לצפייה ישירה: 14 שיעורים מוקלטים באיכות HD! לחצו כאן עכשיו 👈🏻  קורס שפת גוף בחינם

אני אומר לכם לוותר

קראתם נכון את הכותרת, אני, אומר לכם – לוותר.

נשמע שיש פה איזושהי בעיה לא? הרי אני אומר בלי סוף ללכת עד הסוף ולהגשים את כל החלומות שלכם, לתת 110%. אני כתבתי מדריך שלם – "המדריך למוטיבציה אין סופית" בשביל שלא תוותרו לעצמכם ועכשיו אני אומר לכם לוותר?! השתגעתי?

כמובן שלא, מיד תבינו.

אני לא מתכוון להתחכם בפוסט הזה – אני מדבר על ויתורים כואבים

אני לא מתכוון לומר לכם לוותר על הדברים שלא אכפת לכם מהם. מצד שני אני לא מתכוון לומר לכם לוותר על החלומות שלכם, או אפילו על הדברים ה"פחות חשובים" שאתם רוצים.

בזמן האחרון קראתי הרבה אנשים שמייעצים "לא לבזבז כסף על שטויות" ועוד כל מיני עצות חכמות שכאלה. אני מאמין שמגיע לכם שיהיה לכם כל דבר שאתם רוצים – ועדין אני אומר לכם לוותר, על מה אתם לא מוכנים לוותר ואני אומר לכם שכדאי לכם לוותר?

נתחיל מהדברים שהם יותר פשוטים וברורים ונגיע לדברים שדורשים יותר ויותר, אני מקווה להגיע לכל אחד ולא משנה באיזה רמה של מודעות עצמית הוא נמצא, החל מהוויתור הקל לקשה. שימו לב ששום ויתור פה הוא לא קל באמת וכולם הם ויתורים כואבים.

וותרו על התירוצים – קחו אחריות

נשמע פשוט, מעטים מצליחים לבצע. אם לא הצלחתם במשהו שניסיתם לעשות – תלמדו מזה.
וותרו על כך שהמשחק לא היה הוגן, ששמו לכם רגליים, שלא היה לכם ידע או נסיון. להסביר למה לא הצלחנו ולשים כל סיבה שאינה פקטית ושאפשר ללמוד ממנה לגבי ההתנהגות שלנו פעם הבאה – רק לוקחת לנו אנרגיה שיכולה להיות מנוצלת ללמידה ולצמיחה.

אם עשיתם משהו לא בסדר, התנהגתם כלפי מישהו בצורה לא נאותה – תתנצלו או שלפחות קחו אחריות מלאה.
זה לא מעניין למה עשיתם את זה.
אם לדעתכם התנהגו אליכם בצורה לא נאותה, בקשו שלא יתנהגו כלפיכם כך שוב או שאפילו תבחרו להעיף את האנשים האלה מהחיים שלכם, האם אתם רוצים להיות מישהו שמתנהג בצורה לא יפה? אני מניח שלא, אז אל תתנו לאנשים או להתנהגות שלהם לגרום לכם לעשות משהו שאתם לא רוצים.

"you can live your dream – or live your excuse"

וותרו על הסיפורים – רק אתם קובעים את המציאות

בטוח שאתם מזדהים עם המצב הבא: הייתם יחד עם מישהו באירוע מסוים, כשאותו אדם מספר על מה היה באותו אירוע – הוא לא מספר את זה בדיוק כמו שזה היה!
ברור לנו שהוא לא משקר נכון? אנחנו יודעים לומר "ככה הוא ראה את זה" – אז מה גורם לנו לחשוב שיש שני סיפורים: איך שהוא ראה את זה והמציאות. הרי היגיון פשוט אומר שה"מציאות" שלנו, זה פשוט "איך שאנחנו ראינו את זה".

וותרו על הרעיון שאתם יודעים מה קרה במציאות, וותרו על כל הסיפורים ועל כל הפרשנויות שאתם נותנים ונתתם לדברים. לעיתים קרובים אנחנו סוחבים סיפורים כאלה שלא ממש מחוברים למשך שנים ואפילו למשך חיים שלמים. הסיפורים האלה מגדירים בעינינו את העבר שלנו (וחלקנו חושבים שהעבר שלנו זה מי שאנחנו – לכן הסיפורים האלה הם מי שאנחנו).

"There are no facts, only interpretations"

וותרו על להיות צודקים – המלצה שלי, היו מחויבים

הרבה אנשים חושבים שלהיות צודק זה הדבר החשוב ביותר, אני מציע בפסקה הקרובה לוותר על המושג הזה של צדק.
צדק משחק תפקיד כל כך חשוב אצל רב האנשים שכאשר הם עושים משהו הם קודם כל מספרים למספר אנשים ובאופן מודע או לא מודע מחפשים שיגידו להם שהם צודקים. התופעה הזו נפוצה יותר ככל שההחלטה או הפעולה שביצענו משמעותית יותר עבורנו.

דוגמה מתחום מערכות היחסים היא ש"החזרנו" למישהו שפגע בנו או שהתנהג לא כהלכה, אולי לא "החזרנו" אבל אנחנו "ברוגז" איתו, או כועסים עליו – אנחנו צודקים בכך שאנחנו כועסים הוא עשה משהו לא בסדר. כל עוד נתעסק במושג הזה של צדק אנחנו לא נצא מהמעגל הזה. אף אחד לא רוצה להודות שהוא לא-צודק.

האלטרנטיבה שאני מציע פה לצדקנות היא מחויבות, לא התחייבות, מחויבות. בפעם הבאה שאתם חושבים לעצמכם האם אני צודק או לא צודק, נסו לוותר על השיחה הפנימית הזו ושאלו את עצמכם למה אני מחויב בהקשר הזה. במקום לשאול את עצמכם "האם אני צודק שאני כועס עליו" (או יותר גרוע להחליט שאני צודק בכך) שאלו את עצמכם "למה אני מחויב במערכת היחסים איתו" \ "מה אני רוצה שיהיה במערכת היחסים איתו" ואז "איזה פעולות אני יכול לעשות על מנת להגיע לשם".

גם עם אותו סט אמונות תוכלו להגיע במקום:

"הוא אמר לי משהו פוגע" -> אני צודק -> הוא אדיוט \ אני סולח לו -> "הוא אמר לי משהו פוגע" -> אני צודק שוב ….

"הוא אמר לי משהו פוגע" -> אני מחויב לכך שתהיה לי מערכת יחסים מעולה איתו -> אעשה איתו שיחה על זה \ אמצא פיתרון אפקטיבי לעניין -> "הוא אמר לי משהו פוגע" -> אני עדיין מחוייב, מה עוד אפשר לעשות? ….

“I'm alone and outgunned, scared and inexperienced, but I'm right.”

VS

“A change is brought about because ordinary people do extraordinary things.”

וותרו על איך שאתם חושבים שאתם נראים – נפצו את החומות

לכולנו יש שכבות על שכבות של חומות שיצרנו סביבנו עם השנים, חומות שהמטרה שלהן היא להגן עלינו. כל שכבה כזו נוצרה בעקבות איזשהו מקרה שקרה לנו, העירו לנו, התעצבנו עלינו, נכשלנו או שפשוט נפגענו ממשהו.

אנחנו חושבים שאנחנו יודעים מה אנשים יחשבו עלינו אם הם ידעו שאנחנו משהו, אם הם ידעו שעשינו משהו מסוים או אם שהם ידעו שאנחנו חושבים דברים כאלה ואחרים. העניין הוא שלהיות פתוחים ואותנטיים מאפשר לנו להתחבר לאנשים במהירות ובעוצמה. יש לכם חברים שאתם מכירים שנים נפגשים לעיתים דיי קרובות (אולי בעבודה, אולי במסגרת אחרת שאתם שייכים אליה) והם, סוג של חברים. יש לכם חברים אחרים שאתם יכולים בקושי לפגוש, אולי פגשתם אותם לפני זמן קצר או שלא נפגשתם איתם שנים רבות – אבל אתם יודעים שהם חברי אמת.

הרשו לי לנפץ סוג של מיתוס. מה שבונה חברות אמתית זה לא זמן, זה לא חוויות משותפות, זה לא משברים או הצלחות, זה לא גנים או כימיה או התאמה קוסמית – זה פתיחות ואותנטיות. ההרגשה שלנו היא שהאנשים שאליהם נפתחנו מכירים אותנו באתר (שזה אגב נכון) ושאנחנו מכירים אותם באמת. מה שהופך את האהבה שלהם למהותית בעינינו, הם אוהבים את האני האמיתי שלי ולא את מה שאני מציג כלפי חוץ, זה גם הופך את הדחייה או הפגיעה מהם לעוצמתית הרבה יותר – הם פגעו בי, אין תירוצים.

"the ugliest you is the prettiest you"

על איזה דברים מעכבים אתם מוותרים בדרך להצלחה? שתפו בתגובות!

מה הקוראים אומרים על הספר ״מנהיגות בטישרט״

בטוח שתרצאה לקרוא גם...

הפרקים החדשים בפודקאסט

הזדמנות שאסור לפספס

ללא עלות: קורס שפת גוף בשיטת NLP

14 שיעורים שילמדו אותך לקרוא ולהשתמש בשפת גוף כמו מאסטר