להיות כל יכול

כל איש מקצוע העוסק בהעברת הרצאות באופן קבוע יודע כי אף הרצאה לעולם לא עוברת חלק – שאלות, הפרעות, טענות ומענות תמיד יצוצו מצד משתתפי ההרצאה, זהו טבע האדם –

בעולם המודרני בו אנו חיים, חברות וארגונים שונים מחפשים באופן תמידי אחר הרצאות, סדנאות וקורסים שיוכלו להעביר לעובדיהם – זאת ממגוון סיבות שונות. במאמר זה נסביר מה צריך לעשות בכדי

רבים מאיתנו מכוונים ועובדים קשה לעבר הגשמת המטרות שלנו, עם זאת, פעמים רבות אנשים שמגשימים את המטרות הגדולות שלהם או לפחות מתקרבים אליהן מאוד - פתאום חווים משבר של ריקנות

הפחד מכשלון הוא פחד משתק וערמומי, לעיתים קרובות הוא גורם לנו לחשוב שהבעיה שלנו היא משהו אחר לחלוטין. דחיינות, חוסר מוטיבציה ופרפקציונזם הם רק שלוש מהמסיכות בהם משתמש הפחד מכשלון

ככל שאנחנו לוקחים על עצמנו יותר אחריות, ככל שיש לנו חלומות גדולים יותר ושאיפה לחיות חיים מלאים יותר - המחיר של חוסר ארגון נהיה גבוהה יותר. עבור הורים, בעלי עסקים,

פרק חצי רוחני בפודקאסט על התפתחות אישית, בפרק הזה אנחנו בוחנים כמה מהאמיתות העמוקות והחזקות ביותר שרוב האנשים בוחרים להתעלם מהן. לפחות, מנסים להתעלם מהן. דרך התבוננות אמיצה על האמת

״הוא אף פעם לא יוכל לעשות ספורט״ ״אף פעם לא יהיו לו יכולות פיזיות כמו של שאר הילדים״ ״אנחנו נצטרך לומר תודה אם החשיבה שלו לא תפגע״   זה מה

כמעט כל אחד מאיתנו מסוגל להתחבר לרגע כזה, רגע שבו רגשות חזקים של משיכה ותשוקה הציפו אותך. המבט העמוק בעיניים, להרגיש את העור שלהם על העור שלך, להיות במצב שבא

כולנו מכירים את המצב הזה. בין אם זה קרה לנו כי דחינו משהו לרגע האחרון או שפתאום באופן מפתיע ״נפלו״ עלינו הרבה משימות חדשות, אנחנו נכנסים למצב של עומס, נכנסים

פעמים רבות נדמה לנו שכדאי לחזור להיות יותר ריאליים, כדאי לרדת מהעץ הגבוה שטיפסנו עליו ולהתחיל לעשות דברים יותר הגיוניים. בתכלס, למי יש כוח או סבלנות להיכשל שוב ושוב?

פעם שאלת את עצמך איך זה יכול להיות שלמדת כל כך הרבה והשקעת כל כך בהתפתחות האישית שלך, בעוד אנשים אחרים שלא עשו זאת ושאין להם מודעות עצמית מינימאלית מצליחים

בחברה המודרנית לגבר יש מקום שעלול להראות מאוד בעייתי, גם לאישה המודרנית יש בעיה דומה – אבל זה למאמר אחר. מצד אחד מצפים מאיתנו להיות מצ׳ואים כאלה כמו של פעם,

האדם הממוצע ישן שמונה שעות בלילה, אותו אדם חי במומצע כשמונים שנה, לא צריך תואר במתמטיקה בשביל לחשב שאנחנו בממוצע מבלים מעל עשרים וחמש שנים בעיניים עצומות (ובתקווה) במיטה חמימה

לפני מספר ימים, בשמיני לספטמבר ליתר דיוק, חגגתי את יום ההולדת שלי. אומנם אני צעיר, אבל, באמת שחוויתי סוג מסויים של משבר. הרגשתי כאילו עברה עוד שנה ולא הספקתי לעשות יותר

שלא תעיזו לחשוב ולו לשנייה שאני מתלוצץ או שואל שאלה מפגרת שכל ילד בכיתה ג׳ יודע את התשובה אליה – ברור שהשימוש בפייסבוק לא כרוך בתשלום, עדיין, זה לא אומר

הלכתי לראיון, ישבתי מול שתי מראיינות, באיזשהו שלב הן ביקשו שאדגים להם איך הייתי מתמודד עם מצב מסויים – אני אולי לא אובייקטיבי, אבל הייתי אדיר. כמה שבועות לאחר מכן

קיבלתי תגובה שמאוד אהבתי לאחד מהפוסטים האחרונים, ספציפית, לפוסט שמדבר על עבודה קשה ועל מה שנדרש בשביל להצליח בגדול. אני חושב שהתגובה הזו חשובה – למרות שאני חושב שאני לחלוטין

לפני מספר ימים דיברתי עם בחורה מבריקה במיוחד, לצערי (או למזלי), היא די סקפטית לגבי תחום העיסוק שלי בחיים. במילים אחרות, היא פשוט לא מאמינה שכל אחד יכול להצליח ובטח

עריכה: הפוסט הזה הוא מ-2014, ב-2022 העלאתי מאמר חדש: ״הגשמה עצמית עם משפחה ילדים״ מאמר שעוסק ביכולת שלנו לחיות חיים משמעותיים ברמת הקריירה והשליחות שלנו וגם לנהל את המשפחה שלנו

אני שוכב על הגב, ותוך כדי שאני חושב שאני מקשיב למה שהיא אומרת, אני הלכה למעשה מקשיב למשהו אחר לחלוטין. בנחמדות יחסית אני מעביר את הביקורת שעברה לי בראש על

אלו מכם שעוקבים אחריי כבר יודעים שאני בזמן האחרון בסוג של מסע חקירה שכולל בתוכו התקרבות לסוגים שונים של קהילות בעולם הרוח. לצערי, יש איזושהי חפיפה מסויימת בין קהילת האנשים

אחד הערכים המרכזיים שלנו היום הוא ערך החופש. כולנו רוצים להיות חופשיים, עושים את כל מה שאנחנו מרגישים שאנחנו יכולים על מנת לבנות לעצמנו עתיד בו יש יותר חופש. זה מתחיל

מה זה בכלל מערכת יחסים מעצימה? האם זה אומר שאני חייב להיות חבר של אנשים שהולכים לסדנאות? איך בדיוק הדבר הזה מתחבר לערכים אחרים כמו אחריות או קבלה? בכדי לענות

בפייסבוק שלי אפשר לראות לקראת יום כיפור לא מעט מתנצלים קולקטיביים, סטטוסים בסגנון "אם פגעתי אני מתנצל" מופיעים כל מספר דקות. סוג נוסף של סטטוסים שמופיעים המון הם סטטוסים שמתמרמרים

לפני מספר חודשים פרסמתי מאמר ארוך על שפת גוף, למרות שבעיקרון במהלך המאמר כתבתי בעיקר נגד הרעיון של ללמוד לנתח שפת גוף – בעקבות המאמר קיבלתי לא מעט פניות מאנשים

אנחנו חיים בעולם ששופט, מקטלג, בוחן ונותן לנו ציונים ללא הפסקה – לפחות במסגרות הפורמליות ובמסלול החיים ה"סטנדרטי" של היום. מעבר לעובדה שאני שם לב שאנשים רבים לוקחים את הרעיון

בפוסט הזה אני אסביר בקצרה מהי השלמה ואכנס ישר למה שחשוב ומעניין באמת, אני אענה על השאלות "למה חשוב להשלים עם דברים?" ו"איך עושים את זה בפועל?" על השלמה למדתי

יוצא לי לכתוב לא מעט על המילה אמונה, אני מאמין שיצא לכם לקרוא ולשמוע לא מעט על המילה המדהימה הזו ועל הכוח שלה – הפעם זה יהיה מכיוון אחר. מבחינתי

סדנת "מדע ההתעשרות" בה נכחתי (מרץ 2013) הייתה מדהימה, במסגרת כרטיס הVIP שרכשתי ניתנה לי הזדמנות מדהימה לא פחות – לאכול ארוחת ערב עם בוב פרוקטור בעצמו. מהארוחה הזו יצאתי

פוסט זה מיועד לכל הפרפקציוניסטים, לכל אלה שחושבים שהם פרפקציוניסטים ולכל אלה שחושבים שהם לא לחלוטין פרפקציוניסטים כי אפשר להיות יותר פרפקציוניסט. יש לי חדשות רעות בשבילכם, יחד עם כל

פחד, יחד עם המילים הנרדפות שלו, מהווה אולי 80% מהאנרגיה שעוצרת אותנו. פחד מונע מאיתנו לעשות את הדברים הענקיים ביותר שאנחנו חולמים לעשות. אז מהו בעצם פחד? מהו אומץ? ואיך

המאמר הזה ידבר על הבעיה החמורה שנוצרת כשאנחנו מנסים להרשים את הבוס העתידי שלנו בראיון עבודה. הפוסט מדבר על הבעיות שנוצרות מבחינה פקרטית ומבחינת האינטרסים שלכם נטו. שימו לב: פוסט נטול פילוסופיה ורוחניות

בפוסט הבא אני אציין את ההגדרה המדעית של כאב, אכתוב אודות מהי הגישה ה"רווחת" ל"התמודדות" עם כאב ואיך היא מגבילה אותנו. לאחר מכן אציע גישה חלופית ואסביר למה היא פרודוקטיבית

חוק פארטו הידוע גם כחוק 80-20 הוא כלל שכשמבינים אותו באמת הוא עוצמתי במיוחד. החוק אומר בקצרה שברוב המקרים (יש שיגידו 80% מהמקרים) 80% מהתוצאות מופקות מ20% מהפעולות ואילו 20%

למרות שהיום אני מסתכל על זה מנקודת מבט של אמנויות לחימה קודם אתאר מנקודת מבט אחרת שהיתה לי. בצבא, כלומר, בקורס ובטירונות זה היה דיי ברור לנו, טוב, אולי לא

אז הפוסט הזה כתוב בהנחה שאתם כבר מבינים שאם תרצו מספיק, תחליטו חזק מספיק או משהו כזה תוכלו להשיג ולהגשים כל דבר. סבבה אם זו הנחת היסוד אז למה בכלל