אז נתחיל מזה שזה אולי הפוסט הכי חשוב עד עכשיו ואולי הפוסט הכי חשוב שאני אי פעם אכתוב.
נכון להיום, אם היו אומרים לי, מה הכלי הבודד שללמד אותו יכול לשפר \ לשנות את חייו של אדם בצורה הטובה והמשמעותית ביותר. התשובה שלי הייתה חד משמעית – ריפריימינג.
מה זה ריפריימינג?
אז בשביל להבין מה זה ריפריימינג קודם נבין בכמה שניות מה זה פריים (שהרי ריפריים זה יצירה מחדש של פריים – כבר נגיע לזה) אז אם נלך לגוגל טרנסלייט או מורפיקס, מה שאתם מעדיפים, ונכתוב frame נגלה שזו בעצמם מסגרת. כמובן שאנחנו לא נגרים או משהו ולא מדברים על לבנות מסגרות חדשות לתמונות שלנו אלא משתמשים במילה מסגרת כדימוי.
הפריים שבו אנו רואים דברים זו בעצמם נקודת המבט שלנו, הרי אנו יודעים שחמישה אנשים שרואים את אותו דבר יספרו חמישה סיפורים שונים – איך זה יכול להיות?
האמת שזה פשוט, המוח שלנו בכל רגע נתון מפוצץ בכל כך הרבה מידע שהוא חייב לסנן ולמיין אותו, איך הוא עושה את זה? על סמך ניסיון העבר שלנו, האמונות שלנו והערכים שלנו. הקיום של הדבר הזה הוא מעולה כי דבר ראשון זה שומר לנו על שפיות, אין לנו את היכולת להמציא את העולם כל פעם מחדש ודבר שני זה זה מגן עלינו מלעשות את אותם הטעויות שוב ושוב.
לא ממש קשור לפוסט: אם מעניין אתכם איך בדיוק המח שלנו עושה את זה, איזה סוג של עיוותים הוא עושה אתם מוזמנים לקרוא את הפוסט – הכללות עיוותים והכללות
כולם מכירים את זה – מה הקטע?
בשיעורי פסיכולוגיה לומדים על תפיסה, מדברים על כך שהמח שלנו או התפיסה שלנו את המציאות שונה בתכליתה מן המציאות. מדובר על ניתוק המשמעות מהתפיסה. עשרות אם לא מאות סטודנטים שומעים את זה כל שנה – וכמה קורסים במקביל! אבל מסיבה מסויימת אף אחד לא משתמש בזה בשום צורה. אף אחד לא לוקח את הידע החדש ומיישם אותו בחייו.
הסבה לכך אגב היא המסגרת או הפריים של הלימודים באוניברסיטה. רב האנשים מגיעים לשיעורים באוניברסיטה מתוך המסגרת שחייב ללמוד את זה כדי להצליח במבחן. בפסיכולוגיה ספציפית אני יכול לומר שיש שני פריימים חזקים נוספים:
- זה מעניין.
- כשאהיה פסיכולוג אני אוכל להשתמש בזה בצורה כשלהי על המטופלים שלי.
וזה מדהים כי במהלך השיעורים לומדים דברים רבים שיכולים ליצור פריצות דרך מטורפות בחיים (אני כבר לקחתי כמה כאלה מהאוניברסיטה) אבל הפריים שלנו הוא שהאוניברסיטה זה תיאוריה או שפסיכולוגיה זה לטפל במישהו אחר ולכן אנחנו פשוט לא רואים את זה – סטודנטים לפסיכולוגיה, תעשו לזה ריפריימינג.
אם המסגרת הזו היא דבר חיובי למה לעשות ריפריימינג (reframing)
כי כמו בכל הכללה, גם במסגרת שלנו יש טעויות ואנחנו מאבדים הרבה הזדמנויות כי אנחנו פשוט לא מסוגלים לראות אותם או שאנחנו תופסים אותם כבלתי אפשריות.
השאלה המתבקשת היא מה עושים, בונים את הפריים שלנו, את מערכת הסינון שלנו, באופן שטוב לנו ומתוך בחירה. נכון להיום המסגרות שלנו על דברים נבנות עם הזמן ללא שליטתנו ככל שנשים לזה לב ונבר לבנות את המסגרות האלה כמו שאנו רוצים נגיע לתוצאות שנרצה.
מסגרות מחזקות את עצמן
מכירים את זה שאתם חושבים על לקנות רכב מסוים נגיד פורד פיאסטה ואז פתאום כל הכביש מפוצץ בפורד פיאסטה? ברור לנו שלא פתאום כולם קונים את הרכב שרצינו – פשוט תשומת הלב שלנו הלכה לשם ואנחנו לא שמים לב לכל המאזדה 3 שסביבנו כי המוח שלנו מסנן אותן.
הדבר קורה באופן זהה לחלוטין עם האמונות שלנו, אם נלך עם האמונה או המסגרת שיש המון אנשים מכוערים נתחיל לשים לב לכל המכוערים והאמונה שלנו תתבסס, כנ"ל אם נסתובב עם האמונה שיש המון אנשים יפים. פשוט המח שלנו יבחר להתמקד באנשים היפים – מה שיגרום לנו כמובן להמשיך ולהאמין שיש המון אנשים יפים. גם אם בהתחלה סתם המצאתם את הפריים – עם הזמן הוא יתבסס!
מסגרת לדוגמה שכדאי לכם לקחת: כשאנשים מסתכלים עליי ברחוב זה סימן שאני יפה.
אני מסתובב עם המסגרת הזו על איך שאנשים מסתכלים עליי ברחוב כבר כמה שנים וזה פשוט מדהים, בעוד שאנשים לפעמים מובכים או מתעצבנים כשאנשים בוהים בהם או סתם מביטים בהם ברחוב אני מוחמא, אני כמעט תמיד מחייך לאנשים האלה ותתפלאו כמה מהם מחייכים אליי חזרה – ברור לכולם שחיים מלאים בחיוכים ברחובות הם כיפיים יותר?
איך עושים את זה?
אז לצערי אין פה טכניקה יותר מידי מסובכת, כי אם הייתה בטח הייתי גובה כסף על ללמד אותה :) פשוט תהיו מודעים ותקחו את הרעיון הזו בתור התחלה "אם אני לא יכול לדעת, אני בוחר", אם אתם לא יודעים למה משהו קורה (אני לא מדבר על הזנחה, אם כואב לכם הראש חודשיים אל תמציאו משהו לכו לרופא) תבחרו משהו שיעצים אתכם, הדוגמה של המבטים ברחוב מצויינת וזכרו הדבר הראשון שעולה לנו בראש לגבי משהו – לא תמיד נכון, אנחנו לא עד כדי כך מוכשרים בקריאת מחשבות.
כל פעם שתרגישו חסומים או שאין מוצא קחו את אחת מהנחות היסוד של הבעיה שלכם ותנסו לתת לה משמעות אחרת, זה יפתח לכם סל חדש של אפשרויות. אני יודע שזה משפט ענקי שקשה להבין ממנו משהו – אבל אני מזמין אתכם לקרוא את הפוסטים הבאים שהם פשוט ריפריימינג מעמיק לרגשות בסיסיים:
מה הקשר של התמונה?
שאלו את עצמכם, מה יש בתמונה? חלקכם תענו נערה צעירה וחלקכם יענו שזוהי גברת זקנה. נסו טוב טוב לשים לב לשני הפנים של הציור – זה לחלוטין תלוי באיך שהמח שלכם מפרש את זה.
הפן העסקי של ריפריימינג
בפן העסקי ריפריימינג מתחלק לשני תחומים, ריפריימינג לעצמך וריפריימינג לאנשים אחרים. לכל סוג של ריפריימינג אני אתן דוגמה, אבל התחום הזה של ריפריימינג הוא אין סופי ואפשר להשתמש בו בכל דבר כמעט.
ריפריימינג לעצמך
במיוחד בעסקים קטנים אבל גם בעסקים גדולים, הגבולות של המנהל הן הגבולות של העסק. אם בעל העסק מאמין שהוא יגיע לתוצאה מסויימת ולא יותר – הסיכוי שיגיע לתוצאה גבוהה יותר נמוך מאוד. מה שגורם להגבלות האלה לשמר את עצמן (חיזוק המסגרת). בתחום המכירות למשל, בו עוסק כל בעל עסק קטן, שינוי בפריים שלנו מ"אני מציק לו" או "אני מנסה למכור לו" לפריים של "יש לי משהו שיכול לעזור לו" יכול להגדיל את אחוזי המכירות שלך בצורה משמעותית.
לא פחות חשוב מאחוזי המכירה שלך אגב זה יגרום לך להנות מהתהליך. מה שכן לעשות ריפריימינג לדבר כזה לוקח זמן והתמדה.
ריפריימינג לאחרים
זוהי שיטה אדירה לטיפול בהתנגדויות. אם מישהו מעלה התנגדות מסויימת למשל "14 יום זה הרבה זמן, אני חייב לקבל את זה מהר יותר" ערעור המסגרת שלו והצעת מסגרת אחרת יכולה להיות חזקה בהרבה מלנסות להסביר.
"אין מה לעשות, לוקח זמן לרשום את מס הרישוי, מס המנוע, להוביל את המכונית מהנמל עד לפה, לעשות בדיקות – אני יעשה הכל אולי אוכל להביא לך תוך 12 יום" לעומת "הרבה זמן ביחס למה? אם הייתי אתה הייתי חושש אם היו מביאים לי מכונית מהר יותר. אנחנו ב14 הימים האלה עושים את כל התהליך בשביל לוודא שהמכונית שאתה מקבל מגיעה אלייך במצב המושלם עבורך"