איך להציב מטרות ולהשיג אותן
אנשים לא מפסיקים להציב מטרות כי הם עצלנים. הם מפסיקים כי הדרך להגיע אליהן נראית להם מסובכת מדי.
זה ההבדל בין מי שמשיג מטרות לבין מי שמדבר עליהן. לא כוח רצון, לא מוטיבציה, לא תפיסה מיוחדת. פשוט: איך מגדירים את המטרה, ואיך מנסחים את הצעד הבא.
כשמגיעים ליעד ויש רגש שלא ציפו לו
יש רגע שקורה אחרי כל השגה גדולה. רגע של שמחה קצרה. ואז, לפעמים מהר מאוד, מגיעה תחושה שלא ציפו אליה: ריקנות קלה, בעיות חדשות שמופיעות, ותחושה של "עכשיו מה?". זה לא כישלון. זה מה שקורה כשמגיעים ליעד בלי שכבר מחכה יעד הבא.
משתתפת בליווי האישי שלי ניהלה קמפיין מכירות בזמן שהייתה במצב אנרגטי ואישי קשה, ובכל זאת הצליחה להגיע לתוצאות. לאחר מכן שאלה: מה עכשיו? התשובה שלי הייתה פשוטה: דבר ראשון, לשריין ביומן מיד אחרי סיום המכירות יום או יומיים חופש אמיתי שאי אפשר לבטל. לתת לעצמה פרס על ההתמדה, גם בלי קשר למספרים. דבר שני, בשבוע שאחרי לקבוע כמה שעות לישיבה על חזון ומטרות חדשות. בלעדיהן מגיעים ליעד ומוצאים שם בעיות חדשות ואין תמריץ להתמודד איתן. וזה בדיוק מה שיוצר אכזבה גם אחרי הצלחה.
המטרות הן לא הפרס. המטרות הן מה שמביא את האנרגיה.
למה אנשים לא משיגים מטרות
כולם מסוגלים להשיג מטרות כשהדרך אליהן נתפסת כפשוטה וברורה. כולם. לא רק אלה עם כוח רצון חזק במיוחד.
כשמישהו לא משיג מטרה, זה כמעט אף פעם לא עצלות. ברוב המקרים, הדרך להשגה נתפסת כמורכבת ומסובכת מדי. הפתרון הוא לא לעבוד קשה יותר. הפתרון הוא לשנות את האופן שבו מגדירים ומנסחים את המטרה, כדי שהצעד הבא יהיה ברור וספציפי.
לקוח שלי, בעל עסק, שאל אותי על הצבת יעד לקמפיין פרסומי. הצעתי לחשב קודם את מתמטיקת העסק שלו, כדי לדעת בדיוק כמה כל פנייה שמגיעה יכולה לעלות, ואז לתרגם את זה ליעד מוגדר וברור. ברגע שהמטרה ספציפית ומספרית, אפשר לדעת מה לשפר ומה לא, ולשאול את הכלים הנכונים איך לגרום לזה לקרות.
הטעות של שנה אחת ועשר שנים
רוב האנשים מגזימים במה שיכולים להשיג בשנה. ובמקביל, ממעיטים בצורה משמעותית במה שיכולים להשיג על פני עשור שלם.
התפיסה הלא נכונה הזו יוצרת תסכול שהוא לחלוטין מיותר. מציבים יעד לשנה, מגיעים לאמצע ורואים שהוא לא קרוב, ומסיקים שמשהו לא עובד. אבל המסקנה הזו שגויה. מה שלא עובד הוא מסגרת הזמן, לא היכולת. מי שיגיע לאותו יעד תוך שלוש שנים יחשב להצלחה גדולה, לא לכישלון.
הכיוון נכון. ציר הזמן גמיש.
מטרות רק בתחום אחד לא מספיק
יש אנשים שמצליחים מאוד בתחום אחד ומרגישים שמשהו חסר בחיים. לרוב, זה לא שהם לא מסוגלים לבנות חיים טובים בכל התחומים. זה שהם רגילים להציב מטרות רק בעבודה, ולא בבריאות, לא במערכות יחסים, לא בזמן הפנוי.
מיומנות הצבת מטרות לא עוברת אוטומטית מתחום לתחום. צריך להחיל אותה בכוונה.
מטרות אופק ומטרות יעד
יש שני סוגי מטרות, וחשוב להבין את ההבדל ביניהן.
מטרות יעד הן ספציפיות, מספריות, עם תאריך. מטרות אופק הן מטרות כיוון ארוכות טווח שלא חייבות להגיע עם מסגרת זמן כלל. עצם הידיעה שלהן, עצם כתיבתן, מספיק כדי לקבל כיוון ומוטיבציה. אי ידיעה של הדרך המלאה להגיע אליהן היא מצב תקין לגמרי, לא סימן לבעיה.
לא צריך לדעת הכל מראש כדי להתחיל.
מצב פנימי ואחריות שבועית
המצב הפנימי ממנו יוצאים לפעולה משפיע ישירות על התוצאות. כשיוצאים מבסיס פנימי טוב, הסיכוי גבוה יותר. כשיוצאים ממקום מותש ועייף, הסיכוי נמוך יותר. זה לא עצות, זה תיאור של מציאות.
ויש עוד משהו שלרוב מזלזלים בו.
עצם הידיעה של המטרות שלך ומעקב שבועי אחריהן עם מישהו שמחזיק אותך אחראי מציבים אותך קדימה מרוב האנשים. מנטור שלא עושה כלום חוץ מלשאול כל שבוע על המטרות שלך כבר אפקטיבי בטירוף. לא צריך שיטה מורכבת.
הביטחון העצמי שנבנה מטרה אחר מטרה
בניית ביטחון עצמי דרך השגת מטרות עובדת ככה: מציבים מטרה, משיגים אותה, מציבים עוד אחת, משיגים אותה, ועוד ועוד. אחרי מספיק חזרות, מגובשת הגדרה עצמית פנימית של מישהו שמשיג את המטרות שלו.
זו לא מוטיבציה שמגיעה מבחוץ. זו זהות שנבנית מבפנים.
זו ההגדרה האפקטיבית של ביטחון עצמי. לא תחושה, לא אמונה, לא משפט שחוזרים עליו. תוצאה של תהליך חוזר.
לא יודעים את הדרך? זה תקין לגמרי
לא לדעת בדיוק איך להגיע למטרה גדולה זה מצב תקין. לא כישלון.
ככל שמתקרבים למטרה, מתחילים להבין את הדרך. ואז מציבים מטרה גדולה יותר, ושוב לא יודעים. זה לא פגם. זה איך שזה עובד עם כל מטרה משמעותית. אפשר לבחור: להתרגל לאי ודאות, או לסבול מזה כל החיים.
וגם שווה לעצור ולשאול לפני שמציבים מטרה: האם מה שנראה כמו המטרה הוא באמת מה שרוצים? לפעמים מי שרוצה להגדיל הכנסה בסכום מסוים כדי לקבל רווח מסוים, יכול פשוט להוריד הוצאות ולהגיע לאותה תוצאה ביתר קלות. לפני שמציבים מטרה גדולה, כדאי לשאול: האם יש דרך פשוטה יותר להגיע לאותה תוצאה?
סיכום
הצבת מטרות היא לא תרגיל חד פעמי. זה תהליך מתמשך. מציבים, משיגים, עוצרים לנוח, מציבים שוב. בכל תחומי החיים, לא רק באחד.
רוב המטרות שנדמה שאי אפשר להשיג הן בעצם מטרות שלא באמת רוצים. המטרות שבאמת רוצים, להתקדם בקריירה, לשפר מערכות יחסים, להרגיש טוב עם עצמנו, ניתנות להשגה. על ידי כולם.
הצעד הראשון הוא לדעת מה המטרה. הצעד השני הוא לבנות מסגרת אחריות שמחזיקה אותך על זה שבוע אחר שבוע. השאר כבר בא.
ועוד משהו שמשפיע על הביטחון בדרך להשגת כל מטרה: הנוכחות שמביאים לכל שיחה, לכל פגישה ולכל רגע שבו מבקשים, מציגים או מובילים. לשם כך יצרתי קורס שפת גוף חינמי שנותן את הבסיס המעשי לתקשורת גופנית שעובדת.