כשאנחנו חושבים על שיחה עם מישהו או מישהי, יש דבר אחד שמפחיד את רוב האנשים, משהו שרוב האנשים לא רוצים שיקרה בשיחה הזו. מדובר על כלי תקשורת עוצמתי כל כך שאף אחד לא מדבר עליו פשוט בגלל שהוא מפחיד.
במאמר הזה אנחנו נבין למה זה מיותר לפחד מהכלי הזה ואיך אפשר לנצל את הכוח האדיר שלו בקלי קלות.
נו, מה זה הכלי הזה?
קודם כל אני אוודא שאני לא משאיר אתכם יותר מידי במתח, הכלי שאני מדבר עליו הוא שתיקה. העניין הוא שאני לא מדבר רק על שתיקה ״רגילה״ לצורך הקשבה, אני מדבר על שתיקה מכוונת, כזו שמופיעה גם כשהצד השני לא מדבר.
לא, אני לא מדבר על שתיקה של שתיים או שלוש שניות בשביל להדגיש מסר, אני מדבר על שתיקה משמעותית.
אבל זה יוצר מצב קצת מביך לא?
אז זהו, למרות שהשם הרשמי לסוג הזה של שתיקה הוא ״שתיקה מביכה״ זה לא אומר שזה צריך להביך אף אחד. מעבר לזה, שקצת מבוכה מעולם לא הרגה אף אחד. העניין הוא שלשתיקה מהסוג הזה יש המון כוח ושווה לנצל אותה גם אם זה קצת מביך בהתחלה.
איך זה עובד?
בפשטות, אפשר לומר שנוצרה התניה חברתית כלשהי שבמצב שבו שני אנשים נמצאים אחד מול השני ולא מדברים זה אומר שמשהו לא בסדר. נוצר כמו ״ריק״ כזה בין שני האנשים, היופי בעניין הזה הוא שממש כמו שאתם מרגישים את הריק הזה ומרגישים דחף חזק מאוד למלא אותו – כך מרגיש גם האדם השני.
אנשים חושבים שהדרך הטובה ביותר לגרום לאדם אחר לשתף אותנו היא לדבר או לשאול שאלות, האמת היא שהרבה פעמים הדרך הטובה ביותר היא פשוט לשתוק מספיק זמן.
זוכרים את המשחק שהיינו משחקים בבית הספר? היינו מביטים אחד לשני בעיניים והראשון שהיה זז, צוחק או מדבר היה מפסיד? אז העולם האמיתי די דומה למשחק הזה ולפתח את הסבלנות להישאר בשתיקה לאורך זמן זה דבר מאוד חזק.
חשוב להבין שלכל אדם יש רף אחר של שתיקה שגורם לו לדבר. בסיטואציות חברתיות רבות האנשים אם הרף הגבוה מורגלים להמשיך לשתוק בעוד האנשים עם הרף הנמוך מורגלים לדבר – פעמים רבות זה אפילו לא קשור לביישנות או פתיחות.
אוקיי, הבנתי שזה עובד – למה לי לעשות את זה?
התשובה היא שיש מגוון רחב של סיבות במגוון רחב של סיטואציות חברתיות שבהן כדאי לשתוק. היום אנחנו נחלק את זה לכמה קבוצות של מצבים וכמובן שיש עוד.
כשאנחנו רוצים שהצד השני ידבר
המון פעמים אנחנו מרגישים מתוסכלים כשאנחנו רוצים שהצד השני יתחיל לדבר. אנחנו שואלים המון שאלות ונתקלים בתשובות סתומות כמו ״בסדר״, ״היה נחמד״ וכו.
זה קורה לנו עם בני משפחה מסויימים, עם חברים מסויימים ובדייטים. כפי שכבר אמרתי, זה לא אומר שהאדם סגור או מתבייש, יכול להיות שפשוט בלי לשים לב אנחנו ״גונבים״ לו את זמן הדיבור.
כשאנחנו רוצים שהצד השני יהיה קצת נבוך
מבוכה לרוב נתפסת כרגש שלילי, אבל זה לא באמת המצב. כשאנחנו חווים רמות סבירות של מבוכה זה בעצם הרגשה די נעימה, חשוב להבין שמבוכה זו בעצם התחושה שאנחנו ״חשופים״ או פגיעים. אם נדע להביא למצב הרגיש הזה של הצד השני אמפתיה, הבנה והכלה, אנחנו מייצרים חיבור רגשי עם הצד השני.
זה מצויין עם אנשים שאנחנו מרגישים קצת מרוחקים מהם או שוב, אחלה כלי לדייטים ראשונים.
ֵכשאנחנו רוצים להבין למה הצד השני התכוון
המון פעמים כשמישהו אומר לנו משהו שנשמע לנו מוזר, לא נכון או פוגעני אנחנו ממהרים להגיב. בין אם נגיב בהצהרה או בשאלה, אנחנו כבר שופטים את מה שהאדם אמר ומייצרים יסוד לוויכוח או לאי הסכמה. למרות שאין שום דבר רע בלהתווכח או לא להסכים, לעשות את זה סתם ללא סיבה יכול להיות מאוד מעצבן ולגזול זמן יקר (כמה פעמים התווכחתם עם מישהו רק בשביל לגלות שזה בכלל לא מה שהוא התכוון?)
הדרך הטובה ביותר היא פשוט לשתוק זה כבר יגרום לו להסביר את עצמו בצורה שתוכלו להבין טוב יותר.
כשאנחנו רוצים לייצר קרבה או אינטימיות (לא בהכרח פיזית / מינית)
זה קצת חוזר על הנקודה הראשונה, אבל זה עובד גם אם הצד השני לא נבוך בכלל. לרוב האנשים יש התניה חברתית חזקה שהם שותקים רק ליד אנשים שהם מאוד קרובים אליהם וההתניה הזו עובדת לשני הצדדים.
לסיכום?
שתקו כבר,
סתם בצחוק,
אני מזמין אתכם להשאיר תגובות!