דלג לתוכן הראשי

ביטחון עצמי חברתי: 9 מיומנויות חברתיות שבונות אותו

ביטחון עצמי חברתי הוא לא תכונה שנולדים איתה. הוא תוצאה של תשע מיומנויות שאפשר לתרגל, וכולן מתחילות מאותו מקום: המוכנות לעמוד באי נוחות קטנה מול אנשים אחרים.

אנשים עם ביטחון עצמי ויכולות חברתיות גבוהות הם אנשים שהנוכחות שלהם מורגשת מרחוק. בין אם הם מרכזים את כל תשומת הלב סביבם ובין אם הם בוחרים בגישה שקטה יותר, הם מקבלים הערכה ועמדה מיוחדת מאחרים. ביטחון עצמי ויכולות חברתיות הם שני מפתחות מרכזיים להצלחה כמעט בכל תחום: החברתי, המשפחתי, הזוגי, וגם המקצועי, העסקי והכלכלי. כשאנחנו מאמינים בעצמנו וביכולות שלנו, דברים נוטים להסתדר טוב יותר, בזכות המיקוד, האנרגיה והמוכנות המנטלית.

כאן תשע מיומנויות שישדרגו את הביטחון העצמי ואת היכולות החברתיות שלך, ואיך להתחיל לתרגל אותן כבר היום. תשע מיומנויות חברתיות לביטחון עצמי

מיומנות #1: ללמוד להגיד לא

לדעתי זו אחת המיומנויות הקשות ביותר ליישום, וגם אחת החזקות שבהן. יש רמות שונות של להגיד ״לא״, ולאנשים מסוימים קשה מאוד גם בדברים פשוטים ויומיומיים. לכן מתאימים את רמת התרגול לשלב שבו אנחנו נמצאים, ומתכוננים לזה שביום שנתחיל, כמעט בהכרח, ייווצרו קונפליקטים.

המחיר של הימנעות מקונפליקטים הוא הרבה מעבר לבזבוז זמן אינסופי, תסכול ונזקים למערכות היחסים. המחיר הוא הרס הביטחון העצמי שלנו. דווקא ההתמודדות עם הקונפליקטים, וההבנה שהם לא מה שיגרום לעולם להתפוצץ, היא מה שבונה את הביטחון החברתי. בדיוק כמו עם כל פחד אחר, הדרך היעילה ביותר להתגבר עליו היא להתמודד איתו.

אז בהתחלה זה קשה. ואז, כשאומרים לא בפועל, זה נהיה אפילו יותר קשה. אבל ברגע שקולטים ששום דבר נוראי לא קרה, ושאנשים אפילו מכבדים ומעריכים אותנו יותר, סומכים עלינו יותר ויוצרים איתנו מערכות יחסים כנות יותר, זה הופך בהדרגה לקל. כי עכשיו עושים את זה ממקום של ביטחון, מודעות ובחירה. זה לא אומר להגיד ״לא״ על כל דבר. זה אומר להיות נאמנים לעצמנו ולערכים שלנו. היכולת להגיד לא כמפתח לביטחון עצמי

מיומנות #2: לדעת לקבל לא

היכולת להכיל את זה שאומרים לנו ״לא״: לקבל את הגבולות של אנשים אחרים, לכבד סירוב בלי לנסות לשכנע אותם שהם טועים ובלי להתגונן. אנשים שמתקשים לקבל סירוב יתקשו הרבה יותר לסרב בעצמם. אם אני משוכנע שמי שאומר לי ״לא״ עושה משהו רע, אני משכנע את עצמי שגם כשאני אומר ״לא״ אני עושה משהו רע.

רבים נמצאים במערכות יחסים שבהן שני הצדדים מפחדים להגיד לא, ולכן שניהם יוצרים ציפיות שווא אחד מהשני. הקשר מתבסס על התנהגויות ופעילויות משותפות שלא בהכרח מתאימות לאף אחד מהם. זה קורה המון עם זוגות מאוהבים: כל כך רוצים לגרום לצד השני להיות מאושר, שנהיים אפילו גרועים יותר בלהגיד לא, והרבה מהזמן והאנרגיה המשותפים מתבזבזים על דברים שאף אחד לא באמת רצה. מערכות יחסים אותנטיות מבוססות על ההבנה שכן זה כן ולא זה לא. ואם קשה לכם לשמוע לא, כתבתי מאמר שלם על הפחד מדחייה.

מיומנות #3: להגיד ״סליחה״ ולהתנצל

יש מעט מאוד מילים עוצמתיות בעברית ברמה של המילה ״סליחה״. כמות הפעמים שראיתי אנשים מתקנים משברים גדולים במערכות יחסים, ולפעמים מחדשים קשרים שנותקו לשנים, בעזרת המילה הפשוטה הזו, היא אדירה. כשאנחנו לוקחים אחריות על המעשים שלנו ואומרים שאנחנו מצטערים, אנחנו לא ״רק״ שמים את האחריות על הכתפיים שלנו. אנחנו עושים פעולה של נדיבות: מציעים לצד השני להוריד את המשקל מהכתפיים שלו.

ויש יתרון עקיף. אם אתה חושש מגשם, קח מטריה. אם אנחנו חוששים מעימותים, כדאי שנדע להגיד סליחה. ברגע שיש לנו יכולת להתנצל ולפתור קונפליקטים בקלות יחסית, החשש מקונפליקטים יורד, והיכולת להשתמש בכל שאר המיומנויות כאן עולה. לדעת להגיד סליחה ולקחת אחריות

מיומנות #4: לא להתנצל כשלא צריך

כמו שצריך לדעת להגיד לא ולקבל לא, צריך לדעת מתי להתנצל ומתי לא. לאנשים מסוימים ״סליחה״ ככלי ליציאה מעימותים הופכת לממכרת, והם מתנצלים על כל דבר.

אין דרך קלה להפוך מאדם שלא רץ בכלל לאדם שרץ מרתון. רצים קילומטר, מרגישים את הכאב ברגליים, וחוזרים על זה עם מרחקים גדלים. וגם אז, המרתון עדיין קשה וכואב. אותו דבר עם עימותים. להיות בעימות עם אנשים אחרים מייצר כאב רגשי, ככה אנחנו מחווטים ביולוגית: מרגישים טוב בהרמוניה ורע בסכסוך. הרעיון הוא להיות מספיק חזקים פסיכולוגית ורגשית כדי לעמוד באי הנוחות הזו. לא נוח להגיד לא, לא נוח להציב ציפיות ולאכוף גבולות, לא נוח כשמישהו אומר לך לא, לא נוח לבקש עזרה, לא נוח להתנצל. וגם לא נוח להחליט שהפעם אני לא מתנצל אלא ממשיך את העימות, כי זה הדבר הנכון.

מיומנות #5: לעשות תיאום ציפיות

כשמתחילים מערכת יחסים חדשה, או כשמערכת יחסים עוברת צעד משמעותי, תיאום ציפיות הוא אחד הדברים החשובים ביותר. כשהגדרנו ציפיות ברורות עם האנשים בחיינו, ואנחנו יודעים מה אנחנו אמורים ולא אמורים לעשות, וגם שהצד השני יודע מה טוב ולא טוב לנו, הביטחון החברתי גבוה משמעותית.

אם אתם קוראים את זה, כנראה שאתם מסוג האנשים ששואפים למצוינות. לאף אחד מאיתנו אין כוונה להיות הורה, עובד או בעל עסק בינוני. כשמגדירים ציפיות ברורות, יש חופש להצטיין במקומות הרלוונטיים ולשחרר לחץ במקומות הפחות רלוונטיים. וזה מה שעושה את כל ההבדל. תיאום ציפיות במערכות יחסים

מיומנות #6: הצבת גבולות

להציב גבול קל. לאכוף אותו קשה יותר. כלפי עצמנו, ״אני לא הולך לעשות את זה יותר״. קל. להגיע שוב לאותו מצב ובאמת לא לעשות, זה הקשה. אותו דבר מול אנשים: להגיד למישהו שלא נקבל התנהגות מסוימת זה יחסית קל. השאלה היא מה קורה כשהוא חוזר עליה.

אם הצבנו גבול, הגבול נחצה ולא קרה כלום, לא רק שהגבול הזה מאבד מכוחו. כל שאר הגבולות שהצבנו מול אותו אדם מתערערים. אנשים שמרגילים את הסביבה שהם לא אוכפים גבולות מגיעים למצב שבו הסביבה לא מייחסת לגבולות שלהם חשיבות, וכשהם פתאום מוחים הם נתקלים בהתנגדות: ״מה קרה לך פתאום?!״. לכן ההמלצה שלי: להציב כמה שפחות גבולות, אבל שהגבולות שכן מציבים יהיו איתנים. קשה, ואולי בלתי אפשרי, להחזיק כמות גדולה של גבולות בלי לפגוע במערכות היחסים. מצד שני, אי אפשר לקיים מערכת יחסים בלי גבולות ובלי הזכות לאכוף אותם.

מיומנות #7: לבקש עזרה

אנשים רבים מתקשים לבקש עזרה. יש להם תפיסה שבקשת עזרה גורמת להם להיתפס כחלשים, או הופכת את ההישגים שלהם לפחות ראויים להערכה אם מישהו עזר. כשמבקשים עזרה מרגישים כאילו מודים שאנחנו לא מספיק טובים. ברור שזה לא נכון. וזו גם הסיבה שכל כך הרבה אנשים עם שאיפות גבוהות לא מגשימים אותן: למעט תחומים מאוד מסוימים, נדרש יותר מאדם אחד כדי לעשות דברים משמעותיים. שקיעה כסמל לפתיחות ולבקשת עזרה

מיומנות #8: לומר ״תודה״

כשאני אומר תודה, על משהו שפשוט קיים בעולם או למישהו ספציפי שעשה עבורי משהו, קורים שני דברים במקביל. הראשון: האדם שעזר לי מקבל הערכה. זו דרך להחזיר לו מיד ערך רגשי, וזה מעלה משמעותית את הסיכוי שישמח לעזור שוב. השני: אם אנחנו באמת מתכוונים ל״תודה״, אנחנו שמים את המיקוד בכמה זה לא מובן מאליו שעזרו לנו. באותו רגע אנחנו מתכנתים את המוח להבחין שלעשות טוב לאדם אחר זה לא מובן מאליו.

וזה חשוב במיוחד, כי היכולת להיות מאסטרים במצבים חברתיים בנויה המון סביב נתינה. אבל הרבה אנשים עושים המון עבור הסובבים אותם וזה לא מעלה להם את הביטחון, כי כמו שהם לוקחים כמובן מאליו את העזרה של הסביבה, הם לוקחים כמובן מאליו את זה שהם עוזרים. ״זה ברור, הייתי חייב לעזור לו!״. לא, לא היית חייב. וזה שבחרת לעזור אומר עליך משהו טוב. טוב מאוד.

מיומנות #9: תהיה עצמך

המיומנות האחרונה היא שילוב של כל השאר. ״להיות אתה״ זה לקבל את החוזקות והחולשות שלך, את המוזרות, השונות והייחודיות שלך, את המקומות שבהם אתה כמו כולם וגם את אלה שאתה ממש לא. אם בא לך לעבוד ולשפר את עצמך במקומות מסוימים, זו זכותך, לא חובתך. האנשים הנכונים הם אלה שיאהבו אותך כמו שאתה עכשיו.

מאיפה מתחילים

לא מכל התשע. מאחת. השבוע, פעם אחת, תגידו לא למשהו קטן שבדרך כלל הייתם אומרים לו כן. תשימו לב מה קרה. כנראה כלום. ומשם, מיומנות אחת בכל פעם, נבנה הביטחון העצמי החברתי: לא מתוך ידע, אלא מתוך הניסיון שאי הנוחות נסבלת, ושבצד השני שלה מחכות מערכות יחסים אמיתיות יותר.

רוצה להעמיק?

בניתי קורס מבוא לפסיכולוגיה שפתוח לכולם ללא עלות, על איך המוח שלנו עובד, למה אנחנו מרגישים מה שאנחנו מרגישים, ומה בעצם אפשר לעשות עם זה.

לצפייה בקורס מבוא לפסיכולוגיה

שאלות נפוצות

מה זה ביטחון עצמי חברתי?

היכולת להיות אתה עצמך מול אנשים אחרים בלי לרצות, לזייף או להימנע: להגיד לא, לקבל לא, להציב גבול, לבקש עזרה ולהתנצל כשצריך. הוא לא נולד עם אדם, הוא נבנה מהתמודדות חוזרת עם אי נוחות חברתית.

איך מעלים את הביטחון העצמי החברתי?

מתרגלים מיומנות אחת בכל פעם, מתחילים מהקלה. הראשונה שאני ממליץ עליה היא להגיד לא לדברים קטנים ויומיומיים. כשמגלים ששום דבר נוראי לא קרה, ושאנשים אפילו מכבדים אותנו יותר, הביטחון עולה מהניסיון עצמו.

למה קשה לי להגיד לא?

כי אנחנו מחווטים ביולוגית להרגיש רע בעימות ולהרגיש טוב בהרמוניה. להגיד לא יוצר קונפליקט, ולכן כאב רגשי. המחיר של ההימנעות גבוה יותר: בזבוז זמן, תסכול, פגיעה במערכות היחסים, והרס איטי של הביטחון העצמי.

מה ההבדל בין להציב גבול לאכוף גבול?

להציב גבול קל: אומרים ״אני לא מוכן לזה יותר״. לאכוף אותו כשהוא נחצה זה הקשה. גבול שנחצה בלי תגובה מאבד את כוחו, וגם כל שאר הגבולות שהצבתם מול אותו אדם. לכן עדיף מעט גבולות, איתנים.

תמלול מלא

תמלול אוטומטי (AI) — ייתכנו אי-דיוקים.

שלום חברים, ברוכים הבאים לתכלס, פודקאסט התפתחות אישית בלי קלישאות. קוראים לי גל צחייק והמטרה שלי היא להביא לכם את הכלים הכי פרקטיים, כלי מעשיים, להצלחה בחיים, כלים שבאמת עובדים, בלי תיאוריות ובלי חרטה. התפקיד של הפודקאסט הזה הוא לעזור לכם באמת להגשים חלומות שאולי לא חשבתם שאפשרים עבורכם ולחיות חיים עשירים בחוויה של עושר ושליחות. היום בפרק הראשון שלנו אנחנו נדבר על תשע מיומנויות חברתיות להעלאת הביטחון העצמי. דברים שכל אחד ואחת מאיתנו יכולים לתרגל, שכדאי לנו לתרגל, כדי באמת לעלות את הביטחון העצמי שלנו. תראו, אנשים עם ביטחון עצמי גבוה ויכולות חברתיות גבוהות הם אנשים שהנוכחות שלהם מורגשת מרחוק. בין אם הם בוחרים לרכז את כל תשומת הלב סביבם ובין אם הם בוחרים בגישה שקטה יותר, הם מקבלים הערכה ועמדה מיוחדת מאנשים אחרים. ביטחון עצמי ויכולות חברתיות הם שתי מפתחות מרכזיים להצלחה במגוון רחב מאוד של תחומים בחיים. החל מהתחום החברתי כמובן מן הסתם, אבל גם בתחומים המשפחתי, הזוגי וגם בתחום המקצועי, העסקי והכלכלי. כשיש לנו יכולות להאמין בעצמנו וביכולות שלנו, דברים באופן כללי נוטים להסתדר עבורנו באופן חיובי יותר. זה בזכות הפוקוס שלנו והיכולת שלנו להתמקד במה שאנחנו רוצים להשיג. האמונה שלנו שאנחנו אשכרה נצליח לעשות את זה גורמת לנו להיות עם מוטיבציה יותר גבוהה, להשקיע יותר וכך גם הסיכוי שהתוצאות שלנו יהיו טובות יותר גדולות יותר. ובאופן כללי המוכנות המנטלית שלנו משדרת משהו כלפי חוץ. בפרק הזה אנחנו נפרט על תשע מיומנויות חשובות ששוב אמרתי כל אחד יכול לשדרג, כל אחד יכול לתרגל, ושיכולים לעזור לנו לשפר את הביטחון העצמי שלנו, את הערך העצמי שלנו וגם את היכולות החברתיות שלנו כבר היום. והמטרה היא באמת לא רק להקשיב לפרק הזה אלא לבחור אולי אחד, אולי שתיים, תבחרו כל אחד כמה שאתם רוצים, אבל תבחרו כמה מהמיומנויות האלה ובאמת תתרגלו אותן. כי בסוף לשמוע את זה זה נחמד, אבל יהיה לכם פה תרגולים מאוד פשוטים שאם אתם תיאסמו אותם בחיים היום-יום שלכם, באמת שאתם תראו תוצאות מדהימות. אז המיומנויות הראשונה, אולי החשובה ביותר וגם באמת עבור הרבה אנשים היא מיומנות מאוד מאתגרת, זה היכולת להגיד לא. אז הדבר הראשון שאני רוצה ללמוד באמת ולתרגל ולעבוד עליו זה היכולת שלנו להגיד לא. לדעתי זה אחת המיומנויות באמת היותר קשות ליישום, אבל גם אחת הכי חזקות שיש. לכל אדם שרוצה לשדרג את הביטחון העצמי או את היכולות החברתיות שלו, מומלץ בתור התחלה לתרגל את השימוש במילה לא. כמו בכל דבר וכמו בכל תחום יש רמות שונות של היישום של זה ושל התרגול של זה, וזה דבר שאני פיתחתי במשך השנים. בהתחלה הייתי אומר לאנשים שהם חייבים ללמוד להגיד לא על כל מיני סיטואציות ובאמת מתייחסו שהיה להם מאוד קשה ולא נעים, במיוחד מול אנשים שהם אוהבים, מול חברים, מול משפחה, או בסיטואציות שבהם זה הרגיש לא הגיוני או לא סביר להגיד לא, היה להם מאוד מאוד קשה. פיתחתי כמו תרגילי ביניים כאלה שאני אסביר לכם עליהם היום. והדרך להתחיל לתרגל את זה היא בעצם להתחיל אולי מהדרכים הקלות יותר, אבל צריך להבין. אחד הערכים הכי גדולים בתרגול של המילה לא זה היכולת שלנו לעמוד מול קונפליקטים. אחת הסיבות הכי גדולות בעצם שאנשים מפחדים להגיד לא זה כי הם מפחדים מלייצר קונפליקט, הם מפחדים שאם מישהו מבקש מהם משהו והם יגידו לו את המילה לא, ייווצר איזשהו קונפליקט ואז אולי לא תהיה להם יכולת לחזור מזה, או שזה יפגע במערכת היחסים או שלא יאהבו אותם או מה יחשבו עליהם, או שאולי כשהם יבקשו עזרה לא יעזרו להם בחזרה וכן הלאה. העניין הוא שהמחיר של אימנעות מקונפליקטים הוא הרבה מעבר לכך שאתם מבזבזים המון זמן על לעשות דברים שאתם לא אוהבים, זה הרבה מעבר לתסכול ולתינה שאתם תתחילו לצבור על הצד השני כי אתם מרגישים שאתם כל הזמן עושים בשבילו דברים שלא רציתם. בסופו של דבר המחיר הכי כבד פה הוא שאנחנו עושים לעצמנו את המיטחון העצמי. בעצם זה שאנחנו אומרים לעצמנו בתת המודע אני לא רוצה קונפליקט ולכן אני אומר כן למרות שאני רוצה להגיד לא, אני מפחד להגיד לא. אני בעצם שם לעצמי כמו כאקוע במוח ואני אומר לעצמי אני לא מסוגל להתמודד עם קונפליקטים, אני חלש מדי, אני יקרה לי דברים רעים אם אני אגיד לא והדבר הזה זה ממש אמונות ודברים שהם מקריבים את הביטחון העצמי. עכשיו תראו דווקא התמודדות עם אותם קונפליקטים, דווקא היכולת שלנו להיות בתוך הקונפליקט ולהצלוח אותו ולהתמודד איתו ולהתמודד עם החוסר הנעימות בסופו של דבר זה מה שיבנה את הביטחון החברתי והביטחון העצמי האמיתי שלנו וגם יבנה לנו מערכות יחסים טובות יותר. כי תחשבו על זה ככה כמה פעמים מישהו עזר לכם במשהו כי אתם ביקשתם ממנו משהו, הוא עזר לכם ואז הוא עשה פרצוף או התבחין זה או לא משנה, בקיצור עשה כאילו ניצלתם אותו. בסופו של דבר התחושה שלכם הייתה שוואלה, היה יותר תקף לכם אם בכלל הוא לא היה מבקש את זה, וכנראה שאחר כך זה גם יצר איזשהו משקע במערכת יחסים. אם לעומת זאת בן אדם אומר לא, יכול להיות שזה מעצבן באותו רגע, אבל לאורך זמן זה יוצר אמון בתוך מערכת יחסים. עכשיו תראו, בדיוק כמו כל פחד אחר, אחת הדרכים הכי יעילות להתגבר על הפחד מקונפליקטים היא פשוט להתמודד איתו. אז בהתחלה זה קשה, וכשמתמודדים עם הקונפליקט בפועל ורואים שוואלה, זה לא כזה נורא, לא קורה שום דבר, אנשים לא מתפוצצים עלינו, לא שונאים אותנו, ליתר דיוק, המון פעמים מה שיקרה זה שפתאום אנשים התחילו לחבק אתכם יותר, להעריך אתכם יותר, ולצפות יותר בצורה חיובית לזה שתשקיעו בהם את הזמן שלכם בעתיד, כי פתאום במקום שהם לוקחים כמובן מאליו את כל מה שאתם עושים בשבילם, הם מפסיקים לקחת את זה כמובן מאליו, כי זה לא מובן מאליו, כי לפעמים אתם אומרים לא. אז נוצר לכם מצב שיש לכם יותר הערכה, יותר כבוד, ומערכות היחסים שלכם אנשים מרגישות לכם יותר כנות, ובאמת הם גם סומכים עלינו יותר. בהדרגה מה שיקרה זה שזה יהפוך לכם להיות קל יותר להגיד לא, זה יהפוך לכם להיות קל יותר כל הנושא הזה של להתמודד עם קונפליקטים. כמובן שאני לא מצפה מכם ללכת לחפש קונפליקטים או ליצור קונפליקטים בכוונה, אלא יותר כמו פשוט לא לפחד מהם, לא להימנע מהם. עכשיו זה לא מה שצריך להגיד לא על כל דבר, חשוב שנהיה נאמנים באמת לערכים שלנו ולעצמנו, וזה בעצם המהות והעיקר של אותו תרגול. המיומנות השנייה שנדבר עליה היום היא באמת ממש מיומנות משלימה, וזה היכולת לקבל לא. המיומנות לקבל לא. המיומנות, מה זה אומר לקבל לא? להכיר בזה ולהכיל את זה שאנשים אחרים אומרים לנו לא. בעצם אנחנו מכבדים את הגבולות שלהם, מקבלים את הסירוב שלהם, בלי לנסות לשכנע אותם יותר מדי שהם טועים או להתגונן או להתלונן, אוקיי? אחת הסיבות שהרבה מאוד אנשים מפחדים להגיד לא, זה כי הם בעצמם מפחדים לקבל את הלא. ואז בראש שלהם, אם יאמרו לעצמם, וואלה, אם אני הייתי מבקש משהו ואומרים לי לא, אז אני הייתי נפגע, אז עכשיו פתאום הפחד שלי מלסרב נהיה עוד יותר גדול, פתאום יותר קשה לי להגיד לא. עכשיו, ברגע שאני מטמיע לעצמי, זה מאוד הגיוני, אם אני מטמיע לעצמי את הרעיון שאם מישהו אומר לי לא, אז הוא עושה לי משהו רע, אז בעצם אני משכנע את עצמי שאם אני אומר לא למישהו אחר, אז כאילו אני עושה לא משהו רע. עכשיו, מה קורה מזה? הרבה אנשים נמצאים במערכות יחסים כאלה, שבהם שתי הצדדים מפחדים להגיד לא אחד על השני, ואז שני הצדדים יוצרים ציפיות שווא אדירות אחד מהשני, הם מפחדים להגיד אחד לשני לא, שני הצדדים עושים דברים שהם לא אוהבים, כל ההתנהגות המשותפת שלהם, כל הדברים המשותפים שלהם, לא בהכרח מתאימות, אלא אף אחד מהם, שתי הצדדים סובלים, אבל אף אחד לא מסוגל להציב את הגבול, אף אחד לא מסוגל להגיד כלום, מתוך החשש הזה שהוא לא רוצה לפגוע בצד השני. בעצם הרבה פעמים יכול מאוד להיות שאם היינו פשוט אומרים לצד השני מה אנחנו באמת רוצים ומה לא, אולי אפילו זה היה אפילו יותר מתאים לו, יכול להיות שהצד השני באמת גם רוצה דברים אחרים ולא אומר לנו, או לפחות תהיה לנו כנות ואותנטיות במערכת היחסים, שזה כשלעצמו דבר מאוד מאוד חשוב. אם אני רוצה מערכת יחסים כנה ואותנטית, אני רוצה מערכת יחסים שמבוססת על ההבנה שכן זה כן ולא זה לא, שאם אני אומר לא אני מתכוון ללא, ואם אני אומר כן אני מתכוון לכן, ואז יש לי את היכולת לקדם את עצמי הרבה הרבה הרבה יותר. כשאני מרשה לעצמי לקבל את הלא בצורה בוגרת וגם אם מישהו אומר לי לא ואני בפועל מדגים לו איך כשהוא אומר לי לא אני מקבל את זה בצורה בוגרת, אני ממחיש לו שאני לא נעלב מזה, אני ממחיש לו שזה בסדר להגיד לא, ואז גם הסיכוי שהוא יקבל את הלא שלי בצורה יותר סבירה היא הרבה הרבה יותר גבוהה. תראו המון זוגות מועבים למשל זה קורה להם, אנחנו כל כך רוצים לגרום לצד השני להיות מאושר, אז אנחנו בוודאי לא רוצים להגיד לו לא וככה המערכת היחסים הזאת ככל שעובר הזמן רק נהדרדרת. אוקיי אנחנו מבזבזים המון מהזמן ומהאנרגיה שלנו על דברים שאולי אפילו הצד השני בכלל לא מעריך. אז אחד מיומנות ראשונה תלמדו להגיד לא, מיומנות שנייה תלמדו לקבל את הלא. אוקיי איך אפשר לתרגל לקבל את הלא? פשוט ברגע שמישהו אומר לנו לא בתור התחלה לא לנסות לשכנע בכלל, לא לנסות להיעלב בכלל. לאורך זמן אפשר לפתח את המיומנות למיומנות גבוהה יותר שבה אני כן מנסה לשכנע, אני כן מביע את דעתי, אני כן דוחף לקבל את הכן במידת הסביר, אבל לא בצורה שהופכת את הצד השני ללא בסדר על זה שהוא אמר לי לא, אלא יותר כמו פשוט להראות לו צדדים נוספים שהוא לא רואה בסיטואציה הזאת או לא מתחשב בהם. אז בואו נגיע למיומנות השלישית. המיומנות השלישית היא להגיד סליחה ולהתנצל. המיומנות הבאה היא פשוט פשוטה מאוד כי זה בסך הכל מילה שלא על הכסף היא לגמרי בחינם, אבל יש מעט מאוד מילים בשפה העברית שהן כל כך עוצמתיות כמו המילה סליחה. המילה סליחה לוקחת בתוכה את הרעיון שאני לוקח אחריות, את זה שאני מביע אמפתיה כלפי הצד השני, שאני מבין את ה... האחריות של המעשים שלי יש כל כך הרבה כוח ורבנים שזה פשוט מילה אדירה. כמות הפעמים שאני באופן אישי בתוך ההרצאות שלי או בקליניקה ראיתי אנשים שמתקנים משברים בין אישיים גדולים מאוד במערכות יחסים ולפעמים גם מחדשים קשרים שנוטקו למשך שנים ארוכות פשוט על ידי זה שימו סליחה זה פשוט מדהים אוקיי יש לי סיפורים על אנשים שלא דיברו עם הילדים שלהם 14 ו15 שנה או הרבה מאוד שנים אחרים ובעזרת המילה סליחה הם הצליחו לאחות את המערכת יחסים כנל חברים יש בתיקים אחים באמת אין סוף לעוצמה של המילה הזאת עכשיו חשוב לשים לב שכשאנחנו לוקחים אחריות על המעשים שלנו ואומרים שאנחנו מצטערים אנחנו לא רק שמים את האחריות על הכתפיים שלנו אנחנו עושים פעולה מאוד מאוד נדיבה בעצם אנחנו מציעים לצד השני לקחת את משקל האחריות מהכתפיים שלו תחשבו שזה קצת כמו אם מישהו שאתם רואים ברחוב הולך עם שקיות של סופר זה לא רק שאתם הולכים לידו ומרימים שקיות של סופר אתם ממש במובן מסוים מציעים לו לסחוב חלק מהשקיות שלו זה לא בהכרח תמיד אומר שאנחנו רוצים 100% מהזמן לקחת 100% מהאחריות של 100% מהאנשים האחרים אבל לפעמים זה חד משמעית הדבר הנכון לעשות לפעמים לקחת מבן אדם אחר את תחושת האחריות על משהו לקחת מבן אדם אחר את תחושת התפיסה שיש לו לגבי זה שהוא עשה משהו או שהוא יצר סיטואציה לא טובה בחיים שלו יכולה מאוד מאוד לעזור עכשיו תראו מעבר ליתרונות האדירים של השימוש במילה סליחה שזה אני מתכוון בדברים כמו איחוי של מערכות יחסים שיפור שלהם וכן הלאה יש גם יתרונות עקיפים אם אני למשל חושש או מפחד מזה שירד גשם אז אולי כדאי לי לקחת מטרייה אבל אם אני חושש מאימותים כדאי אולי שאני אדע להגיד סליחה ברגע שאני יודע שיש לי את היכולת להתנצל ולקחת אחריות בצורה אפקטיבית ואני יודע שאני יכול לפייס אנשים בקלות יחסית שאני יכול לפתור קונפליקטים על ידי זה שאני באמת מסוגל להתנצל אם עשיתי טעות אז החשש שלי מקונפליקטים הפחד שלי מלייצר קונפליקטים ממש יכול לרדת ואז היכולת שלי להשתמש בכל שאר המיומנויות במאמר הזה בין אם זה להגיד לא לקבל לא וגם דברים שאני אדבר עליהם בעתיד בעצם משתפר אוקיי זה קצת כמו שלפני שאני אלך באמת לגשם אז אני רוצה לקחת לי מטרייה אז אם אני הולך להיכנס לתוך סיטואציות חברתיות מורכבות כדאי שיהיה לי את הקלף יציאה הזה את היכולת להגן על עצמי ולשמור על עצמי באמת את היכולת להתנצל בצורה אפקטיבית מאוד מאוד חזקה אז בואו נדבר על המיומנות השליחה הרביעית שהיא באמת משלימה אותה וזה לא להתנצל כשלא צריך אנשים מסוימים לא מתנצלים בכלל ולא לוקחים אחריות אף פעם אבל יש גם אנשים שפשוט כל מילה שנייה שלהם זה סליחה ופשוט מתנצלים על כל דבר וממש כמו שצריך להגיד סליחה צריך לדעת להגיד לא וגם לקבל לא אז צריך לדעת מתי להתנצל ומתי ממש לא צריך להתנצל אוקיי עבור אנשים מסוימים האפקטיביות של המילה סליחה ככלי ליציאה מאימותים ומשברים ובגלל שהמילה הזאת היא באמת כל כך חזקה היא ממש הופכת לסוג של התמכרות והם פשוט כל הזמן מתנצלים עכשיו אין דרך סופר קלה וסופר מהירה להפוך מהאדם שלא מסוגל לרוץ בכלל אחד שרץ מראטון אוקיי צריך לרוץ קילומטר להרגיש את הכאב ברגליים ולעשות את זה שוב ושוב ושוב ומרחקים הולכים וגדלים עד שריצת מראטון תהיה אפשרית אבל בכל זאת לא משנה כמה הכנה תעשו עדיין לרוץ מראטון זה קשה אז אותו דבר לגבי אימותים להיות באימות עם אנשים אחרים זה לא נעים אוקיי זה מייצר כאב רגשי זה מייצר אינוחות וזה פשוט משהו איך שאנחנו מחוותים ביולוגית אנחנו לא רוצים להסתכסך עם השבט שלנו אנחנו לא רוצים להסתכסך עם האנשים הקרובים אלינו אנחנו רוצים לייצר חוויה של הרמוניה זה חוויה הרבה יותר נעימה וממש כמו שאנחנו מרגישים טוב כשאנחנו בקשר טוב אנחנו מרגיש רע עם קשר רע עדיין זה לא אומר שאני צריך בכל סיטואציה שבה אני מרגיש רע ישר לא יודע מה לברוח מהסיטואציה אני לא צריך בכל אימות ישר להתנצל אני לא צריך בכל מתח במערכת יחסים ישר להתנצל ממש כמו שלא כל פעם שכואב לי ישר אני חייב להפסיק להתאמן אני צריך לדעת מתי זה תו מאץ' בשבילי ואז אולי אני צריך להפסיק להתאמן לנוח או בהקשר הזה מתי האימות נהיה כל כך גדול שאולי עדיף לי להתנצל עכשיו זה לא נוח זה לא נעים זה לא פשוט אבל אני צריך לדעת איפה עובר הגבול אצל כל באדם הגבול הוא טיפה אחרת אבל בסופו של דבר אני חייב ללמוד איפה הגבול הזה נמצא בשבילי ואיפה הגבול הזה נמצא עבורי אצל כל באדם זה יהיה אחרת אבל אני צריך לדעת שיש לי את היכולת להתנצל כשאני מאמין שזה נכון ואם אני מאמין שזה לא נכון אם זה סותר את הערכים שלי אם אני לא תופס שזה הדבר הנכון אני צריך לדעת לא להתנצל אז אמרנו להגיד לא אמרנו לקבל לא אמרנו להתנצל ואמרנו לא להתנצל אז מהי המיומנות החמישית המיומנות החמישית היא לדעת לעשות טיעום ציפיות איכותי וואו כמה מחירים גדולים אני שילמתי בחיים שלי גם בחיים האישיים וגם בעסקים על זה שלא ידעתי לעשות טיעום ציפיות כמו שצריך מתחילים מערכת יחסים חדשה, זה לא משנה אם זה מערכת יחסים זוגית, אם זה מערכת יחסים חברית, משפחתית או עסקית, כדאי לי מאוד מאוד מאוד מאוד לדעת לעשות תיאום ציפיות איכותי. גם אם יש לי מערכת יחסים שקיימת הרבה שנים והיא עוברת שלב, זה דבר שמאוד מאוד חשוב לעשות אותו. אם אני למשל נמצא באיזושהי מערכת יחסים זוגית ופתאום אנחנו עוברים לגור ביחד, פתאום אנחנו מתחתנים, פתאום אנחנו מביאים ילדים, פתאום אנחנו עושים צעדים מסוימים, כדאי לי לדעת לעשות תיאום ציפיות כמו שצריך לדבר הזה, כי דברים הולכים להשתנות. אם אני במערכת יחסים עסקית, בהתחלה בן אדם עובד אצלי, אחר כך אני מציע לו להיות שותף שלי, הוא בהתחלה לקוח שלי, אחר כך הוא הופך להיות ספק שלי, הוא קונה ממני שירות מסוים ואז קונה שירות אחר. מאוד מאוד מאוד חשוב לעשות תיאום ציפיות מאוד מאוד ברור עם האנשים בחיים שלנו. שזה אומר לדעת להסביר להם מה כן ומה לא. מה טוב לנו ומה לא טוב לנו. מה אנחנו מתחייבים לעשות, מה אנחנו לא מתחייבים לעשות. או מה אנחנו אפילו מתחייבים שלא לעשות. מה אנחנו מסכימים שהם יעשו ומה אנחנו לא מסכימים שהם יעשו. מהם התנאים שנכונים ולא נכונים לי. אם אני עובר לגור עם בת הזוג שלי, אז אולי כדאי שנגדיר איך היא יתנהל על עניין של סידור וארגון הבית. איך אנחנו נטפל בכל הנושא הכלכליה המשותף שפתאום נוצר לנו. איך אנחנו מסדרים את הערבים שלנו, את השינה שלנו, את השעות שינה שלנו וכן הלאה. בצורה כזאת שלא ייווצרו קונפליקטים מיותרים. קונפליקטים שאפשר לפעמים למנוע מראש. אותו דבר בעסקים. אם אני מציע שירות מסוים, אז מתי אני אענה לטלפון, מתי אני לא אענה לטלפון. איך אני אענה לטלפון, מה רמת הזמינות שלי. כמה שירות אני אתן, כמה שירות אני לא אתן. מהם יכולים לצפות עבור הכסף שלהם, מה לא כדאי להם לצפות עבור הכסף שלהם כי אז הם יתאכזבו. אם אתם שומעים את הפודקאסט הזה, אז כנראה שאתם מסוג האנשים ששואפים למצוינות. ואין לאף אחד מאיתנו כוונה כזאת של להיות הורים או עובדים או בעלי עסקים בינוניים. אנחנו תמיד נרצה להיות הטובים ביותר. אחרת לא היינו שומעים פודקאסט של התפתחות אישית. אבל כשאנחנו מגדירים ציפיות ברורות, יש לנו את החופש להיות ממש טובים ולהצטיין במקומות שרלוונטיים לנו. ולשחרר לחץ במקומות שלא רלוונטיים. כל כך הרבה בעלי עסקים בתחילת הדרך נלחצים יותר מדי על שירות לקוחות. נלחצים יותר מדי על כל מיני חלקים לא רלוונטיים ולא חשובים במוצר שלהם. לא רלוונטיים ולא חשובים בשירות שלהם. כי הם לא עשו תיאום ציפיות ומצפים, חושבים או רוצים או יוצרים את הציפייה אצל הלקוח שהם יהיו מצוינים בהכל. זה לא פרקטי וזה לא אפקטיבי. אותו דבר בזוגיות. אם צד השני מצפה ממני שאני אעשה בשבילו הכל, אז אני לא יכול לעשות שום דבר בשבילו מספיק טוב. כי אני כל הזמן נצטרך לרוץ סביב זה. אם אני יודע מה אני כן עושה ומה אני לא עושה, אני יכול לעשות את מה שאני רוצה בצורה מצוינת ואת כל השאר פשוט לשחרר. אוקיי? פשוט לשחרר. מיומנות מקבילה או נקרא לזה אולי אפילו שהולכת ביחד עם הנושא של תיאום ציפיות, זה הנושא של עצבת גבולות. אוקיי? להציב גבולות לרוב האנשים זה קל להגיד להם אני לא מוכן לזה יותר, אני לא הולך לעשות את זה יותר וכן הלאה. רובנו מתוך מקום של עצבים, כן? או עצב או כעס או אלבון נוטים לעשות את זה. מה שיותר קשה זה להכוף את הגבולות. עכשיו אני רוצה להגיד לכם משהו. להציב גבול זה חוכמה מאוד מאוד מאוד קטנה, קל לעשות את זה, אבל מתי הצבא של גבול באמת הופכת להצבת של גבול? ברגע שיש אכיפה מאחורי הגבול, אוקיי? אם אני יודע להגיע למצב שבו כשאני מציב גבול אנשים מכבדים את הגבול הזה, בשביל שהם יכבדו את הגבול הזה הם מחייבים לקלוט שאני מכבד את הגבול הזה. אם אני אומר לאדם אני לא אעשה את הדבר הזה יותר לעולם ואז שבוע אחר כך אני אעשה את זה שוב, אז הוא מניח שזה בסדר. הוא חושב שאמרתי את זה מתוך הצבים או וואטאבר, אבל לא התכוונתי לזה. אם אני רוצה שהצד השני יבין שאני מתכוון לדבריי, מן הסתם אני חייב להתכוון לדבריי ואני חייב להראות לו את זה על ידי הפעולות שלנו, סליחה. אותו דבר, אם אני לא מוכן, אם מישהו אחר מציב בפני גבול ואני רואה שהוא לא מכבד את הגבול הזה, אז אני יכול אולי לחשוב שאני יכול לעשות את זה שוב ושוב ושוב מולו, אוקיי? ותראו, אנשים שמרגילים את הסביבה שלהם לכך שהם לא אוכפים את הגבולות שלהם, הם בסופו של דבר מגיעים למצב שבו כשהם מציבים גבול, החברה שלהם והסביבה שלהם לא מייחסת לזה שום חשיבות. פתאום כשננסו למחות על כך, הם ננסו לאכוף את הגבול, אנשים יתנגדו, הם יגידו רגע מה קרה, אמרת את זה אלף פעמים ואף פעם לא התכוונת, מה קרה שעכשיו אתה מתכוון? ועכשיו זה מאוד מאוד מאוד חשוב, אוקיי? להחליט עם עצמנו שמעכשיו אנחנו מציבים גבולות שאנחנו אוכפים. בגלל שזה לא קל, בגלל שלאחוף גבולות זה קשה, הגישה שלי וההמלצה שלי לכולם גם בקורסים, גם בסדנאות, גם בקליניקה וגם בכל מקום אחר, היא קודם כל להציב ולהחזיק כמה שפחות גבולות. אם יש לי מלא מלא גבולות ואסור לעשות לידי מיליון דברים, אז אם אני רוצה לאכוף את כל הגבולות האלה, אני אצטרך לרסק מערכות יחסים ולהיכנס לאימותים פשוט כל הזמן, כי אני כל הזמן צריך להילחם על כל הגבולות שלי. אם מצד שני אני יודע להחזיק פחות רק גבולות, רק דברים מסוימים שהם באמת מאוד חשובים לי, אני יכול להרשות לעצמי להילחם בחירוף נפש על הגבולות האלה שהם באמת באמת באמת באמת הכי חשובים לי, ואת כל השאר כמו שאמרתי מקודם, פשוט באמת לדלג עליהם. אם אני לא אוכף גבול, אין משמעות לקיום שלו, אז עדיף גם ככה פשוט להחזיק משמעותית פחות גבולות, ואז להחזיק אותם באמת כמו שצריך. אז דיברנו על להגיד לו, על לקבל לו, על להגיד סליחה ולהתנצל כשצריך, על לא להתנצל כשלא צריך, על לעשות תיאום ציפיות ועל להציב גבולות ותחשו לאכוף אותם. המיומנות השביעית שלנו להיום זה לבקש עזרה. הרבה אנשים מתקשים עם הרעיון הזה של לבקש עזרה, יש להם איזושהי תפיסה שאם אני מבקש עזרה ממישהו זה גורם לי להיראות או להתאפס כחלש, זה הופך את ההישגים שלי לפחות ראויים להערכה כי מישהו אחר עזר לי להשיג אותם, לא השגתי אותם בעצמי, ולכן כשאנחנו מבקשים עזרה ממישהו אנחנו מרגישים שאנחנו מודים באיזושהי אשמה על כך שאנחנו לא מספיק טובים, שאנחנו לא יכולים לעשות את זה. עכשיו ברור שזה לא נכון. אנשים מאוד מאוד מאוד מצליחים מבקשים עזרה גם בדברים שהם יכולים לעשות לבד. למה? כי הם רוצים למנף את הזמן שלהם, כי הם רוצים לקדם המון פרויקטים באותו זמן, כי יש להם סדרי עדיפויות. זה שאני יכול לעשות משהו לבד לא אומר שאני חייב לעשות אותו לבד. זה שאני יכול לעשות משהו בלי לבקש עזרה לא אומר שאני חייב לעשות אותו בלי לבקש עזרה. אולי שווה לי לבקש עזרה דווקא בדברים היותר קלים ואולי לעשות דברים יותר קשים. רוב האנשים מבקשים בעיקר עזרה בדברים הקשים שהם צריכים לעשות ואז יש מעט אנשים שיכולים לעזור להם כי זה דברים מאוד מאוד קשים והם משקיעים את כל הזמן שלהם בדברים הקלים. אולי תשקיעו את הזמן שלכם, תפתחו את המיומנויות שלכם להיות מסוגלים לעשות דברים מאוד קשים. ואז תוכלו לבקש עזרה בדברים הקלים, דברים שרוב האנשים או הרבה אנשים יכולו לעזור לכם ואתם בעצמכם תפתחו מיומנויות קשות, מורכבות שגם שוות יותר כסף ושוות יותר הערכה. זה נקודה למחשבה. זה גם סיבה שכל כך הרבה אנשים שיש להם שאיפות גבוהות, מטרות גדולות וחלומות ענקיים לא מגיעים להגשים את המטרות האלה. הם פשוט לא מבקשים סליחה, הם לא מבקשים סליחה, הם לא מבקשים עזרה. וחשוב להדגיש, בשביל לעשות דברים גדולים, לרוב, למעט תחומים מאוד מאוד מסוימים, נדרש יותר מאדם אחד כדי לעשות את זה. אמזון, בן אדם אחד לא יכול להקים את זה, טסלה, בן אדם אחד לא יכול להקים את זה, אוקיי? היה צריך הרבה עובדים, הרבה אנשים, וגם אם אני משלם על זה כסף וגם אם לא, אני חייב לבקש סליחה ואני חייב ללמוד לתת לאנשים אחרים לעזור לי. מיומנות שמונה, קשורה מאוד לעניין של בקשת עזרה, זה לומר תודה. כשאני אומר תודה על משהו, בין אם זה משהו שפשוט קיים בעולם, בין אם זה הוקרת תודה כללית כזאת לכדור הארץ, או למישהו ספציפי שעשה עבורי משהו, קורים שתי דברים במקביל. הדבר הראשון שקורה הוא שהאדם שעזר לי, האדם שנתן לי עזרה באיזושהי צורה, הוא מקבל הערכה. הרבה מאוד טעמים, במיוחד במערכות יחסים קרובות של אנשים שאוהבים אותנו, הערכה הזאת היא מספיק כדי לגמול לצד השני על העזרה. אנחנו הרבה פעמים חושבים, וואו, בן אדם עזר לי, אני חייב לגמול לו, אני חייב לתת לו בחזרה, זה לא תמיד נכון. לפעמים רק להגיד תודה ולהעריך אותו, מה שנקרא, מעומק הלב, נותן לאדם השני תחושה כל כך טובה, שמבחינתו זה פשוט הייתה עסקה ששווה את זה. יותר מאשר אם הייתי משלם לי, אוקיי? זה פשוט דרך להשיב לו בחזרה, זה כמו לתת לבן אדם כסף, אתה יכול לתת לו הערכה, לתת לו את התודה הזאת, ועבור אנשים מסוימים הדבר הזה הוא מאוד מאוד מאוד מאוד משמעותי. ואז יש הרבה יותר סיכוי שהוא גם ישמח לעזור לנו עוד פעם, כי הוא הרגיש שהוא תוגמל בצורה כלשהי על העזרה, במיוחד אם זה בצורה רגשית ובמיוחד אם אני חשוב לו, אוקיי? הדבר השני שקורה זה שאם אנחנו באמת מתכוונים לתודה הזאת שלנו, אנחנו שמים את הפוקוס שלנו בכמה זה לא מובן מאליו שעזרו לנו, באותו רגע אנחנו מתכנתים את המוח שלנו, אנחנו יוצרים לעצמנו את ההרגל להבחין, לשים לב שלעשות טוב לאדם אחר זה לא מובן מאליו. מה שאומר זה שיקרו שתי דברים, אחד אנחנו נשים לב יותר ליופי שבעולם, ליופי של אנשים אחרים. המוח שלנו משמיט את כל מה שמובן מאליו ושם יותר תשומת לב, סליחה, למה שלא מובן מאליו. ברגע שאני אומר למוח שלי זה לא מובן מאליו לעזור לאחרים, אז כשאני אראה אנשים אחרים שעוזרים לי או אנשים אחרים שעוזרים לאנשים אחרים, המוח שלי הרבה יותר ישים לב לזה. אז החיים שלי והעולם שלי והפוק שלי יהיה הרבה יותר מלא בטוב ואני אהפוך לבנה מאושר יותר עם ביטחון עצמי גבוה יותר. וגם אני אשים לב לכמה אני עוזר לאנשים אחרים. אני בטוח שכולכם אנשים של עזרה ואם לא אז תתרגלו גם את זה אולי, אבל זה לפרק אחר. אז תשימו לב שברגע שאני אשים לב כמה אני עוזר לאחרים, הערך העצמי שלי יעלה. כי אני אבין שזה שאני עושה כל כך הרבה עבור אנשים אחרים זה לא מובן מאליו. כל כך הרבה אנשים עושים כל כך הרבה טוב בעולם ולוקחים את זה כמובן מאליו, הם לוקחים את עצמם כמובן מאליו. עכשיו תראו, מראש היכולת שלנו להיות מסטארים במצבים חברתיים היא המון סביב הרעיון של נתינה. בעצם ככל שאני אהיה יותר בנתינה כלפי אנשים אחרים, הרבה יותר סיכוי שהסובבים שלי, כל הדברים שלי וכל אינטראקטים שלי מולם יהיו הרבה יותר... הביטחון העצמי שלי יעלה. אבל שוב, רוב האנשים, ואני בטוח שגם אתם, זה קרה לכם הרבה פעמים, אתם עזרתם למישהו, הוא אמר לכם תודה, ואתם חשבתם לעצמכם, אה, זה מובן מאליו, הייתי חייב לעזור. לא, לא הייתם חייבים. זה שבחרתם לעזור, זה אומר עליכם משהו. ולכן זה חשוב בשביל שאתם תוכלו להרגיש את זה מול עצמכם, שתגידו תודה לאנשים אחרים, שתעריכו את זה, אל תיקחו כמובן מאליו את זה שעוזרים לכם. אז עד עכשיו עברנו על להגיד לא, לקבל לא, להגיד סליחה, לא להגיד סליחה כשלא צריך, לעשות תיאום ציפיות, להציב גבולות, לבקש עזרה, לומר תודה, ואחרון חביב, להיות עצמנו. עכשיו תראו, כשאני אומר להיות עצמנו, הכוונה שלי זה לא איזה קלישה רחבה, זה פשוט לקבל את החוזקות והחולשות שלנו. להבין שיש דברים שאנחנו מוזרים או שונים בהם או מיוחדים בהם. ולמצוא את המקומות כמו שאנחנו, שיקבלו אותנו, שיאפשרו לנו להיות כמו שאנחנו באמת, כמו שאנחנו באמת רוצים להיות. שימו לב איפה אתם שונים, איפה אתם מיוחדים ואיפה אתם לא, איפה אתם בדיוק כמו כולם. לכולנו יש את המקומות האלה שאנחנו בדיוק כמו כולם ולכולנו יש את המקומות האלה שבהם אנחנו שונים. תאמצו את החוסר המיוחדות שלכם ואת המיוחדות שלכם, את היתרונות ואת החולשות שלכם. אל תפחדו לדבר על הדברים שאתם לא טובים בהם אבל אל תפחדו גם לדבר על הדברים שאתם כן טובים בהם. אל תפחדו להראות את המוזרות שלכם כלפי חוץ, פשוט תשפכו אור על הפנימיות שלכם. זה ייתן לכם המון המון המון המון כוח. עכשיו כמובן שאם בא לכם לשפר את עצמכם במקומות מסוימים, לפתח את עצמכם כמו בעזרת התמאה של המיומוניות האלה, אז זה ברור. אבל זה לא חובה. כמו שאתם עכשיו, ממש כמו שאתם עכשיו, האנשים הנכונים, כבר עכשיו יאהבו אתכם. מגיע לכם את האהבה העצמית שלכם כבר עכשיו. אז קודם כל תאהבו את עצמכם ותעשו את כל התהליך של ההתפתחות האישית שלכם לא מתוך מקום של אני לא טוב, אני לא מספיק טוב ואני צריך לשפר את עצמי, אלא אני מדהים, אני טוב ופשוט בא לי לצמוח, פשוט בא לי להשתפר. אז קחו את המיומוניות האלה, תשימו לב על זה, תתרגלו את זה, תתרגלו להגיד לא, תתרגלו לקבל לא, תתרגלו להגיד סליחה, תתרגלו לא להתנצל כשלא צריך, תתרגלו לעשות תיאומי ציפיות, תתרגלו להציב גבולות, תתרגלו לבקש עזרה, תבקשו ותתרגלו להגיד תודה ותתרגלו להיות עצמכם. תודה רבה, נתראה בפרק הבא.

בוודאות יעניין אותך גם