גישה אפקטיבית ללהיות כל יכול

הפוסט הזה מיועד לאותם אנשים שהמנטרות ״אני יכול לעשות כל דבר״ ו״הכל אפשרי״ חקוקות להם חזק בתת-המודע, אותם אנשים שצמד המילים ״אי-אפשר״ כואב להם באוזניים.

מעבר אליהם, הפוסט הזה מיועד לאותם אנשים שבוחרים שלא להחזיק את הגישות האלה, שמאוד חשוב להם להישאר מציאותיים או עם רגליים על הקרקע, אותם אנשים שמפחדים שאם הם יאמינו בזה הם עלולים ליפול חזק.

לא היה כבר פוסט כזה?

לפני משהו כמו שמונה חודשים כתבתי פוסט בנושא הזה, עם זאת, לדעתי הוא כבר לא עומד בסטנדרט הכתיבה שאני מציב לעצמי היום. הרעיון בפוסט הקודם לא עובר באופן עוצמתי כפי שהייתי רוצה שהוא יעבור.

לדעתי הנושא הזה כל כך חשוב ורלוונטי עבור כל כך הרבה אנשים שפשוט שווה לכתוב משהו טוב יותר, חזק יותר ושמעביר את המסר באופן ברור וממוקד.

אם לא קראתם את הפוסט הקודם, אין לכם שום סיבה לעשות זאת, אבל לידע כללי הוא נמצא פה – גישה פרודוקטיבית ללהיות כל יכול

אז בואו וניגש ישר לעניין!

האם אתה רומז שלהיות כל יכול זה לא אפקטיבי? איך זה יכול להיות?

באופן אישי אני מחזיק באמונות האלה כבר שנים רבות, אני שמח לבשר לכם שעד כה אני מוצא אותן כאפקטיביות ביותר. עם זאת, מצאתי שפעמים רבות עצם האמונה שהכל אפשרי מאוד מגבילה את התוצאות שלי.

אז הפוסט הזה כתוב בהנחה שאנחנו כבר מבינים שאם נרצה מספיק, נחליט חזק מספיק נוכל להשיג ולהגשים כל דבר. אם אתם עדיין לא מאמינים בכך, חושבים שיש דברים שאתם פשוט לא יכולים להשיג או אם סתם יכולה לעזור לכם תזכורת צפו בסרטונים הבאים:

אוקיי, איך זה בדיוק יכול להגביל אותי?

אז זו ללא ספק השאלה המתבקשת, איך להיות כל יכול מגביל אותך? האמת שזה די פשוט, כשיוצאים מנקודת הנחה שהכל אפשרי, אנחנו עלולים להגיע למצב שאנחנו לא עוזרים לעצמנו לממש את הייעדים שלנו כי הרי – אנחנו לא צריכים עזרה.

דוגמה: כושר גופני

מה שהרבה אנשים היו עושים זה נרשמים לחדר כושר, לקבוצת ריצה, קובעים לעצמם שעות ריצה קבועות או משהו אחר בסגנון הזה – בגלל שהבנתי שאני כל יכול, לא עשיתי את זה.

מה שעבר לי בראש היה שקול ל"כן, אני יכול לעשות את הדברים האלה, אבל אני לא צריך הרי אני כל יכול אז אני פשוט יעשה את זה איך שאני רוצה באותו רגע" ולתקופה הייתי בכושר מעולה, הבעיה התחילה בזה שלמצוא כל יום מחדש את הזמן והאנרגיה לעשות אימון – דרש ממני משהו, עבורי, באותה התקופה לנווט את האימונים בתוך חיי היומיום העמוסים הייתה משימה לא פשוטה.

בטווח הרחוק פספסתי לא מעט אימונים והגבלתי את התוצאות שלי שבטוח היו טובות יותר אילו הייתי "עוזר" קצת לעצמי.

הדבר נכון גם לדיאטה ללא מסגרת של ארוחות מסודרות או קניות נבונות של המצרכים בבית, ברור שזה אפשרי (הכל אפשרי, הרי אנחנו כל יכולים) אבל אם רוצים לשמר אורך חיים מסויים זה פשוט ידרוש מאיתנו הרבה יותר.

הכל אפשרי

כבר לפני כמה שנים הבנתי את זה לראשונה, חשבתי שזה די בסיסי… התגובה שלי לזה הייתה: "ברור שיהיה לי יותר קל, אבל זה לא משנה כי אני אצליח בכל מקרה" וכמו שאמרתי זה עבד לפרק זמן מסויים.

מתי זה הפסיק לעבוד לי

השנים עברו והחיים שלי הפכו למלאים יותר, כשאני אומר חיים מלאים יש לי הגדרה מאוד מדוייקת.

חיים מורכבים: חיים עם הרבה ייעדים בעלי חשיבות רבה במקביל.

חשוב מאוד להבין, חיים מלאים זה דבר מאוד חיובי! ככל שהחיים שלנו מלאים יותר הסיפוק והאושר שאנחנו חווים הוא גדול יותר – שוב, אך ורק אם מדברים על ההגדרה הזו של חיים מלאים. אדם שיש לו רק תחום אחד בחיים שבו הוא משקיע ומגשים יכול לחוות רמות גבוהות של אושר, אדם שיש לו תחומים רבים שבהם הוא משקיע ומגשים חווה אושר באופן קבוע ויציב.

מחקרים רבים בתחום הפסיכולוגיה הקוגנטיבית מראים שאנשים שעונים על ההגדרה שלי לניהול חיים מלאים, חווים רגישות נמוכה יותר למשברים והיכולת שלהם להתאושש ממשברים גוברת משמעותית.

היעדים שהצבתי לעצמי

1. החלטתי שאני רוצה להיות עשיר: החלטתי שלהקים עסק עצמאי זו הדרך.
2. החלטתי שאני רוצה גוף חזק, בריא ואנרגטי: החלטתי שאימון גופני סדיר ודיאטה טבעונית זו הדרך.
3. החלטתי שאני רוצה זוגיות חזקה ומרגשת: החלטתי שהשקעת מחשבה בבת-הזוג באופן קבוע זו הדרך.
4. החלטתי שאני רוצה לחזק את הקשרים שלי במשפחה: החלטתי שאני מנהל שיחות קבועות עם בני המשפחה שלי
5. החלטתי שאני יוצר מעגל חברים שמעצים אותי: החלטתי להצתוות לאנשים עם גישה מנצחת בתחומים מסויימים.
6. החלטתי שאני לוקח את הביטוי העצמי שלי לרמה הבאה: החלטתי שלכתוב ספר ובמקביל להמשיך לכתוב את הבלוג זו הדרך.
7. החלטתי להמשיך להגדיל את הידע שלי: החלטתי שלימודים באוניברסיטה, לימודי NLP וסדנאות אימון זו הדרך.

בשלב הזה היה לי קשה מאוד להמציא את הלו״ז שלי כל פעם מחדש, מצאתי את עצמי מפספס המון. חשוב לי לציין, אם זה חשוב לכם, אני בטוח שתצליחו לעשות את הכל – אין לי ספק לגבי זה. זה כנראה ידרוש עבודה קשה.

מה ששינה את הגישה שלי במאה ושמונים מעלות הייתה ההבנה הבאה

לעבוד יותר קשה – לא בהכרח אומר להפיק יותר תוצאות

עם הזמן למדתי שהאנשים שמפיקים את התוצאות הגדולות באמת, לא תמיד עובדים הכי קשה. הם תמיד משקיעים 100% מעצמם – השאלה היא איפה.

אולי ההבדל הגדול ביותר בין הצלחה עצומה להטשה עצמית אין סופית הוא המקומות שבהם אנחנו בוחרים לשים את האנרגיות שלנו.

מה שקורה לרוב האנשים שאני מכיר, במיוחד אלה שמנהלים חיים מלאים, זה בדיוק מה שקרה לי. את מירב האנרגיות הם משקיעים ב״כיבוי שריפות״ או בדברים כמו ״להתמיד״.

כשאני אומר כיבוי שריפות אני מדבר על דברים כמו ״עליתי במשקל, עכשיו אני חייב לעשות ספורט או דיאטה״ או ״אשתי כועסת שאני עובד יותר מידי אני אקח אותה לסוף שבוע בצפון״ או אפילו ״די אני ממש עמוס, אני חייב לעשות מסאז׳ או לצאת לבירה עם חברים (או חופשה)״.

כשאני מדבר על התמדה זה השקעת אנרגיה במחשבות כמו ״לצאת היום לרוץ או לא?״ דברים כמו ״אולי אני ארוץ מחר״ כל מיני שיחות כאלה שאנחנו מנהלים עם עצמנו שמורידות לנו את האנרגיה ואת התוצאות בהתאם.

הרעיון: לעשות לעצמנו חיים קלים

הרעיון הוא להסיט את האנרגיות שלנו, מהדברים הטכניים האלה לדברים שחשובים לנו באמת. להפסיק לשאול את עצמנו את השאלות האלה שקופצות לנו בראש ולמנוע את ה״שריפות״ מראש. לא רק שזה יגביר את רמת התוצאות שלנו באופן משמעותי, זה יעשה לנו חיים יותר קלים וכיפיים.

אם אתם לא רוצים חיים קלים וכיפיים, אז אתם לא חייבים להשתמש בכלי הבא.

הפתרון: למסגר הכל

הפתרון שאני מצאתי כיעיל ביותר הוא לבנות מסגרת לכל דבר. מסגרת יכולה להיות דבר גמיש או קשיח, דבר קבוע או משתנה אבל מה שמשותף לכל המסגרות הוא הרעיון הבא: לא צריך להפעיל מחשבה בשביל להבין מה צריך לעשות.

שלא תבינו לא נכון, לחשוב זה דבר מאוד חשוב. אדם שפועל בלי מחשבה ובלי תוכנית כמובן לא יכול להגיע לתוצאה שהוא רוצה. עם זאת, יש זמן למחשבה ויש זמן לפעולה וכשצריך לפעול – אז עדיף לתת למחשבות להתעסק בפעילות עצמה ולא בפרטים הטכניים כמו באיזה שעה לצאת לרוץ.

אני אתן לכם כמה דוגמות שונות מאוד למסגרות בכדי לגרות את הדימיון שלכם, אם יש לכם רעיונות נוספים, בבקשה שתפו אותם בתגובות!

1. קבוצה שנפגשת בזמנים קבועים (עדיף כזו שעולה כסף!) – טוב ל: ספורט, דיאטה, פיתוח מערכות יחסים עסקיות.
2. מסגרת סיבתית – למשל: כל פעם שעושים הפסקה בעבודה לשתות קפה, עושים טלפון לחבר או בן משפחה.
3. מסגרת מיקומית – למשל: ברגע שמגיעים הביתה שותים 2 כוסות מים גדולות או לא יוצאים מהבית בלי לאכול משהו קטן ובריא.
4. עבודה עם מאמן אישי או חבר קשוח – מישהו שדורש רמת דיווח ותכנון גבוהה, זו אולי הדרך הטובה ביותר להפיק תוצאה בתחום מסויים שאתם מתקשים בו.

אז במקום להמשיך ולנסות להוכיח לעצמכם שאתם כל יכולים (או שאתם לא כל יכולים) בכך שאתם מקשים על עצמכם, עזבו את זה כבר ותתחילו לעשות לעצמכם חיים קלים ותעזרו לעצמכם להיות כל יכולים!