאילו יכול להיות מאוד מאוד מבאס ובאסה וחרה. אבל כאילו אנשים לא מתים מרעב ולא גרים ברחוב בגלל זה. יש אנשים בארץ, הם המסכנים, ואנחנו כחברה צריכים לעזור להם אולי, שבאמת מגיעים למקומות האלה בשוליים, אבל זה לא אנשים כמוכם. בואו נשים שנייה את הדברים על השולחן. זה לא אנשים כמוכם. זה לא אנשים שהולכים כל יום לעבודה או לא יודע מה, דברים כאלה. זה פשוט לא אנשים שמגיעים למצבים האלה. אז המסר בפחד זה פשוט לעשות תכנית יותר טובה. אז אחד, לעשות תכנית יותר טובה. ושתיים, להבין איפה הפחד שלי הוא רציונלי ואיפה לא. ואולי להבין שוואלה, אוקיי, גם אם אני אעשה לי טעות בכסף, או אני אלך לעבודה שפחות תכניס לי, או וואטאבר, אני תמיד יכול לעשות הצעד חזרה. כי אני מכיר מישהי שעכשיו קנתה בית, צעד שמאוד הפחיד אותה, שהקפיץ את המשקנתה שלה פי שתיים. והיא האמינה בעצמה שיכולה לעמוד בתשלומים האלה, ובעלה, אבל היא לא הייתה ב-100% בטוחה. אז היא שאלה את עצמה קודם כל האם זה מה שאני באמת רוצה, ועשתה תוכנית, וחשבה מה לעשות, ובסוף הגיע למסקנה שהסיבה היחידה שהיא לא עושה את זה, זה כי היא מפחדת, ממי יודע מה יקרה אם היא לא תוכל לשלם את המשקנתה הזאת, ואז היא הגיעה למסקנה שעבורה ועבור בעלה, אני לא אומר שזה נכון עבור כל אחד, ממש לא, אבל שעבורם ספציפית, גם במקרה הכי גרוע שבעוד שלוש שנים או שנתיים, הם לא יוכלו לשלם את זה, הם פשוט יעדיפו למכור את הבית הזה ולקנות בית יותר זול, ועדיין הם בזמן הזה חסכו אקויטי על הבית, לא משנה, שיקולים כלכליים כאלה ואחרים. אבל הפחד הזה מזה שהם לא יישארו היה פחד לא רציונלי, עבורם ספציפית, שוב זה ספציפית עבורם, כי עבורם ספציפית, המחיר הזה של להחליף דירה או למכור אותו, זה לא איזה מחיר מאוד גדול, זה פשוט כמו איזה משהו של כאילו, אני חייב לשלם משקנתה כל חודש. לא, אם אני מגיע למצב שאני לא יכול לשלם את זה, אז אני יכול למכור את הבית. במקרה שלהם ספציפית, בהתאם למצב הכלכלי, כן, לא, זה לא יצא כלכלית, זה הבנה על הפסיכולוגיה שלנו. אז כל אחד מאיתנו צריך להבין איפה החלק הרציונלי, איפה החלק הלא רציונלי, וזה העבודה מפחד. ולפחד יש מסר. יש לו מסר אחד, אל תתעלם מהדברים שקרו פעם. אם היא לא איבדת אותם, תאבד אותם. ודבר שני, תבנה תוכנית. תכין את עצמך למצב השלילי שיכול לקרות. תדע מה יכול להיות שם. יש דרך לעשות את כל הדברים האלה? חד משמעית, זה עבודה עצמית פאר אקסלנס. אתה נגיד בהקשר של הפציעה. האם מעורב שם פחד? תשאל את עצמך. מעולה. אז מה הצעד הרציונלי בפחד הזה? רגע שנייה, אוקיי? אתה מתי? יכול להיות שאתה מפחד שאולי בעתיד יהיה לך איזה קושי מסוים. אז אולי התוכנית שלך צריכה להיות קושי מסוים בתפקוד. האמת שזה נשמע, זה נשמע כדי תכנון להגיד את זה, אבל עצם זה שאני מרגיש שאני תוכל להסביט חברות, שזה מאוד קצפני ומנע מהם, זה גורם לי לסוג של פחד או תסכול מסוים. אז זה תסכול, ועל זה אני מדבר אחר כך. ופה נכנח, באמת, בהרבה פעמים בחוויות כאלה, שעבור האדם, אני שוב, אני לא אומר שעבור כל אחד פציעה בגב תהיה מורכבת, עבור חלקכם מאוד, עבור חלקכם לא, אבל רואים עליו שאצלו זה כן. ושוב, אפס שיפוטיות. אז בהקשר הזה, יכול להיות שיש שם כמה רגשות מעורבים. אז בהקשר של פחד סביב החוויה הזאת, הייתי שואל את עצמי, ממש לבד, יושב ושואל את עצמי, אוקיי, איך אני יכול להתכונן יותר טוב? אני לא רוצה להיכנס ספציפית יותר מדי לעומק למצב שלך, אבל אני אתן כמה דברים כלליים יותר. אם למשל אני יכול להגיד, אוקיי, אני מפחד שבעתיד המצב שלי יחמיר, בעקבות הפציעה הזאת, ואז אני לא יוכל לעשות גם דברים שהיום כן. אז אולי כבר היום כדאי לך, סתם אני אומר, לחסוך כסף למקרים כאלה. אולי כבר היום כדאי לך, לא יודע מה, אם אתה במערכת יחסים זוגית, לדבר על הדברים האלה עם בת הזוג שלך, ולהגיד לה שזה דבר שאתה מפחד ממנו, ואיך אתם כזוג תתמודדו עם הדבר הזה יקרה או יהיה. הדבר הזה יכול להוריד ברמה פרקטית את הצורך של הפחד, ולהיות מאוד מאוד מאוד מרגיע. נתתי שתי דוגמאות, אבל יכול להיות שיש עוד. אולי אם בעוד שבע שנים אתה לא יודע מה, תרצה לקנות בית שאתה תתכנן להשתקע בו, אז אתה תרצה לקנות בית שיתאים לזה. סתם, אני לא יודע מה בדיוק איפה פציעה והרעיון, אבל אני נותן את הכיוון. ומהצד השני אני רוצה שתשכול, אוקיי, האם יש דברים שאני נורא נלחץ מהם או מפחד מהם, בהקשר הזה של הפציעה, שבתכלס לא נורא, לא קרה שום דבר, הכל בסדר. ואז שם אפשר לי, רגע, למה זה כל כך מפחיד אותי? אולי כי ראיתי מישהו שלא יכל לעשות משהו בילדות וצחקו עליו. ואני מפחד להיות הבן אדם הזה שצוחקים עליו כי הוא לא יכול לעשות. את זה אולי אני יכול לשחרר. אני למשל, הייתה לי אמונה, היה לי פציעה שוב מאוד קטנה, לא משהו יותר מרציני, בבערך קראתי כמה רצות, חצי שנה פיזיותרפיה וסיימנו בניתוח. לא משהו סופר קריטי, אבל מבחינתי אחד הדברים הכואבים שהיו שם, זה היה שהדבר שהייתי מאוד מאוד מואב בו זה היה לחימה משולבת. ואת זה, המחיר של הפציעה הזאת עם הספורט הזה, זה שאתה לא יכול לעשות את סוג הדברים שאני רציתי. אוקיי? נקרא לזה ככה. ויש שם ממשהו רציונלי, שכאילו אוקיי, את זה ואת זה ואת זה ואת זה אני לא יכול לעשות. אבל אז קלטתי שיש הרבה דברים שכן, ושסתם הגבלתי את עצמי בכל מיני מקומות אחרים, ושוב, אפשר למצוא את המקום לאיך כן מתמודדים עם הפחד הזה. זה דרך הגישון.