למה ״המסלול הרגיל״ הגיוני ועדיין לא באמת עובד

כולנו מכירים את ״המסלול הרגיל״, מסיימים את השירות הצבאי, אולי עושים טיול של כמה חודשים או עובדים בשביל לחסוך קצת כסף ונכנסים ישר ללימודים. כשמסיימים את התואר, רק אז ״מתחילים את החיים״ – או במילים אחרות לעבוד על הקריירה האמיתית שלנו.

עכשיו בעוד ויש היגיון מאוד חזק מאחורי השיטה הזו (לא סתם היא תפסה כל כך חזק), היא ברוב המקרים לא באמת עובדת והתוצאה שלה היא בין השאר ש 70% מבעלי התואר הראשון לא עוסקים בתחום הלימודים שלהם ואחוז גבוה בהרבה של אנשים ממורמרים בטירוף.

מה ההיגיון בשיטה הזו?

ברמה הבסיסית הרעיון הוא כזה, אם בלי תואר אתה יכול לעבוד ולהרוויח 6,000 שקל בחודש ועם תואר אתה יכול להרוויח 9,000 שקל בחודש – כל חודש שאתה דוחה את הלימודים שלך אתה בעצם ״משלם״ 3,000 שקל.

לכן גם את הטיול שווה לי לעשות על חשבון הזמן שבו אני ״שווה״ פחות.

בנוסף, כל זמן שאתם עובדים בעבודה שאינה בתחום ה״קריירה״ שלכם, אתם מאבדים זמן שבו יכולתם להתפתח ברמה המקצועית וכתוצאה ישירה מכך דוחים את העליה בשכר שלכם – זה שאתם משתפרים בשטיפת כלים או מלצרות לא יעזור לכם להיות מתכנתים טובים יותר ולכן עדיף שתגיעו כמה שיותר מהר למקום שבו אתם מתפתחים במקצוע שלכם.

כפי שאתם מבינים זה היגיון מאוד פשוט וחזק, כמעט אי אפשר לערער עליו.

או שכן?

למה זה לא באמת עובד?

בפסקה הבאה אני אסביר למה הגישה הזו מסוכנת ובעייתית, קודם אני אתן 3 סיבות מרכזיות שבעקבותן היא לא עובדת. דרך אגב, אני בעד לימודים אקדמאיים, אני ארחיב על למה ואיך בסוף.

הבהרה: ישנם כמה מקצועות שבהם הדרך הזו עובדת וההיגיון שלה תקף, מקצועות שדורשים רישיון בשביל לעסוק בהם והרישיון דורש תואר כמו: רפואה, משפטים וחשבונאות. עם זאת, גם במקצועות האלה גלומים הסכנות עליהם אדבר אחר-כך. אם הכיוון שלכם הוא מקצוע כזה אתם יכולים לדלג לכותרת הבאה.

סיבה #1: תואר לא באמת עוזר להרוויח יותר

כן, אני יודע שזה מאוד מעצבן לשמוע את זה, אבל רוב הסטודנטים כבר השלימו עם זה. למעט כמה תחומי לימודים מאוד מסויימים כמו הנדסה או מדעי המחשב (שבחלקם גם אפשר להכנס לעבודה מקצועית בלי תואר בקלילות יחסית) – העבודה אחרי התואר היא בשכר ״התמחות״ או ״כניסה לתחום״ שמאוד דומה לשכר של אדם חסר כל יכולות או השכלה.

סיבה #2: תואר לא באמת מכניס אותך לתחום

כמו שאמרתי בסעיף הקודם, לאחר התואר רב הבוגרים יתחילו בתקופת ״התמחות״ או ״כניסה לתחום״. למשרות האלה, פעמים רבות אפשר להכנס בקלילות גם בלי התואר פשוט עם קצת עבודת הכנה. ברוב התחומים אותו אדם ללא תואר יוכל להתקדם בדיוק כמו אדם עם תואר. אולי ראיון העבודה יהיה טיפה קשה יותר – אבל הוא בסופו של דבר יבחר המועמד על בסיס הניסיון והעבודה שלו והמחסור בתואר לא יפגע בו משמעותית עד שלב מאוחר הרבה יותר. (שלב שעד אליו הוא היה יכול לעשות תואר בפתוחה למשל במקביל לעבודה).

סיבה #3: לרב ניסיון שווה יותר מתואר

גם בתחומים שבהם התואר מאוד חשוב, לרב הפרש בניסיון של 3-4 שנים, במיוחד עם עבדתם כמו שצריך ולא ״קפאתם״ בעבודה – יהיה שווה הרבה יותר מהתואר שלכם. הן מבחינת כסף, אבל, גם מבחינת הרמה המקצועית שלכם.

זה נכון לתארים שקשורים למחשבים, וזה נכון אף יותר בכל העבודות שמגיעים אליהן מתארים במדעי החברה, הרוח והאומנויות למיניהם.

גם אם השיטה נכונה כלכלית או מקצועית – היא בעייתית מאוד!

ישנה לדעתי בעיה אחת עצומה במסלול הזה, בעיה שהיא לבדה מספיק חשובה בשביל לשנות את המסלול.

אין לך מושג איך תראה העבודה שלך!

כן זו בעיה אמיתית! רוב האנשים בוחרים במסלול לימודים לפי מה שמעניין אותם או לפי מה שנראה להם ״טוב״ או ״נכון״. גם החכמים ביותר, אלה שמסתכלים על העבודה שהם רוצים לעשות בעתיד ולפי העבודה הם בוחרים את התואר – לא באמת יודעים איך זה לעבוד בעבודה הזו!

עכשיו בעיקרון זו נשמעת בעיה מאוד ממוקדת, אבל אתם עומדים לעבוד 6-12 שעות ביום למשך ה 20-40 שנה הקרובות לפחות? אם זה משהו שאתם תשנאו לעשות – זה בכלל משנה כמה כסף תרוויחו? תקלטו שמדובר ב 86,400 שעות (18*12*40) שאין לכם מושג איך הם באמת יראו או ירגישו!

אין לכם מושג לאיזה חיים אתם מכניסים את עצמכם!

אז מן הסתם שיש 10% בערך שמצליחים ״לפגוע״ בפוקס, 20% שנשארים ממורמרים כל החיים ו70% שפשוט לא עוסקים במה שהם למדו כי הם מבינים שזה לא מתאים להם.

מה הפתרון – לא ללמוד?

חס ושלום! לא רק שחשוב ללמוד, חשוב ללמוד בלי סוף כל הזמן, כי העיקרון הזה שאומר שככל שאתם לומדים יותר, אתם מתקדמים ומרוויחים יותר, נשאר נכון גם אחרי האוניברסיטה.

מעבר לכך, באקדמיה ספציפית יש ידע וכלים שקשה מאוד להשיג מחוץ לאקדמיה. אני אומר את זה בתור מישהו שהוציא מעל 120,000 שקל על לימודים לא פורמאליים והרוויח מהם הרבה מאוד, עדיין ה 30,000 שקל הנוספים שהוצאתי על התואר נתנו לי ערך שלא יסולא בפז.

קודם להכיר את התחום והעבודה

זה הפתרון, זה באופן חד משמעי הפתרון. יש מקרים שבהם זה קל יותר ויש מקרים שבהם זה קשה יותר – אבל זה תמיד, אבל תמיד אפשרי! מעבר לכך שזה אפשרי לדעתי עבור כל אחד ואחת מכם זו חייבת להיות דרישה לפני שאתם הולכים ללמוד.

אני אחלק את זה לשני סוגים של עבודות: אלה שאפשר לעבוד בהן גם בלי תואר ואלה שזה פשוט לא אפשרי בהן.

עבודות שאפשר לעבוד בהן בלי תואר

תתחילו לעבוד! תראו אחרי שנה או שנתיים שאתם אוהבים את זה, אוהבים את הסביבה ואת האופי של התחום ואז תתחילו ללמוד. הייתי אפילו מציע ללמוד במקביל לעבודה ברוב המקרים.

דוגמות לעבודות כאלה:

• כל מה שקשור לתחום הפרסום, שיווק, מכירות, ניהול.
• כל מה שקשור ליצירה ואומנות כמו עיצוב, מוסיקה, תיאטרון, קולנוע וכו׳.
• כל מה שקשור במחשבים כמו תכנות, קידוד, טכנאות, QA וכו׳.
• כל מה שקשור בחינוך, טיפול, הדרכה וייעוץ.

עבודות שאי אפשר לעבוד בהן בלי תואר

לצד כל מקצוע שדורש בהכרח תואר, ישנם עובדים נוספים שהם פחות מקצועיים ולא נדרש מהם להיות אקדמאיים. זה אולי לא תפקיד שיאפשר לכם וודאות לגבי התפקיד שאתם באמת רוצים אבל יאפשר לכם לקבל תחושה אמיתית ולראות איך זה נראה מקרוב.

תמיד תוכלו לעזוב את מקום העבודה ולהתחיל ללמוד או לחילופין ללמוד במקביל לעבודה ואז גם יהיה לכם מקום לעבוד בו מיד אחרי התואר.

דוגמות לעבודות כאלה:

• רוצה לנהל – תהיה עוזר אישי של מנכ״ל
• רוצה להיות רופא – תתנדב בבית חולים
• רוצה להיות עורך דין או רואה חשבון – ישנם הרבה עבודות אדמיניסטרטיביות במשרדים הגדולים
• רוצה להיות פסיכולוג או מורה – תתנדב בבית ספר או במרכז לבריאות הנפש
• רוצה להיות חוקר באקדמיה – תעבוד במעבדה