עשיר או אמיד - גישות של אנשים שיש להם יותר כסף מאיתנו

לעשות כסף זה נושא שמעסיק אותי, ואני מניח שגם אתכם. אם התעסקתם אי פעם בהתפתחות אישית, שמעתם הרצאות מוקלטות, הייתם בסדנאות או קראתם ספרים, כנראה נתקלתם ברעיון הבא: "אנשים עשירים חושבים ומתנהגים אחרת, ולכן הם עשירים".

הבעיה היא שיש סתירה בין הגישות ששונות ספרים ומרצים מציגים. זה נובע מהסתירה שקיימת בפועל בין הגישות של אנשים שונים שיש להם הרבה יותר כסף מרובנו. לצורך הפוסט הזה אני עושה הבחנה בין "עשיר" ל"אמיד". שימו לב: ההבחנה הזאת לא לפי כמות הכסף בבנק, אלא לפי הגישה לכסף.

מיהו אמיד?

אמיד הוא אדם שמתייחס לכסף ברצינות רבה, דין פרוטה כדין מאה. אנשים אמידים צוברים כסף בדרך כלל דרך עבודה בתפקידים בכירים או פיתוח של עסק מוצלח. הם חוסכים, וברוב המקרים אפשר לזהות אצלם שלוש גישות חוזרות:

1. צמצום חובות.
2. צמצום הוצאות על פריטים צריכה, והשקעה בנכסים במקום.
3. בניית מנגנונים להכנסה קבועה, גם אם היא קטנה בהתחלה.

מיהו עשיר?

עשירים הם אנשים שמתייחסים לסכומים קטנים בלי הרבה רצינות. הם בדרך כלל יוצרים את הכסף שלהם דרך "מכות": קונים נכס גדול במחיר מוזל ומוכרים אותו תוך זמן קצר, משקיעים בחברות לצורך מכירה, או בונים עסק שמצליח בצורה חסרת תקדים. הם מייצרים המון כסף, ובדרך כלל גם מבזבזים לא מעט ממנו. שלוש גישות שחוזרות אצלם:

1. ניסיון וטעייה, כאשר אנשים רבים מהקבוצה הזאת היו בחובות או במינוסים אדירים במהלך חייהם.
2. לחיות כעשיר כבר עכשיו. בוב פרוקטור, למשל, מספר שהוא לא מוכן להסתובב עם מטבעות: אם משלמים לו עודף במטבעות, הוא פשוט אומר "לא תודה".
3. חיפוש הזדמנויות, לרוב לצד עבודה אינטנסיבית על התפתחות אישית.

חשוב לא לטעות: העשירים עובדים קשה. פשוט בגישה שונה לגמרי.

מודלינג: איך לומדים מהגישה של מישהו אחר

בואו נחזור לרגע לדוגמה של כריס רוק, שמדבר על ההבדל בין עשיר לאמיד דרך זוג כמו לורן היל וזמרת אדירה שגרה בשכונה עם רופא שיניים. יכול להיות שיש לה הרבה יותר כסף ממנו, אבל זה לא בטוח. מה שבטוח שונה זו הגישה שלהם לכסף.

מה שעשיתי כאן בפועל הוא תרגיל מודלינג, אחד הכלים המרכזיים ב-NLP. מודלינג פירושו להסתכל על אדם שכבר עושה טוב את מה שאתם רוצים לעשות, ולשאול: איך בדיוק הוא עושה את זה? לא "מה יש לו שאין לי", אלא מה הסדר הפעולות, מה ההרגלים, מה ההחלטות הקטנות שחוזרות על עצמן. בדיוק כמו שטבח כותב מתכון, ובן אדם אחר שמבצע את אותו מתכון מקבל תוצאה דומה מאוד.

אם מחזיקים בהנחת היסוד שמודלינג עובד (ואם לא, אז אין הרבה מה ללמוד מהפוסט הזה, או בכלל מעשירים ומאמידים), אפשר להסיק דבר פשוט: מי שממדל ברצינות אחת משתי הגישות, יכול לגרום לחשבון הבנק שלו לזוז, בהתמדה, לכיוון החיובי.

אז מה עדיף: לחסוך או לא לקחת עודף?

בטווח הרחוק, זה כמעט לא משנה מבחינת המספר הסופי בחשבון הבנק, כי גם עשירים לעיתים קרובות היו מרוששים בשלבים מסוימים בחייהם. מה שכן משנה זה הגישה שלכם לחיים ולפסיכולוגיה שלכם.

בשביל להחזיק גישה שרחוקה מהגישה הנוכחית שלכם (ואם היא לא הייתה רחוקה, כנראה שכבר הייתם עשירים או אמידים), היא צריכה להלהיב אתכם. אתם צריכים להאמין בה, ולראות בה הזדמנות אמיתית עבורכם.

תבחרו גישה, לא תערובת

תבינו את שתי הגישות. תבינו שהן שונות לחלוטין. שילוב ביניהן לא בהכרח יעבוד עבורכם: זה לא תמיד 1+1=2, ולפעמים זה בכלל לא מוצלח, אלא אם אתם ממדלים מישהו ספציפי שמצליח לשלב ועושה הרבה כסף.

תבינו איזו גישה באמת מעצימה אתכם. איך אתם חולמים להיות: כזה או אחר. תסתכלו על אנשים עשירים ועל אנשים אמידים, תבינו איזו תוצאה אתם באמת רוצים, ותבחרו. ואל תוותרו.

סיכום

ההבדל בין עשיר לאמיד הוא לא שאלה של מזל או של כמות כסף שכבר יש למישהו. זו בחירה בין שתי גישות שונות מהיסוד: איפוק לעומת סיכון, יציבות לעומת קפיצות גדולות. אין תשובה אחת נכונה, אבל יש תשובה אחת נכונה לכם: הגישה שבאמת מלהיבה אתכם ושאתם מוכנים לתרגל אותה עד שהיא הופכת להיות הדרך שלכם.

ואשמח לאחוזים מההצלחה שלכם.