למה אני מפחד? המסר של פחד

אז בואו נדבר על פחד. מה המסר של פחד? משהו מסוכן או רע יכול לקרות. אז אם אני יודע שאני מפחד, דואג, אגב דאגה פה זה לא מילה מושלמת, כי אני מדבר פה על דאגות שהן סביב עצמי, פחות על העניין שאני נגיד אני דואג לילדים שלי או משהו כזה, זה טיפה אחר, כן, מוטרד, אז זה דאגה, לחץ, חרדה, אימה, כי יש פה כוונה חיובית של איזושהי רמה של הישרדות, ברמה קשוב כזאת או אחרת, אוקיי? או ישירה או עקיפה. וזו חוויה, אני חושב, או תחושה או רגע שכולנו מרגישים לפעמים, והדחכה של פחד היא לא בריאה, מכל הסיבות שתיארנו, אבל גם אני מפספס את המסר, בנוסף לכל הבעיות של אימנות, של הדחכה של פחד, אני מפספס את המסר, והמסר זה, אוקיי, אני צריך לעשות פה איזושהי הבנה עם עצמי, אוקיי? האם, קודם כל להסתכל על הפחד, האם הפחד הזה הוא פחד רציונלי? ממש ציביתי. האם הפחד הזה הוא פחד רציונלי? בסדר? אני עכשיו הולך לטפס על צוק, אני מפחד ליפול, זה פחד רציונלי בהתחלה, אז כדאי לי ללמוד טוב טוב את כל השיטות של ההבטחה, ואיך עושים את הקשרים נכון, ולא להתקמצן על ציוד, ולמה חבל שלי קצת נראה ישן, אני לא לקנות חדש, כן? בסדר? כי הפחד, יש בו פחד, זה הצד הרציונלי של הפחד. יש? וכשהפחד הוא רציונלי, אני צריך לעשות את הדברים הבאים, אני צריך לשים לב ולהתכונן. אני צריך לעשות הערכה של המצב, ולהבין מה באמת כדאי לי לעשות במצב הזה. אנשים רוצים להקים עסק, אבל מפחדים לעזוב את העבודה שלהם. אפשר לתת איזושהי תשובה גנרית כזאת, אל תפחד חיים רק פעם אחת תעוף קדימה, אבל זה, שזה בסדר, אבל אני מסתכל על זה, אוקיי, איפה החששות פה, איפה החשש פה מאחורי זה? האם יש חלק מהחשש, או חלק מהפחד, שהוא כן רציונלי? ושלא שווה to dismiss it, לא שווה להתעלם ממנו. שווה להעמיק בו, שווה לחשוב עליו. אוקיי, אני מפחד שאולי לא יהיה לי כסף לשלם משקנת, לא יהיה לי כסף לתת לילדים שלי את הדברים שאני רוצה. יש לי פה מחירים דלקליים שאני מפחד לשלם אותם. אוקיי, אז מה אפשר לעשות? האם אני יכול להתכונן באיזושהי צורה לדבר הזה? האם אני יכול לצאת לעצמאות נגיד בעוד שנה, תוך כדי שאני חוסך כסף, ואולי עושה התאמה באיכות חיים שלי? סתם דוגמה. אוקיי, אני למשל עשיתי בפודקאסט החדש שלי רעיון ממש לאחרונה עם עופר מלמד, הוא אחד המאמנים העסקיים באמת הוותיקים בישראל, הוא עושה את זה כבר, לא יודע, כשאני התחלתי ללמוד לפני עשר שנים, הוא היה כבר, עושה את זה הרבה שנים. ובפודקאסט דיברתי איתו, שאלתי אותו, ספר לי דברים שהרבה אנשים לא יודעים, מה היה לך בתחילת הדרך, מה ממש עזר לך? והוא סיפר שהוא היה מנהל מחירות באיזו חברה טייטק או משהו כזה, והייתה לו מזכורת טובה. והוא בא לאשתו ולמשפחה, דיבר עם אשתו בהתחלה, אבל לקח לו זמן עד שהיא תתמוך בו בזה שהוא יעזוב את העבודה הזאת, והיא הלך להיות מאמן עסקי. והוא מספר בפודקאסט שכאילו, הוא מגיע לארוחת שישי של המשפחה שלו, והוא בא לספר להורים שלו שזה מה שהוא עושה. אני עוזב את העבודה וזה, והוא מספר שם שאבא שלו בא, דופק על השולחן, חוסר אחריות. אוקיי? עכשיו, והוא אומר, ואבא שלי הוא עובד סוציאלי או לא זוכר, לא יודע אם הוא עובד סוציאלי, אבל איש משאבי אנוש או משהו כזה, כאילו בן אדם שיש לו פתיחות לרעיונות האלה, ואיך הוא התמודד עם זה וכל זה. אז כאילו, יש חלק מהפחד הזה שהוא רציונלי, אבל מה שהרגיע את האבא, ואחר כך גרם לאבא כן לתמוך, זה שהוא הבין שהם לקחו קצת זמן לחסוך כסף, שהוא השקיע הרבה זמן בלימודים וזה, היה לו חוזים עתידיים שהיו ממש קרובים ללהיחתם, הם הטעימו את הרמת חיים שלהם כדי להוריד את ההוצאות שלהם כמשפחה, הם ויתרו על אחד המכוניות, הם עשו דברים, whatever, כדי לדאוג שהדבר הזה יהיה אפשרי עבורם. אגב, האבא התעצבן כי היה להם נראה לי ילד בן שנה בתאומים שנולדו, כאילו ממש ילדים קטנים. אוקיי? אז כאילו, יש חלק מהפחד שהוא רציונלי, ולחלק הזה אני רוצה להגיב בצורה התנהגותית. עד פה? שהייתי ילדה. הצד השני זה פחד לא רציונלי. אני עכשיו נמצא בגובה, לא יודע מה, 30 מטר על הצור, אוקיי? אני מסתכל, אני רואה שיש מתחתי, לא יודע מה, שבע נקודות הבטחה כבר, אני מחובר עם חבל שאני יודע שהוא חדש, אני מחובר עם קשר שאני יודע שהוא מחזיק, אני יודע שאם היו קושרים את האוטו שלי על הקשר הזה וזורקים אותו מהצוג זה היה מחזיק, ועדיין אני מפחד. החלק הלא רציונלי, זה החלק שבא ואומר, אוקיי, לא צריך, או אם אני נגיד עכשיו רוצה לצאת להיות עצמאי, וחסכתי כמה מאות אלפי שקלים, וההכנסות לא יודע מה של אשתי מספיק בעוד כדי לחסות לא יודע מה חלק משמעותי מההוצאות של הבית שלנו, שעשיתי את ההכנות, ועכשיו עדיין אני מפחד. אני מפחד להיכשל, אני מפחד ממה יראה. אני מפחד מדברים שהם פחות, נקרא לזה, רציונליים. אם ניקח שנייה, אני רוצה ללכת להיות, אני רוצה לדייטים או אני בא להתחיל להפוך את הקשר, את המערכת היחסים שלי, לרצינית. בסדר? אוקיי? אנחנו מתכוננים לעבור לגור ביחד, להתחתן, להביא ילד, לא יודע, כל אחד מהצדים הגדולים האלה שמפחידים אנשים. אז יש צד רציונלי לפחד, נכון? מה אם בחרתי בין האמצעי לא נכון ואני עכשיו לידי דופק מזה? איזה דברים יש פה שאני צריך לשים לב אליהם? איזה מחירים אני הולך אולי צריך לשלם? האם אני מוכן לשלם אותם? כל מיני דברים רציונליים שדורשים תכנון, שדורשים הערכה מדויקת של המצב ולסדר את העניין הזה בצורה שתתאים לי. אז זה הצד הרציונלי והתגובה אליו היא התנהגותית. יש? ויש את הצד הלא רציונלי. אוקיי, אני כבר הבנתי ש... נכון? אני כבר הבנתי שוואלה, יכול להיות שאני אפגע אבל אני עדיין בוחר את בזה. אני עושה את הדייטים שלי או אני עושה את הדייטים שלי בצורה שנכונה ומתאימה לי. הצעד הזה זה דבר שאני כבר יודע שאני רוצה לעשות אותו ואני מבין את זה ועדיין יש פה איזושהי רמה של פחד. אגב, שאלה לכם מאסטרים ב-NLP. על מה יושבים הפחדים הלא רציונליים שלנו? אז יש לנו אמונות מגבילות. מה עוד יש לנו? כל מיני ערכים, חוויות עבר, נכון? זיכרונות, כל מיני רגרסיות כאלה כמו שדיברנו עליהן, אוקיי? והחלקים האלה דורשים סוג אחר לחלוטין של עבודה. הם דורשים עיבוד מחדש של חוויות עבר מפחידות, אוקיי? הם דורשים שחרור של איזשהו רעיון שאני יכול לשלוט בתוצאה או בעתיד, אוקיי? ממש. עכשיו, אם נגיד יש לי בן אדם שהוא... בואו ניקח דוגמה שלא נתתי כבר. דיברתי על שינוי קריירה, דיברתי על בגיות, דיברתי על... אוקיי, בואו ניקח שינוי קריירה, בסדר? יש לי בן אדם שהוא רוצה לעשות שינוי קריירה, אוקיי? בן אדם אחד יבוא ויגיד, לא, אני לא מפחד, נכון? בן אדם אחד יבוא ויגיד, אני לא מפחד, פשוט לא רוצה. והפחד הזה, אוקיי? יגרום לו אולי לא לעשות הצעד, נכוס על עצמו לאורך זמן, פתאום להתעורר עשרים שנה אחר כך ולהגיד איך לא עשיתי את זה, נכון? הרבה אנשים יש להם את החוויה הזאת. אז להדחיק את הפחד הזה זה לא יעיל. מעבר לזה, להגיד, טוב, אני עושה את זה בכל זאת ולא מתמודד אני עם הפחד הזה, יכול לגרום לי לעשות מהלכים שהם חסרי אחריות, נכון? יכול לגרום לי אחר כך להתחרט על צעדים שעשיתי, כן? יכול לגרום לי אחר כך, לא יודע מה, אני אתן לכם דוגמה טובה מהעולם שלנו נגיד, של מטפלים, מאמנים וכאלה, אז אנשים מתפטרים מהעבודה, מתעלמים מזה שהם מפחדים מזה, לא מדברים על זה, לא חושבים על זה, לא מתעסקים עם זה, ואז פונה אליהם מישהו לטיפול, ואז הם לא חוזרים אליו. למה? הם מפחדים. הם מפחדים שאין להם מספיק כלים, שהם לא יצליחו לעזור לו ומה הוא יחשוב עליהם וטאטאטאטאטאטא, אז הוא פונה אליהם בפייסבוק או בוואטסאפ, והם חוזרים אליו אחרי שבועות ואז הוא אומר להם שזה כבר לא רלוונטי. כי הם לא התמודדו עם הפחד, אז גרסאות כאלה ואחרות של הפחד תוקפות אותם בסיבוב. יש? כמה אנשים יש שרוצים להקים איזה שהוא עסק, עושים את זה ואז נתקעים בשלב של השיווק, של המחירות, של היציאה לדרך של כל הדברים האלה, כי את הפחד שהם היו צריכים להתמודד איתו לפני שהם עשו את הצעד, הם לא התמודדו, ואז עכשיו הוא תוקף אותם עוד הפעם. שוב, זה לא מאוחר מדי לעשות את זה, אבל צריך לעשות את העבודה הזאת. ואז להבין מה הצד הרציונלי שאני צריך לעשות. ולשאול את עצמי תמיד שאני מפחד, שאני מרגיש פחד, לשאול את עצמי מה הצד הרציונלי ומה הצד הלא רציונלי. הצד הרציונלי זה הדברים שאני יכול לפעול כדי לשדרג אותם, לשנות אותם, לשפר אותם, לעשות אותם. והרבה פעמים הצד הלא רציונלי זה או פשוט חוויות עבר מפחידות שהן לא רלוונטיות, ולעשות את העבודה כמו שעשינו בטיימליין או בכל אחת הדרכים האחרות, או שחרור החיזה בתוצאה, הכוונה פה אם אני ארחיב עוד טיפ טיפה, זה הרבה פעמים אנשים מחשבים שאם הם לא יגיעו לאיזה משהו מסוים, מה יקרה. אם ניקח דוגמה של דאגות כלכליות, זה מקרה מאוד נפוץ. אנשים מרגישים, לא כולם, אבל יש אנשים שיש להם חוויה מאוד חזקה שאם יהיה להם פחות כסף או לא יהיה להם מספיק כסף, זה יהיה איזה משהו שכאילו, לא יודע, נוראי שאי אפשר להתאושש ממנו, זה ממש כמו פחד מוות. זה כאילו הרגשה כזאת שזה הישרדותי קיומי. וברמת המציאות בישראל 22, בן אדם שהוא אה? מה? אז אני אגיד לך משהו על זה. בישראל בשנת 2022 אנשים שהם בטוטל, אני לא רוצה להיות שיפוטי, אבל שהם בטוטל אנשים שהם מתפקדים והם בריאים בנפשם פחות או יותר, אתם יודעים כמונו כזה 70%. והם בסך הכל פרודוקטיביים ויש להם יכולת לעשות דברים, כאילו הם לא מתים מרעב, בסדר? הם לא. כאילו יש, גם אם בן אדם נכנס לחובות אדירים וזה, אז אנשים יוצאים מזה, אני לא אומר שאין לזה נחיים כבדים, אני לא אומר שזה לא כאילו יכול להיות מאוד מאוד מבאס בבסה וחרה, אבל כאילו אנשים לא מתים מרעב ולא גרים ברחוב בגלל זה, אוקיי? יש אנשים בארץ מסכנים ואנחנו כחברה צריכים לעזור להם אולי שבאמת מגיעים למקומות האלה בשוליים, אבל זה לא אנשים כמוכם. בואו נשים שנייה את הדברים על השולחן, זה לא אנשים כמוכם, בסדר? זה לא אנשים שהולכים כל יום לעבודה או לא יודע מה, דברים כאלה. זה פשוט לא אנשים שמגיעים למצבים האלה, בסדר? אז המסר בפחד זה פשוט לעשות תוכנית יותר טובה? אז אחד לעשות תוכנית יותר טובה, ושתיים להבין איפה הפחד שלי הוא רציונלי ואיפה לא. ואולי להבין שוואלה, אוקיי, גם אם אני אעשה לי טעות בכסף, או אני אלך לעבודה שפחות תכניס לי, או וואטאבר, אני תמיד יכול לעשות את הצעד חזרה. אוקיי, אני מכיר מישהי שעכשיו קנתה בית, מאוד צעד שמאוד הפחיד אותה, שהקפיץ אותה משקנתה שלה פי שתיים. והיא האמינה בעצמה שיכולה לעמוד בתשלומים האלה ובעלה, אבל היא לא הייתה במאה אחוז בטוחה. אז היא שאלה את עצמה קודם כל האם זה מה שאני באמת רוצה, ועשתה תוכנית, וחשבה מה לעשות, וטאטאטאטאטאטאטאטאט, ובסוף הגיעה למסקנה שהסיבה היחידה שהיא לא עושה את זה, זה כי היא מפחדת ממי יודע מה יקרה אם היא לא תוכל לשלם את המשקנתה הזאתי. ואז היא הגיעה למסקנה שעבורה ועבור בעלה, אני לא אומר שזה נכון עבור כל אחד, ממש לא, אבל שעבורם ספציפית, גם במקרה הכי גרוע שבעוד שלוש שנים או שנתיים, הם לא יוכלו לשלם את זה, הם פשוט יעדיפו למכור את הבית הזה ולקנות בית יותר זול, ועדיין הם בזמן הזה חסכו אקויטי על הבית, לא משנה, שיקולים כלכליים כאלה ואחרים. אבל הפחד הזה מזה שהם לא ישלמו, היה פחד לא רציונלי עבורם ספציפית, שוב זה ספציפית עבורם, כי עבורם ספציפית, המחיר הזה של להחליף דירה או למכור אותו, זה לא איזה מחיר מאוד גדול. זה פשוט כמו איזה משהו של כאילו, אני חייב לשלם משקנתה כל חודש. לא, אם אני מגיע למצב שאני לא יכול לשלם את זה, אז אני יכול למכור את הבית. במקרה שלהם ספציפית, בהתאם למצב הכלכלי, לא עכשיו נכנס פה לזה, זה לא יצא כלכלית, זה הבנה על הפסיכולוגיה שלנו. אז כל אחד מאיתנו צריך להבין איפה החלק הרציונלי, איפה החלק הלא רציונלי, וזה העבודה מפחד. ולפחד יש מסר. יש לו מסר אחד, אל תתעלם מהדברים שקרו פעם. אם היא לא איבדת אותם, תאבד אותם. ודבר שני, תבנה תוכנית. תכין את עצמך למצב השלילי שיכול לקרות. תדע, תדע, תדע מה יכול להיות שם. חד משמעית, זה עבודה עצמית פאר אקסלנס. אתה נגיד בהקשר של הפציעה. האם מעורב שם פחד? תשאל את עצמך. מעולה, מעולה. אז מה הצעד הרציונלי בפחד הזה? חלק שני, אוקיי? אתם איתי? יכול להיות שאתה מפחד שאולי בעתיד יהיה לך איזה קושי מסוים. אז אולי התוכנית שלך צריכה להיות, קושי מסוים בתפקוד. אז זה תסכול ועל זה נדבר אחר כך. ופה נכנס, באמת, בהרבה פעמים בחוויות כאלה שעבור האדם, שוב, אני לא אומר שעבור כל אחד פציעה ואגב תהיה מורכבת, עבור חלקכם מאוד, עבור חלקכם לא, אבל רואים עליו שאצלו זה כן. ושוב, אפס שיפוטיות. אז בהקשר הזה, יכול להיות ששם כמה רגשות מעורבים. אז בהקשר של פחד סביב החוויה הזאת, הייתי שואל את עצמי, ממש לבד, יושב ושואל את עצמי, אוקיי? איך אני יכול להתכונן יותר טוב? אני לא רוצה להיכנס ספציפי יותר מדי לעומק למצב שלך, אבל אני אתן כמה דברים כלליים יותר. אם למשל אני יכול להגיד, אוקיי, אני מפחד שבעתיד המצב שלי יחמיר בעקבות הפציעה הזאת, ואז אני לא יוכל לעשות גם דברים שהיום כן. אז אולי כבר היום כדאי לך, סתם אני אומר, לחסוך כסף למקרים כאלה. אולי כבר היום כדאי לך, לא יודע מה, אם אתה במערכת יחסים זוגית, לדבר על הדברים האלה עם בת הזוג שלך, כן? ולהגיד לה שזה דבר שאתה מפחד ממנו, ואיך אתם כזוג תתמודדו אם הדבר הזה יקרה או יהיה, אוקיי? הדבר הזה יכול להוריד ברמה פרקטית את הצורך של הפחד, ולהיות מאוד מאוד מאוד מרגיע. נתתי שתי דוגמאות, אבל יכול להיות שיש עוד, אוקיי? אולי אם בעוד שבע שנים אתה, לא יודע מה, תרצה לקנות בית, שאתה תתכנן להשתקע בו, אז אתה תרצה לקנות בית שיתאים לזה. סתם, אני לא יודע מה בדיוק יקיף הפציעה והרעיונות, אבל אני נותן את הכיוון, אוקיי? ומהצד השני אני רוצה שתשקול, אוקיי, האם יש דברים שכאילו אני נורא נלחץ מהם, או מפחד מהם בהקשר הזה של הפציעה, שבתכלס לא נורא, כאילו, לא קרה שום דבר, הכל בסדר. ואז שם אפשר, רגע, אז למה זה כל כך מפחיד אותי? אולי כי ראיתי מישהו שלא יכל לעשות משהו בילדות וצחקו עליו, ואני מפחד להיות הבן אדם הזה שצוחקים עליו כי הוא לא יכול לעשות. את זה אולי אני יכול לשחרר. אני למשל, הייתה לי אמונה, היה לי פציעה שוב מאוד קטנה, לא משהו יותר מרציני, בבערך קראתי כמה רצוף, חצי שנה פיזיותרפיה וסיים בניתוח. לא משהו סופר קריטי, אבל מבחינתי אחד הדברים הכואבים שהיו שם, זה היה שהדבר שהייתי מאוד מאוד מואב בו זה היה לחימה משולבת. ואת זה, המחיר של הפציעה הזאת עם הספורט הזה, זה שאתה לא יכול לעשות יצוג הדברים שאני רציתי. נקרא לזה ככה. ויש שם משהו רציונלי שכאילו, אוקיי, את זה ואת זה ואת זה ואת זה אני לא יכול לעשות. אבל אז קלטתי שיש הרבה דברים שכן, ושסתם הגבלתי את עצמי בכל מיני מקומות אחרים. ושוב, אם אפשר למצוא את המקום לאיך כן מתמודדים עם הפחד הזה. בסדר? דרך הגישה.