גל,
הסדנא היתה כמו מסע קטן בשבילי.
באתי עם תרמיל מפוצץ עייפה מהתלאות, מחוספסת ומרוחקת. יצאתי עם עיניים אדומות ולב שחזר קצת לפעום כמו שהוא יודע.
סיפרתי לך שזו תקופה של שינוי משמעותי, אני עומדת לסיים פרק ארוך בחיים שחייתי קצת ״כמו כולם״ כנועה לנסיבות, לתכתיבים, לפחדים, עובדת שמונה חמש מקבלת תלוש כל ראשון לחודש.. נאבקת. אולי הסיבה שאני מוצפת כל כך רגשית, שאני מרגישה מן תהום כזה של למטה כי אני עומדת לפני פריצת דרך שלי על הסקלה, יש לה מחיר- צריך לשלם אותו במלואו…
כשבער בי שאפשר יותר, אחרת, גדול יותר, מרגש יותר נכון יותר יצאתי ללמוד ועוד ללמוד והתנסתי ונפלתי וקמתי עד שזה התחדד והתחדד- עד שידעתי לאן אני צריכה ללכת, מה הולך להיות המקצוע החדש שלי. ואז הגיעה שחיקה ענקית במקצועי ובאישי.
הניצוץ של האמונה שאפשר אחרת בעבודה ובאהבה רצה להתפטר..
איכשהו מתעורר צורך לכתוב פה איזה ביוגרפיה קטנה ;)
אני חושבת שיקח לי עוד ימים טובים לעכל את הסדנא הזו ולעבד אותה.
אמרתי ועכשיו אני אכתוב מובנה יותר:
שלושת הימים האלה בנויים בצורה מדויקת, שכבה על שכבה, יסודי ונכון עם מלוא האפקט. אתה בלי שום ספק מקצוען אמיתי. אתה מביא ידע עצום, דיוק, יכולת מופלאה להעביר את הידע והרבה קסם. אבל מעל לכל, אתה מביא רצון אמיתי וגדול להטיב, אתה פתוח,משוגע לדבר, קשוב מלא בלב ואהבה וזה מרגש, מרגש, מרגש!
מקצוענים שבאים עם רצון אמיתי להטיב עם אנשים אחרים הם באמת נדירים. פגשתי עוד אחד כזה אולי…
אני בטוחה שעוד ניפגש, ובדרך החדשה שאני יוצאת אליה אני אבוא ללמוד ממך עוד:)
אני אחזור לקרוא את המחברת הזאת עכשיו כשהשכבות נשרו ממני.
החזרת לי את הניצוץ. החיים יכולים להיות מלאים בעשיה טובה, באהבה, ברווח. מכאן הוא רק יגדל.
וזה הזמן גם לבקש ממך סליחה- על הסרקזם העוקצנות והצניות. אני יודעת שהייתי מאתגרת אבל לא ויתרת. תודה !!
שבוע טוב :)
ליזה.