אתאיזם זה דת - נקודה

בין אם אתם חילוניים לחלוטין, אתאיסטים, מסורתיים או רוחניים בסגנון ניו-אייג' שמאמינים בקריסטלים ובספר "הסוד", הפוסט הזה הולך להראות לכם שהלכה למעשה כולכם דתיים.

מהי בעצם דת?

ניקח הגדרה מוויקיפדיה:

דת היא סוג של התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות והשקפות עולם המקשרות את האנושות לרוחניות או לעקרונות מוסריים מחייבים. דתות רבות כוללות סמלים, פולחנים ו"היסטוריה קדושה" שמיועדות להסביר את הדרך בה נוצרו החיים והיקום ואת משמעותם. דתות רבות גורסות עקרונות מוסריים הנובעים מציווי עליון, חוקים דתיים או אורח חיים שמתחייב על פי עקרונות הדת והאמונה בנוגע ליקום ולטבע האדם.

חדי המחשבה שבינכם כבר מתחילים לראות לאן זה הולך.

איך אתאיזם קשור לדבר הזה שנקרא דת

בואו נחלק את ההגדרה, ונראה חלק אחרי חלק איך אתאיזם עומד בה בדיוק כמו כל דת אחרת.

"דת היא סוג של התארגנות חברתית או תרבותית"

עצם קיומו של המונח אתאיזם מעיד על התארגנות כלשהי תחת המושג. אדם שמגדיר את עצמו כאתאיסט משייך את עצמו, באופן אוטומטי, לקבוצה: קבוצת האנשים האתאיסטים.

"הכוללת מערכת של אמונות והשקפות עולם המקשרות את האנושות לרוחניות או לעקרונות מוסריים מחייבים"

כאן רובכם תחשבו שנפלתי, הרי האתאיסט, בהגדרתו, לא קשור לשום דבר רוחני בשום צורה שהיא. אבל זה פשוט לא נכון. אתאיזם כולל מערכת אמונות והשקפות עולם שקושרות את האנושות לרוחניות, פשוט בטענה שאין שום חיבור כזה. שימו לב: רוב הדתות טוענות שהן יודעות מיהו "אלוהים" או מהי "רוחניות". אתאיזם, כדת לכל דבר, גם הוא טוען שהוא יודע בדיוק מהו אלוהים, הוא פשוט טוען שהוא לא קיים.

"דתות רבות כוללות סמלים, פולחנים ו'היסטוריה קדושה' שמיועדות להסביר את הדרך בה נוצרו החיים והיקום ואת משמעותם"

על הסמלים, הפולחנים וההיסטוריה הקדושה של האתאיסטים אפשר להרחיב בנפרד, אבל כבר אפשר לומר ש"המדע" שהאתאיסטים טוענים שהם מסתמכים עליו כבר מזמן אינו מדע טהור, והוא מכיל בתוכו לא מעט טענות "רוחניות". חלק גדול מהגישות המדעיות האתאיסטיות משתמשות במונחים ורעיונות מדעיים דרך גישות שהן לא מדעיות בעליל, ממש כמו הדרך שבה ספר "הסוד" משתמש בפיזיקה קוונטית. מדע אמיתי, חוקר וביקורתי, יכול להוביל להמון ידע חדש. אבל ברגע שגישות אתאיסטיות משתלטות עליו, נוצרת בעיה כפולה: מצד אחד, מציאת "משמעות" לחיים ותשובה לשאלת מקור החיים דרך גישות שאינן מדעיות בעליל, ממש כמו שבדת עונים על השאלות האלה כשהעיקר הוא שימוש באלוהים, כך אתאיסטים עונים על אותן שאלות כשהעיקר הוא להסיק שאין אלוהים. מצד שני, גישות ותשובות רבות נפסלות על הסף פשוט כי הן לא "נשמעות מדעיות מספיק", כי יש בהן משהו שנשמע דתי. ממש כמו שבמשך שנים דחתה הכנסייה את האבולוציה על הסף רק כי היא לא התאימה לרוח הדתית, כך גם באקדמיה נדחות היום גישות רק כי הן לא "מספיק אתאיסטיות". גם הוגים כמו קארל יונג וגם כאלה כמו ויקטור פרנקל נאלצו להיזהר איך הם מציגים את דעותיהם, כדי להמשיך להיחשב "אקדמיים".

"דתות רבות גורסות עקרונות מוסריים הנובעים מציווי עליון, חוקים דתיים או אורח חיים שמתחייב על פי עקרונות הדת והאמונה בנוגע ליקום ולטבע האדם"

גם כאן יש הרחבה של המושג היפה "רציונליות", או בעברית פשוטה, לפעול בהיגיון, למשהו אחר לחלוטין. ממש כמו שבנצרות נלקח העיקרון של לעזור לכולם להגיע לגן עדן ונעשה בו שימוש למסעות צלב ורצח המוני, כך גם כאן הפכה החשיבה הרציונלית לחשיבה תועלתנית שמושתתת אך ורק על תועלת אישית פשוטה. זו הפשטה וקלקול אמיתי של ה"רציונליות".

ממה צריך להיזהר

כל מי שבא להוכיח משהו רוחני בכלים פיזיקליים צריך להדליק אצלכם נורה אדומה. בין אם זה ספר "הסוד" שמדבר על מכניקה קוונטית, נוצרי שמתווכח עם האבולוציה, או אתאיסט שטוען ש"אי אפשר למדוד את אלוהים ולכן הוא לא קיים".

אריסטו חילק את הדבר שנקרא "ידע" לשני סוגים שונים: ידע רציונלי שאפשר להוכיח ולבדוק, כמו מתמטיקה או פיזיקה, וידע תפיסתי שאין דרך להוכיח אותו, אבל לא פחות חשוב לחקור אותו ברמה הפילוסופית, ממש כמו השאלה לגבי אלוהים. הבלבול בין שני סוגי הידע האלה הוא בדיוק המקום שבו נופלים גם דת וגם אתאיזם.

מה הפתרון

זה שאתאיזם הוא דת אינו בעיה, ולכן הוא לא ממש דורש פתרון. זו לא יותר בעיה מהעובדה שיהדות ונצרות הן דת, אולי חוץ מהעובדה שאתאיסטים רבים חושבים שאין להם דת בכלל.

מה שכן כדאי לעשות הוא לא ללכת אחרי שום עדר, בכל מה שקשור לחיבור בין האנושות לרוחניות ובכל מה שקשור לעקרונות מוסריים. לא עדר דתי ולא עדר אתאיסטי. חקירה פנימית אותנטית, ושיחות כנות עם אנשים קרובים, יביאו אתכם לאמת שלכם. והיא תמיד תהיה טובה יותר מכל אמת מיובאת שתמצאו בחוץ.