או לחליפין: פסיכולוגיה עם המון תוצאות ומעט חפירות
הפסיכולוגיה ההתנהגותית (המכונה גם ביהביוריזם) היא אחת הגישות המעניינות והאפקטיביות ביותר בפסיכולוגיה. אני קורא לה אפקטיבית פשוט כי היא מפיקה תוצאות מאוד משמעותיות של שינוי במעט מאוד זמן.
עם זאת, בקרב פסיכולוגים ומטפלים מסוגים שונים התפתח “בוז” עצמתי לגישה ההתנהגותית. סלידתם של המטפלים משימוש בגישה זו מונעת מהם ומהמטופלים שלהם תוצאות משמעותיות. בכך הם מבזבזים לעצמם וללקוחותיהם המון זמן, כסף ותסכול. עבורנו, אנשים שמתעניינים ומתעסקים בתחום ההתפתחות האישית, זו בעיה גדולה, אז לפניכם ההסבר והפתרון.
בשתי שורות – מה זה פסיכולוגיה התנהגותית
הגישה ההתנהגותית חוקרת ובודקת את התנהגות האדם (או במקרים רבים את התנהגות העכבר או היונה) על מנת להבין איך אנחנו כבני אדם לומדים וזוכרים דברים. גישה זו חוקרת את השפעותיהן של נסיבות ותהליכים יזומים על דפוסי התנהגות של אנשים מתוך הכוונה ליצר שינוי בהתנהגות.
יש מספר סיבות לכך שגישה זו היא כל כך אפקטיבית ובין השאר שהיא נבדקה ונבחנה ברמה של “מבחן התוצאה” ולא ברמה של תיאוריות פילוסופיות על המוח או טבע האדם והצרכים שלו.
לדוגמה, הטכניקות הידועות והאפטיביות של התניות וחיזוקים, טכניקות נפוצות בתחומים כמו ניהול, חינוך, אימון ואפילו אילוף כלבים, הגיעו ישירות מתוך החקר ההתנהגותי (אם בא לכם לקרוא על ניסוי התנהגותי שעשיתי עם הכלב שלי: הכלב של צחייקוב)
למה כולם רוצים לקטול את הגישה הזו?
הסיבה הסמויה שעומדת מאחורי רב הביקורת על גישה זו, לדעתי, היא הרדוקציה שהיא עושה למורכבות האנושית. במילים פשוטות, פסיכולוגיה התנהגותית מתייחסת למוח המורכב והאדיר שלנו וגם לאופי הייחודי של כל אחד ואחד מאיתנו – כחסר כל חשיבות.
לדעתי, פסיכולוגים וחוקרים נהנים לחשוב שאנשים זה דבר מורכב, פשוט כי זה נותן משמעות וחשיבות מוגזמת למחקר ולעבודה שלהם. אותם פסיכולוגים וחוקרים גם יוצאים אוטומטית מנקודת הנחה שטיפול חייב להיות תהליך ארוך ומורכב – אותם פסיכולוגים לא אוהבים את הפשטות שהפסיכולוגיה ההתנהגותית מביאה איתה ובטח שלא את ההשוואה של המוח שלהם למוח של יונה.
ההוכחות נגד הפסיכולוגיה ההתנהגותית
אחת מהנחות היסוד של הפסיכולוגיה ההתנהגותית היא שאנחנו נולדים כ”דף חלק” כלומר נולדים בלי אופי או אישיות. אבל, לצערם של הוגי הגישה, כל הורה עם יותר מילד אחד יפסול מיד את הנחה זו, הרי הם יטענו בתוקף שהילדים שלהם יצאו כל כך שונים – כבר מהיום הראשון!
בנוסף, פסיכולוגים ורופאים רבים סתרו את הנחת יסוד זו מכל הכיוונים באמצעות מבחנים אישיותיים לתינוקות ומחקרים גנטיים שמוכיחים שגנטיקה משפיעה על אופי האדם מה שבאופן חד משמעי סותר את הרעיון שאנו נולדים כ”דף חלק”.
בסופו של דבר, היום כבר מאוד ברור לנו שהאמת היא לא חד משמעית. הוכח מדעית שגנטיקה אכן משפיעה רבות על אופי האדם, אך היא רחוקה מלהיות הגורם היחידי.
החולשה האמיתית של הגישה ההתנהגותית
עם ההערכה הרבה שלי לגישה ההתנהגותית, אני מוצא בעיתיות רבה דווקא בהנחת יסוד אחרת של הגישה שטוענת שאנו חיים במציאות וחווים את מה שקורה סביבנו כמו שהוא.
הנחה זו פשוט לא נכונה כי כמו שכתבתי בכמה מאמרים בעבר – אנחנו חיים בסרט (רוצים? קיראו את: אנחנו לא חיים במציאות)
אבל לא נרחיב על זה היום, יש לנו דברים כמה דברים מאוד חשובים שפשוט חייב לדבר עליהם.
אז למה אנחנו מדברים על פסיכולוגיה התנהגותית?
כולנו יודעים שטיפולים פסיכולוגיים מביאים תוצאות מועטות בפרק זמן ארוך יחסית ופשוט אין שום סיבה בעולם שזה יהיה ככה. לכל אחד ואחת מכם בוודאי יש סיפור על שינוי שבצעתם בחייכם באופן מהיר ויעיל בעקבות נסיבות חיצוניות – דוגמה קלאסית של עוצמת הגישה ההתנהגותית.
אנחנו כאנשים, אנחנו אוהבים תוצאות. בשביל להשיג תוצאות צריך להיות אקטיביים, צריך לפעול. הרמה הזו (להסבר על הרמות השונות: רמות לוגיות – 5 דרכים שמובילות לכל יעד), שהיא הרמה ההתנהגותית, היא הרמה שבהגדרתה מביאה את התוצאות המהירות ביותר. אך לצערנו, היום המון מטפלים סולדים מהרמה הזו ונשארים ברמת האמונות, הערכים והזהות ולא נוגעים ברמת הפעולות.
בגלל זה אגב לאחרונה תחומים כמו אימון אישי, שהוא סוג של טיפול התנהגותי, תופסים תאוצה ואנשים שמחפשים תוצאות אמיתיות, מהירות ושורשיות מעדיפים ללכת לעשות טיפול ב-NLP מאשר לפסיכולוג, ואני טוען שבצדק.
אל תבינו אותי לא נכון, זה לא שאני חושב שתואר בפסיכולוגיה הוא מיותר. להיפך, לדעתי מאמנים ו-NLPיסטים שהתאמצו להעמיק ולצבור ידע נוסף בפסיכולוגיה יוכלו להפיק תוצאות ברמת עומק שעמיתיהם חסרי ההשכלה הפסיכולוגית האקדמית יוכלו רק לחלום עליהם. הסיבה היא שבהמלך תהליך הטיפול יצוצו ויעלו נושאים שדורשים התייחסות ושללא הידע המתאים הם פשוט יפספסו אותם.
אז מה עושים הפסיכולוגים הטובים באמת?
למרות שהיום תתקשו מאוד למצוא פסיכולוג המטפל בגישה ההתנהגותית, בתכלס, הגישה מוזכרת רק פעם אחת באוניברסיטה בקורס מבוא לפסיכולוגיה. חצי הכוס המלאה היא בגישה משמעותית וחדשה יחסית, הפסיכולוגיה הקוגנטיבית שצוברת תאוצה.
בכמה מילים (וקצת חוסר דיוק) הגישה הזו חוקרת ובודקת את האופן שבו האדם תופס את העולם סביבו. היא מתיימרת להיות גישה חדשנית לחלוטין, גישה שמתמקדת בנושאים שהבהביוריסטים התייחסו אליהם כחסרי כל משמעות – לאופי שלנו, לאמונות, לערכים ולראיית העולם שלנו.
בעוד שהגישה ההתנהגותית מתייחסת לכל מה שקורה לנו בראש כ”קופסה שחורה” שאין שום צורך להבין מה קורה בתוכה, הפסיכולוגיה הקוגניטיבית חוקרת ומתעמקת בדיוק בתוכן קופסה זו.
הייתרון המטורף של הגישה הקוגנטיבית הוא שהיא מצליחה להסביר התנהגויות שהגישה ההתנהגותית פשוט לא יכולה להסביר. פתאום ניתן להסביר, למשל, אדם שמוכן למות עבור מטרה מסוימת (לא משנה כרגע אם זה עבור כסף, הילדים שלו, המדינה או קידוש השם). בעוד שהגישה ההתנהגותית תסתכל על זה כהתנהגות שסותרת את מהות קיומו של האדם, הגישה הקוגנטיבית יכולה לנמק שהאדם תופס את אובדן המטרה כגרוע משמעותית מאובדן חייו.
בנוסף, בניגוד לגישה ההתנהגותית, הגישה הקוגניטיבית מאפשרת לנו להרגיש מורכבים ולבדל את עצמנו סוף סוף מהיונים.
הדבר האחרון ואולי החשוב ביותר שהגישה הקוגניטיבית מביאה איתה היא גישת טיפול חדשה. הגישה נקראת טיפול קוגניטיבי התנהגותי או CBT והיא משלבת כלים קוגניטיביים והתנהגותיים. להסכמתם המוחלטת של כמעט כל הפסיכולוגים, טכניקות הטיפול האלה הן טכניקות הטיפול האפקטיביות ביותר שיש לפסיכולוגים להציע.
הגישה האישית שלי
כשאנחנו עוסקים בהתפתחות אישית, העיקר זה להפיק תוצאות.
יש שתי סוגים עיקריים של תוצאות שאנחנו רוצים להפיק:
- תוצאות ברמה הרגשית: לדוגמה, להוריד לחץ, להיות יותר מאושר או לחזק את הבטחון העצמי. במקרים כאלה, הגישה הקוגניטיבית התנהגותית היא אכן האפקטיבית ביותר.
- תוצאות ברמה החומרית: לדוגמה, לרדת במשקל, לבנות מערכת יחסים או להפסיק לעשן. במקרים כאלה, ישנה גישה אפקטיבית אפילו יותר.
אם אנחנו רוצים להפיק תוצאות ברמה החומרית, טכניקות מדוייקות באמת יהיו אלה ששמות את ההתנהגות במרכז. טכניקות אלו מתמקדות בהטמעת התנהגויות אפקטיבית ברמה המעשית ביותר, בלי חפירות מיותרות.
בניגוד לגישה הקוגניטיבית, שמשתמשת גם היא בכלים התנהגותיים, הגישה שאני מציע לוקחת את השימוש בכלים אלה צעד אחד קדימה, כלומר, הופכת את יחסי הכוחות. במקום להתמקד במה שעובר לנו בראש ואחר כך להטמיע התנהגויות חדשות אני מציע שנתמקד בהטמעת ההתנהגויות ורק במקרים הנדירים בהם נעצר, נעבור להתייחס למה שעובר לנו בראש.
דוגמות לגישות השונות מתוך מקרה אמיתי בחיי
אני מחזיק בגישה שבכדי לעשות את כל הדברים שאני רוצה, אני חייב שיהיה לי גוף חזק.
לאחר שעברתי פציעה וניתוח ברגל לפני כמה שנים, חוויתי ירידת מוטיבציה מטורפת באימונים שלי. פתאום היו לי שבועות וחודשים שבהם לא התאמנתי. התחלתי להרגיש חלש יותר, הגוף שלי קיבל צורה קצת מוזרה, צורה שהזכירה לי את השנים שבהן לא התאמנתי בכלל.
רב הגישות השולטות היום
רב המטפלים והפסיכולוגים היו מנסים לשחזר איתי את החוויה של הניתוח, לחקור את המשמעויות של מה שעברתי בעבר, לנתח חוויות ילדות כאלה ואחרות. טיפול כזה היה יכול לקחת שנים והיה כרוך בהמון תסכול, שלא לדבר על בזבוז של זמן וכסף.
הגישה הקוגניטיבית התנהגותית CBT
NLPיסט טוב או פסיכולוג שמתמחה בCBT היו מפיקים איתי את התוצאה הרצויה הרבה יותר מהר. היינו מוצאים את הבסיס של חוסר המוטיבציה שלי להתאמן ברמת התפיסה שלי ומשנים אותה.
היתרון המשמעותי: הרבה יותר מהיר, תוצאות ממוקדות ולטווח רחוק.
החיסרון המשמעותי: צריך להיות מאוד פתוח לשינוי, להיות מוכן לשנות אמונות ותפיסות – אחרת זה פשוט לא יעבוד.
טיפ חשוב: תתחילו כבר היום להגמיש את התפיסות שלכם, נסו לראות איך דברים יכולים להתפס אחרת על ידי אדם אחר, גם אם אתם לא מסכימים איתו.
הגישה שלי, מה שאני באמת עשיתי
קודם כל החלטתי איזה סוג של התנהגות אני רוצה לאמץ. החלטתי שאני רוצה, בתור התחלה, להתאמן בכל יום. השלב השני היה לבנות לעצמי מסגרת שמחזקת את ההתנהגות הרצויה ומענישה אותי כשאני מתנהג אחרת. בכל יום שבו לא התאמנתי, שמתי בקופסה 20 שקלים, הפרס היה לקבל את כל הכסף אחרי שאצליח להתאמן 30 ימים ברציפות.
במקרה הזה, התברר לי שהמסגרת שבניתי לא הייתה חזקה מספיק ולכן בחרתי לחזק אותה. התחלתי לשתף באופן גלוי בפייסבוק על ההתקדמות שלי. עבורי, שיתוף על הצלחה היה פרס משמעותי ושיתוף על כשלון היה עונש כבד במיוחד.
אחרי חודשיים שבהם התאמנתי 4-5 פעמים בשבוע, הצלחתי בחודש השלישי להתאמן בכל יום. היופי בזה הוא שגם בחודשיים שכביכול לא “הצלחתי” אימצתי אורח חיים בריא מאוד ומלא בספורט. אגב, השינוי הזה ממשיך להחזיק עד היום ואני מרגיש חזק ובריא מתמיד.
לא הייתי צריך שום התערבות קוגניטיבית, שום חפירות מיותרות, אפס בזבוז של זמן ואנרגיה.
