אנשים עם ביטחון עצמי גבוה ויכולות חברתיות גבוהות הם אנשים שהנוכחות שלהם מורגשת מרחוק, בין אם הם בוחרים לרכז את כל תשומת הלב סביבם ובין אם הם בוחרים בגישה שקטה יותר, הם מקבלים הערכה ועמדה מיוחדת מאנשים אחרים.
ביטחון עצמי ויכולות חברתיות הם שתי מפתחות מרכזיים להצלחה במגוון רחב מאוד של תחומים בחיים, החל מהתחום החברתי, משפחתי או זוגי ועד לתחום המקצועי, העסקי והכלכלי. כשיש לנו יכולת להאמין בעצמו וביכולות שלנו דברים באופן כללי נוטים להסתדר באופן חיובי יותר, בזכות הפוקוס, האנרגיה ומוכנות המנטלית.
במאמר נפרט על תשע מיומנויות חשובות שישדרגו את הביטחון העצמי שלך ואת היכולות החברתיות וכמובן איך באפשרותך להתחיל לתרגל אותן כבר היום.
מיומנות #1: ללמוד להגיד לא
אז הדבר הראשון שנרצה ללמוד זה את היכולת להגיד ״לא״. לדעתי זו אחת המיומנויות היותר קשות ליישום, אבל גם אחת החזקות שבהן. לכל אדם שרוצה לשדרג את הביטחון העצמי ואת היכולות החברתיות שלו מומלץ בתור התחלה לתרגל את השימוש במילה ״לא״.
כמו בכל דבר כמובן שיש רמות שונות של להגיד ״לא״ֿ, ומשום שעבור אנשים מסוימים קשה מאוד לומר ״לא״ גם לדברים פשוטים ויומיומיים חשוב להתאים את רמת התרגול לשלב בו אנחנו נמצאים עם עצמנו ובגלל שביום שנתחיל את התרגול הזה, כמעט בהכרח, יווצרו לנו קונפליקטים אנחנו צריכים להיות מוכנים לזה.
המחיר של הימנעות מקונפליקטים הוא הרבה מעבר לבזבוז זמן אין סופי, תסכול ונזקים בלתי הפיכים למערכות היחסים – המחיר הוא גם הרס של הביטחון העצמי שלנו. דווקא ההתמודדות עם אותם קונפליקטים וההבנה שהם לא מה שיגרמו לעולם להתפוצץ היא בסופו של דבר מה שיוצר ובונה את הביטחון החברתי.
בדיוק כמו עם כל פחד אחר, אחת הדרכים היעילות ביותר להתגבר עליו, היא פשוט להתמודד איתו. אז בהתחלה זה קשה, ואז כשמתמודדים עם הקונפליקט בפועל ואומרים לא, זה אפילו נהיה יותר קשה. עם זאת, ברגע שאנחנו קולטים שלא קורה שום דבר נוראי, ההפך פתאום אנשים אפילו מכבדים ומעריכים אותנו יותר, ויוצרים מערכות יחסים טובות וכנות יותר עם אנשים, ואפילו נוצר מצב שהם סומכים עלינו יותר – ובהדרגה זה הופך להיות קל יותר כי אנחנו עושים את זה ממקום של ביטחון, מודעות ובחירה יזומה.
זה כמובן לא אומר שצריך להגיד ״לא״ על כל דבר, אבל חשוב שנהיה נאמנים לעצמנו ולערכים שלנו.
מיומנות #2: לדעת לקבל לא
המיומנות השנייה היא לדעת לקבל את ה״לא״, כלומר, היכולת להכיל את זה שאומרים לנו ״לא״. מה שזה בעצם אומר זה שאנחנו מקבלים את הגבולות של האנשים הללו, מכבדים את הסירוב אם הוא מגיע מהם, בלי לנסות לומר להם שהם טועים בכך או להתגונן.
אנשים שמתקשים לקבל סירוב, אוטומטית יתקשו הרבה יותר לסרב. אם אני מטמיע במוחי את הרעיון שאם מישהו אומר לי ״לא״ אז הוא עושה משהו רע, אני בעצם משכנע את עצמי שאם אני אומר ״לא״ זה אומר שאני גם עושה משהו רע.
רבים נמצאים במערכות יחסים בהן שני הצדדים מפחדים להגיד ״לא״, ולכן שני הצדדים יוצרים ציפיות שווא אחד מהשני. הקשר כולו מתבסס על דברים, התנהגויות ופעילויות משותפות, שלא בהכרח מתאימות לשני הצדדים. עם זאת, ככל שנצליח להיות יותר כנים וישירים לגבי הרצונות האמיתיים שלנו ומקבלים את הצד השני יותר נוכל לקיים מערכות יחסים אותנטיות באמת.
מערכות יחסים המבוססות על ההבנה שכן אומר כן ולא זה לא.
זה קורה המון עם זוגות מאוהבים, אנחנו כל כך רוצים לגרום לצד השני להיות מאושר, אז אנחנו נוטים להיות אפילו יותר גרועים בלומר לא, ומה שקורה זה שהרבה מהזמן והאנרגיה שלנו עם אותו אדם מתבזבזת על עשיית דברים שאנחנו לא באמת רוצים לעשות.
מיומנות #3: להגיד ״סליחה״ ולהתנצל
המיומנות הבאה היא ללמוד להתנצל או להגיד ״סליחה״. לדעתי, יש מעט מאוד מילים עוצמתיות בשפה העברית ברמות של המילה ״סליחה״. כמות הפעמים שראיתי אנשים מתקנים משברים גדולים במערכות יחסים ולפעמים גם מחדשים קשרים שנותקו למשך שנים בעזרת המילה הפשוטה הזו – היא אדירה.
כשאנחנו לוקחים אחריות על המעשים שלנו ואומרים שאנחנו מצטערים. אנחנו לא ״רק״ שמים את האחריות על הכתפיים שלנו, אנחנו עושים פעולה של נדיבות בכך שאנחנו מציעים לצד השני לקחת את משקל האחריות מהכתפיים שלו.
מעבר ליתרונות האדירים של השימוש במילה ״סליחה״, יש לה גם יתרונות עקיפים. אם אתה חושש מהגשם, אולי כדאי לקחת מטריה, באופן דומה, אם אנחנו חוששים מעימותים, כדאי שנדע להגיד סליחה. ברגע שיש לנו את היכולת להתנצל ולקחת אחריות בצורה אפקטיבית ובעצם אנחנו יודעים לפתור קונפליקטים בקלות יחסית – החשש שלנו מקונפליקטים יורד והיכולת שלנו להשתמש בכל שאר המיומנויות במאמר הזה עולה.
מיומנות #4: לא להתנצל כשלא צריך
ממש כמו שצריך לדעת להגיד ״לא״ וגם לקבל ״לא״, צריך לדעת מתי להתנצל ומתי לא. עבור אנשים מסויימים האפקטיביות של המילה ״סליחה״ ככלי ליציאה מעימותים הופכת לממכרת והם פשוט מתנצלים על כל דבר.
אין דרך קלה להפוך מאדם שלא רץ בכלל לאחד שמסוגל לרוץ מרתון, צריך לרוץ קילומטר, להרגיש את הכאב ברגליים ולעשות את זה שוב ושוב עם מרחקים הולכים וגדלים עד שריצת המרתון תהיה אפשרית עבורך. עדיין, לרוב, לא משנה כמה הכנה תעשה היא עדיין תהיה קשה וכואבת. אותו הדבר נכון לגבי עימותים, להיות בעימות עם אנשים אחרים מיצר כאב רגשי. זו הדרך שבה אנו מחווטים ביולוגית, להיות בסכסוך גורם לנו להרגיש רע.
בדיוק כמו שאנחנו מרגישים טוב כשאנחנו בקשר טוב, כשאנחנו יחד עם אנשים, כשיש חוויה של הרמוניה. כבני אדם אנחנו יצורים חברתיים ואנחנו מחווטים ביולוגית כדי להרגיש טוב כשמערכות היחסים שלנו עובדות ורע כשאנחנו בעימותים. הרעיון הוא להיות מספיק חזק ברמה הפסיכולוגית והרגשית כדי שנוכל לעמוד באי הנוחות הזו, זה לא נוח להגיד לא, זה לא נוח להציב ציפיות, לאכוף גבולות, זה לא נוח כשמישהו אומר לך לא, זה לא נוח לבקש עזרה, זה לא נוח להתנצל וזה גם לא נוח לקבל את ההחלטה שהפעם אני לא מתנצל אלא ממשיך את העימות כי זה הדבר הנכון לעשות.
מיומנות #5: לעשות תיאום ציפיות
כשאנו מתחילים מערכת יחסים חדשה או כאשר מערכת היחסים שלנו עוברת צעד משמעותי, תיאום ציפיות זה אחד הדברים החשובים ביותר שחשוב לעשות. כאשר הגדרנו ציפיות ברורות עם האנשים בחיינו, ואנחנו יודעים מה אנחנו אמורים ולא אמורים לעשות וגם ידוע לנו שהצד השני יודע מה טוב ולא טוב לנו – הביטחון החברתי שלנו יהיה משמעותית גבוה יותר.
אם אתם קוראים את המאמר הזה כנראה שאתם מסוג האנשים ששואפים למצוינות, ואין לאף אחד מאיתנו כוונה להיות הורים, עובדים או בעלי עסקים בינוניים, אלא תמיד נמשיך לשאוף לטוב ביותר שנוכל לדמיין. כשאנחנו מגדירים ציפיות ברורות, יש לנו את החופש להצטיין יותר במקומות הרלוונטיים ולשחרר לחץ במקומות הפחות רלוונטיים וזה מה שעושה את כל ההבדל.
מיומנות #6: הצבת גבולות
הצבת גבולות היא קלה, אכיפת גבולות קשה יותר. בשביל להציב גבול בפני עצמנו אנחנו אומרים “אני לא הולך לעשות את זה יותר”. קַל. להגיע לאותו מצב שוב ואז באמת לא לעשות את מה שהבטחנו לעצמנו זה לעיתים קשה יותר.
אותו הדבר בגבולות אם אנשים אחרים, להגיד למישהו שאנחנו לא מוכנים לקבל התנהגות מסויימת זה יחסית קל, השאלה היא מה קורה כשאותו אדם חוזר על ההתנהגות הזו שוב. אם הצבנו גבול, הגבול נחצה ולא קרה שום דבר, לא רק שהגבול הזה מאבד מהכוח שלו – כל שאר הגבולות שהצבתי מול אותו אדם מתערערים. אנשים שמרגילים את הסביבה שלהם לכך שהם לא אוכפים את הגבולות שלהם מגיעים למצב שבו כשהם מציבים גבול הסביבה לא מיחסת לזה חשיבות וכשהם פתאום ינסו למחות על כך – הם יתקלו בהתנגדות חזקה ״מה קרה לך פתאום?!״.
בגלל הצורך המשמעותי לאכוף גבולות, הגישה שלי וההמלצה שלי לכולם היא להחזיק ולהציב כמה שפחות גבולות, אבל שהגבולות שאתם כן מציבים יהיו איתנים. מאוד קשה ואולי לא אפשרי להחזיק באופן עוצמתי כמות גדולה של גבולות בלי לפגוע במערכות היחסים שלנו, מצד שני לא ניתן לקיים מערכות יחסים בלי גבולות או בלי הזכות לאכוף אותם.
מיומנות #7: לבקש עזרה
אנשים רבים מתקשים לבקש עזרה, יש להם תפיסה שבקשה של עזרה גורמת להם להתפס כחלשים או הופכת את ההישגים שלהם לפחות ראויים להערכה אם מישהו עזר להם להשיג אותם. כשאנחנו מבקשים עזרה, אנחנו מרגישים שאנחנו מודים שאנחנו לא מספיק טובים, שאנחנו לא יכולים לעשות את זה. ברור שזה לא נכון.
זו גם הסיבה שכל כך הרבה אנשים שיש להם שאיפות גבוהות, מטרות גבוהות, חלומות גבוהים לא מגיעים להגשים את המטרות האלה – משום שלרוב (למעט תחומים מאוד מסויימים) נדרש יותר מאדם אחד כדי לעשות דברים משמעותיים.
מיומנות #8: לומר “תודה”
כשאני אומר תודה על משהו, בין אם זה משהו שפשוט קיים בעולם או למישהו ספציפי שעשה עבורי משהו קורים במקביל שני דברים. הדבר הראשון שקורה הוא שהאדם שנתן לי, שעזר לי, מקבל הערכה על הפעולה הזו. ההערכה הזו היא גם דרך להחזיר לו באופן מיידי ערך רגשי עבור הערך שהוא נתן לנו וגם תעלה באופן משמעותי את הסיכוי שהוא ישמח לעזור לנו שוב.
הדבר השני שקורה הוא שאם אנחנו באמת מתכוונים ל״תודה״ שלנו אנחנו שמים את הפוקוס שלנו בכמה זה לא מובן מאליו שעזרו לנו. באותו רגע אנחנו מתכנתים את המוח שלנו להבחין בכך שלעשות טוב לאדם אחר זה לא מובן מאליו, מה שאומר שברגע שאנחנו נמשיך לעזור לאנשים אחרים אנחנו נדע גם להעריך את עצמנו יותר.
מראש היכולת שלנו להיות מאסטרים במצבים חברתיים היא המון סביב הרעיון של נתינה, אבל, הרבה אנשים עושים המון עבור הסובבים אותם וזה לא מעלה להם את הביטחון העצמי, כי ממש כמו שהם לוקחים כמובן מאליו את העזרה של הסביבה שלהם, הם לוקחים כמובן מאליו את זה שהם עוזרים ״זה ברור, הייתי חייב לעזור לו!״ – לא, לא היית חייב, וזה שבחרת לעזור אומר עלייך משהו טוב, טוב מאוד.
מיומנות #9: תהיה עצמך
המיומנות האחרונה היא בעצם שילוב של כל שאר המיומנויות, הכוונה באמירה ״להיות אתה״, היא לקבל את החזקות והחולשות שלך, לקבל את המוזרות שלך והשונות או הייחודיות שלך, לקבל את המקומות שבהם אתה כמו כולם וגם את אלה שאתה ממש לא.
אם בא לך לעבוד ולשפר את עצמך במקומות מסויימים – זו זכותך אבל לא החובה שלך. האנשים הנכונים הם אלה שיאהבו אותך כמו שאתה עכשיו.
