כולנו מכירים את המצב הזה. בין אם זה קרה לנו כי דחינו משהו לרגע האחרון או שפתאום באופן מפתיע ״נפלו״ עלינו הרבה משימות חדשות, אנחנו נכנסים למצב של עומס, נכנסים למצב של לחץ.
כולנו מכירים את עצמנו במצבים האלה, לפתע אנחנו מספיקים לעשות בכמה שעות כמות פעולות שלרוב הייתה לוקחת לנו ימים – ואז אנחנו אומרים לעצמנו – ״אני פשוט מתפקד מעולה במצבים של לחץ״.
מה מחקרים מלמדים אותנו על לחץ וביצועים
עשרות מחקרים שנערכו בשנים האחרונות גילו את מה שכל אדם סביר יוכל לומר בעצמו, ככל שאנחנו לחוצים יותר האפקטיביות שלנו עולה. זה כמובן, עד לרף מסויים של לחץ שנהיה כל כך משמעותי שהוא משתק אותנו. (זה למשל מחקר שמסקר המון מחקרים נעשו בתחום)
כלומר, אדם סביר, בין אם הוא סתם חווה את החיים או מתעניין בפסיכולוגיה וקורא מחקרים – יגיע למסקנה המוטעית לחלוטין, שכל עוד הוא לא משתק אותנו לחץ זה דבר חיובי מאוד בחיים שלנו.
הרגע הראית לנו מחקר שמראה שלחץ זה טוב ואתה אומר שזה רע?
כן, זה בדיוק מה שאני עושה. תבינו, המחקרים האלה מודדים ״ביצועים״ ברמה מאוד מאוד בסיסית של פעולות, מהסיבה הפשוטה שככה הכי קל לערוך מחקר. העניין הוא שבשביל להפיק תוצאות מדהימות בחברה המודרנית בה אנו חיים, לא נדרשות פעולות שכאלה.
מרבית הפעולות שנדרשות מאיתנו הן מורכבות יותר ודורשות יותר מ״מוטיבציה גבוהה״ שנוצרת כתוצאה ישירה מהלחץ. ככה שמעבר לכך שהלחץ הזה לא באמת מאוד יעיל, יש לו שלושה חסרונות משמעותיים שנדבר עליהם היום.
נשמע מובן מאליו אבל – בריאות…
זה ידוע שלחץ זה ״לא בריא״, אבל, משום מה כשאנחנו חולים אנחנו תמיד נוטים להפחית בחשיבות של הגורם הפסיכולוגי של המחלה שלנו. אנשים מוכיחים לעצמם שהמחלות שלהם אינן פסיכולוגיות על ידי טיעונים כמו ״יש לי חום״, ״יש לי וירוס״ או כל דבר אחר.
במחקר הקודם שקישרתי אתכם אליו יש סקירה יפה של מחקרים שמראה של-85% מהמחלות* יש גורם פסיכולוגי שמקורו בסטרס. אני לא מדבר פה על כאב ראש או משהו כזה, אני מדבר פה על מחלות אמיתיות ורציניות.
זה די מובן מאליו שגם אם נהיה מאוד אפקטיביים במשך מספר ימים או שבועות, אם לאחר מכן נתרסק עם מחלה – זה לא שווה את זה.
*(גם אם המספר לא מדוייק, כי אחרי הכל זה רק מחקר, קבלו את סדר הגודל)
הגבלה של יכולות חשובות מאוד
כפי שכבר אמרתי בהתחלה, ה״מוטיבציה״ והיכולת לעשות הרבה פעולות, היא לא הדבר היחיד שחשוב בחברה של היום. לכן, גם אם מאוד תרצו לעשות יותר זה לא אומר שתצליחו. במאמר שפורסם לא מזמן באחד ממגזיני הפסיכולוגיה המוכרים, ישנה השוואה בין מעל 70 מחקרים מקיפים בתחום שמראים את הנזקים המשמעותיים של לחץ על יכולות חשובות הרבה יותר בחברה המודרנית.
לחץ משפיע באופן שלילי על יכולות כמו יצירתיות, לקבלת החלטות הגיוניות, בניית מערכות יחסים ועוד. אני בטוח שתסכימו איתי שברוב המקרים, ברוב הסוגים של העבודה שאתם עושים – הנזק הזה גדול משמעותית מהתועלת.
אפקטיביות היא לא פרודוקטיביות
מעבר לשני הדברים הקודמים שדיברנו עליהם, שלדעתי כבר יכולים לשכנע אתכם שלא ממש משתלם לכם להיות בלחץ, יש עניין נוסף.
כשאנחנו בלחץ, אנחנו אוטומטית מתרכזים בכל הפעולות שאנחנו צריכים לעשות, הלכה למעשה, המיקוד הזה בדיוק הוא מה שמייצר לנו את תחושת הלחץ. מה שהכי חשוב לי שתקחו מהמאמר הזה זה שהמיקוד הזה הוא מקולקל מיסודו, כשאנחנו עסוקים בפעולות שאנחנו צריכים לעשות אנחנו לא מסוגלים לארגן את עצמנו ולהשתמש במה שאני קורה לו ״חשיבה פרודוקטיבית״.
אנשים רבים נכנסים למעין מלכודת של לחץ ועומס, הם פשוט מרוכזים בכל הפעולות שיש להם לעשות, הם עושים המון אבל לא משנה כמה הם עושים – תמיד יש להם עוד הרבה דברים לעשות. הלחץ הזה לא מאפשר להם לצאת מהמלכודת הזו, הם אולי מפיקים תוצאות, אבל הניסיון שלי מלמד אותי שהתוצאות האלה אינן קרובות לתוצאות שהם היו יכולים להפיק (בפחות מאמץ) אם היו עוצרים את הלחץ ומתכננים בהתאם.
עכשיו, כשאני אומר תכנון אני לא מתכוון ללבנות את הכל ביומן או לייצר תוכניות מדוייקות לביצוע כל הפעולות. אני מדבר על בניית תוכנית ממוקדת בתוצאות שאנחנו רוצים להפיק.
איך מייצרים תוכנית ממוקדת תוצאות?
ייצירת תוכנית כזו מורכבת מ5 צעדים.
- להבין מה אנחנו רוצים.
- להבין למה אנחנו רוצים את זה.
- להבין מה חייב לקרות בשביל שזה יתקיים.
- להבין מה חייב לקרות בשביל שכל שלב יתקיים.
- להבין מה יכול לתרום אם יקרה – אבל לא לחלוטין הכרחי.
