
למה לא הסכמתי לצאת מהמיטה למשך חודשים ארוכים?
״הוא אף פעם לא יוכל לעשות ספורט״ ״אף פעם לא יהיו לו יכולות פיזיות כמו של שאר הילדים״ ״אנחנו נצטרך לומר תודה אם החשיבה שלו לא תפגע״ זה מה
״הוא אף פעם לא יוכל לעשות ספורט״ ״אף פעם לא יהיו לו יכולות פיזיות כמו של שאר הילדים״ ״אנחנו נצטרך לומר תודה אם החשיבה שלו לא תפגע״ זה מה
למרות שכולנו חושבים שאנחנו יודעים להבחין בין עיקר לטפל, האמת היא שישנה טעות בסיסית שכולנו עושים שגורמת לנו לירידה משמעותית בפרודוקטיביות. ככה שגם אם בתחושה שלך יש לך כבר מומחיות בעניין
הנה זה קרה לנו שוב, שוב הם אמרו את הדבר הזה שפוגע בנו, שוב הם עשו את הדבר הזה שאנחנו פשוט לא מסוגלים לסבול. ההבנה המתסכלת ביותר היא שככל שאנחנו
כמעט כל אחד מאיתנו מסוגל להתחבר לרגע כזה, רגע שבו רגשות חזקים של משיכה ותשוקה הציפו אותך. המבט העמוק בעיניים, להרגיש את העור שלהם על העור שלך, להיות במצב שבא
כולנו מכירים את המצב הזה. בין אם זה קרה לנו כי דחינו משהו לרגע האחרון או שפתאום באופן מפתיע ״נפלו״ עלינו הרבה משימות חדשות, אנחנו נכנסים למצב של עומס, נכנסים
פעמים רבות נדמה לנו שכדאי לחזור להיות יותר ריאליים, כדאי לרדת מהעץ הגבוה שטיפסנו עליו ולהתחיל לעשות דברים יותר הגיוניים. בתכלס, למי יש כוח או סבלנות להיכשל שוב ושוב?
אני באמת כבר לא בטוח האם זה העולם התחרותי בו אנו חיים או הטבע האנושי שגורם לנו כל הזמן לרצות עוד. בין אם זה לרצות יותר תוצאות חומריות בחיים שלנו, לרצות
כולנו מכירים את ״המסלול הרגיל״, מסיימים את השירות הצבאי, אולי עושים טיול של כמה חודשים או עובדים בשביל לחסוך קצת כסף ונכנסים ישר ללימודים. כשמסיימים את התואר, רק אז ״מתחילים
עכשיו לקראת הבחירות כולם מדברים על מנהיגות, אבל הלכה למעשה אני מאמין שכל מי שרוצה לעשות דברים גדולים בחיים שלו, כל מי ששואף להיות משהו שהוא מעבר לבינוניות – חייב
באינטרנט כולם מדברים כל הזמן על כסף קל, אחרי כמה שנים של התעסקות בתחום הזה שנקרא כסף והכרות אישית עם לא מעט אנשים שהם ממש בתעשייה של כסף קל – יש לי