בתקופה הזו שזה מרגיש שכל שנה יש בחירות כולם מדברים על מנהיגות, אבל הלכה למעשה אני מאמין שכל מי שרוצה לעשות דברים גדולים בחיים שלו, כל מי ששואף להיות משהו שהוא מעבר לבינוניות – חייב לפתח יכולות של מנהיג.
חלקנו רוצים להיות המנהיגים של העסק או החברה שלנו, חלקנו רוצים להיות המנהיגים במשפחה שלנו, חלקנו עם החברים וחלקנו באמת רוצים לשנות את העולם. היום נדבר על 3 התכונות שכל מנהיג אמיתי חייב שיהיו לו ואיך לפתח אותן.
מה היא מנהיגות – ומה היא לא מנהיגות!
הרבה אנשים נמנעים מלהיות מנהיגים בחיים שלהם, מהסיבה הפשוטה שהם לא מבינים מהי באמת מנהיגות. אנשים רבים מייחסים למנהיגות תכונות כמו ״שליטה״ או ״מעמדות״ בצורה שמורידה אחרים, מתוך הסלידה של הרבה אנשים מלשים את עצמם מעל אנשים אחרים – הם נמנעים מלהיות מנהיגים.
סיבה שניה שבגללה אנשים נמנעים מלהגדיר את עצמם כמנהיגים היא הפחד מביקורת, עכשיו שאני מסתכל על זה, נדמה לי הזוי שמתוך כמעט 300 מאמרים באתר עדיין לא כתבתי מאמר על הפחד שלנו מביקורת – אני מבטיח לתקן את זה בקרוב.
לצורך המאמר אנחנו נגדיר מנהיג כ-״מנהיג אמיתי״ אם הוא עומד בקריטריונים הבאים:
- אנשים הולכים אחרינו.
- אנשים שמחים ללכת איתנו / אחרינו.
- אנשים שמחים ללכת איתנו / אחרינו לאורך זמן.
- המנהיגות שלנו משפרת את החיים שלנו.
- המנהיגות שלנו משפרת את חייהם של האנשים שהולכים אחרינו.
- המנהיגות שלנו משפרת את חייהם של אחרים בקהילה או בעולם.
תסכימו איתי שתחת ההגדרה הזו, כל אדם שרוצה להצליח באופן משמעותי בכל תחום בחיים ירצה לפתח את המיומנויות הדרושות ליצירת מנהיגות בחייו.
מהן 3 התכונות שיוצרות מנהיגות אמיתית?
בשביל להיות מנהיג אמיתי צריך רק 3 תכונות, רמז: אינטילגנציה או כריזמה, והן ללא ספק תכונות מצויינות, לא נמצאות ברשימה הזו.
העובדה שמדובר רק ב-3 תכונות לא מצביעה על כך שקל לפתח את התכונות האלה, אבל אני יודע בוודאות שכל אחד יכול לפתח אותן, אם הוא רק יבחר בכך. הסיבה לוודאות הזו היא שלא רק שאני בעצמי עשיתי שינוי מקצה לקצה, במיוחד בשתי התכונות הראשונות – במהלך השנים האחרונות, בהן עברו במכללת תוצאות שהקמתי אלפי תלמידים והכשרתי באופן אישי מאות אנשים בתחום של הנחיית קבוצות.
חשוב להבין שעל אף שהתהליך הזה הוא הדרגתי ולעיתים גם איטי יחסית, ברגע שאנחנו בוחרים לפתח את התכונות הללו אנחנו הופכים באופן מיידי למנהיגים טובים יותר. בהתחלה אנחנו נהיה מנהיגים עם עוצמה נמוכה יחסית והשפעה נמוכה יחסית אבל לאט לאט אנחנו נגדל.
שלוש התכונות שכל מנהיג חייב לפתח בעצמו באופן בלתי פוסק הן:
- וודאות – אמונה עוצמתית בדרך שלנו.
- אחריות – התייחסות לעצמנו כגורם שקובע את התוצאה.
- נתינה – היכולת לשים את האחר לפני עצמנו.
עכשיו נרחיב קצת על כל אחת מהיכולות, נסביר למה היא חשובה וכמובן איך אנחנו יכולים לפתח אותה.
וודאות – הדרך העוצמתית ביותר לתת לאחרים ביטחון
דיברתי על זה בעבר במאמר – למה אנשים הולכים אחרי טמבלים.
בקצרה, אני אומר שהצורך החזק ביותר עבור כולנו הוא הצורך בביטחון, גם אלה מאיתנו שעושים פעילויות אקסטרים מטורפות חייבים רמה מסויימת של בטחון בעובדה שהם יצליחו או ישרדו – אחרת הם לא יעשו את הפעילויות האלה. היכולת לספק לאנשים תחושת בטחון, היא היכולת החשובה ביותר לצורך השפעה או עזרה לאחרים. הביטחון הוא מה שיגרום לאנשים ללכת איתנו או אחרינו לכיוון המטרות המשותפות שלנו.
אני אנסח את זה אחרת, אנשים מפחדים לגשת אל הלא נודע. חשוב להבין שפחד הוא הגורם המשתק מספר אחד בעולם. אם אנשים קולטים שאתם וודאיים לגבי הדרך שלכם זה מספק להם תחושת בטחון, אם אנשים קולטים שאין לכם וודאות כזו – הם יטו לפחד ללכת אחריכם.
אני מדגיש: זו התכונה הראשית שיוצרת מנהיגים בעלי השפעה רבה. זה לא אומר שהם יהיו מנהיגים טובים, אבל זה בהחלט אומר שאנשים ילכו איתם.
איך מחזקים את הוודאות שלנו?
הצעד הראשון שאנחנו חייבים לעשות הוא לפעול. רק אנשים מאוד מסויימים מצליחים לפתח וודאות אמיתית לגבי דברים שהם מעולם לא עשו. על אף שיש שיטות וטכניקות לפתח וודאות תיאורטית סביב דברים שלא קרו במציאות, אנחנו לא נתעסק בטכניקות האלה משום שאני מאמין בלב שלם שזו אינה הדרך הנכונה.
צברו ניסיון, הפכו להיות מומחים בתחומכם, תתחילו לפעול, תרשו לעצמכם לטעות, תלמדו מהטובים ביותר בתחומכם ולאט לאט תפתחו וודאות לגבי הדרך שלכם, זו הדרך הנכונה ביותר והעוצמתית ביותר – גם אם לא הנוחה ביותר.
יחד עם זאת, עבור רבים, עשיה לבדה לא יוצרת מספיק וודאות. לכן, יש צורך בתמיכה נוספת בתהליך יצירת הוודאות העצמית הכה קריטית להצלחה שלנו, זה מוביל אותנו לצעדים הבאים.
הצעד השני הוא להתבונן על התוצאות שלנו, אנחנו רוצים באופן קבוע לבחון את התוצאות החיוביות שאנחנו מפיקים ולהבין מה עשינו טוב ואיך אפשר להעצים את זה. רבים מדברים על החשיבות של למידה מכשלונות, אכן להמנע מלמידה מכשלונות היא הכשלון האמיתי, עם זאת, למידה מהצלחות היא אפקטיבית הרבה יותר.
למידה מכשלונות מלמדת אותנו מה לא לעשות ולכן לעיתים קרובות משאירה אותנו מבולבלים וחסרי אונים, למידה מהצלחות מלמדת אותנו בדיוק מה לעשות – ולכן היא בעלת הערך הרב ביותר.
תקיפו את עצמכם באנשים שרואים את התוצאות החיוביות שאתם מפיקים ולא רק את החצי הריק של הכוס – זה יעצים את תחושת הוודאות שלכם.
הצעד השלישי, מעבר למה שכתבתי קודם, הוא לא להתכחש או לנסות להדחיק את הכשלונות שלנו, בהכחשה הזו יש בעיתיות כפולה. הראשונה היא שההדחקה הזו לא תאפשר לנו לחוש וודאות פנימית אמיתית, כי עמוק בפנים, אנחנו נזכור את הכשלונות האלה.
הבעיה השניה, שהיא גרועה הרבה יותר, לדעתי, היא להפוך למנהיג שלוקח איתו אנשים לדרך הרסנית וחסרת עתיד, דבר שאף אחד או אחת מאיתנו לא רוצה לעשות.
העניין הוא שאנחנו צריכים לדעת איך להתמודד עם הכשלונות או אי-ההצלחות. הדרך הנכונה ביותר לעשות את זה היא לקבוע זמן מוגדר מראש להתבוננות זו ולא לחרוג ממנו. דוגמא לכך תהיה פגישת משוב וביקורת שבועית או חודשית בה מדברים על מה שלא עבד וגם אז, השיחה צריכה להיות ממוקדת בפתרונות ובדרך שבה ניתן לשפר את הדברים ולא בבעיה ובמה שלא עבד.
הסיבה שרוב האנשים פותרים בעיות באיטיות רבה היא שהם מתמקדים 95% מהזמן בבעיה ו5% מהזמן בפתרון – תהפכו את המשוואה הזו לטובתכם ותהיו 95% מהזמן עם הפתרון ותקדישו רק 5% מהזמן לבעיה.
אחריות – הדבר הגדול והעוצמתי ביותר בעולם
כבר המון שנים שאני אוחז באמונה שכל תחום ההתפתחות האישית בעצם נשען על שני עקרונות בלבד. כלומר, אני טוען שיש שני עקרונות בסיסיים שכל התחום הזה של התפתחות אישית בסופו של דבר נשען רק עליהם – אחריות היא אחד מעקרונות המפתח האלה.
חשוב להבין שאחריות יכולה להיות דבר סובייקטיבי, כל אחד יכול להסתכל על הדברים מנקודת מבט אחרת ולקחת אחריות על המצב או לגלגל את האחריות למישהו אחר.
לדוגמא, אנחנו יכולים לומר שאדם אלים הוא האחראי היחיד לאלימות שלו, מצד שני, יש שיטענו שההורים שלו שחינכו אותו לאלימות ואולי היו אלימים כלפיו הם האחראיים, מצד שלישי, יש שיגידו שהמדינה אחראית לשים אנשים כאלה בכלא ולמנוע מהם להיות אלימים.
אז מי לעזאזל אחראי?! התשובה שאני נותן ואני מציע לכם לשקול ברצינות אם חשוב לכם להגיע לתוצאות משמעותיות בתחומים החשובים בחיים, לא כי זו ״האמת״ אלא כי זו גישה מאוד עוצמתית היא: "אף אחד לא אחראי וכולם האחראיים". דוגמא מאוד קיצונית, האם אני, גל צחייק אחראי על הרעב באפריקה? התשובה ש-99.9% מהקוראים יגידו היא שחד משמעית לא. עם זאת, האם אני יכול לעשות פעולות מסויימות שלפחות ישפרו את המצב של לפחות חלק מהאנשים שם? התשובה היא שברור שכן.
בהקשר הזה חשוב, כמובן, להפריד הפרדה מוחלטת וחד משמעית בין אחריות לאשמה – שכן אין שום ויכוח, אני מקווה, על כך שאני לא ״אשם״ ברעב באפריקה.
דרך ההסתכלות הזו התובנה היא שאנחנו יכולים לקחת אחריות על כל דבר שאנחנו בוחרים לקחת עליו אחריות. ככל שנבחר לקחת יותר אחריות על יותר דברים גדולים, ככל שנבחר לקחת אחריות על דברים שהם יותר רחוקים מהשליטה המיידית שלנו – כך נהפוך לעוצמתיים יותר והמנהיגות שלנו תהיה בעלת השפעה רבה יותר על העולם.
כשאנחנו לוקחים אחריות אנחנו מאפשרים לעצמנו להשפיע על דברים גדולים, כשאנחנו בורחים מאחריות, אנחנו גונבים מעצמנו את היכולת להשפיע.
איך אני יכול לקחת אחריות על דברים כמו:
האבטלה בישראל, הריבים של אנשים אחרים במשפחה שלי, זה שכלכלה מתפוררת או שהחברה שאני עובד בה עושה קיצוצים? התשובה לשאלות האלה מאוד דומה לתשובה שאני נותן לאנשים שנמצאים במקום של אי-לקיחת אחריות אישית, ששואלים: איך הם יכולים לקחת אחריות על דברים כמו הרעב שלהם, העייפות שלהם, העצלנות שלהם, המצב הכלכלי או הזוגי שלהם.
בשביל לקחת אחריות על דברים גדולים צריך הרבה עוצמה, בשביל לפתח את העוצמה שלנו צריך לקחת אחריות על דברים גדולים. ביצה ותרנגולת? לא ממש.
הרעיון הוא להתחיל ממה שאנחנו כן מסוגלים לראות, לקחת אחריות מלאה על כל מה שאנחנו מסוגלים לראות וכל הזמן לשאול את עצמנו את השאלה ״על מה עוד אני יכול/ה לקחת אחריות?״ וכל פעם להוסיף עוד משהו – לא כי אנחנו אשמים בו, אלא כי אנחנו בוחרים לקחת עליו אחריות.
נתינה – לשים אחרים לפנינו מבלי לשים את עצמנו מאחור
אני רוצה להפריד לרגע בין המילה "נתינה" למילה "ויתור". למרות שלפעמים זה נחוץ וראוי לוותר, כלומר, לתת למישהו על חשבון עצמנו או לעשות עבור מישהו מעשה שאנחנו ממש לא רוצים לעשות – רוב הזמן זה לא ממש נחוץ. מעבר לכך, חשוב להדגיש, כשאני מדבר על נתינה אני לא מדבר על זה.
זה כמובן קשור לבחירה באחריות, ברגע שאנחנו לוקחים אחריות, אנחנו צומחים ויש לנו יותר ויותר עוצמה פנימית. כתוצאה מכך אנחנו מסוגלים לחשוב יותר ויותר על אחרים בלי לקחת מעצמנו כלום – להיפך. ככל שאנחנו נהיה יותר בנתינה, נהיה עוצמתיים יותר בעצמנו.
אני חווה את זה גם על עצמי וגם על כל האנשים עוצמתיים באמת שאני מכיר – כשאתה נהיה אדם כזה, לספק את עצמך זה נהיה משעמם. אנשים בשלבי ההתפתחות הראשוניים והנמוכים מתקשים לעזור לעצמם, אבל בשלב מסויים זה הופך לכל כך קל שזה פשוט לא מאתגר ואנשים עוצמתיים אוהבים לאתגר את עצמם.
ד"ר ויקטור פרנקל, בספרו "האדם מחפש משמעות", טוען שהדרך היחידה לקבל משמעות בחיים היא דרך עשיה עבור מישהו או משהו שהוא לא עצמנו. אנשים שיש להם משמעות חזקה לחיים הם מנהיגים עוצמתיים.
איך לחזק את הנתינה – גם כשקשה?
כמו עם אחריות גם פה יש עניין שעלול בטעות להראות כמו ביצה ותרנגולת. כשאני נותן יותר ויותר אני נהיה עוצמתי יותר ומאושר יותר, כשאני עוצמתי ומאושר יותר – אני מצליח יותר ויש לי יותר לתת בכל הדרכים.
מצד שני, אם כרגע, אני לא מספיק מאושר וקשה לי לדאוג לעצמי לפעמים זה נדמה שאני לא מסוגל לעזור או לתת לאף אחד. יש אפילו מצבים שבהם אני כל כך עסוק בריצוי הסביבה שלי וב״הקרבה עצמית״ ו״ויתור״ שאני לא מסוגל לדאוג לעצמי.
הרבה פעמים השלב הראשון בחיזוק הנתינה נדמה כפרדוקסלי, לעתים הדרך לחזק את הנתינה שלי מתחילה בלומר לאנשים ״לא״. כמובן, חשוב כל הזמן לחשוב לפעול בשביל לעזור לאחרים, אחרת אנחנו נחזור אחורה, אפשר כמובן לעשות זאת באופן, בכמות וברמה שמתאימה לנו.
אני מבטיח לכם שברגע שתשנו את הגישה שלכם לנתינה, ברגע שתפסיקו לוותר על עצמכם בשביל אחרים ותתחילו לתת רק במידה המתאימה לכם מהר מאוד תראו שאתם לא צריכים כל כך הרבה לעצמכם ולתת לאחרים זה הרבה יותר כיף. בשלב הזה הנתינה שלכם כבר תהיה ממקום אחר לחלוטין.
זכרו: מנהיגות שלא מבוססת על נתינה היא לא באמת מנהיגות.
מנהיגות מתחילה מבפנים
בוודאי שבשביל להיות מנהיג שמוביל בצורה אפקטיבית כמויות מאוד גדולות של אנשים או להגיע למצב שמגשימים חזון שהוא בעל השפעה רחבה במיוחד חשוב גם לפתח כישורי השפעה שמהווים יכולות ״חיצוניות״ דברים כמו קריאה ושימוש בשפת גוף, שימוש בשפה משפיעה ועוד.
עם זאת, זה לא סתם שכל המאמר הזה התמקד במרכיבים ה״פנימיים״ יותר של מנהיגות. מנהיגות תמיד מתחילה מהעולם הפנימי של המנהיג שממנו גם ככה משתקפות ההתנהגויות החיצוניות. אם עדיין לא עשית את זה, אני ממליץ לך לעבור על הנחות היסוד של ה-NLP שהן בעצם אמונות יסוד ואקסיומות ששווה לנו מאוד לאמץ בשביל לבנות לעצמנו עולם פנימי אפקטיבי.
בנוסף כתבתי לאחרונה מאמר חדש יותר על מנהיגות, הוא קצר, אבל נותן גישות פרקטיות וישימות נוספות לגבי שיפור יכולות המנהיגות, הוא נקרא 4 גישות למנהיגות אפקטיבית, אני משוכנע שאם קראתם עד כאן, אתם תאהבו גם את המאמר הזה.