למה זה כל כך פוגע? איך לא להפגע במערכות יחסים?

הנה זה קרה לנו שוב,
שוב הם אמרו את הדבר הזה שפוגע בנו,
שוב הם עשו את הדבר הזה שאנחנו פשוט לא מסוגלים לסבול.

ההבנה המתסכלת ביותר היא שככל שאנחנו אוהבים אותם יותר, כך ההתנהגות שלהם פוגעת בנו חזק יותר.
אנחנו מבינים שזה או לא לאהוב או להפגע ושתי האופציות לא נראות כל כך טובות.

השורש מאחורי תחושת הפגיעות

הדבר הראשון שחשוב להבין זה רעיון שאני מדבר עליו בהרבה סרטונים ומאמרים, הסיבה שאני מדבר עליו הרבה היא שהוא עד כדי כך חשוב.

הרגשות שלנו הן אמצעי התקשורת של הגוף ושל תת-המודע שלנו עם המודע. במילים פשוטות: לרגשות שלנו יש מסר ברור להעביר אלינו.

בשביל שנרגיש חופשיים עם רגש מסויים אנחנו קודם כל חייבים להבין מהו המסר שהרגש הזה מנסה להעביר אלינו. בכדי שנוכל להבין מהו המסר המדוייק שהרגש ״נפגעתי״ מנסה להעביר אלינו נכנס לתוך אחת התכונות הבולטות ביותר שלו.

ככל שאני יותר אוהב זה יותר פוגע

באופן כללי רוב הרגשות שלנו מתעוררים חזק יותר עם אנשים שאנחנו אוהבים, עם זאת, לא כולם. הרגש הספציפי שנקרא לו ״נפגעתי״ הוא אולי הרגש המושפע ביותר מרמת האהבה שיש לנו עם האדם שמולנו.

לדוגמה, אם אדם שאנחנו לא אוהבים יבריז לנו, יסרב לבקשה שלנו או יגיד עלינו משהו רע – יהיה שם יותר כעס מאשר פגיעות לעומת פעולה זהה מאדם שאנחנו מאוד אוהבים.

אז הרמז שלנו: אהבה

אהבה היא רגש מאוד מיוחד (לרוב אני נוטה להגדיר אותה כדבר שהוא שונה מהותית מרגש), אהבה זה משהו שכשאנחנו חווים אותו אנחנו מוכנים לשים את עצמנו בצד, לוותר על טובתינו האישית למען האחר. בין אם זה בן זוג, בן משפחה, חבר, בעל חיים או כל דבר אחר.

העיניין הוא שהרגש הזה שם אותנו במקום ״מסוכן״, מקום בו עלולים לנצל אותנו, מקום בו עלולים להשתמש בטוב שאנחנו נותנים ובפתיחות ובאכפתיות שאנחנו מביאים לרעתינו. זה בדיוק מה שאנחנו מרגישים כשאנחנו נפגעים.

בגדול אנחנו נפגעים כשאנחנו שמים לב לפער בין ״כמה שאכפת לי ממנו״ ובין ״כמה שאכפת לו ממני״.

חלקינו רגישים יותר לפער הזה וכל פער קטן יפגע בנו וחלקינו צריכים לחוות פער מאוד משמעותי בשביל להפגע – עדיין זה יושב על אותו הדבר בדיוק.

שימו לב: (כמעט תמיד) ככל שיותר אכפת לכם מישהו כך יותר אכפת לכם מכך שיהיה לו אכפת מכם.

הבעיה הגדולה ביותר עם הפער הזה

הבעיה היא שאנשים שונים מביעים אכפתיות ואהבה בדרכים שונות מהותית. אמנם ישנן מוסכמות חברתיות מסויימות ודברים ש״ברור לכולם״ שהם בסדר או לא בסדר,אבל, גם בדברים האלה יש שיחשבו שהם ״די״ לא בסדר לעומת כאלה שיחשבו שזה אסון משמעותי.

מה שקורה לנו הלכה למעשה זה שאנשים שאכפת להם מאיתנו פוגעים בנו פשוט בגלל שאנחנו מסתכלים על הדברים דרך העיניים שלנו, דרך מערכת החוקים שאנחנו חושבים שהיא נכונה.

אוי נו, גל, תפסיק עם השטויות הפסיכולוגיות האלה! מה אם מישהו עושה משהו ממש נורא?

אז קודם כל, זו לא שטות פסיכולוגית ככה נראים החיים שאנחנו חיים בהם. כמובן שאני לא טוען שאנחנו צריכים לקבל כל אחד בכל מצב ועם כל התנהגות – אבל העניין הוא שבשביל ליצור מערכות יחסים מדהימות אנחנו יכולים לעשות שני דברים:

1. לקבל את ההתנהגות של האדם השני ולהבין שהיא נובעת ממערכת אמונות שונה משלי.
2. להציב גבולות ולהגדיר באופן ברור מהם הדברים שאני לא מוכן לקבל ולא מוכן להתפשר עליהם.

הבעיה היא שרוב האנשים נתקעים איפשהו באמצע, הם נפגעים מהצד השני כי הם לא מקבלים אותו ומצד שני הם לא מציבים גבולות ברורים. לכן, הם נפגעים שוב ושוב, בין אם זה במערכות יחסים שונות או מאותו אדם שוב ושוב.