בכל תקופה יש את הבלוף הזה, סוג של המצאה שהמון אנשים פשוט הולכים אחריה בלי לבדוק יותר מידי.
בימי הביניים הייתה תופעה נפוצה כמעט בלי ביסוס מדעי, קראו לזה ציד מכשפות – במאה ה21 זה המרדף הזה אחרי החיבור בין הגוף והנפש.
למה אנחנו צריכים לחבר בין הגוף והנפש
הרעיון הוא כזה, כשנחבר בין הגוף והנפש שלנו נזכה בשלווה ובמודעות, נוכל סוף סוף להיות אחד עם עצמנו. מאין גרסה של השלמה עצמית שכזו – חיבור גוף נפש נתפס כמשהו מאוד “מיסטי” ו”new age” שכזה.
היום יש אין ספור מאמנים ויועצים שישמחו לעזור לכם בתהליך שלכם לחיבור בין הגוף והנפש – שימו לב: בלי לזלזל בכוונות שלהם או אפילו בתוצאות שהם משיגים עם הלקוחות שלהם (יש כאלה שמפיקים תוצאות מדהימות)
כל התהליך של בניית או שיפור החיבור בין הגוף לנפש הוא פשוט שטות אחת גדולה.
אין דבר כזה חיבור גוף נפש!
“מתאים לך דווקא להאמין בזה..” או “איך אתה מעז?!”
אז הפעם אני רותם את המדע לעזרתי, כן, המדע.
האמת היא שאני אומר את זה מסיבה מאוד פשוטה, אין דבר כזה חיבור בין גוף לנפש – פשוט כי אין דבר כזה הפרדה בין גוף ונפש. הנפש שלנו מתבטאת באופן חד-משמעי במערכת העצבים שלנו, הנפש שלנו היא בגוף שלנו, עיקרה נמצא באיבר הזה שנקרא מוח.
בכיוון ההפוך, זה שמוכיח שהנפש משפיעה על הגוף חזרה (הנפש זה מערכת העצבים כן?) צריך טיפה ידע – אז הנה הוא מולכם: זה דבר ידוע שהמוח שלנו עובד בעזרת חשמל, מה שפחות ידוע שכדי שהמוח שלנו יעבוד הוא מפריש כל מיני כימיקלים (שנקראים בשפה המקצועים נוירו-טרנזמיטור).
במחקר שנערך באחת מהאוניברסיטאות הגדולות בארצות הברית בשנות ה60 הוכח שהכימיקלים האלה מגיעים ומשפיעים על פעולת כל התאים בגוף, זה בזכות כך שמערכת העצבים שלנו מתפרשת כמעט בכל מקום בגוף שלנו.
אם כך, מהו תהליך של חיבור בין גוף ונפש?
אז זהו, תהליך כזה לא קיים במציאות.
התהליך היחיד שאתם יכולים לעשות הוא תהליך של מודעות עצמית, חקר עצמי. ללמוד מי אני זה אולי הדוקטורט שכל אחד ואחד מאיתנו צריכים לשאוף אליו – ואלו הם לימודים בלתי פוסקים.
שווה לנו בתהליך הזה של החקר הפנימי ללמוד על הגוף שלנו ועל הנפש שלנו – אנחנו מפרידים בניהם ביומיום מתוך הנוחות שבדיון, בעיקר משום שבאמת שאין לאף אדם על כדור הארץ מושג מה באמת קורה בעומק עומקו של המוח או איך המערכת הזו עובדת עד הסוף.
נוח לנו לדבר במושג הזה שנקרא נפש – ואין לי בעיה איתו, אני משתמש בו בעצמי כל הזמן.
אסור לנו לשכוח
אסור לנו לשכוח שהגוף שלנו והנפש שלנו זה אחד.
אסור לנו לשכוח שאיך שאנחנו מתייחסים לגוף שלנו כך אנחנו מתייחסים לנפש שלנו.
אסור לנו לשכוח שהדברים שאנחנו עושים ברמה הפיזיולוגית כמו ספורט, תזונה, חשיפה לשמש או לכימיקלים – משפיעים באופן עוצמתי על המצב הנפשי שלנו.
מצד שני אסור לנו לשכוח שהדברים שאנחנו עושים ברמה הנפשית כמו תהליכים של מודעות, חשיבה, האמונות והדעות שלנו – משפיעים באופן עוצמתי על הגוף שלנו.
יש אנשים שפשוט רואים שהם מחוברים יותר
אז זהו, גם אני שם לב לזה – ככל שאתה מחדד את ההבחנה שלך, כך קל יותר לזהות את האנשים האלה.
אם אתם מאמינים ברוחניות, הייתי אומר לכם שזהו חיבור לכוח עליון כזה או אחר – חיבור ל”חיים” ל”יקום” או אולי אפילו ל”אלוהים”.
אם לא, הייתי פשוט קורא לזה שלווה שנובעת מהשלמה.
הזדמנות מיוחדת לזמן מוגבל: קבלו (לחלוטין בחינם) את 4 התובנות החשובות ביותר שלי, שהובילו את העסקים שהקמתי להכניס מעל ל-4,000,000 ש״ח בשנים האחרונות, אפשרו לי למצוא וליצור זוגיות מדהימה ובאופן כללי לחיות חיים שלא הייתי מאמין שאפשריים עבור מישהו כמוני -> לצפייה מיידית לחצו כאן!
מובן לי מדבריך על גוף נפש שאתה מתכוון לאחדות/חיבור ביניהם.אם אוכל ג’אנק פוד ואשב כל היום מול הטמבלביזיה ,זה יתבטא בצד הגופני ואחר כך גם יכניס למצבי רוח וכו’.
אך מה שלא מובן לי זה שאם נקלעת לקטטת רחוב ונפגעת זה קרה בגלל משהו שיצרת בעולם הפנימי שלך בגלל שאתה כועס או ממורמר.
במילים אחרות:הזמנת את זה.
לאמא שלי יש בריחת סידן,שזה תלוי גיל והורמונים, אז גםזה תוצאה מדבר שהיא יצרה?
הקטע של המטפלים ש”יודעים הכל” ולא פעם זה אחרי לימודים של כמה חודשים במקרה הטוב.
ואין להם שום רקע פסיכולוגי אוניברסיטאי.
כי מאמן טוב הוא שילוב של מאמן ופסיכולוג.
ולגבי המחירים שהם גובים,זה לא יותר זול מפסיכולוג.
מה שיוצא הוא שפוגשים אנשים שעוברים ממטפל למטפל וכל פעם בטוחים שהנה באה הישועה.וזה לא קורה.
מה דעתך?
יש לך פה כמה שאלות, כולן אגב, שאלות טובות מאוד.
לפני שניכנס לשאלות שלך אחת אחת (ואני מבטיח לענות על כולן) חשוב להבין משהו עקרוני, עליו כתבתי מספר פעמים. בדברים האלה אין אמת אחת, יש את האמת שמשרתת אותי ותומכת בצמיחה שלי, איתה אני רוצה לצעוד.
שאלה ראשונה היא לגבי זימון, כרגע, במאמר הזה, אני לא מדבר על שום דבר רוחני ולכן זימון הוא מחוץ למאמר. בכל מקרה לגבי קטטת הרחוב, תסכים איתי שאדם רגוע, שליו ועם בטחון וערך עצמי גבוהה – לא יגיע למצב של קטטת רחוב (ברב המוחץ של הפעמים)
לגבי אמא שלך, שוב נחזור לכיוון האמת שמשרתת אותה, האם יכול להיות שבמקום של שלווה, רוגע סוג של מקום כזה שמעריך את הגוף ושומר עליו ברמת התזונה והפעילות (זו שהיא עדיין יכולה לעשות, אני לא יודע מה מצבה) יכול לשפר את מצבה? אני מאמין שכן. נסה לחשוב למה האמונה הזו משרתת אותי ואיך היא יכולה לשרת אותך ואת אמא שלך.
לגבי המחיר של מאמן \ מטפל אלטרנטיבי אחר מול פסיכולוג – בד”כ הם יותר זולים והרבה פעמים הם לא פחות אפקטיביים, כתבתי על זה סרת מאמרים: אקדמיה מול פרקטיקה.
כמובן שיש, בגלל רמת הסינון הנמוכה (ואולי אפסית) המון אנשים ברמה מאוד נמוכה.
לגבי הכשרה של מאמנים בפסיכולוגיה – אני בעד – עובדה, אני מחשיב עצמי כNLPיסט שזו פרקטיקה סופר אפקטיבית ובמקביל אני לומד פסיכולוגיה באוניברסיטה.
סליחה, ברחה לי שורה.
לגבי התרחשות הארוע של הקטטת רחוב למשל.
התכוונתי להגיד ששמעתי לא פעם ממטפלים שאומרים שאנחנו יוצרים את זה מתוך הכעסים שלנו.
זה נשמע לי קצת טיפשי.כי אם כך, כל אדם קוטר (כמו למשל נתן זהבי) ימצא את עצמו מעורב בתאונות דרכים, או בפיגוע וכו’ . חס וחלילה.
לגבי סרטן למשל, אפשר להבין.יש לשלוות הנפש תפקידים בתפקוד הגוף. אבל לא לגבי אירוע חיצוני.
מקווה שדברי ברורים.
מה דעתך על התגובה שלי לענייין האירוע החיצוני?
או קיי. נראה לי שאתה מסכים איתי.דיברנו על סרטן ובאותו הקשר דיברתי על אמא שלי.
היא משומרת על תזונה בריאה בקפדנות.עושה פעילות גופנית ובזמנה הפנוי עוסקת בהמון תחביבים.ויש לה מודעות עצמית גבוהה.ואגב,נראית נפלא לגילה.את הכאבים היא סובלת בשקט.
היא אשה מבוגרת וכידוע לך בגיל הזה הגוף מתחיל “לסגת”.כמו מכונית ישנה שתחליף לה מיליון חלקים ובכל זאת היא לעולם לא תחזור להיות מה שהיתה.
זה לא תלוי בנו. זו עייפות החומר, או איך שתקרא לזה.
כנ”ל בעוד מחלות שנובעות מהגיל.לדעתי אין לנו שליטה בזה.
ולגבי אירועים חיצוניים,אולי לא הסברתי מספיק טוב את דברי.
אז אחדד.למשל,קרה מקרה מצער לפני כשנתיים שאשה תמימה נסעה עם בעלה ובנה הקטן לבלות על חוף הים.
בדיוק באותה עת,חבורת אנשים מהעולם התחתון החליטו לסגור חשבון ודווקא שם.
האשה נרצחה ביריות שכוונו למישהו אחר.
לדברי המטפלים שבהם מדובר,בגלל האופי הממורמר שלה או בגלל שהיא היתה עצבנית באותו יום או בכלל,היא זימנה אליה את האירוע.
לי קשה לקבל את זה.
אי אפשר להגיד לבן אדם-קח אחריות על עצמך ותהיה שלו.כי אם לא – תביא על עצמך אירועים כואבים שכוללים תאונות עבודה או דרכים ואפילו פיגועים בטחוניים.
לא ראיתי אדם עצבני/מפחד/כועס/טרוד/דואג בעניני פרנסה שיכול להשתלט על התחושה הזאת.
גם אם יעמוד מול המראה כל היום ויגיד לעצמו אני אוהב את עצמי אני בן אדם רגוע,בתוך תוכו הוא לא מאמין בזה.
אם כך כיצד ניתן בכל זאת להרגע?
לדברי אותם מטפלים צריך רק לחשוב שהנה זה בידיים שלנו ואנחנו אחראים לכל מה שקורה לנו.
שזה נובע מתחושת אשמה,הלקאה עצמית ודימוי עצמי נמוך.
אז קודם כל תודה באשמה ואז הכל הפלא ופלא יסתדר.
תודה על הדיון.מאד מעניין הבלוג שלך.
דבר ראשון, אני שמח שאתה אוהב את הבלוג :)
וניגש לעניין, שוב – אל תשאל את עצמך מה האמת, אין לנו דרך לענות על זה. האם אנחנו יכולים להוכיח באיזשהו אופן שאנחנו מזמינים את זה? האם אנחנו יכולים להוכיח שזה לא המצב?
שאל את עצמך כלפי כל סיטואציה מהי האמונה שמשרתת אותי.
לגבי כך שלא ראית מישהו שיכול להשתלט על התחושה הזו, אתה ניצב בפני אחד ממש עכשיו. מעבר לכך, בסביבה שלי אני מכיר אנשים שמשתלטים על תחושות כאלה באופן יומיומי – תמצא את האנשים האלה, תקבל השראה ותלמד איך עושים את זה, יש בכך עוצמה אדירה.
בקצרה אני אגיד לך שהמטפלים שאתה מתאר – אלה שאומרים לך רק לעמוד מול המראה ולהגיד שאתה אוהב את עצמך, הם הפחות טובים.
חשיבה חיובית מהסוג הזה עובדת, שלא תבין לא נכון – זה עובד וזו עובדה. עם זאת זה לא הדרך הכי יעילה – זה כמו לומר למישהו אחר: “אני צודק, אני צודק, אני צודק” זה לא משכנע.
חשוב להבין שהשיחה הפנימית שלנו היא שיחה לכל דבר ועניין.
כתבת “לגבי כך שלא ראית מישהו שיכול להשתלט על התחושה הזו, אתה ניצב בפני אחד ממש עכשיו.”
התכוונת להגיד שאתה כן יכול להשתלט על התחושה, או שלא?
אם כן, אשמח מאד לשמוע כיצד עושים זאת.
איך משתיקים את המוח מהקשקשת.
לגבי אירועים חיצוניים,הבנתי שהבנת.
בינתיים יש לי עוד המון מה לקרוא בבלוג הפורה שרק התוודעתי אליו אתמול.
כמובן אמשיך לעקוב בכייף.
תהיה בטוח שלא ב100% מהמקרים זה קל או מהיר, אבל כן, אני מסוגל לעשות זאת ועושה זאת כל הזמן.
אחד הכלים הפרקטיים ביותר זה שאילת שאלות (הן לשיחה חיצונית והן לשיחה פנימית)
נסה את המאמר: מה הייתה השאלה
או את הוידאו: 72,000 מחשבות
ודאי שיש חיבור בין גוף לנפש -אחרת מה ההבדל בין אדם חי לאדם שהיה חי לפני מספר שניות וכרגע הוא מת. שום חומר לא התוסף אליו שום כלום לא קרה לו , רק הנפש עזבה את גופו לכן הוא מוטל חסר תזוזה וחוסר הגבה . ואני מדבר על השלב הפשוט ביותר שנמצא אפילו אצל בעלי -חיים הנפש המחיה אותם . בני אדם רק כאשר זיככו את עצמם יכולים להגיע לדרגות בנפש כגון מנפש חיתית > אנשים צמאי דם > לעלות לנפש בהמית ולעלות לנפש אדם < שיש באחוזים מספר די קטן של אמשים ולעלות מעלה לרוח שבנפש או לנשמה שבנפש או אור חיה שבנפש ויש שזוכים לדרגת רוח שבנפש ויש שזוכים ברוח שברוח ויש שזוכים בנשמה שברוח ובודדים זוכים לדרגת נשמה .יש סולם לדרגות רוחניות ושום כלי מדעי לא יכול לחקור זאת .
שלום לך!
לדבר שאת קוראת לו נפש – לא קוראים נפש, קוראים לו אולי רוח או משהו אחר.
יש לי כמה הסתייגויות לגבי מה שכתבת:
“ודאי שיש חיבור בין גוף לנפש -אחרת מה ההבדל בין אדם חי לאדם שהיה חי לפני מספר שניות וכרגע הוא מת. שום חומר לא התוסף אליו שום כלום לא קרה לו , רק הנפש עזבה את גופו לכן הוא מוטל חסר תזוזה וחוסר הגבה .”
זה פשוט לא נכון, משהו כן השתנה ברמה הפיסיולוגית – בכל מקרה מוות.
“מנפש חיתית > אנשים צמאי דם > לעלות לנפש בהמית ולעלות לנפש אדם < שיש באחוזים מספר די קטן של אמשים ולעלות מעלה לרוח שבנפש או לנשמה שבנפש או אור חיה שבנפש ויש שזוכים לדרגת רוח שבנפש ויש שזוכים ברוח שברוח ויש שזוכים בנשמה שברוח ובודדים זוכים לדרגת נשמה . יש סולם לדרגות רוחניות ושום כלי מדעי לא יכול לחקור זאת . " מאיפה הגעת למסקנה הזו? איך אתה יודע שככה זה עובד? עזוב שניה כלי מדעי או לא מדעי, אני לא טוען שהמדע זה הדרך היחידה לגלות דברים - איך אתה גילית את זה?
רציתי קצת לעשות סדר בדברים מנקודת המבט שלי.
לכולנו למעשה ארבעה מימדים:
מימד: גופני, רגשי, מנטלי ורוחני.
הם כולם חלק מאיתנו.
(למי שסקרן יש לי מדריך חינם בנושא באתר שלי)
מה שמטפלים של גופנפש מנסים לעשות,
הוא פשוט להזכיר לאנשים איך להקשיב לגוף שלהם:
לשים לב איך המצב הנפשי שלהם מושפע מהמצב הגופני(למשל תשישות ומצב רוח ירוד עומס עבודה ומחסור שינה), וגם הפוך – לראות איך המצב הנפשי שלהם משפיע על בריאותם הגופנית.
אפשר לקרוא לזה ל’חבר’, או פשוט תזכורת להקשבה,
שרבים מאיתנו שכחו בקצב החיים המהיר.
זה כל העניין :)
לגבי “מיקום” הנפש שהתייחסת אליו, זהו נושא מורכב. בהכללה גסה ניתן לומר שהנפש (psyche באנגלית) היא משהו ש’נמצא’ בין המימדים שציינתי וכמובן מושפע מהם.
לא ממש מתחבר ל”4 המימדים” שהצגת, בכל מקרה זה עניין של תפיסה.
לגבי מה שהמטפלים מנסים לעשות – הגדרת את זה בצורה מעולה.
עם זאת אני טוען שזה קורה ברמה הלא מודעת בכל מקרה.
הנפש “psyche” זה משהו שלא קיים במציאות, זה משהו שקיים בשפה שלנו – זה חלק בלתי נפרד מהמימד הגופני.