בישראל בכלל ומבין קוראי הבלוג שלי (שהם אינטליגנטים ושאפתניים מהממוצע – אין ספק) מי יכול לומר שהוא לא חלם על סטארט-אפ.
בין עם זה הרצון להיות עצמאי, לממש רעיון אדיר ולהפוך למנכ”ל של חברה עצומה (בדרך ה”קלה”) ובין אם זה חלום על אקזיט שיביא לחשבון הבנק שלנו את מה שטפסי הלוטו כשלו להביא.
על מה הפוסט?
הפוסט מדבר על השלב שאחרי ה”הארה”, כבר יש לכם רעיון גאוני שאתם בטוחים שיעבוד ואפילו אתם החלטתם שאתם מוכנים ללכת על זה ולהשקיע מזמנכם היקר ולפתח את אותו מוצר \ שירות חלומי.
אנחנו יודעים שאחוז קטן מאוד מחברות הסטארט אפ מצליחות להחזיר את ההשקעה שהן גובות ולכן לגייס משקיעים להשקיע מאות אלפי שקלים על רעיון בלבד בעולם של היום זה על סף הבלתי אפשרי – אבל אל תתייאשו אני הולך להציג בפניכם גישה שלדעתי היא גאונית וכמעט כל סטארט אפ (בטח אלו מבוססי התוכנה והאינטרנט שאני נחשף אליהם מידי יום) יכול ליישם.
סטארט אפ רזה או lean startup
את הקונספט הזה שמעתי לראשונה לפני מספר חודשים שראיתי סדרת הרצאות ליזמים בתחום האינטרנט של אוניברסיטת סטאנפורד, כן, סטאנפורד. המרצה שם הסביר מה הרעיון בגישה הזו, איך היא עובדת, מה הייתרונות והחסרונות שלה.
גילוי נעות: אני לא השתמשתי בגישה הזו להקמת סטארט אם מצליח עדיין, אבל אני עובד על זה בימים אלה ממש.
בכל מקרה, המשכתי לקרוא הרבה לגבי הגישה ואני חייב לומר שהתאהבתי ברעיון ואני חושב ששווה לכם לשקול אותו.
מה זה lean start up או סטארט אפ רזה?
הרעיון בקצרה הוא כזה:
מייצרים מוצר מינימאלי (MVP – minimum viable product) שאפשר למכור או לשווק ויש לו ערך עבור הצרכן, את המוצר הזה כבר משיקים ומשיגים לו קהל, את המשך פיתוח המוצר ישר מנסים על קהל אמיתי מה שמאפשר לנו לדעת מה הקהל שלנו רוצה, מה עוזר לו ומה חשוב לו. לא פחות חשוב מזה הגישה הזו תגיד לנו מהם הדברים שאולי ממש ממש מלהיבים אותנו אבל ממש ממש לא מעניינים את קהל היעד שלנו.
בעיקרון מה שזה אומר שאנחנו יוצאים לשוק עם מוצר בסיסי אבל בעל ערך, מפתחים ומקדמים את מה שהלקוחות שלנו אוהבים ומתקנים את מה שהם לא.
מה הייתרונות של הגישה הזו לסטארט אפים?
הייתרונות רבים:
- TTM – Time to market – מינימאלי, מהרגע שאנחנו מחליטים ללכת על זה עד הרגע שאנחנו משיקים משהו לשוק עובר זמן קצר מאוד יחסית, אם המוצר שלנו לא מעניין אף אחד אנחנו נדע את זה במהירות.
- המצאה שלי (יכול להיות שהמציאו לפניי) על אותו בסיס MTM – money to market – קיצור של שתי הנקודות האלה: השקעה מינימאלית עד שיוצאים לשוק.
- חסכון בפיצ’רים לא חשובים – אם אנחנו חושבים שפיצ’רים מסויימיים מגניבים לפני שאנחנו משיקים את המוצר אנחנו יכולים להמציא מוצר שלם שאחוזים אדירים ממנו, פשוט לא שימושיים ולאף אחד לא אכפת מהם. אחוזים שעלו לנו הרבה כסף ועצרו אותנו זמן רב עד שיצאנו לשוק.
- בניית קהל – אחד הדברים הקשים ביותר בסטארט אפים אינטרנטיים זה השיווק ויצירת קהל המשתמשים, הדבר הזה לוקח זמן וככל שנתחיל לעשות אותו מוקדם יותר כך טוב יותר.
- דילול בחברה – אם תלכו היום ותבקשו השקעה של מאות אלפי שקלים על סמך רעיון אתם תדוללו לאחוזים מצחיקים מהחברה של עצמכם, אם כבר יהיה לכם מוצר עובד עם משתמשים, מצבכם טוב בהרבה.
סיכום
אז זה בגדול הרעיון של lean start up והיתרונות שלו עבור סטארט אפים, אם יש לכם ניסיון בפיתוח מוצר עם הגישה הזו אני יותר מאשמח אם תגיבו פה על ההתנסות שלכם או שתצרו איתי קשר במייל.
קיצר, יאללה קדימה תתחילו לבנות את הfacebook \ google של מחר!
