סדנת “מדע ההתעשרות” בה נכחתי (מרץ 2013) הייתה מדהימה, במסגרת כרטיס הVIP שרכשתי ניתנה לי הזדמנות מדהימה לא פחות – לאכול ארוחת ערב עם בוב פרוקטור בעצמו.
מהארוחה הזו יצאתי עם תובנות חזקות לגבי חיי האישיים ולגבי תפיסת העולם של האדם המיוחד הזה, אז הנה אני משתף אתכם בזה – ואתם אפילו לא צריכים לשלם על כרטיס VIP.
בימים הקרובים אני מתכוון להעלות את כל הסיכומים שלי מהסדנה לבלוג, יהיה שם המון תוכן. אם אתם רוצים לקבל את כל הדברים האלה במייל -> הרשמו כאן
קצת על הארוחה בכדי להכניס אתכם לאווירה
הארוחה הייתה ביום חמישי בערב, אחרי היום האחרון של הסדנה. אחרי שלושה ימים אינטנסיביים בהם היה בוב פרוקטור על הבמה, התיישבנו במלון סיטי טאוור ברמת גן, בחדר מיוחד, לארוחת ערב.
החדר היה מסודר למופת, ממש כמו ארוחה למלכים, אוכל ושתייה בשפע וברמה גבוהה מאוד (מחלק גדול הטבעונות שלי לא אפשרה לי להנות – אבל כך סיפרו החברים האחרים שהיו שם). לכולנו הייתה ההזדמנות לדבר עם בוב, לשאול אותו שאלות לגבי הדברים שלא ישבו לנו עד הסוף אחרי הסדנה.
האווירה הייתה נעימה ונינוחה ומהשאלות והשיחות שניהל בוב פרוקטור עם החברים האחרים למדתי המון, לפחות כמו מהשיחה איתי עצמי.
קצת על בוב פרוקטור
אם אתם רוצים פרטים יבשים או קורות חיים, לכו לויקיפדיה או לעמוד בוב פרוקטור.
בוב הוא אדם אצילי לכל דעה, בין אם זה טון הדיבור, אופן ניהול השיחה ותשומת הלב האמיתית והכנה לכל אדם בשולחן שמדבר איתו. דבר חשוב שכבר אפשר ללמוד ממנו זה עניין ההקשבה והאמונה באדם. כשדיברתי עם בוב, הוא העביר לי את התחושה שלא רק שהוא מקשיב לי אלא שהוא גם רואה את האדם הגדול שבי.
כשהוא על הבמה אי אפשר להתווכח וברור שהוא עצמו מזוהה לחלוטין עם החומר אותו הוא מלמד, גם בארוחה בפורום פרטי וחופשי יותר, גם כשמדברים איתו אחד על אחד – אין ספק, הוא מזוהה לחלוטין, הוא חי, את הדברים שהוא מלמד.
אגב, הוא לא צמחוני \ טבעוני.
המפתח לאושר \ סיפוק
אחד החברים בשולחן שאל שאלה לגבי ניהול הכספים שלו בעסק, התשובה של בוב פרוקטור הייתה ארוכה יותר ולדעתי אפשר ללמוד ממנה המון.
הוא התחיל ואמר “אתה מאושר כשאתה עושה בכל רגע נתון רק את מה שאתה באמת אוהב לעשות”. לגבי השאלה הוא ענה “אני באופן אישי לא יודע ללמד אותך איך מנהלים כספים, הסיבה לכך פשוטה, אני לא מנהל את הכספים של עצמי. לפי השאלה שלך אני רואה שלנהל את הכספים שלך זה לא משהו שאתה רוצה \ אוהב לעשות, תמצא מישהו אחר שיעשה את זה.”
בוב סיפר במהלך הסדנה שבחברה שלו הוא עושה מספר דברים מאוד מצומצם:
- עומד על הבמה \ מול מצלמה.
- מפתח תוכניות לימוד לסדנאות.
- מכין את המצגות של עצמו (מפתיע לא?)
אותם דברים שנותנים לו באמת משמעות, אותם דברים שהוא באמת אוהב לעשות, אותם דברים שבאמת יש ערך אמיתי לכך שהוא יעשה אותם ולא אף אחד אחר.
אני לקחתי את הרעיון הזה בשתי ידיים, אני אוהב לכתוב פה, אני אוהב לשווק את הדברים שלי באינטרנט, אני אוהב לעמוד מול קהל \ מצלמה. כרגע אני עובד על לצמצם כמה שיותר את כל שאר הדברים שאני עושה.
מה אני שאלתי את בוב ומה הוא ענה לי
הייתה לי שיחה בראש לגבי התחום של התפתחות אישית ומודעות עצמית שלא הסתדרה לי, ניצלתי את ההזדמנות בכדי לשאול אותו את השאלה הזו – מקווה שגם אתם תקבלו ערך גדול כמוני.
לקבל את האדם כמו שהוא מול לבחור את הסביבה שלך
יש שתי עקרונות שלא הבנתי איפה הם מתחברים, חיפשתי את הגבול בניהם.
- קבלה – לראות את האנשים כמו שהם, להעריך אותם על התכונות החיוביות שבהם, לראות את האדם הגדול שבהם ולהבין שאפשר ללמוד המון מכל אחד.
- אתה = הסביבה שלך – משפט ידוע אומר שכל אחד הוא הממוצע של 5 האנשים הכי קרובים אליו, עלייך לבחור את האנשים איתם אתה מבלה את רב הזמן שלך בכדי שהם יקחו אותך קדימה.
השאלה שלי הייתה “איפה הגבול, איפה אני צריך לקבל את האנשים ואיפה אני צריך לנפות אותם (או לפחות להשקיע זמן מועט יותר במחיצתם)”
התשובה של בוב הפתיעה אותי באורכה ותמציותה, מצד שני לתגובה הזו יש עוצמה רבה:
“תשאל את עצמך את השאלה הבאה: האם הייתי רוצה שהילדים שלי יהיו כמוהו”
אני אשאיר אתכם עם זה – דיון על זה -> בתגובות.
