פרדוקס המניאק והגנטלמן – מה נשים רוצות?

בעולם שלנו מסתובבות שתי אמונות סותרות. הראשונה, נשים אוהבות שנחמדים אליהן, הן רוצות גנטלמן. השניה, נשים אוהבות שרעים אליהן, הן רוצות את המניאק או "הבחור הרע".

היום אני הולך לומר לכם מהי האמת החד-משמעית שהיא הפתרון לפרדוקס הזה שהחריב אין סוף קשרים זוגיים, ומנע את קיומם הראשוני של אין סוף נוספים.

אגב הפוסט הזה כתוב בלשון זכר ו"מה נשים רוצות" אבל הוא נכון במידה שווה לשני המינים – במקומות שבהן יש הבדל בין נשים לגברים אני אציין זאת בפירוש.

מה יהיה בפוסט הזה?

תחילה אני אבהיר מה הן שתי העמדות האלה, על מה הן מבוססות, כלומר, מהי האמת שמאחורי כל אחת מהאמונות האלה ומהו הנזק העצום שהאמונה הזו גורמת למי שמחזיק בה.

אם אתם מחזיקים באחת משתי האמונות האלה: קריטי שתקראו את הפוסט הזה עד הסוף. גם אם אתם לא מחזיקים אף אחת מהאמונות האלה ובכל זאת קצת מבולבלים מהשאלה "מה נשים רוצות" או "מה גברים רוצים" הפוסט הזה הוא בשבילכם.

לסיכום אני אסביר לכם מהי האמת המשותפת לשתי האמונות ומהי התשובה האמיתית לשאלה הזו, אני מבטיח לכם שתוכלו להזדהות ולהתחבר להסבר שלי – פשוט כי הוא מבוסס על הטבע האנושי ברמה הבסיסית ביותר שלו.

נשים אוהבות ג'נטלמנים, פתחו להן את הדלת, קנו להן תכשיטים ופרחים

האמירה הזו מבחינתי זהה לאמירה "גברים אוהבים בחורות שמפנקות אותם, תעשו בשבילהם הכל והם יעשו בשבילכן" או משהו כזה.

האמת מאחורי זה

כולנו אוהבים שאוהבים אותנו, כולנו אוהבים שמפנקים ונותנים לנו אהבה. בין אם זה באופן חומרי, בפעולות או במילים כשאנחנו מקבלים יחס חיובי – זה גורם לנו להרגיש טוב.

אחד הצרכים הפסיכולוגיים הבסיסיים והחשובים ביותר לנו כבני אדם הוא הצורך בחיבור ואהבה, מחקרים מראים שהצורך הזה חשוב לנו לא פחות מהצורך הבסיסי שלנו באוכל ושתייה.
דוגמה לכך היא מחקר שערך הארי הרלו על גורי קופים להם הוא אפשר להגיע לאחת משתי בובות שמייצגות עבורם אמא, אצל אחת הם קיבלו אוכל ואצל השנייה קיבלו מגע חמים – הם בחרו לבלות את מרבית זמנם עם האמא שנתנה להם תחושה של אהבה!

אז כן, מחוות פיזיות גורמות לנו לחוש שאוהבים אותנו וזה מספק לנו צורך בסיסי וחיוני ביותר.

הבעיה עם האמונה הזו

להמון אנשים שמחזיקים באמונה הזו נוצרת בעיה חמורה, הצד השני מתחיל לקחת את הנתינה שלהם כמובן מאליו, מעבר לכך יש שיגידו שההתנהגות הזו "הורגת" משיכה מינית. אנשים שנוהגים על פי האמונה הזו מגיעים באופן כל כך קבוע למצב הזה שכבר המציאו לו שם "friends zone".

הבעיה היא אפילו יותר חמורה מכך משום שהאדם שמחזיק באמונה הזו מרגיש תסכול אדיר כי הוא רודף אחרי בן הזוג שהלכה למעשה אף פעם לא מחזיר באופן שווה.

חשוב להבין שבניגוד לדעה הרווחת – הבעיה לא נוצרת מתוך עודף נתינה, אלא ממקום אחר לגמרי, קראו עד סוף הפוסט ותבינו.

אוהבים את התכנים שלי?

אני מזמין אתכם לקרוא על סדנה מיוחדת שמתקיימת בקרוב – סדנת זוגיות ומיניות – לכל הפרטים לחצו פה

נשים אוהבות את הבחור הרע, ככל שתתעללו בהן, הן יאהבו אתכם

האמירה הזו זהה מבחינתי לאמירה "גברים אוהבים ביצ'יות, תסננו ותנפנפו אותם, הם ירדפו אחריכן".

זו אגב אמונה שאני החזקתי שנים ארוכות, בהתחלה זה הביא אותי לתסכול משום שלא הייתי כזה ולכן מבחינתי לא הייתי אטרקטיבי בעיניי המין השני ולאחר מכן זה הביא אותי לתסכול גדול עוד יותר כי עשיתי שינוי, נהייתי כזה "מניאק" וזה עבד עבורי – עד רמה מסויימת.

האמת מאחורי זה

אנחנו כבני אדם נמשכים לאנשים עוצמתיים ברמה האישיותית, כאלה שמסתדרים בעצמם, שיש להם את הדרך שלהם והם הולכים איתה. ברמה הבסיסית ביותר, כשמישהו מראה לנו שהוא יכול להסתדר טוב מאוד בלעדינו – זה מראה לנו שהוא עוצמתי.

הערה חשובה לגבי נשים עוצמתיות

כשאומרים שנשים אוהבות גברים עוצמתיים זה מתקבל בקלות כשמדברים על גברים שאוהבים נשים חזקות, יש שמרימים גבה. אני אגיד לכם את זה ככה, גברים שמחפשים נשים חלשות הם גברים שלא בטוחים בעוצמה של עצמם ומרגישים מאויימים – גבר עוצמתי עם בטחון עצמי ירצה אך ורק אישה חזקה.

נשים עוצמתיות בדרך כלל מגיעות לאחד משני מצבים

1. הן מוצאות גבר פחות עוצמתי, מישהו שבסופו של דבר עושה כל מה שהן אומרות – הגישה שלי היא שקשרים מהסוג הזה, בחברה של היום, אף פעם לא נגמרים טוב.
2. הן מוצאות גבר עוצמתי שמכבד את העוצמה שלהן – הגישה שלי היא שאלו מערכות היחסים הטובות ביותר.

שורה תחתונה לנשים: אל תוותרו על העוצמה שלכן בשום מחיר.

לקבל אפילו קצת הערכה או אהבה מאדם שנתפס בענינו כעוצמתי המון פעמים שווה לנו פי כמה מהמון הערכה ואהבה מאדם שנתפש כחלש. אם נעשה פה משל לתחום המקצועי – כמה מחמאות על המקצועיות שלכם תצטרכו לקבל מקבצן ברחוב בכדי שזה יהיה שווה ערך למחמאה מקצועית מהאדם שלימד אתכם את המקצוע או המנכ"ל של החברה שלכם?

אני יודע שזה מעצבן שיחס גרוע גורם לנו ברמה הלא-מודעת לחשוב שהאדם שמולנו עוצמתי אבל ככה זה עובד, למה ילדים קטנים נגררים באופן קבוע לאלימות או לכך שהם "מורידים" אחד את השני?

הבעיה מאחורי האמונה הזו

כמו שעבור האדם שמחזיק באמונה הקודמת היא יצרה נזק לשני בני הזוג, גם פה זה ככה.

לאדם שאליו אנחנו מתייחסים כמו "מניאק" או "ביץ'" לא ממש כיף בחיים, נכון, ברמה הלא מודעת הרבה פעמים זה ייצור משיכה, הרבה פעמים גבר ירדוף אחרי ה"ביץ'" או בחורה אחרי ה"מניאק" אבל הם תמיד ירגישו שהם "יודעים שזה לא טוב עבורם" – מערכת יחסים כזו גוררת תסכול מתמיד.

לאדם המניאק עצמו, בין אם הוא עושה את זה "רק בשביל להשיג את בן/בת הזוג" או כי זה פשוט מי שהוא כרגע, החיים הם גם לא משהו. אחד המקומות בהם אנשים מרגישים הכי טוב עם עצמם זה במקום של נתינה, כשמישהו אחר יכול להישען עליך זו התחושה הטובה ביותר – הם פשוט לא חווים אותה. מעבר לכך, ההתעסקות המתמדת אך ורק ברצונות של עצמי היא מעייפת ומובילה לתחושה של ייאוש וחוסר משמעות בחיים.

התחושה שבן הזוג שלך מתוסכל מכך שאתה "מניאק" או שאת "ביץ'" היא תחושה שגם אם מסתירים אותה מעולה היא נוראית, אני הייתי שם, אני יודע.

סיכום ביניים קצר

ברמה המודעת שלנו, המודעות הלוגית שלנו מבינה שכשאנשים נחמדים אלינו וטובים אלינו – הם אוהבים אותנו וזה גורם לנו לתחושה טובה. כשהם רעים אלינו, זה עושה לנו רע.

ברמה הלא מודעת זה קצת יותר מורכב, המודעות הרגשית שלנו מחפשת את אדם עם עוצמה אישיותית, אם תרצו, אותו אדם שאיתו הילדים שלנו יהיו החזקים והבטוחים ביותר. אומנם הנתינה של הג'נטלמן מספקת לנו תחושה של בטחון, היות ויש לו מה לתת הוא מצטייר כעוצמתי ברמה מסויימת, אך, המניאק מצטייר למודעות הרגשית כעוצמתי הרבה יותר ולכן המשיכה שלנו אליו חזקה מאוד.

כמובן שברוב המקרים במודעות הרגשית היא זו שמקבלת את ההחלטות ולכן אנחנו רואים את כל אותם גברים "טובים" מתוסכלים אבל נשארים עם ה"ביצ'יות" וההפך.

כל אחת מהאמונות מספקת רק חצי תשובה, החצי הרגשי חזק יותר אבל עדיין לא מספק.

אוהבים את התכנים שלי?

אני מזמין אתכם לקרוא על סדנת יחסינו לאן שמתקיימת בקרוב – לכל הפרטים לחצו פה

התשובה האמתית – איך יוצאים מהמצב הזה?

חשוב להבין: בשביל מערכת יחסים טובה, אנחנו צריכים שגם מודעות הלוגית וגם מודעות הרגשית יתנו אישור.

התשובה לגבי הלוגיקה חייבת להיות ברורה לנו, במערכת יחסים טובה אנחנו חייבים לתת המון אהבה, מחוות פיזיות וחומריות הן חלק בלתי נפרד מזה. אם כך, הפתרון נמצא כמובן בהבנה עמוקה יותר של הרגש, של הדבר הזה שנקרא עוצמה.

חשוב להבין שישנם 4 עמדות של עוצמה, הג'נטלמן הקלאסי "תקוע" בעמדה מס' 2 בעוד המניאק "תקוע" בעמדה 3.

4 העמדות של עוצמה

העמדה הראשונה – העמדה הריקה, אין לנו שום שליטה

עמדה ממנה אנחנו מתחילים את החיים, תינוק לא יכול לעשות כלום, הוא תלוי לחלוטין בעזרה מהסביבה, הוא לא יכול לדרוש שום דבר מאף אחד או לתת שום דבר לאף אחד.

העמדה השנייה – העמדה המרצה, אם נהייה טובים נקבל מהסביבה

בשלב כלשהו אנחנו מבינים שאם נחייך לאמא, נקבל חיבוק ונשיקה. אם נקבל ציון טוב במבחן, נקבל מדבקה. אם נתנהג יפה אצל רופא השיניים, נקבל סוכריה וכו'.

זו הגישה בה תקוע "הג'נטלמן" הקלאסי, הוא רוצה להתנהג יפה לנשים על מנת לקבל מהן אהבה בחזרה, בכדי לתת ברמה הזו צריך לפחות קצת עוצמה ולכן הוא כבר יותר טוב מהבטלן הממוצע.

העמדה השלישית – העמדה האנוכית, אני יכול לדאוג לעצמי לבד

בדרך כלל העמדה הזו מתפתחת לקראת גיל ההתבגרות (ע"פ מחקרים רבים בתחום הפסיכולוגיה של האישיות), בשלב הזה אנחנו מבינים שאנחנו יכולים לדאוג לעצמנו, אנחנו מפתחים את הדרך שלנו ומבינים שאנחנו יכולים לצעוד בה גם בלי עזרה של אף אחד. אנחנו מרגישים שונים ומיוחדים ולכן אנחנו לא מתעסקים יותר מידי בנתינת דין וחשבון לזולת, למעט אולי קבוצת אנשים מאוד מצומצמת.

זו העמדה בה תקוע ה"מניאק" הוא חושב שהוא לא צריך אף אחד, הוא חושב שלא מבינים אותו ויש לו את הדרך שלו ואם הוא יתעסק בנתינה לאחר זה יהיה בהכרח על חשבון עצמו. יש לו יותר עוצמה והוא שומר את כולה לעצמו.

העמדה הרביעית – העמדה המלאה, יש מספיק ויותר, לכולם

העמדה הזו בד"כ מגיעה בגיל מאוחר הרבה יותר, אם בכלל. העמדה מאופיינת בהשלמה עם מי שאני ומסוגלות עצמית (מונח שתבע בנדורה "self efficacy") גבוהה מאוד – כלומר, המון עוצמה.

על פי העמדה הזו, בהקשר של המאמר, יש לי מספיק עוצמה בשביל לדעת מה טוב עבורי, לעשות את מה שאני צריך עבור עצמי בלי שזה יפגע ביכולת שלי לתת. היא עוצמתית יותר כי היא מבינה שיש עוצמה בלי סוף ולכן אפשר לתת המון – גם למי שלא בהכרח מגיע לו.

פה אני נזכר במשהו שאמר בוב פרוקטור "from abundance, they took abundance and still abundance remains" כלומר, מתוך השפע, הם לקחו שפע ועדיין נשאר שפע.

דרך פרקטית להתקדם

בכדי להתקדם ברמה האישית בתחום הזה שנקרא זוגיות אני מציע לכם לצעוד בשתי דרכים במקביל. זה חשוב מאוד משום שאם תצעדו רק בדרך אחת תגיעו למבוי סתום, אתם מוזמים לקרוא את הפוסט שלי: ככה הרסתי זוגיות בת 5 שנים בו אני מספר שהלכתי רק באחת מהדרכים האלה.

שיתוף ואותנטיות

דברו עם בן או בת הזוג שלכם על הכל, במיוחד על מה שקשור למערכת היחסים עצמה. אני יודע שזה קשה מאוד לשתף את הדברים האלה – אבל זה הכרחי, זה בדיוק מה שאני לא עשיתי במשך תקופה ארוכה וההשלכות של זה היו גרועות מאוד. היום שאני עושה זאת זה מאפשר למערכת היחסים הזוגית שלי להתקדם ברמה הרגשית בקצב חסר תקדים.

אחריות

חשובה בדיוק באותה מידה, המון אנשים משתפים באותנטיות אבל עושים זאת מתוך ציפייה שבן או בת הזוג ישתנו או יפתרו עבורם את הבעיה – זה לא עובד ככה. הדרך היחידה לשפר מערכות יחסים באופן כללי ומערכות יחסים זוגיות בפרט זה דרך לקיחת אחריות.

הערה על שיתוף אותנטיות ואחריות

שלושת היכולות האלה הן יכולות מתפתחות, אם עד עכשיו לא שיתפתם כלום – אתם לא צריכים ישר לקפוץ לדברים העמוקים ביותר (זה יכול להיות טוב, אבל זה לא חובה) כל פעם תעשו את הדבר הבא, כל פעם תשתפו משהו שלא נוח לכם לשתף ועם הזמן אתם תשתפרו בזה ותהפכו לאנשים פתוחים ותקשורתיים יותר.

כנ"ל לגבי אחריות, אחריות זה שריר, אם תחליטו שאתם מתאמנים על לקיחת אחריות אני מבטיח לכם שבעוד שנה אתם תיקחו בקלילות אחריות על דברים שהיום רק המחשבה על כך שאתם קשורים אליהם תעלה לכם את לחץ הדם.

לכו על זה ושתפו אותי איך הולך לכם.