איך הפסקתי לפחד והתחלתי לאהוב את כפתור הפרסום

כתיבה, בטח שכתיבה עם אופי אישי, היא דבר שמשקף הרבה אודות האדם. לשתף את מה שאני כותב לא היה לי קל, היו לי שלל משפטים שהייתי אומר לעצמי "את מי זה מעניין" או "אני לא מספיק מבין" היו המובילים.

מצד שני היום שאני כותב לא מעט בבלוג הזה, הוא נותן לי משהו אדיר ולא "רק" ביטוי ליצירתיות שבי.

מה זו הכותרת הזו

אז קודם כל אם אתם לא מכירים את הרפרנס מהכותרת, כדאי לכם להכיר. כן, הבחור בן 22 וממליץ לכם על סרט מ1964. לסרט קוראים: Dr. Strangelove or: How I Learned to Stop Worrying and Love the Bomb הסרט אדיר מהרבה בחינות ולא קשור בכלל (למעט הכותרת) לפוסט.

חזרה לנושא

התחלתי בקטנה, כן חזרנו לדבר על כתיבה ועל שיתוף. לפני שנתיים שרק התחלתי את הבלוג זה היה ביזנס נטו, אני כותב דברים בשביל שאנשים ישכרו אותי כבונה אתרים. דברים כמו מדריך HTML טכני נראו כשיא האישיות שאני יכול לפרסם בבלוג. היה לי תמונה של סנופקין בצד ובדף אודותיי תמונה קטנה כשאני עם הגב למצלמה ומשקפיי שמש (תכלס אני חתיך בתמונה ההיא :)

באיזשהו שלב התחלתי לשתף חלק מהכתבות מהבלוג בפייסבוק, בעצם חשפתי את הצד הזה שלי בפני חברים ואנשים "אמיתיים".

כמו במדרגות עליתי לאט לאט

היו לי כמה עליות מדרגה בעניין השיתוף, חלקם לחלוטין ביוזמתי ובאופן יזום :) וחלק באופן שכאילו "נכפה עליי" עדיין ברב השלבים כתבתי באופן מאוד "כתוב" לא באתי הרבה לידי ביטוי וכאילו הסתתרתי מאחורי המסך ומאחורי דמות כלשהי.

1. אחת העליות הראשונות הייתה שהזמינו אותי לטיול "בלוגרים" לצפון וכתבתי על החוויות שלי שם.
2. רעיון הסטארט אפ הראשון האמיתי שהיה לי שגיליתי שמישהו בדיוק בשלבי פיתוח שלו ונתן לאפליקציה שם דומה באופן מחריד לשם שאני נתתי (שלא קשור בשום צורה לפונקציונליות של האפליקציה!) גרם לי להוציא עצבים בבלוג.
3. לאט לאט עוד ועוד כאלה דברים.

כתיבה אותנטית

זה מה שאני משתדל לעשות היום ואני מאמין שבערך 70% מהפוסטים מהחודשים האחרונים הם כאלה – הם פשוט אני.

אז נכון, יש לי בלוג נוסף שבו אני כותב בצורה חסויה ושלאף אחד אין גישה דברים אישיים הרבה יותר עם שמות של אנשים מהחיים שלי וכו', אולי יום אחד אני אשתף גם דברים מהסוג הזה אבל זה עדיין קצת רחוק.

ונכון שכמו שאמרתי 70% אותנטי, עדיין 30% זה עדיין בקטע שיווקי \ מנסה להיות מקצועי שכזה.

ובכל זאת אני מרגיש אחרת לגבי הבלוג הזה, אחרת לחלוטין.

מה אני מקבל מלכתוב בלוג

אנשים שרוצים שאני אבנה להם אתר! זה חצי בצחוק אבל זה עדיין נכון, חלק מהלקוחות שלי עד היום מגיעים מפה.

בכותרת, בציניות מסויימת כתבתי "רק" ביטוי עצמי. חברים יקרים, ביטוי עצמי זה המון זה אדיר – יש לי משהו לומר ואני אומר אותו! אחר כך אני גם מסתכל בanalytics ורואה שמאות "שמעו" את מה שאמרתי, אדיר לא? אני מזמין את כולכם לכתוב או לבטא את עצמכם בצורה שבא לכם זה חשוב וזה כיף חיים!

אין לי מה להסתיר

זה משהו שאני מרוויח כביכול, בבלוג שלי אני כותב את האמת כמו שהיא וכשהאמת יוצאת לאור אין את ההתלבטות אם לשקר או ליפות את האמת בשביל להראות טוב יותר.

אני יודע שאנשים יכולים לדעת בקלות את כל האמת עליי וזה נותן לי חופש אדיר כשאני פוגש אנשים חדשים אני יודע שכל מה "שיש לדעת עליי" כבר בחוץ וכבר אפשר לדעת. שלא לדבר על זה שכשאני פוגש אנשים שקוראים את הבלוג באופן קבוע או פשוט קראו כמה פוסטים אני מרגיש שהם כבר חברים וכבר מכירים אותי.

שורה תחתונה, תכתבו בלוג :)
או שפשוט תעשו מה שבא לכם, אתם יודעים זו גם אפשרות!

איפה אני משתף \ מפרסם?

1. בבלוג הזה
2. בפייסבוק שלי
3. בטוויטר
4. גם בגוגל פלוס לפעמים!