אני לא מכיר אדם אחד מתחת לגיל 30 שאוהב לשמוע הודעות קוליות. אני כמובן לא מדבר על ההודעות האלה שמישהו אחד שאתה מאוד אוהב, פעם אחת, משאיר לך ומבקש ממך לשמוע. אני מדבר על ההודעות האלה שמצטברות, על “בתא הקולי יש 40 הודעות חדשות, לשמיעה נא להקיש 1”.
סוויץ’ רציני לתחום הלמידה, נחזור להודעות אחר כך.
כשלמדתי NLP למדתי להפריד בין מערכות הייצוג שלנו, המערכת הויזואלית (ראיה), המערכת האודיטורית (שמיעתית) והמערכת הקינסטטית (תחישתית).
לכל מערכת, בהקשר של למידה וזיכרון, כך מסתבר יש ייתרונות וחסרונות (מפתיע?), זה כמובן מאוד אישי ואדם עם מערכת אחת מאוד מפותחת יכול להתגבר במידה מסויימת על החסרונות של המערכת.
בקצרה:
| המערכת | יתרונות | חסרונות |
|---|---|---|
| ויזואלית |
|
|
| אודיטורית |
|
|
| קינסטטית |
|
|
אז מהטבלה קל להבין למה אנחנו לרוב לומדים באופן ויזואלי או אודיטורי (למידה קינסטטית יכולה להיות מכה על היד כשהתקרבנו לחשמל כשהיינו קטנים).
ואם כבר אנחנו בנושא הזה…
טיפ למידה מגניב
אם אתם צריכים ללמוד הרבה מאוד חומר ולזכור אותו ברמה גבוהה, תציירו את זה כמפה שתוכלו לזכור. תבנו את זה כך שכל נקודה במפה תזכיר לכם טקסט אודיטורי אודות אותו נושא ספציפי, ככה אתם מרוויחים את הייתרונות של שתי מערכות הייצוג.
את הרעיון נתנה לנו אפרת, המנחה בקורס NLP שעברתי, כבדרך אגב – אני ניסיתי את זה וזה עבד לי בצורה מפתיעה :)
למידה והודעות קוליות
הדור שלי, כך לפחות אני רואה את זה, מסתדר פחות עם למידה אודיטורית, באופן כללי פחות עם גישה למידה אודיטורי. אני רואה את זה כל יום באוניברסיטה – אנשים מאוד מתקשים להקשיב למרצה, אחוז ניכר כותב כל מילה שהוא אומר בכדי שנוכל לקרוא את זה אחר כך.
אני מקשר את זה למהירות שהדור שלי רגיל אליה, באופן אישי, למרות שספציפית באוניברסיטה קל לי להקשיב (מאוד מעניין אותי), מאוד קשה לי להקשיב לדברים – מאוד קשה לי לקרוא טקסטים ארוכים שמתקדמים לאט. אם אני רוצה מידע כדאי מאוד שיהיה לי אותו, מהר, מתומצת ובדיוק מה שרציתי להבין.
האינטרנט בנוי בשביל אנשים כמוני, מיליוני מאמרים בני 200 מילים שמסבירים נושא ספציפי שאפשר להגיע אליהם תוך שנייה מחיפוש פשוט בגוגל.
הודעות קוליות מצד שני, זה דבר בלתי נסבל, לחכות ולשמוע הודעות מיותרות ושאנשים השאירו בטעות, מהולות בהודעות תחזור אליי ואולי פעם ב20 הודעות משהו שבאמת רצינו לשמוע, הדור שלי לא סובל את זה.
שורה תחתונה
תשלחו לי מייל או אסאמאס.
איך פתאום החלטתי לכתוב על זה?
החלטתי להקשיב להודעות קוליות בתוך ערמת הזבל מצאתי כמה הודעות נחמדות ופניה ממישהו שרצה שאני אבנה עבורו אתר אינטרנט, מבחינתי זה מבאס ממש לחשוב שיכלתי לפספס את המידע הזה, ממש כמו להחביא מחט זהב בערמת שחת.
